Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פאדיחות קולינריות


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 4665 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

לפני כמה חודשים מישהי במשרד אצלנו הודיעה על עזיבתה והחלטתי להיות נחמדה ולהכין לה עוגה.

 

לילה לפני, אני עובדת על העוגה כמו חברה טובה (עוגת גזר אגב) ומסתבר שהתרמוסטט של התנור שלי לא עובד כמו שצריך אז מה שהתקבל היה עוגת גזר עם ציפוי שרוף (מלמעלה ומלמטה).

 

מזל שהצלחתי להציל את החלק הפנימי של העוגה והפכתי אותה לנגיסי גזר...

  • תגובות 48
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם
לפני כמה חודשים מישהי במשרד אצלנו הודיעה על עזיבתה והחלטתי להיות נחמדה ולהכין לה עוגה.

 

לילה לפני, אני עובדת על העוגה כמו חברה טובה (עוגת גזר אגב) ומסתבר שהתרמוסטט של התנור שלי לא עובד כמו שצריך אז מה שהתקבל היה עוגת גזר עם ציפוי שרוף (מלמעלה ומלמטה).

 

מזל שהצלחתי להציל את החלק הפנימי של העוגה והפכתי אותה לנגיסי גזר...

 

זאת לא פדיחה! זה אלתור מוצלח! :-D

פורסם

או הייתה הפעם שניסיתי לחקות את סלט הפאפאיה של הבית התאילנדי (ההורים עשו ארוחת ערב בבית ואני הייתי אחראית על רוב המנות הראשונות) ולא הייתה לי פאפאיה אז עשיתי את זה עם תפוחים.

 

יצא מתוק מדי וזה היה הסלט היחיד שנשאר כמעט במלואו על השולחן.

 

מסתבר שלא כולם אוהבים את השילוב של פרי מתוק, פלפלי צ'ילי, בצל ירוק ורוטב דגים :(

פורסם

כמה חברים רצו לעשות מדורה בים, והיה לי ברור שאף אחד לא יביא חומר כדי להדליק את האש, אז הבאתי בקבוק אוקטן 95 בדרך לים ושמתי בתוך שקית של סופר כי הבקבוק לא היה נקי.

 

אחרי סידור העצים למדורה, חבר היה צמא, הוציא בקבוק ושתה. הוא לא התקרב למדורה ולא עישן עד למחרת מהפחד.

some people need a high five

in the face

with a chair

פורסם

על פאדיחת הווסאבי של MiKa_P לא אחזור, יש מספיק אנשים שנפלו בפח הזה, כולל הח"מ. קבלו במקום זה פאדיחה אחרת:

מי מכם שקרא את שרשור הסיפורים המעניינים מהצבא, ודאי זוכר שסיפרתי שם על החוויות שהיו לי מטקס יום העצמאות בהר הרצל שבו השתתפתי.

את חיילי החובה שהשתתפו בטקס הצבא שיכן בבית המלון שנמצא מול רחבת הר הרצל, ברח לי השם שלו. באחד הימים סיימנו את החזרות של הבוקר ושוחררנו לארוחת הצהרים.

כשהגענו למלון, גילינו שבחדר האוכל שלו התקיים אירוע כלשהו ושהמלצרים בדיוק עמלים על פינוי השולחנות ועריכתם מחדש לקראתנו.

אני ועוד כמה חבר'ה תפסנו לנו שולחן שפונה כמעט לחלוטין והמתנו למנות. בינתיים הרגשתי צמא והחלטתי לשתות מהכד שניצב לידי.

מזגתי לי כוס מלאה והתחלתי לשתות. הטעם לא היה מוכר לי, אבל בהתחשב בצמא שלי הוא היה לחלוטין נסבל. בינתיים הגיעה המלצרית ולקחה את הכד.

קראתי לה וביקשתי שתחזיר אותו. הגברת המסכנה התחילה להחליף צבעים ושאלה אותי אם שתיתי מזה. עניתי שכן, מבלי להבין עוד מה קרה לה.

היא התחילה לפלוט משהו שנשמע כמו "אוי ואבוי...", ואחרי רגע ההבעה הרצינית שלה החלה להתפוגג תוך שהיא אומרת "טוב, לא נורא". פה חשדתי.

