טבעת, טבעות, אירוסין, יהלומים, חור בכיס, לחץ להציע - בואו נדבר על זה

[shorlakk]

 

לגבי עניין הלחץ אנד שיט.

חברים, אישה לקראת גיל 30 תהיה לחוצה. נקודה. גם אם היא לא תצהיר על כך בקול.

וכן, הסביבה עושה את שלה. החברות נשואות. כבר יש ילד או שניים. החברים לעבודה גם כבר בסטטוס הזה. ככה זה. זה מרחף באויר.

 

אז להמליץ לבחור הנחמד לברוח מהר כי לא מתאים הלחץ הזה??? אתם שפויים?

אתם בכלל לא מכירים את הנפשות הפועלות. איך אתם יכולים, בשם השם, להמליץ המלצות מטופשות שכאלה?

מאחר וזה מתייחס לדבריי, אגיב ברשותך.

אם היית קורא טפהל'ה "בין השורות" - ושלא נדבר על מילים מפורשות שנכתבו - בפוסט פתיחת הת'רד הזה, היית ברגע קולט שבקונסטלציה שלנו מדובר בבחור שנמצא בחרדה מענין הנישואים והילדים כעת, בחור שמרגיש שאונסים אותו להכנס למצב שהוא לא מעוניין בו. אז איך אתה יכול, לכל הרוחות והשדים, להמליץ המלצה מטופשת כזו של להשאר במקום הפשע שלה ולהמשיך להיאנס על ידה? אתה בכלל מכיר את הנפש הפועלת שלו?

 

כן. בהחלט אחזור על כך ואחדד:

 

לחץ?! תתנגד/תברח. אל תעשה שום צעד בלחץ, בטח ובטח ובטח שלא אשכרה להתחתן מתוך לחץ. רבאק!

 

shorlakk - בפרספקטיבה של 25 שנה הנישואין הם הדבר הטוב ביותר שקרה לי ב-57 השנים האחרונות. צריך להוסיף, שיש לי שותפה נהדרת. כמובן שנישואין לא חייבים להיות ברבנות או בעיריה, אלא בעיקר קביעת מחוייבות ארוכת טווח בין שני בני הזוג, אבל לראות למחוייבות הדדית בין שני בני זוג דבר פרימיטיבי? נו, אני רוצה לראות אותך כאשר זוגתך תחליט לעזוב אותך עם ילד משותף לכשניכם כיון שהשותפות היא עניין של ימים עברו ולא של המאה ה-21.

יש הבדל תהומי בין שותפות/חברות לבין נישואין. בייחוד הקונספט הדתי שהיא רוצה ללכת עליו, להלן: "אין ילדים בלי חתונה". הם שותפים נפלאים, להלן: "אין ריבים, אין מחלוקות על כסף, על עבודות בבית, הכל מרגיש נוח ונכון. מסתדרים עם ההורים והכל."

 

מחוייבות הדדית יש בין הורים וילדים. לא לבת זוג שהיום היא כאן ומחר היא שם, אפילו שהיא אם ילדיך. לאחת שהיום היא אוהבת ומחר תהיה אויבת. קפוץ לביהמ"ש לענייני משפחה/ביה"ד הרבני הקרוב למקום מגוריך ותווכח בכל המיץ של הזבל שיש בעולם שיוצא מאנשים שהיו מאוהבים פעם, שהייתה להם "מחויבות הדדית" פעם, שרצו לקנות טבעות מיותרות באלפי שקלים. אז כן חבר יקר, נישואין זה דרעק. לגמרי.

 

תמשיכו לחיות יחד בשותפות וחברות. תמשיכו לאהוב. זה נפלא.

[תומרובין]

^

אני מניח שכל אדם שומע, או במקרה הזה קורא, את מה שהוא רוצה לשמוע/לקרוא.

ואולי בעצם כל אחד פשוט אומר את דעתו מתוך המקום בו הוא נמצא

 

אני בניגוד אליך, לא ראיתי שום בחור שנמצא בחרדה, כפי שהגדרת את מצבו.

