קדימה - במלוא הקיטור

[ג'ק]

Wilmington DE - בשלושת הימים האחרונים מצאתי "קיצור דרך" חביב שחוסך ממני את שממון הכביש המהיר (I95) בסופו של יום, ומוסיף עוד אי-אילו מיילים של כבישים מתפתלים בין אחוזות משפחת דו'פונט ליערות פרטיים בדרך הארוכה הביתה.

מזה יומיים שהן חולפות מולי, כמו יצאו מתוך מנהרת זמן, מתקתקות ושורקות ונופחות אדים לבנים - קבוצות קבוצות רכובות על כרכרות ללא סוס, לבושים בביגוד תואם לתקופה, מעכבים את התנועה בכבוד רב ואחריהן משתרכים נחשי מכוניות מודרניות,

בנאליות מאי פעם.

קבלו בבקשה: מסע מכוניות הקיטור Auburn Hights Steam Car Tour.

במסע הפעם משתתפות כ-70 מכוניות, רובן מסוג סטנלי (סטימר) והוא נמשך 6 ימים.

המשתתפים, מרביתם פנסיונרים מהחוף המזרחי - מגיעים עם הרכבים על גבי נגררים יעודיים, מצויידים מכף רגל עד ראש בכלים וחלפים, פותחים מיתחם טיפולים בחניית המלון בו הם מתכנסים ומכינים את המכוניות מדי בוקר וערב למסע.

כל רכב מקבל ספר מסע עב-כרס שמסביר את קורות כל יום בצורה מפורטת, כולל מפות וסיפור דרך.

הקשישות לא מקבלות הנחה והנסיעות יכולות לעלות על 100 מיילים ליום!

קצת תמונות:

[ג'ק]

קצת על הסטנלי סטימר.

התאומים סטנלי הגו ובנו את המכוניות בין השנים 1897 ל1927 ובסך הכל יצרו כ12,000 מכוניות קיטור.

בסיסן על שלדת עץ קלה מונחת על קפיצים אליפטיים ומרכב מחומרים שהשתנו עם השנים מעץ ועד אלומיניום.

המנועים מונחים בחזית, 2 צילינדרים ודוד קיטור אחד שייצרו הספקים בין 10-30 כ"ס, ההנעה ישירה לדיפרנציאל אחורי.

הנה עוד כמה מכוניות:

[ג'ק]

הקידמה הכניעה גם את האחים העקשנים שידעו תהפוכות כלכליות בשנות קיום המפעל.

הופעת מנועי השריפה הפנימית והסטרטר החשמלי ב-1912 השפיעו על המכירות. מחירה של סטנלי חדשה עלה פי כמה על מחירה של מכונית עממית ואמינה (T), והצורך במהירות וקידמה טכנולוגית דחק את האחים סטנלי לפסים לא כלכליים.

אף אחד כבר לא זכר את שיא המהירות שנשבר ב-1906 ע"י "קיטורית" (127 מי"ש), וגם לא את העובדה שסטנלי סטימר טיפסה את הר וושינגטון הידוע בנתיב הכרכרות כבר ב-1899 שנים מספר לפני מונעות הבנזין המתפוצץ.

תראו איזה מראה אותנטי יש לסטנלי הזו, הבעלים לטעמי קרוב מאד לגילה והוא מטפל בה בעצמו.

[ג'ק]

אחד המשתתפים שראה אותנו מזילים ריר מול היצירות סיפק לנו את החוויה האולטימטיווית. "רוצים סיבוב?"

בקצה של המגרש חנתה סטנלי אדומה עם 3 ספסלים, הוא לא הספיק לומר ג'ק ומשפחה בהרכב מלא התישבה מחויכת ומוכנה.

אז ככה: לא מניעים. אם הקיטור כבר דחוס, כל שנותר הוא לסובב כמה ברזים ולשלב הילוך.

בין חיוך לחיוך הבנתי שאנחנו רכובים על רכב משנת 1910 שמשמש את בעליו בפלורידה להסעת תיירים. כן, הוא מטפל לבד ומאד נהנה, גם אנחנו.

התנועה הראשונית שקטה, כמו רכב חשמלי. אם לא נוסעים שום חלק לא נע. בכלל, ידעתם שברכב קיטור יש 22 חלקים נעים לעומת כ-900 ברכב קונבנציונלי?

עכשיו אני מפעיל את המבער, הוא ביאר, שריקה כמו של קטר נשמעת והמהירות עולה, נסעתי כבר 60 מי"ש הוא אמר, ואני מנסה להראות רציני אבל לא יכול להרגע.

