Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

הגה חשמלי- מה זה?


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5004 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

לגבי מנהרת ההינע-

קודם קל, יש מכוניות הנעה קידמית עם רצפה שטוחה לגמרי.

 

שנית, גם אם יש מנהרה, היא קטנה יותר.

 

שלישית, באופן תאורתי גם תא המטען יהיה מרווח יותר בהנעה קידמית, כי אפשר להוריד את הרצפה שלו נמוך יותר ויש יותר מקום לגלג ספייר בתחתית התא.

 

 

  • תגובות 47
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

פורסם

זול יותר כי קל יותר לתכנן אותן כי הדיפ' הוא לא חלק מהתיבה.

 

לגבי ה-50 ק"ג, זה היה הערכה שלי לגבי משקל הדברים הנוספים ברכב הנעה אחורית שזה:

ציר הינע שלא קיים ברכב הנעה קדמית, ו-casing של הדיפרנציאל, שבהנעה קידמית הוא חלק מהתמסורת.

 

 

בכל אופן, כן אין ספק שהנעה קידמית עושה את העבודה אבל להגיד שהיא טובה יותר זה בדיחה. זה כמו להגיד שהמבורגר של מקדונלדס הוא טוב יותר מהמבורגר של מסעדה איכותית, כי הוא זול יותר ועושה את העבודה באותה מידה וגם ככה רוב האנשים לא מבדילים.

1995 Mitsubishi Colt

2004 Mazda MX-5

2012 Toyota GT86

פורסם

אף אחד לא אומר שהיא טובה יותר.

 

היא כן עושה את העבודה, 99% מהלקחות לא מרגישם את ההבדל (להבדיל מהמבורגר), היא קומפקטית יותר, טכנולוגית פשוטה יותר וזולה יותר לייצור, אחרת היצרנים לא היו באופן כמעט טוטאלי עוברים אליה.

 

ושי לה את היתרונות הפרקטיים שצויינו.

 

 

פורסם
לא קשור, כמו שיש לך בלמים, אם כי מאוד חלשים, כשהמנוע כבוי וגם שם אין חיבור פיזי אלא רק דרך הנוזל בלמים.

 

זה לא אותו דבר. המבנה של המערכות האלה שונה.

בין השאר משום שבבלמים מדובר על מהלך מאוד קצר של הבוכנות (של הקליפרים), ובהגה על מהלך ארוך.

בבלמים, הדוושה שאתה לוחץ עליה מחוברת ישירות, באופן מכני, למשאבה (בוכנת המסטר), והנוזל הוא באמת חוליית קישור קשיחה (כמו מכנית) בין בוכנת המסטר לבוכנות הקליפרים.

בהגה, ההגה לא מפעיל את המשאבה, ולא דוחף את השמן לבוכנה בעצמו. המנוע (או מנוע חשמלי) מפעיל את המשאבה. ההגה רק שולח פקודה למערכת להפנות את השמן מהמשאבה לבוכנת ההיגוי, שפועלת במקביל לחוליה המכנית שמקשרת בין ההגה לגלגלים.

 

יוצאת דופן היא המערכת שקיימת בסיטרואנים בעלות המתלים ההידרופניאומטיים (C5, C6, קסנטיה, BX ...).

שם הבלמים באמת ניזונים מהמערכת ההידראולית של המתלים, והדוושה באמת רק לוחצת על שסתום, בדומה להגה, ששולח את השמן לקליפרים. ושם גם יש איזשהו סידור (לא זוכר כרגע את פרטי המבנה שלו) שמאפשר להפעיל את הבלמים במקרה של אובדן לחץ שמן, בעצמה הרבה יותר חלשה, כמובן.

פורסם

הנעה קדמית חוסכת כמה אחוזים בודדים מצריכת הדלק, מפני שאין שינוי כיוון של 90 מעלות בהעברת הכוח, וגם מפני שמשקל החלקים המסתובבים קטן יותר (משמעותי במהירויות נמוכות).