אני ראיתי זוג חביב, שמסתדרים נהדר, ללא בעיות מיוחדות. מי מנוחות כפי שנאמר.

רק מה, האישה במקרה הזה בת כמעט 30, בעוד הגבר עוד לא בן 28.

 

ראיתי בחור שעדיין לא כל כך שם. לא כי הוא לא רוצה, לא כי הוא מפחד, אלא כי ברירת במחדל שלו היא שזה לא בדיוק הזמן הנכון ושצריך קודם לסיים את הלימודים.

ואז, רק אז, מוחו יתפנה לעסוק בנושא החתונה/ילדים/משפחה.

ראיתי בחור די מחושב, שנקודת המוצא שלו, שונה בתכלית, שונה במהות, מזו של "בחורה בת 30".

אחד כזה שכרגע חושב על תקופת הבחינות המתקרבת, ולא על כמה-יפה-היה-האולם-שיוסי-ודנה-התחתנו-בו-ושם-גם-אני-רוצה-להתחתן-כי-האזור-של-החופה-היה-ממש-נהדר-וגם-השירותים-היו-ממש-נקיים. (כן כן, מוח של אישה)

וזה בסדר גמור. אין בזה שום דבר פסול. לרוב זה יהיה כך.

 

מהצד השני, כפי שכבר אמרתי בערך, ראיתי אישה שרוצה להרגיש את חייה מתקדמים.

רוצה להרגיש ולהבין, שהגבר איתו היא נמצאת, מבין שהיא עוד מעט בת 30. מבין שהיא כבר רוצה להתחיל לעבור לשלב הבא של החיים.

מבין שהיא לא רוצה להיות אמא יחסית מבוגרת ומבין שהוא פאקינג אמור להבין את הדברים האלה

ממש לא ראיתי בחורה לחוצה ומלחיצה. לא ראיתי בחורה מנותקת מהמציאות- כזו שהכל סביבה יקרוס והיא לא תקלוט את זה.

לא ראיתי בחורה שנמצאת עם גבר חודשיים וכבר מדמיינת איך ייראו הילדים שלהם.

 

כשאני קורא בין השורות, אני מבין שהבחור עוד לא מרגיש שהדבר הזה שנקרא חתונה וילדים בוער בו.

בעוד אצל האישה, הדבר כנראה נמצא בתודעה כבר כמה שנים. ככה זה. אישה היא מקוננת מטבעה כאשר מתקרב הגיל. כוחו של הטבע.

 

בשורה התחתונה, השאלות ששאל, צורת ההתנסחות וההרגשה הכללית של מה שקראתי,

ממש לא גרמו לי לחשוב שמדובר פה על בחור שצריך לברוח כל עוד נפשו בו.

 

אולי אני הוא זה שטועה כאן. ואולי כאשר הבחור שלנו יקרא את הכל, הוא יחשוב לעצמו כמה אני לא בכיוון. אבל אולי גם לא.

[sperial]

לא צעירים?

 

היום, 30 זה ה20 החדש

ניסוח לא מדויק שלי. הבחור צעיר. האשה לא. וכיון שהשעון הביולוגי דופק ואני בהחלט יכול להבין שהא לחוצה לילדים (לא תמיד ההריון בא בניסיון הראשון, לפעמים זה לוקח כמה שנים).

מחוייבות הדדית יש בין הורים וילדים. לא לבת זוג שהיום היא כאן ומחר היא שם, אפילו שהיא אם ילדיך. לאחת שהיום היא אוהבת ומחר תהיה אויבת. קפוץ לביהמ"ש לענייני משפחה/ביה"ד הרבני הקרוב למקום מגוריך ותווכח בכל המיץ של הזבל שיש בעולם שיוצא מאנשים שהיו מאוהבים פעם, שהייתה להם "מחויבות הדדית" פעם, שרצו לקנות טבעות מיותרות באלפי שקלים. אז כן חבר יקר, נישואין זה דרעק. לגמרי.

 

תמשיכו לחיות יחד בשותפות וחברות. תמשיכו לאהוב. זה נפלא.