כששאלתי אותה מה היה בכד, הפנים שלה כבר לבשו חיוך והיא פטרה אותי ב"לא משנה". ככל שהיא המשיכה עם ה"לא משנה" שלה, כך הבנתי כמה זה מאוד משנה והמשכתי להקשות עליה.

כשהיא נשברה היא סיפרה לי שלפני שהיא פינתה את הכוסות שנשארו מהאירוע הקודם, היא שפכה את מה שנשאר בהן לתוך הכד הזה...:brickwall:

AUTOBIANCHI A112 JUNIOR '84 | FIAT BRAVO SENSATION '11 | RENAULT CLIO ESTATE '14

 

לא תמצא רוטס HR במחיר זול יותר.

פורסם

יו הזכיר לי... אי שנת באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת עבדתי באולם אירועים.

בסוף כל אירוע היינו אוספים את המיץ שנשאר ושופכים לתוך המיכלים הגדולים (כמו שיש בקיוסקים עם המערבלים בפנים המקוררים).

 

נ.ב

יחי הזכרונות, איך אני מחייך עכשיו בזוכרי את התקופה, טרום הצבא.

פורסם

פדיחה של רס"ר המטבח אצלנו בבסיס:

 

הוקפצנו לאיזו פעילות בשישי, וחזרנו אחרי ארוחת הערב. כמובן שלא שמרו לנו אוכל. הבן יונה גם לא הסכים לפתוח לנו את המטבח כדי שניקח קצת אוכל, והאמת לא ממש היה אכפת לנו איזה.

התחלקנו לצוותים, פעולות הסחה בוצעו, ומפתח המטבח היה ברשותנו. ניגשנו לסיר הגדול של החמין, ובהברקה של רגע החלטנו על נקמה כפולה.

למחרת בצהריים היינו פשוט חייבים להתייצב בחדר האוכל, רק כדי לראות איך רס"ר המטבח מנסה להסביר למפקד הבסיס הרעב והעצבני למה השבוע הוא הכין חמין צמחוני. לדעתי עד היום עוד מדברים על זה שם :).

אם כל הדרכים מובילות לרומא, הדרך שלי מובילה אל הים

ר. פרסקי

פורסם

נזכרתי באחת איכותית מלפני 7-8 שנים -

 

אני אוהבת להכין פשטידות. יש לי מתכון אחד ספציפי פשוט וקל, שאני יכולה להכניס לתוכו כל מרכיב ותצא פשטידה גבינתית וכיפית. תירס, טונה, כרובית, ברוקולי, תרד, עגבניות, הכל.

 

המקום היחיד לפשלה הוא במרכיבים המודולריים של הפשטידה -

 

נניח שקניתם תרד בפעם הראשונה בחיים שלכם ואתם לא יודעים מה עושים איתו.

נניח שאמרו לכם שצריך להשרות אותו במים רותחים ל-10 דקות, להעביר למי קרח ולקצוץ.

 

מה שלא נניח - הוא שזכרתם לשטוף אותו טוב טוב כי יש בו מלא חול.

 

יצאה לי פשטידה מלאת סידן וסיליקה שפשוט לא הבנתי למה היא כ"כ קראנצ'ית עד הביס השלישי ואז הייתי צריכה להבריח אותה מהשולחן לפני שמישהו ישים לב. זה לא עבד לי. אנשים שמו לב.

 

לא ידעתי איפה לקבור את עצמי :(

פורסם

עבדתי כברמן במלך שלמה באילת, מישהי ביקשה שייק פירות, הכנתי לה עם מי מלח במקום סוכר.

לקחה שלוק, הסתכלה עלי והלכה, שילמה רגיל.

2 דק' אחרי זה טעמתי את מה שנשאר בקנקן, הדבר היה מלוח חצי מתוק כנראה בגלל הפירות.

שבוע שלם היא היתה במלון והיא לא פנתה אלי יותר :lol:

 

בנוסף איזה יום בעבודה, היתה מישהי שנראית ממש טוב אצלי בעבודה, התחלתי איתה כמה פעמים עד שיום אחד נכנסתי "לכבדה" רצינית בשירותי ליד המשרדים שלנו, ומדובר בשירותים משותפים בעקרון, איך שכולי מתרוקן יוצא החוצה בחיוך בעננים של שחרור והראשונה שחכתה בתור היתה............. היא.

