Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

פוסטים מומלצים

פורסם
לפני 6 שעות, PinkDolphin כתב:

היה אחד מהלקחים החשובים מרפובליקת ויימאר:
דמוקרטיה לא צריכה לתת זכות דיבור למי שמנסה להחריב אותה

 

בבחירות החופשיות האחרונות ברפובליקת וויאמר הנאצים והקומוניסטים קיבלו יותר חצי מהקולות. 

אם חצי מעם הצביע נגד דמוקרטיה, אין דמוקרטיה. 

לא הייתה הונאה בגרמניה, כל מי שהצביע ידע ב ד י ו ק  מה הוא מצביע בשבילו. המצע היה ברור. 

הבחירות ייצגו נכוחה את מה שהעם רצה וזה מה שהוא קיבל. 

 

הלקח הוא שזה מה קורה כשהולכים עד הסוף. מגיעים אליו 

לפני 10 שעות, PinkDolphin כתב:

בבקשה לא לסלף.
ה-״רק לא ביבי״, כמו כל תנועות המחאה שהתנגדו לו אישית, לא נגד מדיניות (הדגלים השחורים, קריים מיניסטר וכו׳) התחילו רק אחרי שהוגשו ארבעת כתבי האישום (הצוללות, שזה כנראה הגדול ביותר, בינתיים מוקפא).
המחאות צצו כי הנאשם החליט שהוא יכול להתחיל להשמיד את המדינה במקום להתפטר ולדאוג להגנה שלו, כמו שעשה כל שר, נשיא ורה״מ שנחקר בעבר על פרשיה חמורה (עוד לפני שהיה כתב אישום(!)). אולמרט ושרון נחקרו על הרבה פרשיות קטנות יותר, כמו ביבי, ואף אחד לא חשב שצריך להתפטר בגללן. אבל כשזה סיפור רציני, היה ברור לכולם שאי אפשר להתגונן ובמקביל לנהל מדינה לא פשוטה. לכן כששוונ החוקים בעניין רה״מ עם הרשעה, אף אחד לא חשב שצריך להוסיף שם שמספיק כתב אישום למנוע כהונה -- זה היה מובן מאליו. גם לביבי, כשאולמרט פרש. הנה ראיון איתו ב-2008:
https://news.walla.co.il/item/3135122
אבל ביבי לא פרש. במקום זה, לא היה תקציב מדינה שנתיים (ללא תקדים), מאות משרות הושארו פתוחות בשירות הציבורי -- כולל מפכ״ל (לא היה שנתיים), באופן ברור כדי להחליש את החקירה המשטרתית ושלא יהיה לה גב.
ללא כל קשר אם הוא אשם או לא בתיק כזה או אחר, הוא הזניח באופן פושע את ניהול המדינה, ועל זה צמחו גם אירגוני המחאה לפני כ-3.5 שנים, וגם השת״פ של מפלגות שהיו להן השקפות מאד שונות על מדיניות, אבל הסכימו ש״רק לא ביבי״ זה העדיפות #1 של המדינה. והם לא טעו.

 

יש לעניין התפטרות ביבי לגבי כתבי האישום שתי טענות נגד משמעותיות: 

 

1. כשאולמרט התפטר הקריאה באה מתוך הקואליציה שלו, כשהוא היה ראש ממשלה ללא ממשלה ומאוד לא פופולרי בסקרים. 

כלומר, היה סוס מת פוליטית, אחרי לבנון השנייה

 

2. חוק יסוד הממשלה הגדיר בפירוש ובכוונה שאין די בכתב אישום למנוע כהונה. זאת לאחר ניסיון עם כתבי אישום חלולים שמנעו מנויי שרים, בעקבות הלכת דרעי פנחסי, וכול מי שמסוגל או רוצה לנהל את הדיון הזה מוזמן לחקור באילו מדובר. 

 

זה מאוד בעייתי, דמוקרטית, להעניק לרשויות האכיפה (בניגוד למשפט) את היכולת להשפיע כך על הבחירות. 

 

בכל מקרה, החוק ואפילו בגצ קבעו שביבי יכול להיות ראש ממשלה, ומשקבעו - נגמר הסיפור! 

