אבארט 500 קומפטיציונה - מבחן דרך

[Psdd]

פבל אני מצטער, אבל באמת באמת נראה שהגעת "טעון" לביקורת הזאת ופספסת את הרכב הזה לגמרי. אחד ההנאות הכי גדולות שלי זה כיכרות מזדמנים.

 

בתור בעלים של הרכב, 595 סאן מרינו (כנראה שיש יותר מ-0 אנשים שקוראים לה ככה), הרכב זה הוא לא קנייה הגיונית, אלא נטו קנייה אמוצוניולית. כי בא לך משהו שונה, משהו מרגש, משהו שיגרום לך לצחוק כמו מטורף מהכיף של הסיבוב (ואתה בכלל במהירות חוקית לגמרי), מהבק פייר המתפצפץ, מהעיצוב שלא נמאס. קראת לעיצוב תא הנוסעים מיושן? באמת?

 

כמו שכבר נאמר פה, אנשים שקונים אבארט לא מחפשים את החבילה המושלמת - עם הבאגז' הענק, ה-4 דלתות ולשבור שיא ברינג. אלו אנשים שמחפשים את הפאן ואת הלא שגרתי. "הורג" אותי שאנשים משווים את האבראט לרכב כמו לאון קופרה. זה ממש לא אותו הסגנון.

 

בנוסף, נאמר פה על הפרשי מחירים מטורפים בין המיטו לבין ה-595. האם הייתה השוואה לדגמים המאובזרים ביותר? סתם לידע כללי ה-595 מגיעות fully loaded עם כל התוספות ולכן לא ניתן להשוות את המחירים. להלן הבדלי המחירים האמיתים בן הרכבים והאבזור שמגיע לארץ.

 

כמו כן חשוב לציין את היבואן היחידי בארץ *שבאמת* משקיע בלקוחות שלו ודואג כל פעם להפתיע אותם מחדש בימים הולדת, אירועיים חודשיים \ שנתיים \ מפגשים מזדמנים ועוד כהנה כהנה. תתפלאו לשמוע שגם בעלי פונטו אבארט' שנקנו לפני מספר שנים מכובד, עדיין נהנים מכל ההטבות הללו.

 

חולגי קורא לזה אהבה עיוורת, אני פשוט קורא לזה הנאה מהקנייה שעשיתי.

שלא תבינו לא נכון, זכותם לחשוב מה שבא לכם, יותר כואב לי השנאה העיוורת כלפי הרכב.

[baget]

אתה צודק לגמרי! תהנה מהרכב.

אפשר לחשוב שקניה של מיאטה, ברז או מיני קופר זה קניה הגיונית. אולי פרארי? ג'וליה QV? וקופרה - זה קניה הגיונית? אין כאלה שיגידו - מה? סיאט ב 230 אלף ש"ח?

[liav12]

אחלה כתיבה.

 

אני ממש אוהב את הרכב, אמנם לא רכשתי אותו בגלל שהייתי צריך למתוח את התקציב בעוד כ 35K לגרסה הפשוטה ביותר מה שעשה את הקניה ללא כדאית וחכמה בעליל, אבל ללא ספק רכב כיפי ומהנה לנהיגה, גם בגרסה הפשוטה שלו.

לגבי אינטריור מיושן - ברצינות? הפנים שלו נראה מדהים עם מושבי הספורט, ושילוב הצבעים נראה מצוין אני לא יודע איך אפשר לומר את זה בכלל, הרכב נראה מעולה, נשמע מצוין, נוסע טוב והוא פשוט כיפי.

התמחור שלו הזוי וזה הכל, טוב אולי גם ענייני האמינות הדשבורדים והגירים הרובוטים ואכילת השמנים וכו'. אבל כל עוד הוא באחריות (של שנתיים שזה גם חיסרון), אז ניחא, בכל מקרה זה רכב שקשה לנהוג בו רגוע אז זה מוסיף לענייני הבלאי.

מצד שני מי שקונה רכב כזה חדש לא משנים לו יותר מדי חלק מהדברים הנ"ל.

