"יורשת העצר" (דופין) החדשה

[חן פרחי]

המכונית הראשונה שיצרה הינו היתה רנו קאטר שבו, שיוצרה בזיכיון והיתה זהה למקור הצרפתי.הקונטסה 900 דמתה מאד לדופין מבחינה תכנונית - מנוע אחורי וגיר במבנה דומה מאד, הגה מסרק עם קפיץ בתוכו וכדומה.ההבדל המשמעותי היחיד היה בשיטת העברת ההילוכים; מוט ההילוכים בקונטסה מוקם על צינור ההגה, ומאחר וזו היתה המכונית היחידה בעולם בה המנוע היה אחורי אבל מוט ההילוכים מוקם על צינור ההגה, הינו השתמשה בסולונויד חשמלי שלמעשה הפעיל שני קווי הילוכים - ראשון-רוורס ושני שלישי.הסולונויד הופעל ע"י נגיעה בידית ההילוכים.

[שביט]

אמנם זה בסיסי וידוע כמעט לכולם, אך למי שלא- אני חייב לציין את מיקומו המאוד מקורי של הגלגל הרזרבי

 

 

תתחדש

[יהורם]

[מיד הבנתי שהיה חסר יידע בשילוב ההילוכים וכמו שנאמר, לדופין היו רק שלושה הילוכים קדימה.

גם לקונטסה 900 היו שלושה הילוכים קדימה.

[השושנים]

מעניין מה עלה בגולה של הגורדיני של אדווארד אטלר, מישהו יודע? -רן

[חן פרחי]

למיטב זכרוני לאדוארד אטלר היתה רנו 8 גורדיני ולא דופין, ובכל מקרה אני בספק אם היא עלתה עימו לארץ הקודש מפולין.

[nofer58]

תבדוק עם ליד מספר השלדה מופיעה האות H אם יש אות H מוטבעת לפני או אחרי הספר סביר שהורכבה בארץ. אני אדבר עם חבר שלי שהרכיב אותם ואברר עוד פרטים.

לענין הדימיון לקונטסה 900, זה ממש נכון.אבל בעיקר רק דימיון לא היתה אפשרות רבה לשימוש בחלקים. המכונאים הותיקים יזכרו יותר.

בארץ שולב חלק מהמלאי של חלקי הדופנים בקונטסות. אותו החבר שלי קיבל בונוס על זה שהצליח לעשות שינויי ברצפה של הקונטסה ולהשתמש במלאי מסגרות המושבים של הדופין ששכב במפעל שנים והתאים אותם לקונטסה.

כך היו קונטסות עם מושב "ספסל" קדמי ( יפני) אחד מקימה וקונטסות עם שני מושבים שבאו במקור מדופין.

 

שלמה אהלן,

תודה על המידע. בדופין שלי אין את האות H ואשמח למידע מחברך.

האם יש דרך לברר גם דרך מספר הרישוי ?!

בברכה,

עפר

[Benni Haspel]

אם אין H ומספר הרישוי הוא מיוחד, סביר להניח שזאת דופין מיובאת ואולי אפילו הראשונה!

גם הקייזרים הראשונים שהשתתפו בטקס פתיחת המפעל היו מיובאים...

[Simply Nuts]

בני, אני לא בטוח שמספר הרישוי מיוחד.

באחת התמונות שקיבלתי בזמנו ממוסך מישל בחיפה מופיעה רנו דופין עם מספר כמעט זהה לזאת של עופר.

[zvit]

אז זאת שבתמונה היא החיפאית הראשונה

 

זכורה לי הדופין של שושנה רזיאל ז"ל (אלמנתו של דוד רזיאל מפקד האצ"ל שנהרג בעיראק) שנפטרה לפני חודשים מספר.

היא היתה מנהלת של בית הספר היסודי בו למדתי עד כיתה ג' (יהודה הלוי בירושלים)

 

המכונית שלה היתה ככל הנראה מיובאת ומשנת הייצור האחרונה (1967) שכן מספרה היה 618XXX והיא היתה בצבע כחול.

 

זה היה בתחילת שנות השבעים (ואני יודע בוודאות שבאמצע שנות השבעים הרכב כבר לא היה אצלה)

[A110]

הדופין המדוברת היא ישראלית ללא ספק.

 

כמה נקודות בהתייחס לשאלות שעלו כאן, ואח"כ זיהוי הרכב.