 

לגבי חסרונות של שליטה ברכב וכולי - לרוב המכריע של הנהגים זה ממש לא משנה. הדבר היחיד שנהג ממוצע יכול להבחין בו זה שרכב עם הנעה קדמית מתחפר בקלות בשעת תנועה מעמידה, לעומת רכב עם הנעה אחורית. וזה לא חסרון משמעותי לנהג רגיל.

 

דני

פורסם

אם אפשר שאלה שכנראה קשורה לשירשור.

במידה ונדלקת לי נורת הגה ואני יודע בוודאות כי ההגה החשמלי הפסיק לעבוד( ההגה נהיה קשה אך אפשר לסוע איתו).

מה הסכנות בנסיעה ללא הגה כוח,ומה הנזק הנגרם למערכות?

פורסם

STEER BY WIRE קיים כבר לפחות חמש שנים בהיגוי האחורי של משאיות ללא קשר מכני בכלל.

אגב, במשאיות מודרניות הקשר המכני (פניאומטי) מנותק פיזית באופן נורמלי במערכת הבלמים בין הדוושה לגלגלים וכל הבלימה נעשית אלקטרונית "BY WIRE" .

פורסם
בטוח יותר - לא רלוונטי בעולם בו ESP הוא חובה.

זול יותר - אין קשר ישיר, אם כבר הנעה אחורית היא פשוטה יותר ולכן אמורה להיות זולה יותר.

קל יותר - כן אבל זניח (תוספת 50 ק"ג לכל היותר).

מרווח יותר - נכון, אבל משום מה מסיבה לא ברורה עדין בתחתית של הרכבים יש תעלה לציר הינע.

חסכוני יותר - נכון אבל שוב די זניח, במיוחד שרוב הרכבים על הכביש משתמשים בתיבות פלאנטריות.

 

והיתרונות הן תחושת הגוי יותר נקיה (יותר נכון פוטנציאל לתחושת היגוי) והאצה יותר טובה מעמידה (אם יש מספיק כוח).

זול ? ממש לא, מכלול נפרד שחייב שימון משלו ועוד מכלול להעברת התנועה (גל ההנעה שכולל מפרקים, חלק יקר בפני עצמו).תצורת תיבת הילוכים עם הינע סופי בתוכה זולה פי כמה.

 

קל ? יחד עם גל ההנעה עוברים את 50 קילו בשקט וגם ל 50 קילו יש משמעות שמדובר ברכב פרטי.

 

חסכוני ? ברור , פחות חלקים נעים, פחות משקל ופחות הפסדים.

פורסם
זול ? ממש לא, מכלול נפרד שחייב שימון משלו ועוד מכלול להעברת התנועה (גל ההנעה שכולל מפרקים, חלק יקר בפני עצמו).תצורת תיבת הילוכים עם הינע סופי בתוכה זולה פי כמה.

 

קל ? יחד עם גל ההנעה עוברים את 50 קילו בשקט וגם ל 50 קילו יש משמעות שמדובר ברכב פרטי.

 

חסכוני ? ברור , פחות חלקים נעים, פחות משקל ופחות הפסדים.

 

כולל תצורת מנוע אחורי ?

פורסם

כן, היצרנים ניסו את תצורת המנוע האחורי על מנת להשיג את היתרונות שפורטו. (יחידת שמשלבת מנוע, תמסורת וסרן מניע במכלול אחד).

 

 

פורסם
STEER BY WIRE קיים כבר לפחות חמש שנים בהיגוי האחורי של משאיות ללא קשר מכני בכלל.

אגב, במשאיות מודרניות הקשר המכני (פניאומטי) מנותק פיזית באופן נורמלי במערכת הבלמים בין הדוושה לגלגלים וכל הבלימה נעשית אלקטרונית "BY WIRE" .

 

 

במשאיות מודרניות?! הבלימה נעשית אלקטרונית?!

אולי הבקרה היא אלקטרונית.

אני לא מכיר (ולא חושב שמישהו מכיר, או יכיר) מערכת אלקטרונית שיכולה לבצע את פעולת הבלימה.