זו בדיוק הטעות שלך. דרושה מסגרת מחייבת. אני לא יודע אם יש לך אשה וילדים, אבל כדי שתבין שברגע שיש ילדים אתה לא יכול להפריד בין הקשר עמם לקשר עם בת (או בן) הזוג. לא סתם משפטי גירושין הם כה מורכבים, שני הצדדים דואגים לצאצאים. כתבתי קודם, החותמת לא חייבת להיות של הרבנות, אבל אני בהחלט מבין את האשה שרוצה מסגרת פורמלית. לגדל ילדים בלי מסגרת כזו? אוטופיה, תמיד יצוצו סכסוכים כאלה ואחרים, ועדיפה מסגרת שתקשה על פירוק החבילה (לא מדבר על נישואין קתוליים בלתי הפיכים לחלוטין) ותסדיר את ההתנהלות, הן בעת שהזוגיות תקינה והן כאשר היא מתמודדת עם קשיים.

אני בהחלט מבין את הסלידה שלך מהמערכת הרבנית - גם אני סולד ממנה - אבל ראיתי בחיים שלי מספיק כדי להבין ששותפויות לא מוסדרות הן פתח לסכסוכים עוד יותר מורכבים, כך בעסקים וכך בחיים האישיים.

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2015 על ידי sperial

[Fkl0ster]

"אני רק דבר אחד": אל תביא ילד לעולם מפני שאתה חושש שחברה שלך תעזוב אותך או שהיחסים בינכם יתדרדרו. ילד הוא לא אמצעי לשימור קשר, אלא תוצר של קשר שהוכיח יכולת לשמר את עצמו גם בלעדיו. במילים אחרות, הקשר צריך להיות מטרה בפני עצמה ולא אמצעי למטרה. אחרת, אתה מסתכן בעתיד רע ומר לך, לה ולילד.

[gsi16v]

מפלס האהבה נמדד באופן ישיר לעלות הטבעת? למה? ממתי?

מספיק טבעת צנועה שמסמלת את הקשר.

תשמרו את הכסף להתחלה של חיים משותפים ביחד-הרבה יותר חשוב.

אותו דבר לגבי שכירת רכב כלולות מפואר(הוצאה מטופשת), ועוד כיוצא באלה-הוצאות גבוהות ומטופשות.

 

אתה לא צריך לאמר לו את זה

זה בערך מה שכל גבר חושב (ויודע!!)

נשים חושבות אחרת! פה טמון הכלב.

[discoTD5]

תומרובין - מחזק כל מילה שרשמת.

[sperial]

אז ככה, אני עצמי בן 27.7 וחברה שלי גדולה ממני בשנתיים וחודשיים, משמע בת 29.9 (ולחץ גיל 30 עובד שעות נוספות...).

אני בסמסטר האחרון ללימודי הנדסה, היא סיימה לפני כשנה ועובדת כשנה בחברה בינ"ל יציבה באזור השרון הצפוני.

אנחנו יוצאים מאז הקיץ שעבר (עוד 4 חודשים שנתיים) וגרים ביחד בשכירות מאז ספטמבר האחרון.

סה"כ הכל על מי מנוחות, אין ריבים, אין מחלוקות על כסף, על עבודות בבית, הכל מרגיש נוח ונכון. מסתדרים עם ההורים והכל.

 

אני מפגר ועובד בטור, תמיד אמרתי לה, "חכי שאני אסיים את התואר", אבל היא חיכתה עד שכבר נשבר לה והיא מאיימת עליי . אני מבין אותה, כל הפייסבוק שלה מלא בתמונות של ירחי דבש, תינוקות חמודים וכד' והיא בנקודה שהיא כבר שם ואני המשקולת שמעכבת אותה.

אני מצידי יודע שלא הרבה יישתנה עם החיים המשותפים שלנו עד ואחרי החתונה, אז לא אכפת לי לזרום איתה ולהציע.

 

א. האם אתם חושבים שאם זה קצת מנוגד לעבודה בטור שלי, אז אני צריך להתנגד יותר?

