רכב במאה אלף ש"ח לחייל, או - מדוע אין תכנית חינוך פיננסי בבתי הספר בישראל?

[נהג מתחיל]

חברים שלום,

 

אחת ממיומנויות החיים הבסיסיות הנחוצות לאדם היא המיומנות של ניהול משק הבית שלו בהיבט הכלכלי - הכנסות, הוצאות, חיסכון, פנסיה, השקעות וכדומה.

 

למרות שהחלטות בהיבט הכלכלי יכולות להיות ההבדל בין שגשוג וקריסה של כלכלת המשפחה, אין תכניות לחינוך פיננסי בבתי הספר בישראל. לא מלמדים את אזרחי המחר שום דבר שקשור בניהול נכון של הכספים שלהם, צרכנות נבונה, חשיבות הריבית, השקעה נבונה וכדומה.

 

יאמרו הציניקנים שזו כוונת מכוון של המדינה ושל גופים עסקיים שנהנים מבורותו של האזרח, אבל עדיין, למה אנחנו לא מקימים קול צעקה? למה לא דורשים את זה ממנהלי בתי הספר, המחנכים ומשרד החינוך?

[safari1]

יאמרו הציניקנים שזו כוונת מכוון של המדינה ושל גופים עסקיים שנהנים מבורותו של האזרח

 

נראה כי התשובה בגוף השאלה, אם כי ניתן בשקט להסיר את המילה ציניקנים, כי זה נאמר ללא ציניות.

לבעלי ההון יש אינטרס שתהיה בור פיננסי.

 

לבנקים יש אינטרס שתהיה בחוב כלפיהם, אבל עדיין, חוב סביר.

 

משפט ששמעתי לפני שנים והוא נכון כל יום יותר מקודמו:

 

"אם אתה חייב לבנק מליון שקלים, אתה בבעיה, אם אתה חייב לבנק מאה מליון שקלים, הבנק בבעיה"

 

שווה לבנק להחזיק את האזרח הקטן בחוב "סביר".

 

לגבי חוב עצום - מאות מליונים עד מיליארדים, אלו שמצליחים להיכנס לחובות כאלו הם לרוב טייקונים או "כבדים". בעיות החוב הן גם לא שלהם, כי מקסימום יעשו תספורת או שיפנו לחבריהם בפוליטיקה שישלחו "חבילת סיוע".

 

כך או כך המשוואה עובדת כך:

לוקחים סיכון - יש רווח? הטייקון גורף אותו, המדינה נהנית מהפרורים שנופלים לו מהפה.

לוקחים סיכון - יש חוב? הטייקון "מסתפר", האזרח משלם, המדינה לא מפסידה.

 

WIN WIN.

 

אגב, איזו מילה יפה זו "תספורת", ממש מתנגן טוב על הלשון, ההחלט נשמע טוב יותר מ-"זיינו אותך בעכוז" הא?

[נהג מתחיל]

הייתי עדין...

[hgilad123]

באמת חבל שאין.

מצבנו היה כנראה יותר טוב כאנשים פרטיים.

 

לפי דעתי התשובה זהה לפוסט הקודם.

[blavie]

כשלמדתי בתיכון הייתה לנו מגמת לימוד כזו לבחירה... שיעור כלכלה בו למדו בדיוק על הדברים הנ"ל. היו בגרויות פנימיות וזה היה מקצוע בחירה לכל דבר. למדתי שם, אמנם לתקופה דיי קצרה לפני שהחלפתי מגמה לביולוגיה כך שלא יצא לי ללמוד יותר מדי. למיטב ידיעתי אותה מגמת לימוד כבר לא קיימת בתיכון בו למדתי, ולא בתיכונים אחרים בעיר.

[hans]

זה בדיוק הקטע, blavie! מה פתאום שדבר כזה יהיה בחירה/מגמה?

כל בנאדם בוגר מתמודד עם המערכות הכלכליות האלה,

בלי יוצא מן הכלל, בלי הבדל דת, גזע ומין.

 

התשובה הנכונה לשאלה היא, למרבה הצער, "מה 'אכפת לי".

הכול פה נע סביב דרגות שונות של "מה 'אכפת לי" עד שפתאום נוצר משבר

ומה שהיה לפני רגע "מה 'אכפת לי" הופך לצורך לאומי או משהו כזה.

[חולגי]

למה לא דורשים את זה בביה"ס ?

כי בתי הספר הפכו מזמן ממקום שמלמד ומחנך אותך (מקצועות שונים, וגם התנהגות) למקומות "בילוי" של ילדינו, במיוחד בבתי"ס היסודיים (ואני בטוח שזה מקרין גם על התיכונים).