ובאשר להפרדת הקשר המכני בבלמים פניאומטיים ("מעצורי אוויר") - זה קיים במשאיות ואוטובוסים כמעט 100 שנה, והיה קיים ברכבות עוד כמה עשרות שנים קודם לכן. לכל המשאיות הכבדות, הגוררים, והאוטובוסים, וכמעט לכל המשאיות הבינוניות, יש בלמים כאלה כסטנדרט זה למעלה מ-50 (יותר קרוב ל-70) שנה.

ומכיוון שאין קשר קשיח בין הדוושה לבלמים, לכל כלי רכב המצוייד בבלמים פניאומטיים יש (חייב להיות) מנגנון מכני ש"יושב" ישירות על מנגנוני הבילום של הגלגלים האחוריים וגלגלי הנגררים, ומפעיל אותם מכנית באופן אוטומטי וישיר במקרה של אובדן לחץ אוויר לרמה נמוכה מ-60 PSI. וגם זה קיים כבר עשרות רבות של שנים (נקרא בסלנג "מקסי ברקס", ובאופן רשמי Spring Brakes).

המנגנון הזה הוא למעשה גם בלם החניה והחירום של המשאית. בבסיסו יש קפיצים רבי-עוצמה שלוחצים על אותם מנגנוני בלימה מכניים שמפעילות הבוכנות הפניאומטיות (בכל אחד מהגלגלים). כאשר אין לחץ אוויר (או כאשר בלם החניה מופעל), הקפיצים לוחצים ומפעילים את הבלמים במקום האוויר. בשביל לשחרר את הבלמים חייבים לחץ אוויר, אשר - כאשר בלם החניה משוחרר - פועל כנגד הקפיצים, מכווץ אותם, וע"י כך משחרר את הבלמים. במקרה של אובדן לחץ אוויר לרמה מסוכנת, הקפיצים מתגברים על לחץ האוויר הנמוך ומפעילים את הבלמים באופן מכני ישיר ואוטומטי. (וזה בעצם מה שעושה גם בלם החניה בכלי רכב כאלו - הוא משחרר את האוויר מהבוכנות הפניאומטיות, והקפיצים נועלים את הבלמים מכנית. זה גם נותן אינדיקציה שמערכת החירום פועלת.)

 

כמובן שאי אפשר לעשות דבר כזה עם הגה, כי בהגה זה לא ON-OFF כמו בבלמים.

 

גם לגבי ה-STEER BY WIRE זה לא ככה, אולי בהמשך.

פורסם

הכוונה של חנן, במידה ולא הובנה כראוי, זה כי אם בעבר הנהג היה לוחץ ישירות על שסתום אויר (שסתום רגל),להפעלת לחצים לכוון תאי הבלימה, אז כיום הנהג לוחץ על פוטנציומטר, יחידת שסתום אויר אלקטרו-פניאומטית, שיכולה להיות ממוקמת בכל מקום במשאית, מנתבת את לחץ האויר לתאי הבלימה.

 

steer by wire להגה הראשי כבר קיים לרכב הפרטי, אך מטעמי רגלוציה בלבד הוא אינו בשימוש מחוץ לחדרי הניסויים של היצרן.

פורסם

כל מה שכתבת נכון, לגבי משאיות ישנות וגם למודרניות.

עם זאת, במשאיות מודרניות קווי האוויר שהולכים מדוושת הבלם אל שסתומי הממסר (המודולטורים) שליד הסרנים מנותקים באופן רגיל ע"י סולנואידים והם לא משתתפים בתהליך הבלימה בכלל.

 

בדוושת הבלם יש פוטנציומטר ששולח סיגנל חשמלי למחשב הEBS. המחשב מחליט על עוצמת הבלימה הנדרשת ושולח פקודה חשמלית דרך CAN BUS למודולטורים שמפענחים את הפקודה החשמלית לפקודה פניאומטית שהולכת לבוסטרים של הבלימה בגלגלים.


×
×
  • תוכן חדש...