Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

"יורשת העצר" (דופין) החדשה


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5519 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום ידידי,

היום רני ידידי ואני נסענו לבאר שבע להביא את הדופין החדשה שרכשתי. מדובר בדופין שנת 1958 (שנת לידתי) שהיתה בבעלותו של אברהם ארגבני (ז"ל). יצאנו מוקדם בבוקר מנעלה, אספנו את עגלתו של זוהר במושב מזור ושמנו פעמנו לבאר שבע. יגאל, בנו של אברהם הינו בעל מוסך ארגמן בבאר שבע, הפציר בי רבות כי אביא גרר עם מנוף מפני שגלגלי הרכב תפוסים. אני התעקשתי לבוא עם רני הרניק (מקצוען ברמה בינלאומית) שידע לפתור ולהתגבר על הכל. לאחר התלהבות רבה מצידו של רני התחלנו בעבודה: שחררנו הגלגלים (רק אחד באמת היה תפוס), הוספנו אוויר לגלגלים, הורדנו הרכב מהבלוקים והנענו המנוע. העלנו את הדופין בנסיעה על העגלה, קשרנו היטב ויצאנו לדרכנו צפונה.

יגאל הופתע מכך שהרכב, שלא נסע כעשר שנים, נענה לנו ושמח על כך מאוד. אמו, פלורה, קצת הייתה עצובה להיפרד והתנחמה בתמונות פרידה. בדרך עוד אספנו את בני, עומרי, הנמצא בשנת שירות בכפר הנוער "אשל הנשיא" והמשכנו בדהרה צפונה. את הרכב הורדו אצל ידידנו אורי סהר בקיבוץ איל שם אטפל בו בעת הקרובה.

מצרף קישור לתמונות מיום עמוס חוויות זה:

https://picasaweb.google.com/Ofer.Ness/Apr292011?authkey=Gv1sRgCJfzoNnb1_iw3QE

  • תגובות 46
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

סביר שהרכב הורכב בארץ.

 

לא רק סביר - ודאי שהרכב הורכב בארץ. ל-"דופינים" שהורכבו אצל "אילין" (ושהיה להם רישוי במרכז) ניתנו סדרות המספרים בין 32 ו-35 (ויתכן שעוד קצת... נמרוד יתקן אותי). לכולם היו 3 הילוכים (ראשון אחורה, רוורס שמאלה וקדימה - ומכאן הספק שהתעורר בעת הנסיון לעלות על העגלה).

רק מעט "דופינים" הגיעו מצרפת ביבוא אישי, לאחר הפסקת ההרכבה הישראלית (כניעת "רנו" לחרם הערבי), בעיקר מהדגמים המפוארים יותר - "אונדין" ו- "גורדיני", בעלי 4 הילוכים קדימה.

רובם הגיעו בתחילת שנות ה-60, והיו להם מספרי רישוי בני 6 ספרות.

 

כיף לראות "דופין" (ולשמוע את קול המנוע שלו...) לאחר שנים רבות כל-כך.

המון הצלחה בשיפוץ!

עודד

פורסם

שלמה ועודד שלום רב,

ראשית, תודה על תגובותיכם.

האם למרות שהרכב הורכב בארץ ברשיונו רשום "תוצרת צרפת" ?

עפר

פורסם

תתחדש ובטוח שתהנה גם מחדוות היצירה וגם מהיצירה המוגמרת.

אמנם לא דה שבו אבל בכל זאת צרפתיה.

מגיע למפגש בצרפת Salbris ?

:beerchug:

=================================

גם אני מגיע קבוע למפגש שישי הצפוני של מועדון ה-5, Outlet חוצות המפרץ קפה Greg :lol:

Classic car parts hunter

פורסם

לא הבנתי.

האם מצוין ברשיון כי הרכב תוצרת צרפת?

 

אם כן, ישנן 2 אפשרויות (שתיהן בגדר ספקולציה):

 

ה"תוצרת" מציינת את מקור החלקים, ולא את ארץ ההרכבה הסופית.

 

או: יתכן שה"דופינים" הראשונים שנמכרו ע"י אילין (סדרה 32 אכן היתה הראשונה) יובאו בשלמותם מצרפת, כהכנה להרכבה המקומית.

עודד

פורסם

מיד הבנתי שהיה חסר יידע בשילוב ההילוכים וכמו שנאמר, לדופין היו רק שלושה הילוכים קדימה.

מוקדש לזכרה של 35-473, הדופין של הוריי....

