מדינת ישראל נגד לברון לירון

[The Garlic Press]

הנאשמת לירון לברון (להלן - "הנ'") הואשמה כי ביום 30.10.02 סמוך לשעה 07:30 נהגה בחוסר זהירות ברכב פרטי בכביש 5, ממזרח למערב, כאשר משמאלה רוכב אופנוע וסמוך לפני צומת הכפר הירוק, סטתה שמאלה לנתיב נסיעת האופנוע, התקרבה אליו יתר על המידה ופגעה בו - כעבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

הנ' הודתה בנהיגה במקום וזמן, בפגיעה ובתוצאותיה אך כפרה באחריות לאירוע וטענה כי המעבר מנתיב נסיעתה לנתיב משמאלה, נעשה לאחר שבדקה מצב הכביש מאחוריה ולצידה, בשלושת המראות ולא הבחינה כלל בכל אופנוע.

 

להוכחת האישום, המאשימה הביאה הראיות הבאות:

 

עדות עומר טל (להלן - "ע.ת.1" או "המעורב") המסביר כיצד הנ' מהנתיב השני משמאל סוטה עם רכבה לעברו, בנתיב השמאלי הראשון וחלק שמאלי אחורי של הפרטית פוגע בצד ימין של האופנוע עליו רכב. הוא גרם לעצירתה וקיבל ממנה את ת/4, "הודאתה" באירוע האימקפט.

 

עדות שטרית מרדכי (להן - "ע.ת.2") בעל אמו של המעורב, אשר העיד על פתאומיות סטיית רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי, תוך פגיעה באופנוע של ע.ת.1, אשר למרות המכה התייצב והמשיך בנסיעה בצמוד לרכב הנ' עד לעצירה בשוליים הימניים. הוא הדגיש כי נסע כ - 30-50 מ' מאחורי ע.ת.1.

 

מוצג ת/1­ - הודעת הנ' שנמסרה ב - 14.1.03 שם הודתה בין השאר כי לראשונה הבחינה באופנוע בעת האימפקט, תוך הדגשת גירסתה כי לא הבחינה בו למרות מבטיה לעבר המראות החיצוניות והפנימית. כ"כ מסרה גירסתה לחתימה על ת/4 אותו כתבה לפי הכתבת ע.ת.1, אשר הפעיל עליה לחץ שהתבטא בצעקות ומניעת אפשרות להתקשר לאביה ולקבל ממנו הנחיות.

 

מוצג ת/2 - תרשים המקום בו ארע האימפקט, עם כיוון נסיעת כלי הרכב.

 

מוצג ת/3 - דו"ח מר ליאור סני, שמאי רכב בבדיקה מיום 30.10.02 המתיחס לנזקים שמצא באופנוע של ע.ת.1.

 

מוצג ת/4 - מכתב "הודאת" הנ' במעורבות בתאונה.

 

 

 

הנ' מסרה גירסתה תחת אזהרה ובה חזרה על עקרי ת/1. בח.נ. הדגישה כי לא הבחינה באופנוע למרות מבטיה במראות ולראשונה הבחינה בו עם האימקפט. היא אישרה כי מאחוריה במרחק גדול היה רכב בודד, תוך הודיה בסטיה מהנתיב הימני לשמאלי.

 

 

ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה בהסתמך על עדות עדיה ומוצגיה כאשר היא מדגישה "הודאת" הנ' כי האימפקט ארע כאשר השלימה הסטיה לנתיב השמאלי, לפי עדותה, לעומת הסתירה בהודעתה ת/1(א) שורה 14 ו - 15 שם נרשם מפיה כי עדיין חלק דופן ימין אחורית היתה בנתיב הימני.

 

הנ' ביקשה לזכות אותה על סמך העובדה שבדקה את מצב הכביש במראות ולא ראתה כל אופנוע.

 

לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנותה רלוונטיות לנדון, כדלקמן:

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי נוצר מגע בין דופן אחורית שמאלית של הפרטית לבין צד ימין קידמי של האופנוע. ע.ת.1 העיד על כך והנ' מסרה מהות הנזק בת/1 (ב).

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי האימפקט בין כלי הרכב ארע במעבר (הסטיה) של רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי. אמנם הנ' הדגישה בח.נ. "התאונה ארעה כאשר כבר הגעתי לנתיב השמאלי" אך בהודעתה ת/1 (א) שורה 12 ואילך היא מדגישה:

 

"... ואז כשרבכבי כבר ברובו בנתיב השמאלי ורק הפינה האחורית ימנית עדין בנתיב הימני כשרכבי עדין בסטיה שמאלה הרגשתי חבטה בחלק אחורי של רכבי". דהיינו בעת האימפקט רכב הנ' היה בזוית סטיה לתוך הנתיב השמאלי.