  • אהבתי 1
  • מעניין 1

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

  • תגובות 86.3 אלף
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

  • SlowRide

    7472

  • פינדר

    6177

  • יבגניפ

    5965

  • Night Driver

    5073

פורסם (נערך)
לפני 43 דקות, falou כתב:

אם חצי מעם הצביע נגד דמוקרטיה, אין דמוקרטיה. 

 

זה בדיוק זה.

זו טענה שנשמעת פרדוקסלית אולי, אבל בני אדם יכולים לחלוטין להצביע ברובם נגד מסגרת שלטון דמוקרטית ולא לרצות אחת.

אפשר לנתח עד מחר בבוקר למה, ואיך וכו', אבל זו המציאות. 

המאבק בישראל כרגע הוא על הכרעת רוב (יחסי, כי כפחות מ-50% הצביעו לקואליציה) מול דמוקרטיה. ואישית בגלל זה אני גם חושב שזה מאבק די גמור. הדמוגרפיה ברורה. הצד שלי יכול למשוך זמן, אבל לא לנצח. והסיכוי שהציונות הדתית והחרדים יפתחו פתאום תודעה דמוקרטית אמיתית, ויראו בה ערך, כפי שרואים בה לפחות בחלק ממדינות המערב, הוא בערך כמו הסיכוי שזה יקרה אצל השכנים שלנו ברמאללה או בעזה.

 

עריכה לא קשורה:

ברק כהן מטריל בטוויטר, ומפרסם שהקוצב שיש לביבי מיוצר על ידי הייטקיסטים שמאלנים. "בחדרי חדרים" לוקחים את זה ברצינות, וכרגע יש להם דיווח עיתונאי על זה באתר.

#הכלמטומטם

 

עריכה אחרונה על ידי יבגניפ
  • אהבתי 1
  • מצחיק 2
  • מעניין 1
תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
פורסם
לפני 4 דקות, יבגניפ כתב:

ואישית בגלל זה אני גם חושב שזה מאבק די גמור. הדמוגרפיה ברורה.

 

היא ממש לא ברורה. אתה חושב שאוטומטית כל חרדי הוא בעד הרפורמה? תראה את הסקרים מהחודשים האחרונים, יש התרסקות של כל מפלגות הקואליציה. אני אישית מכיר לא דתי אחד ולא שניים שמתנגדים מאוד לממשלה ולרפורמה.

לרפורמה הזאת לא היה רוב מיום היוולדה, זה לא עניין של דמוגרפיה אלא של אורחות חיים.

  • אהבתי 1
פורסם

מודל קוּבּלֶר-רוֹס (Kübler-Ross), הידוע גם בתור חמשת שלבי האבל, הוא מודל שפיתחה הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס. המודל מתאר את חמשת השלבים של התהליך שעוברים אנשים לאחר שנודע להם על מצב סופני. 

 

שלבי המודל

 

הכחשה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכל יהיה בסדר", "זה לא קורה לנו", "זה לא יכול להיות". בשלב זה הפרט לא מאמין לידיעה על הסיטואציה והשלכותיה, ומשוכנע שמדובר בטעות. קובלר-רוס מתייחסת לתגובה זו כמנגנון הגנה זמני שהאדם זקוק לו עם קבלת הידיעה הקשה, בשל הקושי הרב לקבל מציאות זו. ההכחשה מאפשרת לאדם מעין פסק זמן להתארגן ולגייס כוחות, ובהדרגה לעבור למנגנוני הגנה מסתגלים יותר.

 

כעס - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "למה? זה לא הוגן!", "איך ייתכן שזה קורה לנו?". מרבית האנשים לא יכולים להתכחש לאורך זמן להתפתחויות הרות הגורל, ובמקום ההכחשה באים לידי ביטוי רגשות קשים של כעס וייאוש. זהו שלב קשה להתמודדות גם עבור אנשים בסביבתו של האדם, משום שהכעס מופנה לעיתים קרובות החוצה, כלפי הסביבה, לעיתים בצורה שנראית שרירותית וחסרת הבחנה.

 

מיקוח - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "נעשה הכול, רק תנו לנו עוד כמה שנים". הפרט מבטא את רצונו לדחות את הקץ בהתמקחות בניסיון למנוע את הבלתי נמנע. ההתמקחות כוללת בדרך כלל התחייבות ל"תשלום" כלשהו בתמורה לדחיית גזר הדין, למרות שהאחרון נקבע מראש ולכן חסר כל התכנות למו"מ.