 

ראשית, בכל הנוגע לסימון רנו מתוצרת הארץ - אין כיום כל דרך להבחין בין רנו בהרכבה מקומית ובין רנו שהושלמה בצרפת. בניגוד לקייזר ולוויליס לפניהן, ולמוצרי הינו אחריהן, כאן לא היה כל סימון מקומי - זוג הלוחיות וההטבעה צרפתיות ללא שינוי. שוב - אין H, ואין KF או כל סימון אחר. התכולה המקומית, עם זאת, היתה גבוהה באופן מפתיע, והגיעה גם לקפיצי המושבים, למשל.

 

שנית, סימון שם היצרן ברשיון הרכב עבר גלגולים שונים. כיום, הוא משוייך למאגר שמות יצרנים כהגדרתם (המגוחכת כשלעצמה, אבל זה כבר עניין אחר) במחשבי אגף מערכות מידע. מעשית, יש "רנו צרפת" ואפילו "רנו אנגליה" (כתבתי כבר שזה מגוחך?), אבל אין "רנו ישראל", ולא נראה לי שמישהו יקים גם את הגדרת היצרן הזו. לכן, השיוך שבוצע - בין אם באופן שרירותי, במחשבה תחילה או מחוסר ידע, נעשה ליצרן קיים. רנו צרפת היא בחירה טובה, יחסית...

 

ועכשיו לרכב עצמו. מבלי לנקוב במספר השלדה הספציפי של הרכב הזה, אציין שהסדרה שבין 3021798 ו- 3021847, שכללה 50 יחידות ברציפות, נשלחה לקייזר-אילין תעשיות מתישהו בתחילת 1958 (אולי אפילו בסוף 1957). בשנת הדגם 1957 נשלחו לחיפה 735 יחידות, ובשנת הדגם 1958 - 945 יחידות. המכונית הזו משתייכת לאצווה השניה מביניהן (שכללה את המכוניות מס' 51-100). חשוב לציין שאילין לא עבדו, בדרך-כלל, בהתאמה מלאה עם החומרים שהגיעו, ולכן אין הדברים האלו משום הוכחה כלשהי למיקומה של הדופין הזו על הליין.

 

בסך-הכל הורכבו בחיפה 2,180 דופין מדגם R1090, ומועדי ההרכבה המשוערים הם יוני 1957 - נובמבר 1959.

[Benni Haspel]

הדופין המדוברת היא ישראלית ללא ספק.

 

כמה נקודות בהתייחס לשאלות שעלו כאן, ואח"כ זיהוי הרכב.

 

ראשית, בכל הנוגע לסימון רנו מתוצרת הארץ - אין כיום כל דרך להבחין בין רנו בהרכבה מקומית ובין רנו שהושלמה בצרפת. בניגוד לקייזר ולוויליס לפניהן, ולמוצרי הינו אחריהן, כאן לא היה כל סימון מקומי - זוג הלוחיות וההטבעה צרפתיות ללא שינוי. שוב - אין H, ואין KF או כל סימון אחר. התכולה המקומית, עם זאת, היתה גבוהה באופן מפתיע, והגיעה גם לקפיצי המושבים, למשל.

 

שנית, סימון שם היצרן ברשיון הרכב עבר גלגולים שונים. כיום, הוא משוייך למאגר שמות יצרנים כהגדרתם (המגוחכת כשלעצמה, אבל זה כבר עניין אחר) במחשבי אגף מערכות מידע. מעשית, יש "רנו צרפת" ואפילו "רנו אנגליה" (כתבתי כבר שזה מגוחך?), אבל אין "רנו ישראל", ולא נראה לי שמישהו יקים גם את הגדרת היצרן הזו. לכן, השיוך שבוצע - בין אם באופן שרירותי, במחשבה תחילה או מחוסר ידע, נעשה ליצרן קיים. רנו צרפת היא בחירה טובה, יחסית...

 

ועכשיו לרכב עצמו. מבלי לנקוב במספר השלדה הספציפי של הרכב הזה, אציין שהסדרה שבין 3021798 ו- 3021847, שכללה 50 יחידות ברציפות, נשלחה לקייזר-אילין תעשיות מתישהו בתחילת 1958 (אולי אפילו בסוף 1957). בשנת הדגם 1957 נשלחו לחיפה 735 יחידות, ובשנת הדגם 1958 - 945 יחידות. המכונית הזו משתייכת לאצווה השניה מביניהן (שכללה את המכוניות מס' 51-100). חשוב לציין שאילין לא עבדו, בדרך-כלל, בהתאמה מלאה עם החומרים שהגיעו, ולכן אין הדברים האלו משום הוכחה כלשהי למיקומה של הדופין הזו על הליין.