 

במצב עובדתי זה של רגע טרםהאימפקט כאמור, לו הנ' היתה מקבעת מבטה אל המראה הפנימית, היתה חייבת להבחין באופנוע של ע.ת.1 בשדה הראיה שלה. ברור לי כי בשלב כשלהו של הסטיה הנ' לא נתנה מבטה במראות ולכן עפ"י התרחיש שלה, לא הבחינה באופנוע אלא ברגע האימקפט וכתוצאה מעצם הרגשת החבטה מאחור, כמפורט בת/1 (א).

 

נהג זהיר מן הישוב הנקלע לתרחיש זהה, כאשר הכביש עמוס כלי רכב, יודע כי אין טעם להביט במראה חיצונית שמאלית, ברגע שהרכב בסטית מה שמאלה, כיוון שאז אין לו במראה זו, שדה ראיה אל המצוי מאחוריו בנתיב, אליו הוא סוטה ולכן סטיתו חייבת להתבצע תוך מבט רצוף אל המראה הפנימית ופזילה לעבר קידמת הרכב, לכיוון נסיעתו.

 

מדברי הנ' לפני ובהודעתה ת/1, קיבלתי הרושם כי לאחר שהבחינה ברכב בנתיב השמאלי במרחק כ - 50 מ' מאחוריה, לפי ת/1 (א) שורה 10, לא התמידה במבטה לעבר המראה הפנימית תוך ביצוע הסטיה אלא התרכזה בדרך לפניה ולכן לראשונה חשה והבחינה באופנוע, כתוצאה מהאימקפט.

 

מכאן, הנ' נהגה בסטיה בחוסר זהירות ובלא להתחשב באפשרות שרכבים זריזים, דוגמאת האופנוע של ע.ת.1, יפתיעו אותה בהופעתם במרחב שבינה לבין הרכב שראתה במרחק מאחוריה בנתיב השמאלי, אליו פנתה ובפניתה זו חסמה נתיב נסיעתם.

 

מאידך תרחיש המאשימה הנו כי המעורב נסע בנתיב השמאלי ורכב הנ' סטה אליו תוך חסימת האופנוע ופגיעה בו בדופן שמאלית אחורית בחלק ימני קידמי של אופנוע, כאשר תרחיש זה נתמך בעדות ע.ת.2, אשר הבחין בהתרחשות ממרחק 30-50 מ' מאחורי האופנוע, עת שניהם נוסעים באותו נתיב.

 

בפועל לפני שני תרחישים לאירוע, כאשר תרחיש המאשימה סומך על עדותם של ע.ת.1 וע.ת.2, שלא נסתרה בח.נ. ותרחיש הנ' הסומך על עדותה היחידה של הנ'. אולם שני תרחישים אלו מצביעים על חוסר זהירות הנ' בעת ביצוע הסטיה הן לפי עדותה והן לפי עדות ע.ת.1 וע.ת.2.

 

יחד עם זאת, נשאלת השאלה - מדוע חסימת האופנוע לא גרמה אימפקט עם גלגל קידמי של האופנוע אלא רק אם הדופן הימנית קידמית? יתר על כך, אזור האימפקט ברכב הנ' מעורר השאלה - מדוע ע.ת.1 לא ניסה כלל לבלום האופנוע או להאט מהירותו כאשר הבחין באופן ברור בהתנהגות החריגה של הפרטית, בה נהגה הנ'?

 

די לי בשתי שאלות אלו כדי לקבוע כי קיימת תרומת רשלנות גם מצד ע.ת.1 אשר לא עשה דבר למניעת האימפקט, רשלנות שתובא בשיקולי בענין העונש שיש לגזור על הנ'.

 

סוף דבר - על סמך האמור לעיל, אני קובע כי הוכחה, מעל לכל ספק סביר, נהיגתה בחוסר זהירות של הנ', בעת ביצוע הסטיה ולפיכך מרשיע אותה בעבירות על תקנות 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

האמור בסעיף 5 לעיל הובא לידיעת הצדדים תוך הסבר מקוצר של נימוקי ההרשעה והעתק הכרעת הדין נמסר לידיהם בטרם הטיעון לעונש.

 

 

כב' השופט יצחק גרטי

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

תד 011826/03

[el bandito forte]

השופט כלל לא מודע לזה שהמנוע ו/או פירינג בולטים מעבר לציר הגלגל ועל כן יקבלו את האימפקט.