 

דיכאון - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכול חסר טעם עכשיו, בשביל מה לטרוח?", "זה ברור מה יקרה, מה הטעם בכלל לעשות משהו?". שלב זה מתאפיין בתחושת אובדן חזקה, מחשבות עגומות על העתיד, רגשות אשמה, בושה, כישלון והחמצה. קובלר-רוס טענה כי בשלב זה קשה לעודד ולהרגיע את המתאבל, וכי תחושת הדיכאון מהווה עיבוד רגשי חשוב של המצב, שתוכל להניע לבסוף לכיוון של קבלה והשלמה של המצב. היא ממליצה לתמוך במתאבל בשלב זה מתוך הקשבה והבנה.

 

קבלה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "יהיה בסדר", "אני לא יכול להילחם בזה, לפחות אתכונן לזה" ו"באסה אבל לפחות יש לי דרכון אירופאי". השלב מופיע אם האדם הצליח לעבור את השלבים הקודמים, בתמיכת הסביבה. בשלב זה יש ויתור על המאבק נגד הגורל והפסקה של משא ומתן וחשבונות עם העבר ועם הסביבה. בשלב זה האדם מסוגל לבטא מגוון של רגשות משלבים הקודמים, להשלים עם הסיטואציה ולהתכונן לבאות.

**

 

יהיה בסדר

😔

“Never wrestle with a pig - you'll both get dirty, but the pig likes it"

Model 3 P | Atom 3 | Palisade Calligraphy | Sportster Iron 883 | Scout Bobber 1100 | Monster 1200

פורסם
לפני 26 דקות, יבגניפ כתב:

המאבק בישראל כרגע הוא על הכרעת רוב (יחסי, כי כפחות מ-50% הצביעו לקואליציה) מול דמוקרטיה. ואישית בגלל זה אני גם חושב שזה מאבק די גמור. הדמוגרפיה ברורה. הצד שלי יכול למשוך זמן, אבל לא לנצח.

 

תבדוק את כל הסקרים של חודש אחרון פלוס.

פורסם
לפני 36 דקות, יבגניפ כתב:

הדמוגרפיה ברורה.

 

אתה לא יכול לבצע חיזוי דמוגרפי לכ״כ הרבה שנים קדימה. יש יותר מדי משתנים.

זה כמו משבר האקלים... תסתכל על התחזיות של שנות ה-90׳....

uʍop ǝpısdn sı ɹǝʇndɯoɔ ɹnoʎ sıɥʇ pɐǝɹ uɐɔ noʎ ɟı

פורסם
לפני 26 דקות, oryo כתב:

מודל קוּבּלֶר-רוֹס (Kübler-Ross), הידוע גם בתור חמשת שלבי האבל, הוא מודל שפיתחה הפסיכיאטרית אליזבת קובלר-רוס. המודל מתאר את חמשת השלבים של התהליך שעוברים אנשים לאחר שנודע להם על מצב סופני. 

 

שלבי המודל

 

הכחשה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכל יהיה בסדר", "זה לא קורה לנו", "זה לא יכול להיות". בשלב זה הפרט לא מאמין לידיעה על הסיטואציה והשלכותיה, ומשוכנע שמדובר בטעות. קובלר-רוס מתייחסת לתגובה זו כמנגנון הגנה זמני שהאדם זקוק לו עם קבלת הידיעה הקשה, בשל הקושי הרב לקבל מציאות זו. ההכחשה מאפשרת לאדם מעין פסק זמן להתארגן ולגייס כוחות, ובהדרגה לעבור למנגנוני הגנה מסתגלים יותר.

 

כעס - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "למה? זה לא הוגן!", "איך ייתכן שזה קורה לנו?". מרבית האנשים לא יכולים להתכחש לאורך זמן להתפתחויות הרות הגורל, ובמקום ההכחשה באים לידי ביטוי רגשות קשים של כעס וייאוש. זהו שלב קשה להתמודדות גם עבור אנשים בסביבתו של האדם, משום שהכעס מופנה לעיתים קרובות החוצה, כלפי הסביבה, לעיתים בצורה שנראית שרירותית וחסרת הבחנה.

 

מיקוח - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "נעשה הכול, רק תנו לנו עוד כמה שנים". הפרט מבטא את רצונו לדחות את הקץ בהתמקחות בניסיון למנוע את הבלתי נמנע. ההתמקחות כוללת בדרך כלל התחייבות ל"תשלום" כלשהו בתמורה לדחיית גזר הדין, למרות שהאחרון נקבע מראש ולכן חסר כל התכנות למו"מ.