אז אתה דורש חינוך פיננסי ? נראה לי קצת מוגזם ומעל ליכולתם של מוסדות החינוך.

[blavie]

עזוב hans, אתה כבר מדבר על תרחישים אופטימיים בהרבה. אם היה חינוך כלכלי כמקצוע בחירה, הייתי אומר דיינו, ושעלינו ללמד את הילד מה חשיבות המקצוע, כך שירצה ללמוד אותו בעצמו. הרי אם תכריח אותו ללמוד משהו מבלי לייצר אצלו את החשיבות התודעתית כלפי הנושא, גם כך כמעט שום דבר מזה לא יכנס לו לראש. כל ילד יתקל בחייו בחישובים מתמטיים כאלה ואחרים, אך זה לאו דווקא אומר שכולם צריכים ללמוד מתמטיקה ברמת 5 יח"ל. כך גם כאן, אותה מגמת בחירה הייתה למען הקניית ידע מעמיק (עד כמה שניתן במסגרת חינוך תיכוני כמובן) בעניינים כלכליים. כמקצוע חובה אתה צודק ואולי אפשר להכניס שיעור כלכלה "לייט" שיניח כללי יסוד שכל אדם יצטרך בחייו, דברים אלמנטריים כמו התנהלות מול בנקים ומשמעותן של ריביות. הבעייה היא שכיום אין לא את זה ולא את זה, והנושא נשאר לחלוטין מחוץ לתודעת האזרחים העתידיים...

[Yellow Engine]

זה בדיוק הקטע, blavie! מה פתאום שדבר כזה יהיה בחירה/מגמה?

כל בנאדם בוגר מתמודד עם המערכות הכלכליות האלה,

בלי יוצא מן הכלל, בלי הבדל דת, גזע ומין.

 

התשובה הנכונה לשאלה היא, למרבה הצער, "מה 'אכפת לי".

הכול פה נע סביב דרגות שונות של "מה 'אכפת לי" עד שפתאום נוצר משבר

ומה שהיה לפני רגע "מה 'אכפת לי" הופך לצורך לאומי או משהו כזה.

 

אני מסכים - לא בטוח שכדאי שזה יהיה מקצוע/מגמה בבית הספר. מקסימום להקדיש לזה כמה שיעורי "חברה" או "חינוך חברתי" או איך שלא קוראים לזה היום. הבעיה היא בהתיחסות שלנו כחברה וכמשפחה - דיברתי על זה כבר בשרשור מהימים האחרונים, שכל חייל צריך רכב בעשרות אש"ח וכל ילד רוצה טאבלט לבי"ס.

 

ולגבי ה "מה 'אכפת לי" שלך - אני כבר שנים קורא לזה תרבות ה"יאללה...":

יאללה, אז מה אם כולם עומדים בתור;

יאללה, אז מה אם כתוב "לא להאכיל את החיות";

יאללה, אז מה אם אני שם מוזיקה באייפון בלי אוזניות ובווליום שמזעזע את הספיקר;

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות.

[Ahbarony]

רגע. מה עם חינוך מהבית?

בית ספר לא אמור לתת את כל הכלים. בשביל זה יש בית.

מי שגדל בשפע ולתוך השפע, מן הסתם, יתנהג שונה ממי שגדל בצנע והגיע לשפע.

האחרון יהיה הרבה יותר ראוותן.

בצפר לא צד בעניין.

[פלג_]

זאת לא הבעיה.

הבעיה שהמון חיים בשפע כשאין להם יכולת.

ומה שצריך ללמד זה, מה זה יכולת בכלל?

לדוגמא:

האם יש לי סה"כ 100 אלף ש"ח בבנק, יש לי את היכולת לקנות רכב ב 95 אלף, תאורתית כן.

 

אין בעיה עם מי שיש לו, בעיה היא איך להתנהל כשאין לך.

ואם אנחנו כבר בפורום רכב, תראה איך הקווים יטשטשו עם השנים.

פעם אוטו היה יכול לציין מעמד, מי שהיה לא כסף נסע במרצדס, ומי שלא היה לא היה נוסע במשהוא אחר, לא קרה כלום.

 

עכשיו מה?

יש לי חבר מהצבא שקנה לקסוס, בחור בין 26 שגר אצל ההורים, עובד כמאבטח.

שילם קצת כסף מהמענק שיחרור, את שאר התשלום הוא משלשם כול חודש שזה חצי מהמשכורת שלו במשך שלוש שנים.

אז מה יש לו יכולת?

