פאדיחות קולינריות

[dorsht]

פעם הכנתי סלט פירות, ובטעות אשכרה התבלבלתי בין המלח לסוכר

[אלעד]

בגיל 17 היינו שותים מדי פעם אלכוהול בישיבות עם חברים.

באחת הפעמים ישבנו אצל חבר שלי בסלון, והחלטנו להוציא את אחד הבקבוקים מהארונית בסלון. ראינו בקבוק עגול ויפה של 1 ליטר, ואמרנו "זה יספיק ל-7 אנשים".

ירדנו כמעט על כל הבקבוק.

מאוחר יותר ההורים של החבר חזרו הביתה, אבא שלו רואה את הבקבוק ואומר לנו "שיהיה לבריאות, אבל רק תדעו שזה רמי מרטין XO והרגע חיסלתם יותר מ-1000 שקל".

 

לא ידענו אם לצחוק או לבכות. העיקר שהאבא לקח את זה בחיוך.

קרה פעם לחבר טוב שלי עם ג'וני מאחת הסדרות היקרות, לא זוכר איזו. אבא שלו קיבל את זה ברוח טובה וחבל, בהתחשב בעובדה שהיה אדם נוסף שעזר לו להשחיז את הבקבוק והאדם הזה לא היה אני

[MiKa_P]

לפני כמה שנים הוזמנתי לארוחת שבת אצל חברה טובה, ארוחה שאמא שלה הכינה, ואחיה ומשפחתו התארחו בה.

למנה ראשונה הוגש מרק עוף עם אטריות ומה שנראה כמו פלפל שחור גרוס. שניה לפני שהכנסתי את הכף לפה, הצלחתי לראות בזוית העין שגרגיר הפלפל שצף בכף נראה דומה באופן חשוד לג'וק קטן. מבט מקרוב בקערית המרק גילתה שכל גרגירי הפלפל הם למעשה ג'וקים קטנים שצפים במרק. מסתבר שהם היו בשקית האטריות שהאמא הוסיפה למרק.

פאדיחה גדולה בשבילה, היא לא נרגעה מזה כל הערב.

 

והפאדיחה הגדולה שלי, שהיא כנראה מאוד לא ייחודית שכן שמעתי אותה מעוד הרבה מאוד אנשים:

בפעם הראשונה שאכלתי סושי, טעיתי לחשוב את הוואסאבי לממרח אבוקדו, ואכלתי את רובו בביס אחד.

הפאדיחה הועצמה פי כמה מעצם העובדה שכל זה קרה בארוחת צהריים בעבודה יחסית חדשה, כשזו הפעם הראשונה שיצא לי לשבת בשולחן אחד עם כמה אנשים בכירים בחברה (המנכ"ל, איש הכספים וכדומה). השתדלתי כמיטב יכולתי לא להוציא הגה מהפה בזמן שאני מאדימה כעגבניה ודומעת מכל נקב אפשרי בפרצוף, מתפללת שאף אחד לא ייפנה אליי באותו רגע. אני לא זוכרת איך זה נגמר, כנראה הטראומה גרמה לי להדחיק... (אבל עבדתי שם עוד 6 שנים אח"כ, אז כנראה שלא היה כ"כ נורא).

[locomotive]

סיפור הבא:

יצאנו לנופש בבית מלון עם המשפחה המורחבת, בין המשתתפים היה גיסי הצמחוני.

ישבנו בחדר האוכל ואני הייתי בדרכי למזנון עם הצלחת שלי. גיסי פנה אלי וביקש שאביא

לו צלחת מוס שוקולד לקינוח, עשיתי כן והעמסתי עבורו צלחת עם מוס שוקולד-

אלא שזה התברר כממרח כבד. מזל שהוא אכל רק כף אחת, שוב, לא נעים.

[Mech Morphix]

עבדתי בגינה ותקף אותי צמא כבד, נכנסתי הביתה פותח את המקרר אין כלום, הולך למזווה מנסה להדליק את האור ונזכר שאני כבר חצי שנה מבטיח להחליף את המנורה הזאת, בחושך מצליח לזהות בקבוק של קוקה קולה פותח אותו ואחרי שלוק ןחצי נכבדים קולט שזה שמן זית. פעם גם שתיתי אקונומיקה מבקבוק של ספרייט זה היה פחות טעים.

[חן פרחי]

לפני כמה שנים התארחתי אצל חבר טוב, שהיה עדיין רווק וגידל זוג חתולות.

קמתי ממקומי, חיממתי פיתה, מרחתי חומוס וסלט טונה שהיה בקערה.

לאחר שסיימתי, החבר שאל אותי אם נגעתי בקערה שהיתה במקרר.

אמרתי שכן, והסלט היה אפילו טעים,

הסתבר שאכלתי פיתה עם מעדן וויסקס לחתולים.

למי שתוהה, עברתי ליל שימורים (מילאתי קופסאות שימורים בשילשול..).