 

דיכאון - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "הכול חסר טעם עכשיו, בשביל מה לטרוח?", "זה ברור מה יקרה, מה הטעם בכלל לעשות משהו?". שלב זה מתאפיין בתחושת אובדן חזקה, מחשבות עגומות על העתיד, רגשות אשמה, בושה, כישלון והחמצה. קובלר-רוס טענה כי בשלב זה קשה לעודד ולהרגיע את המתאבל, וכי תחושת הדיכאון מהווה עיבוד רגשי חשוב של המצב, שתוכל להניע לבסוף לכיוון של קבלה והשלמה של המצב. היא ממליצה לתמוך במתאבל בשלב זה מתוך הקשבה והבנה.

 

קבלה - השלב יכול להתבטא באמירות כגון "יהיה בסדר", "אני לא יכול להילחם בזה, לפחות אתכונן לזה" ו"באסה אבל לפחות יש לי דרכון אירופאי". השלב מופיע אם האדם הצליח לעבור את השלבים הקודמים, בתמיכת הסביבה. בשלב זה יש ויתור על המאבק נגד הגורל והפסקה של משא ומתן וחשבונות עם העבר ועם הסביבה. בשלב זה האדם מסוגל לבטא מגוון של רגשות משלבים הקודמים, להשלים עם הסיטואציה ולהתכונן לבאות.

**

 

יהיה בסדר

😔

 


הערוץ הכי טוב בטלויזיה כבר אמרנו? אבל לא שולטים בו אז צריך לסגור בשיטת הסלאמי או לחלק את כל התוכן שלו שנוצר ע"י כסף של משלם המיסים לכולם בחינם, כדי שערוצי תעמולה יוכלו למשוך צופים.

  • מצחיק 1

HU-Panasonic CQC5401W, Comp- Hertz enenrgy, Sub- IDQ, AMP- Kicker ZX700.5

  • חברי המעגל הראשון
פורסם

אהבתי שגלנט מוודא שהקוצב לב החדש של הבוס שלו תקין😁

לפני כשעה, יבגניפ כתב:

המאבק בישראל כרגע הוא על הכרעת רוב (יחסי, כי כפחות מ-50% הצביעו לקואליציה) מול דמוקרטיה. ואישית בגלל זה אני גם חושב שזה מאבק די גמור. הדמוגרפיה ברורה. הצד שלי יכול למשוך זמן, אבל לא לנצח. והסיכוי שהציונות הדתית והחרדים יפתחו פתאום תודעה דמוקרטית אמיתית, ויראו בה ערך, כפי שרואים בה לפחות בחלק ממדינות המערב, הוא בערך כמו הסיכוי שזה יקרה אצל השכנים שלנו ברמאללה או בעזה.

בסופו של דבר רוב זה לא הכל, כי מה שקובע זה כח. רוב של 100 כבשים מול 10 זאבים, לרוב אין שום סיכוי.

מעבר לזה, המנדטים של החרדים נשארים בערך אותו דבר כבר מלא שנים, למרות שדמוגרפית הם גדלים משמעותית. 

היום הרבה יותר קשה להחזיק בחושך כמות גדולה של אנשים.

 

 

  • מצחיק 1

אומרים שהעתיד הוא אנרגיה סולארית, אז עברתי לסולר.

פורסם
לפני 47 דקות, SlowRide כתב:

המנדטים של החרדים נשארים בערך אותו דבר כבר מלא שנים, למרות שדמוגרפית הם גדלים משמעותית.

ב 96 היו להם 14 מנדטים

ב2109 16 מנדטים

עכשיו הם עם 18 מנדטים

 

לפני 53 דקות, SlowRide כתב:

היום הרבה יותר קשה להחזיק בחושך כמות גדולה של אנשים.

המנדטים שהם איבדו בבחירות האחרונות לא הלכו למפלגות חילוניות, אלא לבן גביר. אז זה לא בדיוק שהם יצאו מחושך לאור...

 

איש חולם אני

וכך היה תמיד

פורסם

רק 39% מהילדים בכיתה א' היום לומדים בחינוך ממלכתי "רגיל". 36% זה חרדים ודתיים, במסגרות חינוך נפרדות. השאר ערבים, בדואים ודרוזים, במסגרות חינוך נפרדות.