[[פנדוב]

מתחיל, העלית סוגייה מענינת בשאלת הצורך לחנוך כזה. כנראה שצריך, אבל השאלה מה וכיצד יבוצע: ברווז העלה כאן לפני מיספר ימים כתבה על פעילות בתחום, אך לא בהכרח בכיוון הנכון- משרד האוצר מחנך. אם מישהו מוצא, אשמח אם יצרף. בכל אופן, מצאתי כתבה אחרת על חנוך כלכלי למתקדמים יותר:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000788411#fromelement=hp_firstarticle

[Arilou]

כי אנחנו טיפשים:

http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000788411#fromelement=hp_firstarticle

 

 

ליתר דיוק זה כי המשק מונע קדימה מחובות ובזבוזים.

 

להסביר בשיעור חברה שצריך לחסוך זה לא מספיק, וללמד מיקרו / מאקרו כלכלה זה לא טריוויאלי לכל בוגרי התיכון בישראל.

[dorsht]

דווקא לקראת סוף הלימודים שלי הכניסו תוכנית כזאת, העניין שאני בתור אחד שעבד בעבר, והרוויח כמה שקלים בחיים הקצרים שלו, אולי לא כמו אחרים באשכול הזה, ידעתי לנהל את עצמי לא רע, כן הרשתי לעצמי "לבזבז על עצמי" ולהנות גם מהכסף שאני עובד עבורו, כיף לקצור את הפירות, אבל באותה מידה צריך לדעת לשמור סכומים לשעת צרה ולעתיד, אחריי הכול אני עוד לא בן 20, והחיים עוד ממתינים לי עם תואר ראשון ואולי שני, הוצאות שוטפות לבית, לרכב, ואחר כך גם מערכת יחסים, ילדים וכו'.

 

התוכנית הזאת לא מועילה בכלל לדעתי, לפחות מהרושם שלי. סתם דוגמה, אמרו לנו, אתם רוצים להגיע למקום כלשהו, ויש לכם שלושה תקציבים: תקציב שמן, תקציב בינוני ותקציב דל.

מן הסתם לתקציב השמן נכנס רכב, לבינוני מונית, ולדל נכנס אוטובוס או אפילו הליכה ברגל. אבל זה עדיין לא מחנך דור של מפונקים (מודה באשמה) שגם אם יש להם תקציב בינוני או אפילו דל יכנסו להוצאות של תקציב שמן.

 

זה מזכיר לי שפעם אחת קראתי בPC PLUS (היה פעם מגזין כזה), שמישהו רשם שם משפט כזה בערך:

זה שלחבר שלך וילה ורכב גדול ומפואר יותר, לא אומר שהוא מרוויח יותר ממך, אלא מכניס את עצמו לחובות גדולים יותר והמינוס שלו בבנק טופח מהר יותר.

 

ולמען האמת יש במשפט הזה הרבה.

 

ממה שאני חושב, צריך לדעת ולחשוב האם אתה מסוגל לעמוד בהוצאות של מה שאתה רוצה בו.

רכב ב100 אלף ש"ח לחייל - למה לא?

אם יש לו תקציב מההורים, הוא עובד או משקיע בכסף שלו, או חסך כסף שנים רבות, למה לא?

ראיתי גם אנשים שמגיעים עם שירוקו ועם מרצדס מייבוא אישי לבסיסי צה"ל, SO?

 

הנה אני, יש לי רכב שעלה 70 אלף ש"ח, אני חייל, אבל עבדתי וחסכתי כסף לרכב, ואני משקיע בכסף ואחזור בקרוב כנראה לעבוד, ככה שאני עשיתי חשבון שיש לי אפשרות להחזיק רכב, לתחזק אותו, לשמור עליו מבחינה מכנית ולתדלק אותו. אחרת לא הייתי נכנס כנראה להרפתקה הזאת.

 

צריך פשוט לדעת לתכנן את מה שאתה רוצה וצריך.

[ברווז]

זו המנטליות. זה עד כדי כך פשוט. מנטליות. קראתם לזה "תרבות היאללה"? זה נכון.

"יאללה, מה כבר יעשו לי אם יש לי חוב לבנק, יזרקו אותי לרחוב?"

המנטליות הזו שלא יקרה לך כלום אם תחיה במינוס ענק ושמינוס ענק היא הנורמה, גורמת להמון בעיות. אנשים שקולים, "מחונכים פיננסית", הם מיעוט. מה לעשות, ומי שאין לו, גם לא יהיה לו (כנראה), אבל גם הוא רוצה, אז הוא ימשכן את אחותו אבל יקנה כזה. יאללה, מה יקרה כבר, מקסימום היא עוד תהנה מזה (האחות).