 

מעבר לכך, אם הרוכב גם ניסה לברוח מהתנגשות אך הפנה את הכידון אינסטקטיבית לכיוון הרחוק מהרכב... גם אז אנו מקבלים אימפקט.

במקרה זה, חייב השופט לגזור את הרשלנות התורמת על מורה הנהיגה שלו!

 

[el bandito forte]

מעניין לראות כמה זמן ייקח לטייגר להגיב גם כאן?

 

[Super Max]

 

ובכל מקרה:

"קיימת תרומת רשלנות גם מצד ע.ת.1 [רוכב האופנוע] אשר לא עשה דבר למניעת האימפקט, רשלנות שתובא בשיקולי בענין העונש שיש לגזור על הנ'."

 

חוצפה.

כאילו רוכב האופנוע ראה את הנאשמת נכנסת לנתיבו ולא ניסה לעשות שום דבר כדי למנוע ממנה להתנגש בו (והרי מה כבר יכול לקרות לאופנוען שמכונית מתנגשת בו באוטוסטרדה - מקסימום שריטות בצבע, הא? אז באמת אין לו שום אינטרס לנסות למנוע את התאונה).

 

מעניין האם היה נאמר דבר כזה אם במקום אופנוע היה מדובר במכונית.

 

מרתיח. ממש מרתיח.

 

Super Max

[omertllf]

השופט כלל לא מודע לזה שהמנוע ו/או פירינג בולטים מעבר לציר הגלגל ועל כן יקבלו את האימפקט.

 

מעבר לכך, אם הרוכב גם ניסה לברוח מהתנגשות אך הפנה את הכידון אינסטקטיבית לכיוון הרחוק מהרכב... גם אז אנו מקבלים אימפקט.

במקרה זה, חייב השופט לגזור את הרשלנות התורמת על מורה הנהיגה שלו!

 

 

 

אתה מוכן להסביר בבקשה?

כי ב מ ק ר ה אני מכיר טוב מאוד את ע.ת.1

לאיזה כיוון אתה רוצה שבדיוק יופנה הכידון? לתוך הרכב אולי???? (ואני לא מדבר על הטיית האופנוע - בוא לא נכנס לשרשור היגוי הפוך בבקשה)

[omertllf]

אין לי את האופציה לבצע חיפוש כרגע

[omertllf]

http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=8604172

[el bandito forte]

לא ידעתי שהנפשות הפועלות הינן מתוך הפורום.

 

רציתי להביע תרעומת על פסיקת השופט ולהשתמש במקרה גם כדי להצביע על חוסר הכנה ראויה של רוכבים ע"י מורים לרכיבה. (שכמובן נקראים מורים לנהיגה וכנראה בצדק.)

 

מאחר ועכשיו (קצת מאוחר) ברור שלא מדובר בטעות רוכב אז אני נשאר עם הביקורת ל"כבוד" השופט.

[omertllf]

לא ידעתי שהנפשות הפועלות הינן מתוך הפורום.

 

רציתי להביע תרעומת על פסיקת השופט ולהשתמש במקרה גם כדי להצביע על חוסר הכנה ראויה של רוכבים ע"י מורים לרכיבה. (שכמובן נקראים מורים לנהיגה וכנראה בצדק.)

 

מאחר ועכשיו (קצת מאוחר) ברור שלא מדובר בטעות רוכב אז אני נשאר עם הביקורת ל"כבוד" השופט.

 

הTLLF נרגע

[RS6]

http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=8604172

 

אולי אם היתה בת הכנף רושמת את המספר ומתלוננת על תאונת פגע וברח,

לא היו מתחשבים ברשלנות של בת כנף זו אחרת,

ותוקעים את הנהגת הפוסטמה חזק.

 

מצטער לשמוע, העיקר שהציפור בריאה ושלמה.

הפעיל עליה לחץ שהתבטא בצעקות ומניעת אפשרות להתקשר לאביה ולקבל ממנו הנחיות.

 

הציפור מאידך לפי הכתוב, לא טמנה ראשה בחול, אלא השתמשה במקור האימתני

שלה באופן ראוי לשבח.

[omertllf]

http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=8604172

 

אולי אם היתה בת הכנף רושמת את המספר ומתלוננת על תאונת פגע וברח,

לא היו מתחשבים ברשלנות של בת כנף זו אחרת,

ותוקעים את הנהגת הפוסטמה חזק.