כמובן, זה לא מדע מדויק. אבל הבסיס ברור. לפני כל דבר אחר, ילדי ישראל לא מחונכים היום בשום צורה שהיא לאותם הערכים. ומי שמחונך למה שאמור להיות המיינסטרים הציוני, זה מיעוט.

 

אין סיבה לצפות שזה ישתנה. הממשלה הקודמת שראינו כאן היתה אנומליה. הקונסטלציה בפוליטיקה הישראלית ברורה. ערבים מחוץ למשחק. מי שמוכן לשלב אותם, בין אם ממניעים אופורטוניסטים, לבין אם מתוך מחשבה יותר מעמיקה, משלם מחיר ונמחק. אלא אם כן נקבל ערבי מחמד מהפנטזיות של סמוטריץ' וחבריו, שקמים בבוקר כדי לשרת את היהודים. והיהודים ברובם נוטים לימין דתי. החרדים שלא מצביעים יותר ש"ס או יהדות התורה עוברים לבן גביר. כחילוני ליברלי, בשבילי, ההבדלים בין אלו לאלו חשובים בערך כמו ההבדלים פה.

 

אישית, אני גם מסכים עם טענה שעולה מחלק מדוברי ותומכי הממשלה כרגע. חלק מהסיפור זה פוזיציה. אולי אני לא משפטן ולכן מפספס משהו, אבל אני לא בטוח מה ההבדל העקרוני בין איילת שקד, נניח, לבין שמחה רוטמן. חוץ מזה ששקד כנראה התנהלה פחות כבולדוזר. הכיוון הוא אותו כיוון. התוצאה אותה תוצאה. מחנה שמכוון לסיפוח ברמה כזו או אחרת ביוש, מטעמים דתיים בעיקר, לעולם לא יהיה ליברלי, לעולם לא יתמוך בחרויות פרט, לעולם לא באמת יהפוך את ישראל למדינה חופשית יותר. כי מפעל חייהם דורש גם תכנון מרוכז, גם מימון וכמובן גם העדפה גזענית לחלוטין בחקיקה ובמימוש ליהודים, רצוי דתיים. ואותו כנל גם לגבי דתיים חביבים יותר, כמו מתן כהנא.

 

נכון, לצד "שלי" יש היום יותר כח כלכלי, צבאי, תרבותי. אני חושב שההבנה שזה המצב זעזעה ממש את הרוטמנים. הם לא ציפו לזה. שנים הם משכנעים את עצמם ואת מי שרק רוצה להקשיב שהם זה הציבור הערכי היחידי בישראל, והם זה ממש הגרסה המודרנית לחלוצי העליות הראשונות. ואני חושב שהם עדיין לא מבינים עד הסוף את הפער, וכמה שלשלוח מישהו כמו רוטמן באמת לדבר על "חרויות פרט" רק מעמיק את זה. עד כמה, בכל מקרה, הכח של הצד שלי יספיק לטווח הרחוק, כשחלק מהמתנגדים למה שקורה כרגע הם לחלוטין אופורטוניסטים, שהיו מצביעים בעד מה שהממשלה עושה, אם לא היו רבים עם ביבי? לא יודע.

 

אולי אורי כץ הכלכלן צודק, ואנחנו נהפוך פשוט לסוג של הודו או ברזיל. העניים יהיו עניים עוד יותר. והמיעוט הליברלי מת"א ופרבריה ימשיך לחיות כמו היום. זו לא תהייה מדינה טובה כל כך. אבל זו תהייה מדינה שנוכל לחיות בה, כי אצל הדתיים יפול האסימון שהם צריכים את תל אביב. אולי לא. לא יודע. אני, אישית, בכל מקרה, מאמין שכדאי להתחיל לחפש שורשים פורטוגזים או גרמנים.

תודה יבגני. הרסת לי את באטמן לתמיד.
פורסם
לפני 22 דקות, יבגניפ כתב:

אולי אורי כץ הכלכלן צודק, ואנחנו נהפוך פשוט לסוג של הודו או ברזיל

לבנון נשמע לי יותר הגיוני. התפרקות לתתי קבוצות כאשר לכל אחת מיליציה שלה. 