[SlowRide]

למה? למה הוא כל כך יקר, כל כך לא מצדיק את זה, סה"כ רכב די קטנטן, לא מעט יטעו בינו לבין השכנה שקנתה את הרכב בוורוד ב70K ללא האגזוז שמעיר את השכונה.

איך טורבו, מייקאפ, מושבים וסמלים יפים של 595 שווים את המחיר הנדרש??

נראה לי שאם יש לך רבע מליון להוציא על רכב לפאן, השכנה או השכונה ודעותיהן לא אמורות לעניין לך את השק.

בעצם, זה לא משנה כמה כסף יש לך. אם אתה יכול להרשות לעצמך משהו כיפי, למה שתמנע מעצמך? הכיף של אף אחד לא צריך להיות מותנה באישור של אחרים. (חוץ מהאישה ומנהל הבנק כמובן).

[RK]

הוא כבר התעלם משאלה בעניין זה בעבר. מסתבר כנראה שעדיין יש לא מעט אנשים שמעניין אותם מה אומרים על האוטו.

[פבל]

פבל אני מצטער, אבל באמת באמת נראה שהגעת "טעון" לביקורת הזאת ופספסת את הרכב הזה לגמרי. אחד ההנאות הכי גדולות שלי זה כיכרות מזדמנים.

 

הגעתי טעון ופספסתי, ובגלל זה כתבתי?

"אני לגמרי יכול להבין את מי שיחליט לקנות אותה" (פעמיים)

או

"אבל המחירים לא מעניינים אותם, הם שם בשביל היחס. ואת זה, כך נראה, הם לגמרי מקבלים."

ואפילו

"אני אוהב את המכונית הזו. אני ממש, ממש אוהב אותה."

?

 

אז אתה בעצם אומר שאני אמור לא להבין את מי שקונה אותה, לחשוב שכל האקסטרות שמקבלים הלקוחות שוות כקליפת השום ולא לאהוב אותה בכלל?

 

ובאשר לכיכרות, מצטער, אבל קשה לי לקרוא ל-lift off oversteer "כיף". זה ניצול של באג בחוקי בפיזיקה, אפשר לעשות בדיוק אותו דבר עם כל מכונית בתצורה דומה (הנעה קדמית + בסיס גלגלים קצר), ויתרה מזו - ככל שהצמיגים שלך צרים יותר, ככה זה יותר קל. ואני לא מכיר עוד מכונית בגודל של האבארט עם צמיגי 205 (סטוק, בארץ). מה שלמעשה הופך דווקא את היכולת להשתעשע בכיכרות לנקודת חולשה (טכנית ואפמירית, כן) שלה.

"כיף" אמיתי בכיכרות מקבלים במכוניות הנעה אחורית קלות, כמו ה-BRZ איתה נסעתי לעבודה לפני כמה ימים והייתי צריך לתפוס בכל כיכר אפילו בלי שהתכוונתי לזה. זה כיף.

 

 

בתור בעלים של הרכב, 595 סאן מרינו (כנראה שיש יותר מ-0 אנשים שקוראים לה ככה),

 

קבל את התנצלותי הכנה, ערכתי את ההודעה מקווה שהבנת שזה נכתב בהומור.

 

הרכב זה הוא לא קנייה הגיונית, אלא נטו קנייה אמוצוניולית. כי בא לך משהו שונה, משהו מרגש, משהו שיגרום לך לצחוק כמו מטורף מהכיף של הסיבוב (ואתה בכלל במהירות חוקית לגמרי), מהבק פייר המתפצפץ,

 

לכן כתבתי

"הרי אחת התלונות הכי נוקבות שמושמעות למכוניות ספורטיביות מודרניות היא שהן כבר לא מצליחות לייצר את החיבור שהסבתות שלהן יצרו עם הנהגים שלהן. הן קרות, מרוחקות, סינתטיות. הן הקריבו את הרגש, את הרעש, הריח, המלאכה שבנהיגה מהירה, תמורת זמני רינג, תאוצות ואחיזה אבסולוטית. אבארט, אולי בכוונה ואולי בלית ברירה (על מי אני עובד, זה כנראה השני), עשו את ההיפך. הם יצרו מכונית אמוציונלית ומלאת גירויים. רועשת מדי, קשה מדי, ארכאית כמעט, ולעזאזל הביצועים או השימושיות היומיומית."