ב. האם יש סיכוי שיהיה מרוווח כלשהוא בין האירוסין לחתונה לילדים (שהיא מאוד רוצה לא לפספס את הרכבת, אך "אין ילדים בלי חתונה" ומכאן הריצה...) לפי הנתונים שלנו?

אם אני הבחורה הייתי עושה מה שעשתה זוגתי: מודיעה בפירוש שאני רוצה להתחתן, לא מחכה לכריעת הברך של האביר. זה היה נותן לי לדעת היכן אני עומדת, והעבודה בטור של בן הזוג תתבטא בלוח הזמנים (למשל - קביעת החתונה בעוד חצי שנה - שנה). ואם אתם (בדגש על שניכם) רוצים ילד, אפשר להתחיל לעבוד על העניין במקביל לקראת מועד החתונה הצפוי.

לגבי הטבעת,

ג. האם עדיין מומלץ לא לקחת צבע מעבר לH ורמת נקיון מעבר לSI1-2?ד. האם 3500 הוא סכום סביר?

ה. האם תמיד כדאי לקנות בנפרד אבן ולשבץ אותה?

אני מאזור טבעון והעמק, אך נייד מאוד ואשמח להמלצה למקומות עבור קניה או שיבוץ.

הטבעת היא עניין משני לחלוטין. הנישואין צריכים להיות החלטה משותפת של שניכם. מתוך ההודעה אני מבין שהגברת מעוניינת, עכשיו נותר לך להחליט אם אתה רוצה את הזוגיות לטווח ארוך, כולל ילדים עם חברתך הנוכחית. אם התשובה לשאלה זו חיובית אתה יכול להציע עם טבעת (יהיה לך נוח מאוד, כין שתדע מראש שהגברת תסכים), אבל גם לעשות צעדים אחרים שיבהירו לה שאתה רציני. נניח, לקחת אותה לסיבוב באתרי בניה או באולמי חתונות. כיון שהטבעת היא דבר סמלי בלבד ערכה הכספי לא כל כך חשוב. מצד שני 3500 ש"ח הם סכום קטן מאד בקנה מידה של חיי זוגיות ואם זה מה שיעשה אתכם מאושרים מדובר בהשקעה כדאית.

טוב, היא חזרה מהעבודה, אז אני עושה "שלח".

 

תודה,

.....

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2015 על ידי sperial

[Accent Coupe]

בתור מישהו שהתארס לא ממזמן, ארשה לעצמי להוסיף כמה נקודות שאולי יכולות לעזור לך:

- באופן טבעי, עקב עניינים ביולוגיים כאלה ואחרים, האישה תמיד תהיה לחוצה יותר מהגבר לעשות מהלך של מיסוד הקשר ולהתחתן.

- אין מה לפחד מנישואים וילדים-נכון זה דבר שדיי מרתיע, אבל בעצם איזה צעד חדש בחיים שטומן בחובו שינוי ותוספת אחריות הוא לא מרתיע אותנו?

- אני חושב שאתה צריך לקחת לעצמך קצת זמן ולחשוב האם אתה רואה את עצמך מבצע צעד כזה מכמה היבטים, לדוגמה: האם אתה רואה את עצמך מקים משפחה מתישהו? האם מערכת היחסים עם בת הזוג שלך בשלה לדבר? האם אתה רואה את עצמך כורת ברית עולם עם זוגתך?

- אם תרצה ותרגיש בצורך, אשמח לדבר איתך מחוץ לכותלי הפורום על הדבר.

- ואם החלטת ללכת על זה, אני מכיר מישהו משחיבר תכשיטים שהוא בעצם חבר משפחה, אוכל לדבר איתו שידאג לך לעזרה בענייני טבעות.

[תומרובין]

תומרובין - מחזק כל מילה שרשמת.

 

חן חן לך ידידי

[מה רע בשביט?]

שלום לכולם,

בשבועיים האחרונים אני קורא מאחורי הקלעים את כל השרשורים של הפורום הטוב הזה בנושא הנ"ל. של אלו שהתייעצו מה עושים, איך עושים, מה קונים ואיך קונים.

