מבחן - סאנגיונג אקטיון ספורטס

[AlonBar]

סובארו טנדר וסקודה טנדר של המאה ה21.

[itsik170]

ביטלו גם את הפטור ממע"מ גם על רכבים כמו ברלינגו, כי הרבה קנו אותם כרכבים פרטיים.

[פריג'י]

תתפלא, מכיר גם פסיכופטים שקנו f350 כרכב פנאי.

[fanman]

ואף מילה על השינוי מזוועה מטורית מעוררת חלחלה (או התקף צחוק פרוע) לטנדר שאפשר להביט בו?

[bagira]

אהההה, האללו, אתה תיתן כבוד ל"אוגר", אתה שומע?

 

 

 

[ישה]

הייתי שותף למבחן, שזורים בו גם סיפורים ממלחמת ששת הימים .

 

 

באתי ראש נקי ,טאבולה ראסה, עד כדי כך שכאשר איתמר ואסף באו לאסוף אותי לא הבנתי איך באו עם טנדר.

 

מבט מהצד, הוא עומד בראש מורכן מוכן לשחר לזינוק.

 

נוסעים לרמת הגולן , במהירות נמוכה, פחות מ 100 קמ"ש מתחילים לשמוע רעשים של רוח, לא גבוהים אבל מעצבנים משהו, לא שצריך להרים את הקול יתר על המידה.

 

אבל אלה מבליעים את רעש המנוע שהוא שקט ביותר.

 

כסא הנוסע הימני נוקשה משהו אבל נסבל.

 

הנסיעה עצמה נינוחה לא קופצנית , הסוד מתגלה כאשר הקפיצים האחוריים הם סליליים ולא עלה, נוחיות שבאה על חשבון כושר העמסה.

 

וכך חיש קל הגענו לרמת הגולן, בדרך טיפטוף קל, ועננים שחורים שלטו בשמים, אבל גשם אין. אידאלי.

 

הקטע הנבחר היה טיפוס בעקבות לוחמי ששת הימים , חטיבה 8 חטיבת שריון , וחטיבה 1 היא חטיבת גולני שלחמו באיזור של קלע , זעורה , תל עזזיאת ותל פאחר.

 

יורדים מהכביש הסלול לשביל , איתמר משלב ל4X4 ואז מתברר כי אנחנו נוסעם ברכב שטח שלא בנוי לשטח.

 

מרווח גחון של 19 ס"מ צריך לברור כל אבן שבולטת בדרך כדי לא לפגוע בתחתית.

 

עולים לגבעת האם , הילוך 2X4 מסתדר עם העליה. גם מיצובישי ספייסטאר צלחה את העליה מספר חודשים יותר מאוחר.

 

איתמר ואסף מקבלים הסברים על הזירה, הגזרה, הכוחות הפועלים במלחמת ששת הימים.

 

והכל פורח באביב מטורף. קשה לדמיין מה היה כאן לפני 50 שנה.

 

יורדים מהגבעה עליה / ירידה תלולה איתמר משלב ל 4X4 LOW, הרכב יורד אט אט בלי שימוש בבלם. איתמר מבסוט. הוא כל הזמן משווה למה שיש לו באורווה בבית.

 

נעצרים ליד זחל"מ זכר למלחמה האכזרית שהתקיימה כאן.

 

משם מתחילים את הטיפוס. הכל על דרכי עפר , שלא היו אז, אין לאקטיון שום בעיה בטיפוס , חוץ מהצורך להימנע מכל אבן, מקום שלא ניתן להימנע, משלמים ברעש בגחון.

 

כאמור האביב שוצף עלינו מכל פינה , להקות של חסידות , משפחה של אבא אמא ו 20 חזירונים וכמובן יבול מבורך של במבים קטנים המקפצים להם בשובבות בליווי ההורים המאושרים.

בשטח פזורים גם עדרי פרות וכאילו חזרנו לימי התנ"ך לפרות הבשן המדושנות.

התמונות בכתבה מדברות בעד עצמן.

 

הרכב צולח את כל הטיפוס עד שמגיעים לדרך הנפט. דרך הנפט קרויה על שם צינור נפט שטמון באדמה שהוביל נפט מערב הסעודית ועד לנמל בצידון.

 

הצינור פעל גם אחרי מלחמת ששת הימים עד שעקב חבלה הופסק השימוש בו.

 

משם יורדים לכיוון מצפה גולני הלא הוא תל פאחר.

 

הסברים נוספים , ירידה לתעלות שרק חלקן הקטן נשארו בעומקם המקורי מעל 2 מטר, כניסה לעמדה מבוצרת , הממחישה את העמידות של ברזל מזויין ועליו עוד חצי מטר+ של אדמה וסלעי בזלת.