 

מהעיצוב שלא נמאס. קראת לעיצוב תא הנוסעים מיושן? באמת?

[ATTACH=CONFIG]512030[/ATTACH]

 

כשמשהו רץ בלי שינויים מהותיים במשך עשור, כן, הוא נהיה מיושן בשלב מסוים. אני לא יכול להגיד שאני *שונא* את העיצוב, אני לא, להיפך, אני חושב שהוא מתוק, אבל כן, הוא מיושן, וכן, היה נחמד לראות אותו מתחדש.

 

כמו שכבר נאמר פה, אנשים שקונים אבארט לא מחפשים את החבילה המושלמת - עם הבאגז' הענק, ה-4 דלתות ולשבור שיא ברינג. אלו אנשים שמחפשים את הפאן ואת הלא שגרתי. "הורג" אותי שאנשים משווים את האבראט לרכב כמו לאון קופרה. זה ממש לא אותו הסגנון.

 

אתה צודק במאה אחוז, לכן כתבתי:

"וזה מה שהופך את הרכישה שלה, לא הגיונית ככל שתהיה, דווקא לכן הגיונית. היא מצליחה לשחק על החסרונות שלה ולהפוך אותם ליתרונות, לקחת את חוסר הבידוד ולהפוך אותו לחיבור, את חוסר האחיזה (יחסית) ולהפוך אותו לשובבות, את הנוקשות לריסון ואת כל זה לתפור לחבילה איטלקית למהדרין - בוטה, קולנית, מוחצנת, וכזה שלא סופרת אף אחד ממטר."

 

 

ובנימה רצינית - אני בטוח שיש אנשים שהיו שמחים לראות כתבת יח"צ מתלטפת שמרעיפה מחמאות אין סוף על ה-595 הזו (ראית? אני מקשיב) ומתעלמת לחלוטין מהחסרונות שלה או מפרט טכני שמספר את כל מה שיש לה. גם אני, כשאני רואה משחק כדורגל, אני ממש ממש רוצה שהקבוצה שלי תנצח 200-0.

 

אבל לעשות כזה דבר זה חטא לקוראים שלי וזלזול בעבודה שלי, אותה אני לוקח את יותר מדי ברצינות בשביל לעשות כאלה דברים. אני משרת אנשים שצריכים לקבל מידע לא מסונן ולא מוטה משיקולים רגשיים (לגיטימיים לחלוטין, אגב). תאר לעצמך אני לא אכתוב על תנוחת הישיבה ומישהו ילך ויוצא 250, או אפילו 160 אלף שקל (או אפילו פחות, על אחת משומשת) על אבארט כזו ויגלה רק אחר כך שהוא לא מסוגל לכוון את ההגה לעומק. אני לא רוצה את זה על המצפון שלי.

 

גם אני, כשאני רואה כדורגל, אני מבין שלפעמים אני צריך להסתפק ב-3-2 (לטובתנו, כן?) ושצריך לקבל את הרע עם הטוב. ואין מה לעשות, מבחני רכב הם אותו דבר. הוא טוב, יחד עם רע. ושכל אחד יחליט בעצמו מה איזו מסקנה הוא "מפענח".

 

פבל.

[oryo]

בגדול, יש 3 סוגי ביקורת שחוזרות על עצמן בשרשור הזה בפרט, ובשרשורים על רכבים מסוימים בכלל:

1. ביקורת על הרכב עצמו - נכתבה מצוין (לטעמי) ע״י פבל, ואפשר להסכים איתה יותר או פחות. אני לגמרי מבין את מי שחושב שהרכב הזה מטופש, בעיקר היות וכל הנתונים היבשים מצביעים על כך. אני אישית נהנה לפגוש אותה בכבישים ולגמרי מתחבר לקטע שלה, אבל זה עניין של טעם.