 

מצטער לשמוע, העיקר שהציפור בריאה ושלמה.

הפעיל עליה לחץ שהתבטא בצעקות ומניעת אפשרות להתקשר לאביה ולקבל ממנו הנחיות.

 

הציפור מאידך לפי הכתוב, לא טמנה ראשה בחול, אלא השתמשה במקור האימתני

שלה באופן ראוי לשבח.

 

 

 

http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=9353973

 

ותמשיך פה.

 

http://www.tapuz.co.il/forums/main/Viewmsg.asp?forum=8&msgid=9978347

[omertllf]

הנאשמת לירון לברון (להלן - "הנ'") הואשמה כי ביום 30.10.02 סמוך לשעה 07:30 נהגה בחוסר זהירות ברכב פרטי בכביש 5, ממזרח למערב, כאשר משמאלה רוכב אופנוע וסמוך לפני צומת הכפר הירוק, סטתה שמאלה לנתיב נסיעת האופנוע, התקרבה אליו יתר על המידה ופגעה בו - כעבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

הנ' הודתה בנהיגה במקום וזמן, בפגיעה ובתוצאותיה אך כפרה באחריות לאירוע וטענה כי המעבר מנתיב נסיעתה לנתיב משמאלה, נעשה לאחר שבדקה מצב הכביש מאחוריה ולצידה, בשלושת המראות ולא הבחינה כלל בכל אופנוע.

 

להוכחת האישום, המאשימה הביאה הראיות הבאות:

 

עדות עומר טל (להלן - "ע.ת.1" או "המעורב") המסביר כיצד הנ' מהנתיב השני משמאל סוטה עם רכבה לעברו, בנתיב השמאלי הראשון וחלק שמאלי אחורי של הפרטית פוגע בצד ימין של האופנוע עליו רכב. הוא גרם לעצירתה וקיבל ממנה את ת/4, "הודאתה" באירוע האימקפט.

 

עדות שטרית מרדכי (להן - "ע.ת.2") בעל אמו של המעורב, אשר העיד על פתאומיות סטיית רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי, תוך פגיעה באופנוע של ע.ת.1, אשר למרות המכה התייצב והמשיך בנסיעה בצמוד לרכב הנ' עד לעצירה בשוליים הימניים. הוא הדגיש כי נסע כ - 30-50 מ' מאחורי ע.ת.1.

 

מוצג ת/1­ - הודעת הנ' שנמסרה ב - 14.1.03 שם הודתה בין השאר כי לראשונה הבחינה באופנוע בעת האימפקט, תוך הדגשת גירסתה כי לא הבחינה בו למרות מבטיה לעבר המראות החיצוניות והפנימית. כ"כ מסרה גירסתה לחתימה על ת/4 אותו כתבה לפי הכתבת ע.ת.1, אשר הפעיל עליה לחץ שהתבטא בצעקות ומניעת אפשרות להתקשר לאביה ולקבל ממנו הנחיות.

 

מוצג ת/2 - תרשים המקום בו ארע האימפקט, עם כיוון נסיעת כלי הרכב.

 

מוצג ת/3 - דו"ח מר ליאור סני, שמאי רכב בבדיקה מיום 30.10.02 המתיחס לנזקים שמצא באופנוע של ע.ת.1.

 

מוצג ת/4 - מכתב "הודאת" הנ' במעורבות בתאונה.

 

 

 

הנ' מסרה גירסתה תחת אזהרה ובה חזרה על עקרי ת/1. בח.נ. הדגישה כי לא הבחינה באופנוע למרות מבטיה במראות ולראשונה הבחינה בו עם האימקפט. היא אישרה כי מאחוריה במרחק גדול היה רכב בודד, תוך הודיה בסטיה מהנתיב הימני לשמאלי.

 

 

ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה בהסתמך על עדות עדיה ומוצגיה כאשר היא מדגישה "הודאת" הנ' כי האימפקט ארע כאשר השלימה הסטיה לנתיב השמאלי, לפי עדותה, לעומת הסתירה בהודעתה ת/1(א) שורה 14 ו - 15 שם נרשם מפיה כי עדיין חלק דופן ימין אחורית היתה בנתיב הימני.

 

הנ' ביקשה לזכות אותה על סמך העובדה שבדקה את מצב הכביש במראות ולא ראתה כל אופנוע.

 

לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנותה רלוונטיות לנדון, כדלקמן:

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי נוצר מגע בין דופן אחורית שמאלית של הפרטית לבין צד ימין קידמי של האופנוע. ע.ת.1 העיד על כך והנ' מסרה מהות הנזק בת/1 (ב).