 

בסך-הכל הורכבו בחיפה 2,180 דופין מדגם R1090, ומועדי ההרכבה המשוערים הם יוני 1957 - נובמבר 1959.

וואו!

תודה על המידע!

[zvit]

אפרופו רישומים של משרד הרישוי.

 

פעם ראיתי תמצית של דה-שבו סהרה - בנפח המנוע הופיע 850 סמ"ק

 

הרי החשבון הוא פשוט 425x2=850 מה זה בכלל משנה שמדובר בשני מנועים

[חולגי]

שרשור מעניין ביותר.

אני מאחל לפותח השרשור הצלחה בשיפוץ הרכב, גם לזכר הרכב הראשון שהיה לאבי, דופין 58' מ.ר. 32-148, שעדיין יש לי זכרונות מעומעמים ממנה (אבא, בלשון המעטה, לא כל כך אהב את הרכב...).

תתחדש / תתיישן !

[Benni Haspel]

קבלו משהו נחמד (ספטמבר 1959)

[nofer58]

הדופין המדוברת היא ישראלית ללא ספק.

 

כמה נקודות בהתייחס לשאלות שעלו כאן, ואח"כ זיהוי הרכב.

 

ראשית, בכל הנוגע לסימון רנו מתוצרת הארץ - אין כיום כל דרך להבחין בין רנו בהרכבה מקומית ובין רנו שהושלמה בצרפת. בניגוד לקייזר ולוויליס לפניהן, ולמוצרי הינו אחריהן, כאן לא היה כל סימון מקומי - זוג הלוחיות וההטבעה צרפתיות ללא שינוי. שוב - אין H, ואין KF או כל סימון אחר. התכולה המקומית, עם זאת, היתה גבוהה באופן מפתיע, והגיעה גם לקפיצי המושבים, למשל.

 

שנית, סימון שם היצרן ברשיון הרכב עבר גלגולים שונים. כיום, הוא משוייך למאגר שמות יצרנים כהגדרתם (המגוחכת כשלעצמה, אבל זה כבר עניין אחר) במחשבי אגף מערכות מידע. מעשית, יש "רנו צרפת" ואפילו "רנו אנגליה" (כתבתי כבר שזה מגוחך?), אבל אין "רנו ישראל", ולא נראה לי שמישהו יקים גם את הגדרת היצרן הזו. לכן, השיוך שבוצע - בין אם באופן שרירותי, במחשבה תחילה או מחוסר ידע, נעשה ליצרן קיים. רנו צרפת היא בחירה טובה, יחסית...

 

ועכשיו לרכב עצמו. מבלי לנקוב במספר השלדה הספציפי של הרכב הזה, אציין שהסדרה שבין 3021798 ו- 3021847, שכללה 50 יחידות ברציפות, נשלחה לקייזר-אילין תעשיות מתישהו בתחילת 1958 (אולי אפילו בסוף 1957). בשנת הדגם 1957 נשלחו לחיפה 735 יחידות, ובשנת הדגם 1958 - 945 יחידות. המכונית הזו משתייכת לאצווה השניה מביניהן (שכללה את המכוניות מס' 51-100). חשוב לציין שאילין לא עבדו, בדרך-כלל, בהתאמה מלאה עם החומרים שהגיעו, ולכן אין הדברים האלו משום הוכחה כלשהי למיקומה של הדופין הזו על הליין.

 

בסך-הכל הורכבו בחיפה 2,180 דופין מדגם R1090, ומועדי ההרכבה המשוערים הם יוני 1957 - נובמבר 1959.

 

שלום רב,

תודה רבה על המידע ועוד שתי שאלות ... האם הדגם R1090 הינו הדגם הישראלי? שהרי למיטב הבנתי הדגם הצרפתי נקרא 1093 ??? האם ה- 50 רכבים הראשונים שהגיעו (שלי, לפי מס' השלדה, בינהם) הורכבו באופן מלא בארץ או שהראשונים זכו רק לגימור בחיפה?

שוב תודה על המידע המועיל,

עפר