 

2. ביקורת על היבואן / תמחור בארץ - האבראט משווקת עם markup, אבל מציעה ״חווית שירות״ ייחודית אם לשפוט לפי מה שהבעלים מספרים. שווה את זה? לא יודע, עם כל החיבה שלי לרכב קשה לי לדמיין מצב בו הייתי רוכש אחת מהיבואן בישראל.

 

3. ביקורת אישית כנגד מי שבחר לרכוש את הרכב.

 

אני לגמרי מבין את (1) ו(2), הרי אנחנו נמצאים בפורום רכב - הפואנטה היא לדבר על רכבים ולחלוק רשמים, חוויות, דעות וכו׳.

 

אבל את (3) אני פשוט לא מצליח להבין, מה גורם לאדם לשבת וללכלך על חבורה של אנשים רק על זה שיש להם סט העדפות שונה? למה זה מעורר אנטגוניזם? מאיפה מגיע הצורך להראות עד כמה מי שרוכש אבראט הוא <...>?

בשרשורי עבר היו טוענים שזו ״תנועת מטוטלת״ כנגד הפאנבוייז, אבל הנה שרשור בו זה התחיל בלי קשר לאף אחד - כך שהתזה הזו לא באמת מחזיקה מים.

 

אני חושב שרכבים כמו האבראט הם משהו נהדר, טוב שיש מכוניות שיוצאות מהשבלונה הנורמלית ומנסות לספק גחמות אחרות, מוסיף צבעוניות לכביש ולתחביב. כן ירבו.

 

(למען הסר ספק: אין לי חברים עם אבראט, לא היתה לי מעולם, וכאמור כנראה שלא הייתי רוכש אחת בישראל)

[ניקו פ.]

אני מסכים אתך באופן כללי ואני מניח שכתבת את מה שכתבת בגלל שרשורי עבר, אבל בשרשור זה בפרט לא ראיתי ביקורת מסוג (3).

[Panizzi]

ההקבלה בכך שלקחו משהו (חיפושית) וניסו לעשות ממנו משהו שאיך לומר, לא בדיוק זורם על החוזקות שלו. התוצאה הייתה מכונית קשה מאוד לשליטה שהצטיינה בעיקר בלהרוג את הנהגים שלה. אחרי 400 שנה ו-43 דורות של שינויים ופיין טיוניניג, הם הצליחו להביא אותה למקום טוב, אבל בהתחלה קשה להגיד שהיא הייתה טובה.

כל הציטוט הזה מדיף ריח חזק של חינוך-קלארקסוני-קלוקל.

לא חיברת פה ולו משפט אחד שמתכתב עם המציאות.

[RK]

הרבה לפני קלארקסון היו עיתונאים רבים וטובים שסברו שהדור הראשון של ה-911 שבוית באמת היה ה-993, למרות שה-964 הייתה כבר צעד רציני בדרך. אז קלארקסון או לא, ה-911 לא בדיוק הייתה קיה פיקנטו מבחינת קלות שליטה.

[Panizzi]

אפילו SWB מ-65 היא מכונית מאוזנת להפליא.

כל עוד מותקנים עליה צמיגים שלא תוכננו ב-65, מבינים עד כמה.

[Psdd]

הגעתי טעון ופספסתי, ובגלל זה כתבתי?

"אני לגמרי יכול להבין את מי שיחליט לקנות אותה" (פעמיים)

או

"אבל המחירים לא מעניינים אותם, הם שם בשביל היחס. ואת זה, כך נראה, הם לגמרי מקבלים."

ואפילו

"אני אוהב את המכונית הזו. אני ממש, ממש אוהב אותה."

?

אז זהו, שממש קיבלתי ניגודים ממך בביקורת. כאילו מצד אחד אהבת אותה (ממש) אבל מצד שני ציירת כאילו קנינו את הרכב כי אנחנו אוהבים את היחס. כן אוהבים את היחס, אבל זה לגמרי בונוס.