PRICELESS

Opel Adam S 2017

פורסם

גם אני נפלתי עם הוואסבי. פעם ראשונה בתאילנד . מסעדה של סושי מאוד מאוד יקרה . פעם ראשונה שאני אוכל סושי. נח לו הוואסבי על הצלחת . "איזה יופי אבוקדו" - טועם ורץ אחוז אמוק עד לשירותים. יותר מפדח זה שהגעתי למסעדה עם מישהי שפגשתי בתאילנד וזה היה מעין "דייט".

סבתא שלי אוחזת במנהג מגונה ,לסחוט פרי שדומה לתפוז .אני חושב שהיא משתמשת בזה לעשיית זיתים .השם שאני מכנה אותו זה "חוש חש" ,אל תשאלו אותי למה. הקיצר נח לו מיץ החוש חש בבקבוק פריגת תפוזים , אני נותן שלוק ומבין את גודל הטעות.

בשלב זה של חיי, אצהיר ללא התחייבות שלעולם לא אעבור לאוטומט כל עוד גופי מתפקד וגפיי נעות כמתוכנן

פורסם
עבדתי כברמן במלך שלמה באילת......

PRICELESS

 

בימים ההם עבדתי בבר של מלון נירוונה הארור בים המלח, נכנסתי לעבודה וקיבלתי

תדרוך מהיר בהכנת קוקטיילים נפוצים לעם ישראל בהמוניו, 4 קוקטיילים בערך.

אין לי שום ידע וניסיון אך יש לי הרבה רצון.

 

הגיעה אישה בשעת לחץ מטורפת וביקשה "קוקטייל מעניין", כהרגלי באתי להכין לה

את "הלגונה הכחולה". "לא, לא! " היא עוצרת אותי, "נמאס מזה, תכין משהו מעניין! ".

עניתי לה שהקוקטייל הזה דווקא מאוד מעניין ושיש בו ספין מסתורי-היא לא השתכנעה.

 

לקחתי כוס וחשבתי מה לעזאזל אני הולך להכין לה.

טוב...אין ברירה, שמתי כמה קוביות קרח, וודקה, פינה קולדה, ג‘ין, קורטוב קוקה קולה, חלב, ליקר שוקולד. ולפיניטו שמתי מיטרייה לקישוט.

 

מאז נעלמו עקבותייה.

Gn'f'R

פורסם

פאדיחת ווסאבי מזווית אחרת,

 

קודם 2 עובדות:

- חריף לא מזיז לי. כלומר, אני מרגיש את זה, רק הרבה פחות מהממוצע.

- לא חובב סושי, לכן בזמנו לא ידעתי שווסאבי (נחשב ל) חריף.

 

אחרי מסע שכנועים הסכמתי ללכת עם חבר לאכול סושי בפרנג'ליקו.

הגענו, התיישבנו, הזמנו בירה וסושי. כעבור כמה דקות מגיע הסושי ואנחנו מתחילים לאכול (אני לא בטוח שאפשר לקרוא לפעולה שאני ביצעתי "אכילה" אבל ניחא). בשלב מסויים עיני צדה את ממרח ה"אבוקדו" ואני שואל את החבר מה זה הממרח הזה:

 

אני: "מה זה?"

חבר: "זה אבוקדו" (הוא כמובן ידע שמדובר על ווסאבי).

אני: "התקמצנו קצת, לא?"

חבר: "כן באמת יש כאן קצת, מקסימום נבקש עוד. קח הכל, אני אבקש מהמלצרית עוד קצת".

 

אוקיי, אז לקחתי את ממרח האבוקדו, פחות או יותר את כולו, והכנסתי לפה. החבר לא מוריד ממני עין.

כעבור שנייה, שתיים הרגשתי עקיצה חריפה (לא התרגשתי) וזהו.

 

אני: מעניין, הממרח אבוקדו שלהם טיפה פיקנטי, לא נתקלתי בכזה.

חבר: אה כן, הם דווקא אמרו שהוא חריף. רק טיפה פיקנטי? בטוח?

אני: כן, לא ממש רציני :)

 

לאחר מכן, מסיבה לא ברורה, מלח מצא את דרכו לבירה של החבר :twisted:

* מועדון אלפא רומיאו הישראלי IAROC *


×
×
  • תוכן חדש...