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי האימפקט בין כלי הרכב ארע במעבר (הסטיה) של רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי. אמנם הנ' הדגישה בח.נ. "התאונה ארעה כאשר כבר הגעתי לנתיב השמאלי" אך בהודעתה ת/1 (א) שורה 12 ואילך היא מדגישה:

 

"... ואז כשרבכבי כבר ברובו בנתיב השמאלי ורק הפינה האחורית ימנית עדין בנתיב הימני כשרכבי עדין בסטיה שמאלה הרגשתי חבטה בחלק אחורי של רכבי". דהיינו בעת האימפקט רכב הנ' היה בזוית סטיה לתוך הנתיב השמאלי.

 

במצב עובדתי זה של רגע טרםהאימפקט כאמור, לו הנ' היתה מקבעת מבטה אל המראה הפנימית, היתה חייבת להבחין באופנוע של ע.ת.1 בשדה הראיה שלה. ברור לי כי בשלב כשלהו של הסטיה הנ' לא נתנה מבטה במראות ולכן עפ"י התרחיש שלה, לא הבחינה באופנוע אלא ברגע האימקפט וכתוצאה מעצם הרגשת החבטה מאחור, כמפורט בת/1 (א).

 

נהג זהיר מן הישוב הנקלע לתרחיש זהה, כאשר הכביש עמוס כלי רכב, יודע כי אין טעם להביט במראה חיצונית שמאלית, ברגע שהרכב בסטית מה שמאלה, כיוון שאז אין לו במראה זו, שדה ראיה אל המצוי מאחוריו בנתיב, אליו הוא סוטה ולכן סטיתו חייבת להתבצע תוך מבט רצוף אל המראה הפנימית ופזילה לעבר קידמת הרכב, לכיוון נסיעתו.

 

מדברי הנ' לפני ובהודעתה ת/1, קיבלתי הרושם כי לאחר שהבחינה ברכב בנתיב השמאלי במרחק כ - 50 מ' מאחוריה, לפי ת/1 (א) שורה 10, לא התמידה במבטה לעבר המראה הפנימית תוך ביצוע הסטיה אלא התרכזה בדרך לפניה ולכן לראשונה חשה והבחינה באופנוע, כתוצאה מהאימקפט.

 

מכאן, הנ' נהגה בסטיה בחוסר זהירות ובלא להתחשב באפשרות שרכבים זריזים, דוגמאת האופנוע של ע.ת.1, יפתיעו אותה בהופעתם במרחב שבינה לבין הרכב שראתה במרחק מאחוריה בנתיב השמאלי, אליו פנתה ובפניתה זו חסמה נתיב נסיעתם.

 

מאידך תרחיש המאשימה הנו כי המעורב נסע בנתיב השמאלי ורכב הנ' סטה אליו תוך חסימת האופנוע ופגיעה בו בדופן שמאלית אחורית בחלק ימני קידמי של אופנוע, כאשר תרחיש זה נתמך בעדות ע.ת.2, אשר הבחין בהתרחשות ממרחק 30-50 מ' מאחורי האופנוע, עת שניהם נוסעים באותו נתיב.

 

בפועל לפני שני תרחישים לאירוע, כאשר תרחיש המאשימה סומך על עדותם של ע.ת.1 וע.ת.2, שלא נסתרה בח.נ. ותרחיש הנ' הסומך על עדותה היחידה של הנ'. אולם שני תרחישים אלו מצביעים על חוסר זהירות הנ' בעת ביצוע הסטיה הן לפי עדותה והן לפי עדות ע.ת.1 וע.ת.2.

 

יחד עם זאת, נשאלת השאלה - מדוע חסימת האופנוע לא גרמה אימפקט עם גלגל קידמי של האופנוע אלא רק אם הדופן הימנית קידמית? יתר על כך, אזור האימפקט ברכב הנ' מעורר השאלה - מדוע ע.ת.1 לא ניסה כלל לבלום האופנוע או להאט מהירותו כאשר הבחין באופן ברור בהתנהגות החריגה של הפרטית, בה נהגה הנ'?

 

די לי בשתי שאלות אלו כדי לקבוע כי קיימת תרומת רשלנות גם מצד ע.ת.1 אשר לא עשה דבר למניעת האימפקט, רשלנות שתובא בשיקולי בענין העונש שיש לגזור על הנ'.