 

ובאשר לכיכרות, מצטער, אבל קשה לי לקרוא ל-lift off oversteer "כיף". זה ניצול של באג בחוקי בפיזיקה, אפשר לעשות בדיוק אותו דבר עם כל מכונית בתצורה דומה (הנעה קדמית + בסיס גלגלים קצר), ויתרה מזו - ככל שהצמיגים שלך צרים יותר, ככה זה יותר קל. ואני לא מכיר עוד מכונית בגודל של האבארט עם צמיגי 205 (סטוק, בארץ). מה שלמעשה הופך דווקא את היכולת להשתעשע בכיכרות לנקודת חולשה (טכנית ואפמירית, כן) שלה.

"כיף" אמיתי בכיכרות מקבלים במכוניות הנעה אחורית קלות, כמו ה-BRZ איתה נסעתי לעבודה לפני כמה ימים והייתי צריך לתפוס בכל כיכר אפילו בלי שהתכוונתי לזה. זה כיף.

זה היופי ברכב הזה. מה שמרגיש כמו באג ברכב אחר, פה זה פיצ'ר.

 

 

 

ובנימה רצינית - אני בטוח שיש אנשים שהיו שמחים לראות כתבת יח"צ מתלטפת שמרעיפה מחמאות אין סוף על ה-595 הזו (ראית? אני מקשיב) ומתעלמת לחלוטין מהחסרונות שלה או מפרט טכני שמספר את כל מה שיש לה. גם אני, כשאני רואה משחק כדורגל, אני ממש ממש רוצה שהקבוצה שלי תנצח 200-0.

 

אבל לעשות כזה דבר זה חטא לקוראים שלי וזלזול בעבודה שלי, אותה אני לוקח את יותר מדי ברצינות בשביל לעשות כאלה דברים. אני משרת אנשים שצריכים לקבל מידע לא מסונן ולא מוטה משיקולים רגשיים (לגיטימיים לחלוטין, אגב). תאר לעצמך אני לא אכתוב על תנוחת הישיבה ומישהו ילך ויוצא 250, או אפילו 160 אלף שקל (או אפילו פחות, על אחת משומשת) על אבארט כזו ויגלה רק אחר כך שהוא לא מסוגל לכוון את ההגה לעומק. אני לא רוצה את זה על המצפון שלי.

 

גם אני, כשאני רואה כדורגל, אני מבין שלפעמים אני צריך להסתפק ב-3-2 (לטובתנו, כן?) ושצריך לקבל את הרע עם הטוב. ואין מה לעשות, מבחני רכב הם אותו דבר. הוא טוב, יחד עם רע. ושכל אחד יחליט בעצמו מה איזו מסקנה הוא "מפענח".

 

פבל.

ממש לא חושב שצריך לתת כתבה אוהדת או לא לספר שההגה לא מתכוונן לעומק. אבל בחייאת, בביקורת לקארטינג לא היית הולך ומתלונן שזה רועש, שאין מקום לתיק ואין רדיו דיסק. שלא תטעה, אהבתי מאוד את הכתיבה ואני חושב שהתמונות מדהימות (!) אבל אני פשוט חושב שהענקת משמעות ניואנסינית כל כך כבדה לדברים כל כך מינוריים - אז אי אפשר לכוונון את הכסא כשהדלת סגורה, ביג פאקינג וואט יש לך סאבלט מדהים, כמה פעמים אתה צריך לכוון אותו?!

 

כתבת שהדגמים החלשים יותר הרגישו לך חלביים. ניסית אותם?

[פבל]

כל הציטוט הזה מדיף ריח חזק של חינוך-קלארקסוני-קלוקל.

לא חיברת פה ולו משפט אחד שמתכתב עם המציאות.

 

יכול להיות, אז אני מניח שהכינוי "Widowmaker" דבק בהן בלי סיבה.

 

אז זהו, שממש קיבלתי ניגודים ממך בביקורת. כאילו מצד אחד אהבת אותה (ממש) אבל מצד שני ציירת כאילו קנינו את הרכב כי אנחנו אוהבים את היחס. כן אוהבים את היחס, אבל זה לגמרי בונוס.

 

ככה נכתבת ביקורת, קצת טוב, קצת רע, וכמה שיותר פרטים רלוונטיים. הסיבה למה כל אחד קונה את הרכב שמורה איתו וקטונתי מלשפוט החלטות של אנשים.