תראו איך אפשר בקלות לספק חוויות, מין מחווה בין-אישית פשוטה לכאורה ועדיין כל כך משמעותית. תחשבו על זה בפעם הבאה כשילד קטן (לא משנה הגיל...) יביט מוקסם על הרכב שלכם.

מי יודע אם אי פעם עוד ניסע במכונית קיטור אמיתית כזו!

[לירוי1]

ממש מדהים איך שהם נוסעות עדין. היו כאלה בארץ?

[ג'ק]

תור הקישוטים, יצירות בנחושת וברזל.

נחש יורק קיטור, צופר - עוגב שהקלידים מונחים לצד כסא הנהג, מישהו יכול לספור כמה ברזים יש בתמונה אחת?

והתמונה עם הפנס והמספר רכב, המספר אותנטי מניו יורק ותפור בעור!

זהו בינתיים עד למכונית הבאה שתספר חצי סיפור...

ליחידת הסגולה.

[Guest AKICHU]

אויייייייי

כל כך יפות שבא לבכות, Who am I kidding אני בוכה

תודה קובי

אירית

[kd2]

מת על המכוניות האלו , לא בגלל העיצוב או התקופה...

אלה בגלל המכאניקה , פשוט תענוג!

[השושנים]

כל הכבוד, בכל שירשור שלך אני נהנה מחדש, ממש כניסה ללב....מדהים, מה מסתובב לו בעולם...רן

[logo1]

הרגת אותי. במובן החיובי כמובן. חוויה של פעם בחיים, לא ? - זאב

[Guest AKICHU]

וזה הרבה יותר ממה שאתם מדמיינים, כל הכירכרות ללא סוס הללו, חלום רטוב שלי וקובי יודע, אני נפעמת כל פעם מחדש, לו רק יכולתי, היו לי כאלו בסלון

אירית

[ג'ק]

תודה על התגובות החמות, אני שמח לחלוק הנאה.

אז יש עוד חלק אחד שהשארתי לסוף והוא לצערי נותר ללא מענה מוחלט, עזרת הציבור נדרשת כאן!

בין הסטימרים למינהם בלטה אחת שונה, חדשה יותר ולא ממש שייכת, זה כמובן עד שהתקרבתי... היא פלטה מים רותחים מצינור ניקוז מתחת לרדיאטור והרעש שבקע ממנה לא הותיר ספק, שייכת!

אז השם על הירכתיים אומר "מייסון סטימר", מייסון אכן יצרו כבאיות בסוף המאה ה18 אבל מכונית יפיפיה כזו?

צינורות הפליטה לגזים השרופים (צריך להרתיח קיטור לא?) יוצאים מאחורי הכנפיים הקדמיות, מאחור יש צנ"פ קונבנציונאלי מטפטף מים... בפנים לוח השעונים חציו מודרני עם שתי תצוגות דיגיטאליות והשאר מכוונים רגילים למכוניות קיטור.

הבעלים עמד זקוף ליד הרכב, חצי נחמד, טרח להסביר לחבר אבל לא האיר פנים, ויתרתי ושם כנראה פספסתי.

ובכן היא לא מקורית מן המפעל, כנראה שמישהו טרח ובנה מערכת קיטור על השלדה והמרכב היפים הללו. הבנתי שמרכב אחוד קסם לבעלים ומכסה המנוע הארוך, הוא תכנן דוד קיטור ולפניו מנוע קונבנציונאלי אבל החלק השני לא יצא אל הפועל, אי לכך נותרה היפיפיה עם דוד קיטור קטן יחסית, מה שמספק כ 20 כוחות סוס צנועים, לא מוצלח בעליות העיד הבעלים.

אז מי היא היפה? למחרת חזרתי לחניון לנסות ולתחקר את בעליה. החניון היה ריק, ברחבה הסמוכה עמדו עוד כמה סטימרים על עגלות מוכנים לתזוזה הביתה, לא היה זכר לאדומה, רק הרבה שלוליות של מים.

[Benni Haspel]

ממש מדהים איך שהם נוסעות עדין. היו כאלה בארץ?

 

למיטב ידיעתי לא..אבל היו קטרי קיטור...

[אריוס]

בענין קטרי הקיטור בארצינו,

לארך קטע מסילת הרכבת הטורקית, הקטע שעבר בשטחי השומרון נותרו כמה תחנות ששימשו לתידלוק קטרי הקיטור, האחת בסבסטיה, ואחת נוספת ליד סנור (ואגב...המסילה עוברת שם במנהרה חצובה בהר).

אריה

[danש]

באמת מעניינות. איזה חומר שורפים המבערים?