 

סוף דבר - על סמך האמור לעיל, אני קובע כי הוכחה, מעל לכל ספק סביר, נהיגתה בחוסר זהירות של הנ', בעת ביצוע הסטיה ולפיכך מרשיע אותה בעבירות על תקנות 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

האמור בסעיף 5 לעיל הובא לידיעת הצדדים תוך הסבר מקוצר של נימוקי ההרשעה והעתק הכרעת הדין נמסר לידיהם בטרם הטיעון לעונש.

 

 

כב' השופט יצחק גרטי

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

תד 011826/03

 

 

 

אני פשוט בשוק!!!!!

 

אני הוצאתי ממנה את ההודאה בצעקות ולא נתתי לה להתקשר לאבא שלה?

מאיפה הוא הביא את זה?!?!?!?!?!?!?!?!!?!?

 

ואיך בדיוק הוא מצפה שהגלגל הקדמי יגע בצד של האוטו שלה?

 

ומאיפה לו שלא ניסיתי לבלום/לברוח/למנוע את האירוע??????

 

 

 

עד מתי חיי הרוכבים ימשיכו להיות הפקר ועד מתי בתי המשפט יתנו לזה יד???

 

(על מי אני עובד בעצם? הרי אנסים מקבלים עבודות שירות וראשי ממשלה מכהנים תחת חקירה במדינה הזו.......)

[r929]

הנאשמת לירון לברון (להלן - "הנ'") הואשמה כי ביום 30.10.02 סמוך לשעה 07:30 נהגה בחוסר זהירות ברכב פרטי בכביש 5, ממזרח למערב, כאשר משמאלה רוכב אופנוע וסמוך לפני צומת הכפר הירוק, סטתה שמאלה לנתיב נסיעת האופנוע, התקרבה אליו יתר על המידה ופגעה בו - כעבירה על תקנה 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

הנ' הודתה בנהיגה במקום וזמן, בפגיעה ובתוצאותיה אך כפרה באחריות לאירוע וטענה כי המעבר מנתיב נסיעתה לנתיב משמאלה, נעשה לאחר שבדקה מצב הכביש מאחוריה ולצידה, בשלושת המראות ולא הבחינה כלל בכל אופנוע.

 

להוכחת האישום, המאשימה הביאה הראיות הבאות:

 

עדות עומר טל (להלן - "ע.ת.1" או "המעורב") המסביר כיצד הנ' מהנתיב השני משמאל סוטה עם רכבה לעברו, בנתיב השמאלי הראשון וחלק שמאלי אחורי של הפרטית פוגע בצד ימין של האופנוע עליו רכב. הוא גרם לעצירתה וקיבל ממנה את ת/4, "הודאתה" באירוע האימקפט.

 

עדות שטרית מרדכי (להן - "ע.ת.2") בעל אמו של המעורב, אשר העיד על פתאומיות סטיית רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי, תוך פגיעה באופנוע של ע.ת.1, אשר למרות המכה התייצב והמשיך בנסיעה בצמוד לרכב הנ' עד לעצירה בשוליים הימניים. הוא הדגיש כי נסע כ - 30-50 מ' מאחורי ע.ת.1.

 

מוצג ת/1­ - הודעת הנ' שנמסרה ב - 14.1.03 שם הודתה בין השאר כי לראשונה הבחינה באופנוע בעת האימפקט, תוך הדגשת גירסתה כי לא הבחינה בו למרות מבטיה לעבר המראות החיצוניות והפנימית. כ"כ מסרה גירסתה לחתימה על ת/4 אותו כתבה לפי הכתבת ע.ת.1, אשר הפעיל עליה לחץ שהתבטא בצעקות ומניעת אפשרות להתקשר לאביה ולקבל ממנו הנחיות.

 

מוצג ת/2 - תרשים המקום בו ארע האימפקט, עם כיוון נסיעת כלי הרכב.

 

מוצג ת/3 - דו"ח מר ליאור סני, שמאי רכב בבדיקה מיום 30.10.02 המתיחס לנזקים שמצא באופנוע של ע.ת.1.

 

מוצג ת/4 - מכתב "הודאת" הנ' במעורבות בתאונה.

 

 

 

הנ' מסרה גירסתה תחת אזהרה ובה חזרה על עקרי ת/1. בח.נ. הדגישה כי לא הבחינה באופנוע למרות מבטיה במראות ולראשונה הבחינה בו עם האימקפט. היא אישרה כי מאחוריה במרחק גדול היה רכב בודד, תוך הודיה בסטיה מהנתיב הימני לשמאלי.