אלבום התמוונות של המוסטנג 1966 והפלקון 1960 ושני אוטובוסי הטייגר 1965 ו-1975, ראו כאן:

http://www.flickr.com/photos/benihasp/

פורסם
קצת אוף טופיק אבל מעניין אותי, מותר לשנע ככה רכבים בארץ? על נגרר כזה שמחובר לרכב פרטי (ג'יפ)?

כל עוד הרכב לא חורג מהעגלה אין כלל ספק. הרי אלפי אנשים משנעים כך אופנועיהם, טרקטרוני שטח וכו'. אצלנו הדופין חרגה במידותיה (אורכה) בכ- 40 ס"מ ולכן תלינו "משולש" ולכן גם זה חוקי.

שבת שלום,

עפר

פורסם

נוסטלגיה נטו.

 

הרכב הראשון שלי היה דופין שנקרא בישראל "דוחפין" מודל 59 34-757 . (קניתיו כחייל בשנת 77)

דחפתי אותו יותר מאשר הוא אותי....:-Dמערכת החשמל של 6 וולט עם מצבר קדמי היתה מתכון בטוח לפיתוח שרירים שלא ידעתי על קיומם עד אז...(כולל יכולת ראית לילה משופרת עם מערכת פנסי 6 וולט).ואיתור חניות בכיוון ירידה.

צבעתי אותה בעזרת בקבוקי ספרי באדום לבן , או כפי שמופיע בתמונה או הפוך, ולמען האמת ברגע הראשון שראיתי את התמונה חטפתי פלש בק שאולי זה הרכב שהיה אצלי עד שראיתי את מספר הרישוי.

 

בעזרתה גיליתי בחיפה רחובות עלומים שאפילו חברתי דאז (אשתי היום...) לא ידעה על קיומם וזאת כדי לעקוף עליות תלולות. הסיוט הגדול היה יציאה מרחוב הילל למעלה לרחוב בלפור בגשם, לא מומלץ לבעלי לב חלש. שרדתי איתה חצי שנה עד שנמכרה למילואימניק במחיר מצחיק.

 

זכור לי במעומעם הדימיון המפתיע בין הדוחפין לקונטסה 900.

 

מעניין כמה שרדו במצב נסיעה בארץ.

פורסם
לא הבנתי.

האם מצוין ברשיון כי הרכב תוצרת צרפת?

 

אם כן, ישנן 2 אפשרויות (שתיהן בגדר ספקולציה):

 

ה"תוצרת" מציינת את מקור החלקים, ולא את ארץ ההרכבה הסופית.

 

או: יתכן שה"דופינים" הראשונים שנמכרו ע"י אילין (סדרה 32 אכן היתה הראשונה) יובאו בשלמותם מצרפת, כהכנה להרכבה המקומית.

 

עודד אהלן,

שוב תודה על המידע (הערכות)!

ברשיון הרכב, מול עמודת ה"תוצר" רשום "רנו צרפת". הרשיון אינו מקורי אלא "פרטים על הרכב" ואף כתוב כי "טופס זה אינו מהווה רשיון רכב" וכל זאת כי הרשיון המקורי מופקד במשרד התחבורה (בטעות שהרי אין צורך להפקיד רשיונות רכב אספנות ...). אך למרות זאת הטופס הינו העתק מדוייק של רשיון רכב ואיני מאמין שבסעיף מסויים לא העתיקו מהמקור.

אשמח באם המבינים/יודעי דבר יסיעו בפתרון התעלומה.

שבת שלום,

עפר

פורסם

תבדוק עם ליד מספר השלדה מופיעה האות H אם יש אות H מוטבעת לפני או אחרי הספר סביר שהורכבה בארץ. אני אדבר עם חבר שלי שהרכיב אותם ואברר עוד פרטים.

לענין הדימיון לקונטסה 900, זה ממש נכון.אבל בעיקר רק דימיון לא היתה אפשרות רבה לשימוש בחלקים. המכונאים הותיקים יזכרו יותר.

בארץ שולב חלק מהמלאי של חלקי הדופנים בקונטסות. אותו החבר שלי קיבל בונוס על זה שהצליח לעשות שינויי ברצפה של הקונטסה ולהשתמש במלאי מסגרות המושבים של הדופין ששכב במפעל שנים והתאים אותם לקונטסה.

כך היו קונטסות עם מושב "ספסל" קדמי ( יפני) אחד מקימה וקונטסות עם שני מושבים שבאו במקור מדופין.

שלמה דן גדרון


×
×
  • תוכן חדש...