טיסה עם מטוס החשוד כבעייתי

[noknok]

בין היתר,

אבל מטוסים שונים דורשים אימון שונה - לטייס בואינג ללמוד איך להטיס איירבס לוקח 3-4 חודשים אימונים בסימולטור+תקופת התלמדות באוויר.

מול זאת, בין דגמי בואינג ההכשרה קצרה יותר - לחברת תעופה קטנטנה כמו אלעל זה פחות משתלם להשבית טייסים לתקופות כאלה, אלא אם החסכון משמעותי מאוד(מחירים שאי אפשר לסרב להם לדוגמא).

 

יותר מזה - בלאו קוסט לרוב החברות יש דגם מטוס אחד, לוויזאייר ואיזיג'ט זה A320 של איירבאס ולריינאייר זה ה737 - אותו מטוס חוסך להם צורך בכשרות שונות לצוותים.

[hans]

נאמנות למותג זאת הגדרה די טובה.

הספקנו לשכוח שלאיירבוס היו שלל מחלות ילדות

כך שהבחירה בבואינג לפני 10-20 שנה הייתה נכונה כלכלית.

[robertf]

עם כל הכבוד יש סיבה אחת עיקרית מדוע אלעל לא מחזיקה מטוסי איירבס, וזה האמריקאים.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[shaharper]

פוליטיקה פוליטיקה ושוב פעם פוליטיקה.

מקבלי ההחלטות בחברת אל-על נפגשו לא פעם עם AIRBUS, היו גם נקודות זמן בהן רכישת מטוס AIRBUS הייתה נכונה יותר (לא בהכרח היום) ובכל זאת זה לא קרה.

[hans]

ובניגוד למה שנהוג להציג בתשקורת, זאת לא הייתה בהכרח בחירה רעה! עד ל-max בואינג הפגינו אמינות טובה בהרבה מזו של איירבוס בעשורים האחרונים.

[shaharper]

המטוסים של בואינג טובים מאוד, גם אלה של AIRBUS. התחרות ביניהם קשה ולא סתם.

מדי פעם צץ לו דגם שגורם לשינוי כמו A380 שעשה הרבה רעש עד שאחרי כמה שנים של פעילות הבינו שהשוק שלו לא גדול כמו שחושבים.

והטריגר ל-737 MAX היה A320neo שהביא את הרעיון של מטוס "קטן" למרחקים גדולים, מה שהיה נחלת המטוסים הגדולים יותר כמו 747/767/777/A340.

 

המטוסים החדשים של שתי החברות 787/A350 הם פשוט תענוג לטיסה, קשה לומר מי מהם טוב יותר (אני נוטה ל-787).

[robertf]

אני בר מזל אמנם ונוטה לטוס בעיקר במחלקות פרמיום אבל קשה לקרוא למחלקת תיירים ספציפית ב787 (ולא משנה של איזו חברה) תענוג.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[renault5]

למשל ארקיע לא יודע אם עדיין הוא פעיל אבל היה 757 וגם יש להם איירבוס.

[robertf]

על ארקיע הפרטית לא מופעלים אותם לחצים פוליטיים כמו שמופעלים על אל-על.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[shaharper]

אני בר מזל אמנם ונוטה לטוס בעיקר במחלקות פרמיום אבל קשה לקרוא למחלקת תיירים ספציפית ב787 (ולא משנה של איזו חברה) תענוג.

Sent from my iPhone using Tapatalk

 

אני פחות בר מזל ממך וטס רק במחלקת תיירים. נושא הנוחות הוא יחסי.

ה-787 הוא הכי נוח מכל מטוסי הבואינג (במחלקת תיירים), BY FAR.

לפני כמה חודשים תפסתי טיסה מסן פרנסיסקו לישראל, 14 שעות עברו כמו כלום. בדרך כלל אני מתחיל לסבול אחרי 5-6 שעות טיסה בכל המטוסים הרגילים.

[sperial]

חברות התעופה נוטות לא לפרסם את השיקולים שלהן. כמו שכותב חשה הן משסות את איירבאס ןבחאחנג זו בזו כאשר מדובר בדגמים מקבילים (עם יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן), על מנת לקבל תנאים משופרים.

לגבי ארקיע שהוזכרה - אכן משתמשת התוצרת של שני היצרנים, להזכיר שבואינג היא כיום הבעלים של חטיבת התעופה האזרחית של אמברייר, ואילו איירבאס של החטיבה המקבילה של בומברדייה הקנדית.

עריכה אחרונה ב-13 ליוני, 2019 על ידי sperial

[robertf]

לא חסרות חברות תעופה שמשתמשות גם וגם. למעשה רוב חברות התעופה הגדולות מפעילות צי שכולל את שני היצרנים.