 

אני - שוב - מתפקידי להראות את המציאות כפי שאני רואה אותה ושהקורא יחליט עבור עצמו. יותר מזה, אני מאוד נגד אנשים שמבצעים החלטה על סמך קריאה (או צפיה) של מבחן בודד. יש דברים שאני עלול לפספס, או שמישהו אחר יכול לפרש לא נכון, או מישהו שלישי שיגיע עם מצב רוח וישים לב רק לדברים הרעים, או מישהו רביעי שמנסה להתחבב על היבואן ויכתוב רק דברים טובים.

 

זה היופי ברכב הזה. מה שמרגיש כמו באג ברכב אחר, פה זה פיצ'ר.

to each his own. אתה מעדיף ככה, אני מעדיף אחרת, ולשנינו יש אחלה מזל שאפשר לקנות גם מכונית כזאת וגם מכונית כזו.

 

 

ממש לא חושב שצריך לתת כתבה אוהדת או לא לספר שההגה לא מתכוונן לעומק. אבל בחייאת, בביקורת לקארטינג לא היית הולך ומתלונן שזה רועש, שאין מקום לתיק ואין רדיו דיסק.

 

גם פה לא התלוננתי שזה רועש, אפילו אהבתי את זה שזה רועש, לא כתבתי אפילו מילה אחת על מקום לתיקים או רדיו דיסקים. כי אני יודע שזה פחות הקטע, במיוחד לאור העובדה שלקרוא על מקום ועל רדיו אפשר בכל מבחן באינטרנט על כל גרסה אפשרית של ה-500. זה לא שונה כאן מהותית.

 

שלא תטעה, אהבתי מאוד את הכתיבה ואני חושב שהתמונות מדהימות (!)

תודה רבה, כיף לשמוע

 

אבל אני פשוט חושב שהענקת משמעות ניואנסינית כל כך כבדה לדברים כל כך מינוריים - אז אי אפשר לכוונון את הכסא כשהדלת סגורה, ביג פאקינג וואט יש לך סאבלט מדהים, כמה פעמים אתה צריך לכוון אותו?!

 

לך זה לא ביג דיל, למישהו אחר זה כן. מישהו שלישי יתייחס לזה כגאג חביב, ומישהו רביעי עלול לפסול בגלל כזה דבר את הרכב (שמעתי אנשים שפסלו מכוניות על דברים הזויים הרבה יותר). תפקידו של בוחן, לבחון ולציין. בטח ובטח דברים לא שגרתיים כמו זה. ממאות הרכבים שנהגתי בהם, זה היחיד שלא הצלחתי לכוון בו את זווית המשענת בלי לפתוח את הדלת.

 

מעבר לזה, המושב נראה מדהים. מבחינת נוחות, כפי שכתבתי, הוא פחות מצא חן בעיניי.

 

כתבת שהדגמים החלשים יותר הרגישו לך חלביים. ניסית אותם?

 

בוודאי, אחרת לא הייתי כותב את זה.

[Panizzi]

הכינוי דבק לראשונה ל-930 שהיא הטורבו הראשונה.

אבל הוא הגיע בעיקר בשל אופי פעולת המנוע והמגדש.

 

אחר כך הוא נגרר לכל אחת שהייתה גם מוגדשת וגם ללא הנעה כפולה.

964 טורבו, 993 GT2. אבל להן הוא לא ממש הגיע.

 

הבאה שהוא באמת הגיע לה היא ה-996 GT2, אבל גם זה רק בגלל הסט-אפ איתו הן יצאו את שערי זופנהאוזן.

הכל באוטו הזה מתכוונן מהמפעל - מוטות מייצבים, גובה, קאמבר.

בדיפולט החליטו לכייל אותן עם יותר מדי תת-היגוי, מה שהוביל להיגוי-יתר טרמינלי.

פתיר תוך רבע שעה.

[bar72]

נקודה מעניינת שאחד המגיבים העלה פה אבל לא זכתה למענה (אולי הוחרשה?) זה נושא האמינות.

ידוע שהיו מספר בעיות גם לרכבים חדשים. היסכימו בעלי מרכבת הכיף לשתף?