חיוב הלקוחות לרכוש רק חלקים מקוריים היה לא חוקי:

[kompy]

מאת אמיר הלמר וענת רואה/TheMarker

 

פשרה בתביעה יצוגית, שהוגשה נגד מרבית יבואני הרכב בישראל, תזכה 410 אלף בעלי מכוניות בהטבה של עד 620 מיליון שקל. במסגרת ההטבה יהיו בעלי המכוניות זכאים להנחה של 1,500 שקל ברכישת מכונית חדשה מאותו סוג, או להנחה של 25%-20% בטיפולים התקופתיים במהלך השנה הקרובה.

 

מדובר בכל מי שרכש מכונית חדשה ב-2002-'95 מיבואני מאזדה, סוזוקי, פיאט, שברולט, דייהטסו, מיצובישי ויונדאי. יבואנים אלה התחיבו להעניק ללקוחותיהם מאותן שנים הנחה של 25%-20% בטיפולים תקופתיים שיבצעו לרכביהם במוסכים המורשים של היבואנים במהלך השנה הקרובה. לחלופין, יקבלו הלקוחות הנחה של 1,500 שקל ברכישת רכב חדש - מאותו סוג - במהלך השנה הקרובה.

 

שווי הפשרה שאושרה מגיע לסכום מקסימלי של 620 מיליון שקל. לפיכך, מדובר באחת התביעות היצוגיות הגדולות שאושרו אי פעם בישראל. עם זאת, ההתניות הקיימות במימוש ההטבה צפויות להפחית את שוויה במידה רבה וכן להקטין באופן ניכר את ההוצאה הצפויה ליבואניות הרכב (ראו פרשנות).

 

ההתחיבות ניתנה כחלק מהסכם פשרה שנחתם באחרונה בשבע תביעות יצוגיות שהוגשו ב-2002 נגד יבואניות הרכבים דלק מוטורס (יבואנית מאזדה ופורד), סוכנות מכוניות לים התיכון (פיאט), יוניברסל מוטורס ישראל (שברולט), כלמוביל וכלמוטור (מרצדס ומיצובישי), מכשירי תנועה (סוזוקי) וטלקאר (דייהטסו). כל התביעות הוגשו בשם לקוחות החברות. אחד מיוזמי התביעה היה רו"ח בועז יפעת, ממשרד יהודה ברלב.

 

בתביעות, שהוגשו באמצעות עורכי הדין שלומית ארליך ומנחם גלברד ושות', נטען כי בעת רכישת מכוניות חדשות בסוכנויות, התחיבו לקוחות החברות לקבל שירות למכוניות אלה במוסכים מורשים על ידי היבואן, וכן לרכוש חלפים מקוריים של היבואן בלבד. לטענת התובעים, הסעיפים - הקבועים בספר הרכב ומחייבים את הרוכשים - מהווים הסכם כובל. היקף התביעות בעת הגשתן היה 338 מיליון שקל.

 

התובעים טענו כי הם נאלצים לטפל בכלי הרכב אך ורק במוצרי השירות המורשים, תוך התניה כי אם לא יעשו כן - לא תוענק להם אחריות למכונית החדשה אותה רכשו. עוד טענו התובעים כי ההסכם חל גם בין היבואנים למוסכים המורשים, שהתחיבו בפני היבואנים לעשות שימוש רק בחלפים מקוריים לשם טיפול במכוניות. בעלי המוסכים, טענו התובעים, מתחייבים לרכוש חלפים אלה רק אצל היבואניות.

 

לטענת התובעים, ההסכמים פוגעים בהם, שכן הם מונעים מהם לבחור את המוסך שיטפל

 

ברכבם בתקופת האחריות, דבר המאלץ אותם לשלם סכומי כסף נכבדים בגין טיפול במוסכים מורשים ותמורת חלפים מקוריים במשך כל תקופת האחריות. לדברי התובעים, חלפים אלה יקרים עשרות מונים מחלקים חלופיים המצויים בשוק, העומדים בכל התקנים הנדרשים.

 

התובעים טענו כי באמצעות הסכמים אלה, מרוויחים היבואנים סכומי עתק על חשבונם. לדבריהם, מבדיקה שערכו עולה כי על אף שהמסחר בחלפים מהווה רק כ-10% מהמחזור של היבואנים, הרי שבפועל הוא מהווה כ-40% מרווחיהם. לטענת התובעים, ברוב המקרים החלפים המקוריים והחלופיים מיוצרים על ידי אותו היצרן. לפיכך, כל החלפים המיובאים לישראל - הן חלפים מקוריים והן חלפים תואמים - עומדים בתנאי האיכות והתקן שנקבעו בישראל.

 

התביעות נוהלו במשך השנתיים האחרונות. בסוף השבוע האחרון, לאחר מו"מ שנמשך כמה חודשים, אושרה פשרה שגובשה בין התובעים לשבע הנתבעות.

 

בהודעה שהוגשה לביהמ"ש, כתבו התובעים כי היקף ההטבה המקסימלית המגולמת בהסכם הפשרה לכל חברי הקבוצה מסתכם בכ-620 מיליון שקל. הסכום חושב באמצעות הכפלת מספר חברי הקבוצה, כ-410 אלף איש, בסכום ההנחה המקסימלי לרכישת רכב חדש על סך 1,500 שקל.

 

הסכמי הפשרה שנחתמו בין הנתבעות לתובעים, שקיבלו בסוף השבוע את אישורו של ביהמ"ש, קובעים למעשה שתי חלופות לקבלת הטבה: הראשונה - זיכוי של 1,500 שקל ברכישת רכב חדש במהלך השנה הקרובה מיבואנית הרכב שלו. על פי ההסכם, הזיכוי יוענק מהמחיר שבו מוצע הרכב לכלל הציבור, ובמקרה שבו תעניק החברה הנחה לכלל הציבור יינתן הזיכוי בנוסף להנחה המוצעת.

