להרים לרובר את האף

[lulisa]

סדרה חדשה:

http://wp.me/pXLKy-a7

אתם מוזמנים לקרוא ולהגיב. תהנו!

[ALX]

היי לולי,

 

כתיבה מצוינת. אני 'מת' לקרוא כבר את ההמשך.

 

אלכס.

[דורון סגל]

יופי של סיפור. מדגם מייצג של רכב מיוחד, בתקופה מיוחדת.

[504L]

תמיד נהנה לקרוא את הגיגיך ולעבור איתך את התהליך שנרכש בדם, יזע ודמעות.

 

הדבר היחידי שלא השתנה בכל השנים האלו הוא הטמטום והאטימות של הפקידים. אם כבר, זה נעשה גרוע יותר; נסה לייבא היום צמיג כזה מחו"ל...

 

ישנם במועדון החמש, בו אנו חברים, לא מעט אנשים מקושרים ובעלי עמדה בציבור. מעבר לכך, ישנם כיום מעל 800 חברים במועדון. 800 חברים שיכולים להפגין ולמחות - ומאידך, ללכת יד ביד עם שר שיהיה קשוב לצרכינו.

 

יו"ר המעדון נפגש לא מזמן עם בכירי משרד התחבורה בנדון ויצא משם כלעומת שבא.

 

למה לכל הרוחות אנחנו מקבלים באדישות את היחס הזה?

 

ובהערת אגב; בפברואר האחרון ביקרתי ברטרומוביל בפריז. בדוכן של משווקי צמיגים למכוניות קלאסיות(ממגוון יצרנים) התפתחה שיחה ביני לבין הנציגה שעבדה שם. ברגע ששמעה מהיכן הגעתי, עלה חיוך סרקסטי על פניה. כששאלתי לפשר העניין, התברר ששמענו הגיע לאזניה ב"זכות" לקוח ישראלי שהזמין מהם סט צמיגים ואכל מרורים מהרשויות, מה שלווה כמובן בלא מעט עיכובים.

[פיסטון]

הבלוג מעניין מרגש וכתוב מצויין

אהבתי את הסיפורים על הטרקסיון ועל הרובר.

[ravivhaik]

סיפור מרתק... קראתי בהנאה. תודה.

[yonico]

כמי ששיפץ/תחזק רובר 16 באמצע שנות השבעים בירושלים הסיפור מעורר בי גלים של נוסטלגיה

[lulisa]

והרי הפרק השני בעלילות הגריל והטמבון:

http://wp.me/pXLKy-at

תהנו!

[lulisa]

ועוד פרק נוסף, מלא בכרום וניקל, פנסים וצפצפות, צלחות ושלטי אבירים מנחושת קלל (וגם נסיון פטתי להעלות ארוכה לפצעי העבר):

http://wp.me/pXLKy-by

[השושנים]

כתוב בכייף ומהנה לקריאה-רן

[דני יונגר]

כל מילה = תענוג

ההרגשה היא כאילו אני עומד ליד הרובר בזמן השיפוץ !