אז הגיע הזמן לראות אם המידע שקיבלתי up-to-date. מקווה שהיא לא תראה את זה

 

אז ככה, אני עצמי בן 27.7 וחברה שלי גדולה ממני בשנתיים וחודשיים, משמע בת 29.9 (ולחץ גיל 30 עובד שעות נוספות...).

אני בסמסטר האחרון ללימודי הנדסה, היא סיימה לפני כשנה ועובדת כשנה בחברה בינ"ל יציבה באזור השרון הצפוני.

אנחנו יוצאים מאז הקיץ שעבר (עוד 4 חודשים שנתיים) וגרים ביחד בשכירות מאז ספטמבר האחרון.

סה"כ הכל על מי מנוחות, אין ריבים, אין מחלוקות על כסף, על עבודות בבית, הכל מרגיש נוח ונכון. מסתדרים עם ההורים והכל.

 

אני מפגר ועובד בטור, תמיד אמרתי לה, "חכי שאני אסיים את התואר", אבל היא חיכתה עד שכבר נשבר לה והיא מאיימת עליי . אני מבין אותה, כל הפייסבוק שלה מלא בתמונות של ירחי דבש, תינוקות חמודים וכד' והיא בנקודה שהיא כבר שם ואני המשקולת שמעכבת אותה.

אני מצידי יודע שלא הרבה יישתנה עם החיים המשותפים שלנו עד ואחרי החתונה, אז לא אכפת לי לזרום איתה ולהציע.

 

א. האם אתם חושבים שאם זה קצת מנוגד לעבודה בטור שלי, אז אני צריך להתנגד יותר?

ב. האם יש סיכוי שיהיה מרוווח כלשהוא בין האירוסין לחתונה לילדים (שהיא מאוד רוצה לא לפספס את הרכבת, אך "אין ילדים בלי חתונה" ומכאן הריצה...) לפי הנתונים שלנו?

 

לגבי הטבעת,

ג. האם עדיין מומלץ לא לקחת צבע מעבר לH ורמת נקיון מעבר לSI1-2?ד. האם 3500 הוא סכום סביר?

ה. האם תמיד כדאי לקנות בנפרד אבן ולשבץ אותה?

אני מאזור טבעון והעמק, אך נייד מאוד ואשמח להמלצה למקומות עבור קניה או שיבוץ.

 

טוב, היא חזרה מהעבודה, אז אני עושה "שלח".

 

תודה,

 

אחרים לימדו אותי בחיים: בחיים אל תקשיב לאחרים.

שיהיה במזל. גם אני אוהב שמחליטים בשבילי.

אם לא היית שלם עם זה, לא היית מתייעץ על רמת הניקיון והצבע של היהלום.

רק למרכז, לבורסה. ישתלם לך.

[Pavlik]

גם אצלי כל הפייסבוק מלא בתמונות של ילדים\הריונות\אירוסין וחתונות. רובם המוחלט קטנים ממני בגיל, חלקם אפילו ב- 5-6 שנים.

לא מקנא בהם ולא רוצה להיות במקום אף אחד מהם.

אני גדול ממש במעט מפות"ש ובכלל לא רוצה ולא רואה את עצמי במקום הזה. אבל אולי זה כי אני לבד.

 

 

בנתיים, רק חושב איך לקנות אלפא חדשה יותר, עם מנוע חזק יותר.

עריכה אחרונה ב-17 לאפריל, 2015 על ידי Pavlik
לא מקנא בכלל!

[Alon_A]

אתה צריך להתמקד בשאלה אחת ויחידה והיא שאלת הילדים.

 

האם אתה רוצה כרגע ילדים ? האם אתה רוצה שהיא תהיה אם ילדיך ?

 

חתונה זה קשקוש בלבוש, כל עוד אין ילדים זה ממש לא משנה לכלום.

 

ילדים, ילדים זה כבר סיפור אחר, להיות הורה זה לוותר על הרבה מאוד דברים - על זמן פנוי, על שינה טובה, על זמן זוגי ורומנטי ביחד, זה הוצאות חדשות, לחץ ודאגות.