 

החלופה השנייה היא קבלת זיכוי בשיעור של 25%-20% ממחיר טיפול תקופתי במהלך השנה הקרובה במוסכים מורשים או מרכזיים של היבואניות. כחלק מאישור הסכמי הפשרה על ידי שופטת ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ציפורה ברון, נקבע כי שכר הטרחה שיקבלו עורכי הדין של התובעים יהיה 40 אלף דולר לתביעה, ובסך הכל 280 אלף דולר. כאמור, הסכמי הפשרה קיבלו תוקף של פסק דין.

 

הממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, אמר אתמול כי בכוונת הרשות ללמוד את הסכם הפשרה ואת השלכותיו האפשריות על מערכת היחסים בין יבואני הרכב למוסכים המורשים.

 

את חברת דלק מוטורס ייצג עו"ד יואב שניידר ממשרד צבי אגמון; את סוכנות מכוניות לים התיכון ומכשירי תנועה ייצג עו"ד אהוד שניידר ממשרד צדוק ושות'; את יוניברסל מוטורס ייצג עו"ד שמואל אוסלנדר; את כלמוביל וכלמוטור ייצג עו"ד טלבוגר מפישר חן בכר, ואת טלקאר ייצג עו"ד דורון טאובמן ממשרד כספי שות'.

===========================================================

פשרה של 30-20 מיליון שקל במקרה הטוב

מאת:אמיר הלמר/TheMarker

 

סכום ההטבה המרבי לכלל חברי הקבוצות בכל שבע התביעות היצוגיות מסתכם בכ-620 מיליון שקל" - כך כתבו לביהמ"ש עורכי הדין של התובעים היצוגיים, מנחם גלברד ושלומית ארליך, כחלק מההודעה על חתימתם של הסכמי הפשרה עם שבע יבואניות הרכב.

הסכום הענק הזה, שלכאורה לא היה כמותו בישראל, ננקב מסיבה אחת בלבד - כדי להצדיק את האמור בשורות הבאות של הודעת הפשרה - אלה העוסקות בשכר הטירחה שישולם לעורכי הדין של התובעים. 40 אלף דולר לתביעה, 280 אלף דולר לכל שבע התביעות היצוגיות, זה הסכום שיקבלו עורכי הדין גלברד וארליך, שאפילו לצורך קביעתו נזקקו התובעים ונציגי הנתבעות לעזרת עו"ד רם כספי, שיגשר ביניהם בסוגייה.

 

280 אלף דולר הם סכום זניח ביחס ל-620 מיליון שקל פוטנציאליים שיחזרו לכיסם של הנפגעים. לכאורה מדובר ב-0.2% מסכום ההטבה, כפי שהדגישו באי כוחם של התובעים, ולכן באמת אין כל סיבה שלא לאשר את הפשרה.

 

אבל האמת היא שלסכום העצום הזה אין כל אחיזה במציאות. הסכום נגזר מהכפלה פשוטה ובלתי מציאותית של מספר חברי הקבוצה הכוללת - 410 אלף איש שרכשו רכב מהיבואניות הללו בין 95' ל-2002 - בסכום הזיכוי של 1,500 שקל שחברי הקבוצה יקבלו אם יממשו את זכותם וירכשו רכב חדש מהיבואניות במהלך השנה הקרובה.

 

ניתן להסיק עד כמה הסכום מופרך מכך שמספר המכוניות הכולל שנמכר בישראל מדי שנה הוא כ-150 אלף. לכך צריך להוסיף כי הפשרה אינה מתייחסת לחברות, אלא רק ללקוחות פרטיים, דבר המותיר למשל את חברות הליסינג מחוץ לתמונה. אם כך, כמה מתוך חברי הקבוצה יחליטו להחליף את רכבם כדי ליהנות הזיכוי? ניתן להעריך כי מדובר במאות בודדים במקרה הטוב. האפשרות הזו, לפיכך, מגלמת הטבה של מיליוני שקלים בודדים.

 

ומה עם האפשרות שלפיה תינתן לחברי הקבוצה הנחה של

 

25%-20% ממחיר הטיפול התקופתי? גם כאן - אליה וקוץ בה. טיפול תקופתי מוגדר בפשרה ככזה שאינו כולל מרכיבים כמו רפידות, בלמים, מצמד, שרשרת טיימינג ויחידות תיבת הילוכים. מה שנותר, אפוא, אלה הם רכיבים כמו שמנים, מסננים ופלגים.

 

מחירם של רכיבים אלה, גם במוסכים המורשים והמרכזיים, אינו גבוה מ-300-200 שקל לשנה לרכב. בקיצור, מדובר בהנחה של כ-50 שקל לחבר, כך שגם אם כל חברי הקבוצה ירוצו למוסכים המורשים לטפל ברכבם, הדבר יעלה ליבואניות כ-20 מיליון שקל. במציאות הסכום יהיה נמוך הרבה יותר - מיליונים בודדים לכל היותר.

 

כעת ברור מדוע העדיפו הנתבעות לחתום על הסכם הפשרה - ניהול התביעה היה עולה להן יותר. אבל כדי להציג את ההסכם כמי שמיטיב גם עם הצרכנים, הן הסכימו לחישוב האריתמטי המוביל למסקנה המופרכת, שלפיה סכום ההטבה הוא 620 מיליון שקל.

 

יצויין כי על אף פניות לעורכי הדין של התובעים, הם בחרו שלא להגיב.