 

מאז שחלפו 50 שנה התל נראה כמקום פסטורלי, אבל לוח הזיכרון ועליו שמות רבים של הנופלים מבהירים מה היה כאן.

מחקרים רבים שנעשו בשנים האחרונות במסגרת בלוג ששמו נעמוש ( הצטבר בו כמות של מידע אדירה בחלקה סותר מה שסופר עד כה ) מגלה כי נהרגו בקרב הזה 34 לוחמים ומעל 100 נפצעו וחולקו 20 עיטורים

 

2 עיטורי גבורה 2 עיטורי העוז ו 16 עיטורי מופת.

 

בדרכנו למטה אנו חווים שוב חוויה של עבירות נמוכה כתוצאה ממרווח גחון קטן ומרווח גלגלים גדול ואנו מתנדנדים כמו נדנדה שהגחון שוכב על תלולית עפר חמודה.

 

תחנה אחרונה , מעבר ליד מסלול אורי אילן. התחנה הראשונה בין 4 תחנות שבו חוליה ישראלית בדצמבר 1954 מיועדת להגיע לעמוד טלפון ועליו מכשיר האזנה כדי להחליף לו סוללות, נתפסת מעונה קשות בכלא הסורי עד שלבסוף אורי אילן בן גן שמואל מחליט להתאבד. בין בגדיו היו טמונים מספר פתקים שעל הידוע ביניהם נכתב "לא בגדתי".

 

מגיעים לכביש ואני עולה להגה. 150 ק"מ של נהיגה ברכב גדל מידות אבל הכביש הוא כביש בינעירוני אז אין שום בעיה.

כסא הנהג נוח קצת יותר מכסא הנוסע, לחיצה על הדוושה, הבהמה מזנקת, ההגה נוח אינך מרגיש כי אתה נוהג בטנדר.

בכל רמזור בו אנחנו ראשונים הוא מזנק ראשון, בכל עליה בו יש האטה , הוא גם פורץ קדימה.

 

במהירות של 140 הסל"ד על 2500, במהירות של 170 לא מגיע ל 3000.

הגיר בעל 6 הילוכים. רוצה ידני מסיט את המוט ואז משחק באיזה כפתור להחלפה. לא אהבתי. אוהב יותר להוריד הילוך בהסטת הידית קדימה ואחורה .

 

כל נושא המולטי מדיה לא נבדק על ידי. ליטוף הפלסיטיקים העלה פלסטיק זול וקשיח , איתמר לו יש דגם דומה רק זקן ב 10 שנים טוען שלא חל כל שיפור.

צריחת דלק באחריות איתמר.

 

 

ולסוגית המיסוי

במשך עשרות שנים , הישראלי המצוי מחפש כל דרך כדי לתחמן את הפריץ.

 

בענף הרכב ההיסטוריה מכירה את רכישת האלקמינו, אח"כ את רכישת האסטרו והספארי ועכשיו רכבי 4X4 מגודלים.

אלה נרכשים עקב פרצות המס , עד שמטפטוף זה הופך לתופעה, ואז הפריץ משנה את החוקים, עד לפרצה הבאה.

 

מסקנה

 

מחירו יקר, כושר נשיאת משאות נמוך מהמתחרים, כושר העבירות בשטח מוגבל.

מי צריך את הדבר הזה ? ואכן מספרי המכירות מוכיחים זאת.

[AssafO]

נהניתי לקרוא את המבחן.

 

לא נהגתי ברכב אבל יש לי הרגשה שהפגיעות בתחתית שאתם מזכירים קשורות לא רק למרווח גחון של 19 ס"מ אלא גם לזוויות גישה של 25 מעלות.

 

אסף

[AlonBar]

ישה, הסיפור מסביב עניין אותי הרבה יותר מהרכב. זה בטוח.

תודה.

[איתמר]

ואף מילה על השינוי מזוועה מטורית מעוררת חלחלה (או התקף צחוק פרוע) לטנדר שאפשר להביט בו?

 

תיזהר, השמועה אומרת שיש כאן כאלה שמאוד רגישים לנושא הנ"ל.

 

נהניתי לקרוא את המבחן.

 

לא נהגתי ברכב אבל יש לי הרגשה שהפגיעות בתחתית שאתם מזכירים קשורות לא רק למרווח גחון של 19 ס"מ אלא גם לזוויות גישה של 25 מעלות.

 

אסף

 

הזווית הזו קריטית יותר בעת גישה למכשולים גבוהים כמו תלולית עפר חדה (בעליה ובירידה ממנה) או נסיעה בשטח מבולדר / מסולע, שם רכב עם סרח עודף קדמי או אחורי מגביל את זוויות הגישה והנטישה, ועל אחת ברכב נמוך. רכב המבחן אף צוייד בוו גרירה שהותקן מתחת לפגוש האחורי, מה שהוריד את זווית הנטישה בערך ל-0