 

כמובן, שעל אף כל הדברים שציינתי (ובכוונה ציינתי את כל "המגרעות" ), כששני (ואני מדגיש - כששני) בני הזוג מוכנים ורוצים ילדים - אז זה הדבר הכי מדהים שיש.

 

איך יודעים כשבאמת רוצים ? פשוט יודעים, לשאלה הזו רק אתה יכול לענות לעצמך.

 

טבעת, נישואין, יהלומים... הכל קשקוש אחד גדול. תחשוב אם מתאים לך עכשיו ילדים או לא... זה מה שחשוב.

 

אם התשובה היא כן - אז תתחתנו, מה הסיפור.

 

אם התשובה היא אחרת, תסביר לה את המצב - שכן כל תגובה שלה תהיה לדעתי עדיפה מחתונה והבאת ילד לעולם לפני שזה באמת מתאים לך.

[תומרובין]

^

מסכים ולא מסכים. אין אמת אחת.

אף אחד לא מחייב אף אחד להתחתן וישר להתחיל להביא ילדים לעולם. כל אחד עושה את זה בזמן שלו, בקצב שלו.

ולמרות מה שכתבתי בשורה מעל, עדיין צריך להכיר בעובדה הבסיסית שאי אפשר (כנראה) לנתק בין שני הדברים.

 

אני ואישתי התחתנו ב- 2010, ורק לאחר כשנתיים וחצי, אישתי נכנסה להריון.

ולא, לא בגלל שניסינו ולא הלך, למרות שגם זה דבר שקורה. מהרגע שהתחלנו לנסות, זה קרה מהר מאוד.

 

במאקרו, מתחתנים כדי להקים משפחה. ומשפחה זה ילדים.

אז הוא כן צריך לחשוב קצת קדימה ולדעת אם הוא מדמיין את הדברים האלה איתה או לא.

 

במיקרו, שוב נכנס עניין הגיל של בת הזוג. וכאן נשאלת שאלת השאלות.

האם היא "תסתפק" כרגע בהצעת נישואין, חתונה בעוד כמה חודשים טובים וילדים לאחר כמה חודשים טובים נוספים?

כך בעצם ייווצר מצב שעד שאולי יגיח הילד הראשון, פות"ש כבר יסיים את לימודיו ואולי אף כבר ימצא עבודה בתחום.

 

או שמא היא תרצה להתחיל להשריץ כבר לאחר החתונה?

אף אחד מאיתנו לא באמת יודע את התשובה.

 

שוב, פות"ש צריך לשאול את עצמו את השאלות הנכונות, וגם את בת זוגו.

 

לגבי עניין הרצון והמוכנות שלנו לדבר הזה.

איך אפשר להיות מוכן לדבר שאינך יודע מה הוא? דבר שאינך מכיר באמת?

אין לנו באמת מושג מה זה להיות הורים לפני שאנחנו הופכים לכאלה.

 

אני יכול לספר על עצמי שלא ידעתי אם אני מוכן להיות אבא או לא.

היום, בתור אבא לילדה בת שנה וארבע (בדיוק היום!), אני יכול לספר שהיא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים

 

אין אושר כזה. פשוט אין.

[discoTD5]

היום, בתור אבא לילדה בת שנה וארבע (בדיוק היום!), אני יכול לספר שהיא הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים

 

אין אושר כזה. פשוט אין.

יש רק רמת אושר אחת גבוהה יותר וזו הרמה של "מאמי, אני לוקחת את הילדה לאמא שלי, אחזור בערב."

[vadim6385]

גם אצלי כל הפייסבוק מלא בתמונות של ילדים\הריונות\אירוסין וחתונות. רובם המוחלט קטנים ממני בגיל, חלקם אפילו ב- 5-6 שנים.

לא מקנא בהם ולא רוצה להיות במקום אף אחד מהם.

אני גדול ממש במעט מפות"ש ובכלל לא רוצה ולא רואה את עצמי במקום הזה. אבל אולי זה כי אני לבד.

 

זה כי אתה לא אישה