[KoF-sHeLeG]

^

https://www.youtube.com/watch?v=fkj3b190mAo

[zuzut5]

ארוחת ליל הסדר שנה שעברה, כמידי שנה אני נוסע לים המלח, בפעם הזאת שהייתי ידידה ביקשה שאביא לה מים משם(אמרה שזה טוב לפנים או משהו) כמו חבר טוב מילאתי אחר הבקשה שלה ושמתי מים, מים המלח בתוך בקבוק מי עדן.

הגעתי הביתה והשארתי את הבקבוק על השיש כנראה שאמא שלי חשבה שאלו מים רגילים והכניסה אותם למקרר, יום אחרי היה ליל הסדר והזמנו משפחה וחברים, לאחר קריאת ההגדה כל אחד מזג לו לשתות, את היריקה שדודה שלי הביאה על בעלה באמצע השולחן אני לא אשכח בחיים.

ואני ברוב טיפשותי עוד מתעצבן עלייה למה היא שתתה מהמים האלה!

[אנלוגי]

טרי טרי מהיום:

 

התלבטתי מה להכין לארוחת צהריים. המלאי המדולדל הכתיב או שקשוקה, או חזה עוף עם אורז. החלטתי על שקשוקה. התחלתי בחיתוך בצל כשהטלפון צלצל. חיברתי אוזניות והמשכתי במלאכת ההכנה תוך כדי שיחה. אחרי כמה דקות אני שומע "פינג!" מכיוון המיקרו. הולך לבדוק מה לעזאזל, רק כדי לגלות חזה עוף חצי מופשר בפנים. לפחות אני יודע מה אוכל לארוחת ערב.

 

קצת אחרי, אני מחליט על קינוח. סברס. מקלף בשמחה ולוקח הצלחת לשולחן הסלון. מתחיל לאכול, משהו מוזר בטעם. פתאום זה היכה בי - שמתי אותו על הצלחת בה השתמשתי לשום הקצוץ מהצהריים. לומר את האמת, זה היה מספיק מעניין כדי שעל הסברס הבא אני מתכוון לנסות לשים קצת שום כתוש.

ככה אגב גיליתי בזמנו את השילוב המוזר של תפוח עץ וכוסברה.

[Apple]

אני מחליף לאנשים בין המלח לסוכר בכוונה-משעשע כל פעם מחדש כבר שנים רבות(תקראו לזה ילדותי).

אני חשבתי שסלט עם מדוזה זה סוג של נבטים,

התברר שטעיתי.

[eladns]

לא אני אלה אחי הקטן...

יושבים באשקלון בימי הסהרנה העליזים {החגיגה של הכורדים}, דוד שכבר לא איתנו, חזר מהים, מת מצמא.

מבקש מאחי מים.

אחי נתן לו כוס מים רותחים כי חשב שהוא רוצה תה {איזה כורדי שותה מים? רק תה!}

עכשיו ההוא חזר מהים.

מת לשתות, לקח הכל בלגימה, ולא יכל לדבר עד הערב מרוב לשון וגרון אדומים עם כוויות.

 

והפשלה שלי,

עוגת גבינה-פירורים נחה לה במדף השני במקרר,במדף הראשון, חמוצים של טורשי, הופ, המים שלהם נשפכו על העוגה ונספגו בה.

אני לא אכלתי ולא אמרתי, שאר המישפחה לא הבינה את הטעם המוזר של העוגה...

[נהג מתחיל]

מיכל, הסיפור עם הווסאבי קרה למישהי קרובה אלי

[Sanction]

פעם שתיתי כוס שלמה של חומץ שאמא השאירה במקרר בגלל שחשבתי שזה מיץ תפוחים...

[Ron Poh]

...

ככה אגב גיליתי בזמנו את השילוב המוזר של תפוח עץ וכוסברה.

 

בהתחשב בעובדה שיש סלט מפורסם (וולדורף) שמכיל תפוח עץ וסלרי, אזי השילוב שלך הוא לא כל כך מוזר.

[Night Driver]

נזכרתי בעוד פאדיחה.

 

הייתי צריך לאסוף אורח חשוב מחו"ל שלא פגשתי אף פעם לפני כן פנים אל פנים. התכנון היה ארוחת צהריים ואח"כ הגעה אלינו למשרד.

 

הזמנו מקום מראש במסעדה יוקרתית שמן הסתם לא היתה כשרה אבל כשבאתי לאסוף את הבחור לא רק שהסתבר שהוא יהודי אלא גם חובש כיפה.

 

בגלל שחששתי שהוא גם מבין עברית אז ביקשתי סליחה, הלכתי לשירותים ומשם ביקשתי טלפונית מהפקידה שתזמין מקום חדש במסעדה כשרה ושתיתן צלצול וניתוק כדי שאוכל לחזור אליה לא דרך הדיבורית.