כלל הנראה יהיה ארגון צבאי כלשהו כדי להגן על הגבולות והאיומים החיצוניים.

הניידים שיוכלו לעזוב יעזבו, בדומה לנוצרים של לבנון ואז ההתפרקות תגבר יותר.

 

אבל לא באמת תיהיה פה כלכלה, תרבות או חברה. כמו שבפרלמנט הלבנוני לא מצליחים לבחור נשיא כבר מספר דו ספרתי של הצבעות, ככה תיהיה גם החוסר יכולת לנהל את המדינה.

בתאריך 17.8.2022 בשעה 11:01, ישה כתב:

היום מדיין 4 פעמים בערב בפנסיה פעם ב שבוע ונזקק לזוקף נופלים הופ עוד 400 ש"ח להוצאה

לפני 5 שעות, falou כתב:

צריך לזכור שאנשים עם קטן גם משתמשים בו פחות זמן ולא אובססיביים על להחזיק אותו ביד... 

TL;DR- Turing, Lagrange, Dijkstra, Riemann

פורסם
לפני 13 שעות, PinkDolphin כתב:

בבקשה לא לסלף.
ה-״רק לא ביבי״, כמו כל תנועות המחאה שהתנגדו לו אישית, לא נגד מדיניות (הדגלים השחורים, קריים מיניסטר וכו׳) התחילו רק אחרי שהוגשו ארבעת כתבי האישום (הצוללות, שזה כנראה הגדול ביותר, בינתיים מוקפא).
המחאות צצו כי הנאשם החליט שהוא יכול להתחיל להשמיד את המדינה במקום להתפטר ולדאוג להגנה שלו, כמו שעשה כל שר, נשיא ורה״מ שנחקר בעבר על פרשיה חמורה (עוד לפני שהיה כתב אישום(!)). אולמרט ושרון נחקרו על הרבה פרשיות קטנות יותר, כמו ביבי, ואף אחד לא חשב שצריך להתפטר בגללן. אבל כשזה סיפור רציני, היה ברור לכולם שאי אפשר להתגונן ובמקביל לנהל מדינה לא פשוטה. לכן כששוונ החוקים בעניין רה״מ עם הרשעה, אף אחד לא חשב שצריך להוסיף שם שמספיק כתב אישום למנוע כהונה -- זה היה מובן מאליו. גם לביבי, כשאולמרט פרש. הנה ראיון איתו ב-2008:
https://news.walla.co.il/item/3135122
אבל ביבי לא פרש. במקום זה, לא היה תקציב מדינה שנתיים (ללא תקדים), מאות משרות הושארו פתוחות בשירות הציבורי -- כולל מפכ״ל (לא היה שנתיים), באופן ברור כדי להחליש את החקירה המשטרתית ושלא יהיה לה גב.
ללא כל קשר אם הוא אשם או לא בתיק כזה או אחר, הוא הזניח באופן פושע את ניהול המדינה, ועל זה צמחו גם אירגוני המחאה לפני כ-3.5 שנים, וגם השת״פ של מפלגות שהיו להן השקפות מאד שונות על מדיניות, אבל הסכימו ש״רק לא ביבי״ זה העדיפות #1 של המדינה. והם לא טעו.

די נו.

אריאל שרון היה האויב הכי גדול של התקשורת עד שהתחיל עם ההתנתקות, ובנט היה פאשיסט קיצוני עד שהקים ממשלה עם המרכז-שמאל-ערבים.

נזכיר את הנאום של אברמוביץ לפני 24 שנים שאמר בו ש"ביבי יהיה אפיזודה חולפת"? 

 

אמרתי כבר - הממשלה הזאת מספיק מטומטמת כך שלא צריך להמציא דברים חדשים. כל מה שרשמת (לא פרש, לא מינה מפכ"ל, לא היה תקציב) קרו בשנים האחרונות, אחרי שהקיטוב התקבע.

 

פורסם
לפני 17 דקות, Gosser1860 כתב:

כלל הנראה יהיה ארגון צבאי כלשהו כדי להגן על הגבולות והאיומים החיצוניים.

 

ללבנון אין שום יכולת להתגונן מאויבים חיצוניים. במצב דומה גם לישראל ארגון צבאי כלשהו להגנה על הגבולות והאיומים החיצוניים יהיה דומה לצבא לבנוני. 

  • רעיון טוב! 1
×
×
  • תוכן חדש...