 

 

ב"כ המאשימה ביקשה הרשעה בהסתמך על עדות עדיה ומוצגיה כאשר היא מדגישה "הודאת" הנ' כי האימפקט ארע כאשר השלימה הסטיה לנתיב השמאלי, לפי עדותה, לעומת הסתירה בהודעתה ת/1(א) שורה 14 ו - 15 שם נרשם מפיה כי עדיין חלק דופן ימין אחורית היתה בנתיב הימני.

 

הנ' ביקשה לזכות אותה על סמך העובדה שבדקה את מצב הכביש במראות ולא ראתה כל אופנוע.

 

לאחר שמיעת העדים, התרשמותי מאופן מתן עדותם, עיון במוצגים והערכת חומר הראיות, הגעתי למסקנותה רלוונטיות לנדון, כדלקמן:

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי נוצר מגע בין דופן אחורית שמאלית של הפרטית לבין צד ימין קידמי של האופנוע. ע.ת.1 העיד על כך והנ' מסרה מהות הנזק בת/1 (ב).

 

אין מחלוקת בין הצדדים כי האימפקט בין כלי הרכב ארע במעבר (הסטיה) של רכב הנ' מהנתיב הימני לשמאלי. אמנם הנ' הדגישה בח.נ. "התאונה ארעה כאשר כבר הגעתי לנתיב השמאלי" אך בהודעתה ת/1 (א) שורה 12 ואילך היא מדגישה:

 

"... ואז כשרבכבי כבר ברובו בנתיב השמאלי ורק הפינה האחורית ימנית עדין בנתיב הימני כשרכבי עדין בסטיה שמאלה הרגשתי חבטה בחלק אחורי של רכבי". דהיינו בעת האימפקט רכב הנ' היה בזוית סטיה לתוך הנתיב השמאלי.

 

במצב עובדתי זה של רגע טרםהאימפקט כאמור, לו הנ' היתה מקבעת מבטה אל המראה הפנימית, היתה חייבת להבחין באופנוע של ע.ת.1 בשדה הראיה שלה. ברור לי כי בשלב כשלהו של הסטיה הנ' לא נתנה מבטה במראות ולכן עפ"י התרחיש שלה, לא הבחינה באופנוע אלא ברגע האימקפט וכתוצאה מעצם הרגשת החבטה מאחור, כמפורט בת/1 (א).

 

נהג זהיר מן הישוב הנקלע לתרחיש זהה, כאשר הכביש עמוס כלי רכב, יודע כי אין טעם להביט במראה חיצונית שמאלית, ברגע שהרכב בסטית מה שמאלה, כיוון שאז אין לו במראה זו, שדה ראיה אל המצוי מאחוריו בנתיב, אליו הוא סוטה ולכן סטיתו חייבת להתבצע תוך מבט רצוף אל המראה הפנימית ופזילה לעבר קידמת הרכב, לכיוון נסיעתו.

 

מדברי הנ' לפני ובהודעתה ת/1, קיבלתי הרושם כי לאחר שהבחינה ברכב בנתיב השמאלי במרחק כ - 50 מ' מאחוריה, לפי ת/1 (א) שורה 10, לא התמידה במבטה לעבר המראה הפנימית תוך ביצוע הסטיה אלא התרכזה בדרך לפניה ולכן לראשונה חשה והבחינה באופנוע, כתוצאה מהאימקפט.

 

מכאן, הנ' נהגה בסטיה בחוסר זהירות ובלא להתחשב באפשרות שרכבים זריזים, דוגמאת האופנוע של ע.ת.1, יפתיעו אותה בהופעתם במרחב שבינה לבין הרכב שראתה במרחק מאחוריה בנתיב השמאלי, אליו פנתה ובפניתה זו חסמה נתיב נסיעתם.

 

מאידך תרחיש המאשימה הנו כי המעורב נסע בנתיב השמאלי ורכב הנ' סטה אליו תוך חסימת האופנוע ופגיעה בו בדופן שמאלית אחורית בחלק ימני קידמי של אופנוע, כאשר תרחיש זה נתמך בעדות ע.ת.2, אשר הבחין בהתרחשות ממרחק 30-50 מ' מאחורי האופנוע, עת שניהם נוסעים באותו נתיב.

 

בפועל לפני שני תרחישים לאירוע, כאשר תרחיש המאשימה סומך על עדותם של ע.ת.1 וע.ת.2, שלא נסתרה בח.נ. ותרחיש הנ' הסומך על עדותה היחידה של הנ'. אולם שני תרחישים אלו מצביעים על חוסר זהירות הנ' בעת ביצוע הסטיה הן לפי עדותה והן לפי עדות ע.ת.1 וע.ת.2.