 

 

Sent from my iPhone using Tapatalk

[shaharper]

להזכיר שבואינג היא כיום הבעלים של חטיבת התעופה האזרחית של אמברייר, ואילו איירבאס של החטיבה המקבילה של בומברדייה הקנדית.

 

גם כאן מדובר בתגובה של בואינג לרכישה של בומברדייה על ידי AIRBUS.

חשוב לציין שמדובר ברכישות של החטיבות מטוסי נוסעים בלבד (ללא מטוסי מנהלים וצבאיים), על ידי יצירת חברת בת בבעלות משותפת עם רוב של החברה הגדולה.

למעשה כבר לא נשארו מתחרים לבואינג ואיירבוס בעולם המערבי (MD מוזגה לתוך בואינג לפני 20 שנה).

[sperial]

יש ניסיונות של שתי חברות רוסיות, חברה סינית וחברה יפאנית להכנס לשוק הזה, בינתיים הם לא מצליחים במערב. אולי מיצובישי תשנה את התמונה.

 

אבל הרבה יצרנים מערביים נהנים ממכירת מערכות למטוסים האלה.

[קורן בן אשר]

לפי מה שקראתי יש כשל תכנוני מבני שניסו לפתור בעזרת תוכנה. כנראה שהפתרון לבעיה הוא לא רק עדכון תוכנה כמו שרמזו בהתחלה, אחרת כבר היו מוציאים תיקון כי מטוסים מקורקעים זה הפסד כספי גדול.

 

זה לא כשל תכנוני. זו פשרה תכנונית שההתמודדות עמה היא באמצעות יישום פתרון מתאים במערכת בקרת הטיסה, מה שכשל זה יישום הפתרון.

 

במיוחד לאחר שראיתי את הסרטון המצויין הזה שהסביר בדיוק מה קרה (כלומר, את החמדנות שהובילה למה שקרה)

 

אותו כנ"ל. פתרון הנדסי לגיטימי, הביצוע כושל. לשיטתך אפשר בטח גם להגיד שהעובדה שמטוסים לא נבנים מטיטניום ואין כרית אויר אישית לכל נוסע היא מחדל וחמדנות. בתכן מטוסים נעשות מטבע הדברים מאות ואלפי פשרות הנדסיות שונות, ההתמודדות איתן נעשית בכל מיני מישורים, כל עוד פתרון הוכח כבטוח ברמה הנדרשת אין בכך בעיה.

 

אני פחות בר מזל ממך וטס רק במחלקת תיירים. נושא הנוחות הוא יחסי.

ה-787 הוא הכי נוח מכל מטוסי הבואינג (במחלקת תיירים), BY FAR.

לפני כמה חודשים תפסתי טיסה מסן פרנסיסקו לישראל, 14 שעות עברו כמו כלום. בדרך כלל אני מתחיל לסבול אחרי 5-6 שעות טיסה בכל המטוסים הרגילים.

 

המטוס הזה הכניס הרבה מאוד חידושים משמעותיים מאוד מבחינת ארכיטקטורה של המערכות בו. יש בו אחוז גדול מאוד של מערכות חשמליות, בין השאר מערכת האיורור/מיזוג/דיחוס חשמלית לחלוטין (בניגוד למערכת המסורתית שלוקחת אויר דחוס מהמנועים). הושקע מאמץ גדול מאוד בכל עניין נוחות הנוסע בקבינה ובפרט נושא איכות האויר. התא מדוחס ללחץ גבוה יותר (רום תא נמוך יותר) ורמת הלחות היא בסביבות 20% במקום אחוזים בודדים. גם אני ישבתי לראשונה ב-787 לפני שבוע בטיסה טרנסאטלנטית, ואני חולק רושם דומה. אם כי מושב במחלקת world traveler plus של בריטיש כנראה לא הזיק לחוויה.

 

יש ניסיונות של שתי חברות רוסיות, חברה סינית וחברה יפאנית להכנס לשוק הזה, בינתיים הם לא מצליחים במערב. אולי מיצובישי תשנה את התמונה.

 

אבל הרבה יצרנים מערביים נהנים ממכירת מערכות למטוסים האלה.

 

על המטוס עצמו כתוב איירבאס/בואינג, אבל מאחורי כל אחת מהיצרניות הגדולות יש זנב לוגיסטי עצום שנמשך על פני עשרות מדינות. לבואינג שותפות אסטרטגית עם יצרניות יפניות שבונות חלק ניכר מהרכיבים, למשל הכנפיים של 787 מיוצרות ביפן. וכמובן נושא המנועים, בניגוד לכלי רכב אחרים, בסילונים הגדולים סוג המנועים ניתנים לבחירה ע"י הלקוח, עבור אותו מטוס יהיה בד"כ היצע של שני מנועים או יותר לבחירה מתוצרת RR/GE/CFM/P&W וכו'.