 

יחד עם זאת, נשאלת השאלה - מדוע חסימת האופנוע לא גרמה אימפקט עם גלגל קידמי של האופנוע אלא רק אם הדופן הימנית קידמית? יתר על כך, אזור האימפקט ברכב הנ' מעורר השאלה - מדוע ע.ת.1 לא ניסה כלל לבלום האופנוע או להאט מהירותו כאשר הבחין באופן ברור בהתנהגות החריגה של הפרטית, בה נהגה הנ'?

 

די לי בשתי שאלות אלו כדי לקבוע כי קיימת תרומת רשלנות גם מצד ע.ת.1 אשר לא עשה דבר למניעת האימפקט, רשלנות שתובא בשיקולי בענין העונש שיש לגזור על הנ'.

 

סוף דבר - על סמך האמור לעיל, אני קובע כי הוכחה, מעל לכל ספק סביר, נהיגתה בחוסר זהירות של הנ', בעת ביצוע הסטיה ולפיכך מרשיע אותה בעבירות על תקנות 21 (ג) לתקנות התעבורה.

 

האמור בסעיף 5 לעיל הובא לידיעת הצדדים תוך הסבר מקוצר של נימוקי ההרשעה והעתק הכרעת הדין נמסר לידיהם בטרם הטיעון לעונש.

 

 

כב' השופט יצחק גרטי

בית משפט לתעבורה ת"א - יפו

תד 011826/03

 

 

 

אני פשוט בשוק!!!!!

 

אני הוצאתי ממנה את ההודאה בצעקות ולא נתתי לה להתקשר לאבא שלה?

מאיפה הוא הביא את זה?!?!?!?!?!?!?!?!!?!?

 

ואיך בדיוק הוא מצפה שהגלגל הקדמי יגע בצד של האוטו שלה?

 

ומאיפה לו שלא ניסיתי לבלום/לברוח/למנוע את האירוע??????

 

 

 

עד מתי חיי הרוכבים ימשיכו להיות הפקר ועד מתי בתי המשפט יתנו לזה יד???

 

(על מי אני עובד בעצם? הרי אנסים מקבלים עבודות שירות וראשי ממשלה מכהנים תחת חקירה במדינה הזו.......)

 

התכוונת שרים אונסים וראש ממשלה מכהן תחת חקירה

 

לקח לי זמן להבין שמדובר ב"נהגת המפגרת" ובTLFF , ואז נזכרתי בסיפור

 

אתה בטוח בצידקתך ויש לך עדים קח את זה יותר גבוה.

ותקח עו"ד אחר

 

בהצלחה

[omertllf]

 

אני פשוט בשוק!!!!!

 

אני הוצאתי ממנה את ההודאה בצעקות ולא נתתי לה להתקשר לאבא שלה?

מאיפה הוא הביא את זה?!?!?!?!?!?!?!?!!?!?

 

ואיך בדיוק הוא מצפה שהגלגל הקדמי יגע בצד של האוטו שלה?

 

ומאיפה לו שלא ניסיתי לבלום/לברוח/למנוע את האירוע??????

 

 

 

עד מתי חיי הרוכבים ימשיכו להיות הפקר ועד מתי בתי המשפט יתנו לזה יד???

 

(על מי אני עובד בעצם? הרי אנסים מקבלים עבודות שירות וראשי ממשלה מכהנים תחת חקירה במדינה הזו.......)

 

התכוונת שרים אונסים וראש ממשלה מכהן תחת חקירה

 

לקח לי זמן להבין שמדובר ב"נהגת המפגרת" ובTLFF , ואז נזכרתי בסיפור

 

אתה בטוח בצידקתך ויש לך עדים קח את זה יותר גבוה.

ותקח עו"ד אחר

 

בהצלחה

 

הTLLF קיבל את כספו.

העו"ד היא מטעם המדינה - זה הרי "מדינת ישראל נגד לירון..."

 

אבל...אולי כדי להוציא את הצדק במלואו לאור, אני בהחלט שוקל כתיבת עוד מכתב ליועמ"ש....

 

נראה, נשקול, נחליט

[r929]

הTLLF קיבל את כספו.

העו"ד היא מטעם המדינה - זה הרי "מדינת ישראל נגד לירון..."

 

אבל...אולי כדי להוציא את הצדק במלואו לאור, אני בהחלט שוקל כתיבת עוד מכתב ליועמ"ש....

 

נראה, נשקול, נחליט

 

בשביל זה צריך הבנת הנקרא