קדימה - במלוא הקיטור

[ג'ק]

באמת מעניינות. איזה חומר שורפים המבערים?

 

לתחילת הבעירה משתמשים בהקסן (HEXANE) סוג של מימס אורגאני נדיף במיוחד שנבחר בגלל קלות ההצתה, אחרי שהמבער מגיע לטמפרטורה גבוהה מספיק - מחליף אותו דלק קונבנציונאלי יותר (פותחים ברז - סוגרים ברז...) כמו נפט. ניתן לנסוע גם על דלקים חלופיים שונים - העיקר שהמים ירתחו.

אגב - צריכת המים היא גאלון לכל מייל או שניים במכוניות המוקדמות שפלטו את שאריות המים לחלל האויר.

בדגמים החדשים יותר הותקנה מערכת עיבוי (קונדנסור) שמיחזרה את המים ואיפשרה כ 10 מייל לגאלון, אבל זו יצרה בעיות חדשות של תחזוקה וחלודה...

הנה - כך הן מתדלקות.

[danש]

טוב גם לי יש רכב עם מנוע קיטור, אז מה אם הוא מכבש

צילינדר אחד

[ג'ק]

ובכן, השארתי שאלה פתוחה, ללא מענה, מה היא המייסון סטימר?

מאחר ולא התקבלה תשובה עד כה, נאלצתי למצוא אותה בעצמי... ובמקרה.

בשבת נתקלתי שוב ביפיפיה, הפעם בשמלתה המקורית והנאה בהחלט, עניין של טעם.

אז זו קורד. דגם 810 או 812 משנת 36' או 37' מיוצרת ע"י אובורן מפעלי רכב בעיר אובורן, אינדיאנה.

אם כבר הגענו עד כאן אז כמה פרטים על החברה והדגם.

קורד היא החברה הראשונה שיצרה מכוניות הנעה קדמית ביצור המוני בארה"ב. ככלל היא הקדימה את המתחרות במרכב אחוד, מנועים מתקדמים ועיצוב אוירודינמי חדשני. מלבד הבעלות על מפעל אובורן שיצר את המכונית - בבעלות החברה היו גם נכסים נוספים כמו "לייקומינג" (יצרני מנועים, תעופתיים בעיקר - אבל גם לקורד) "דוזנברג" מכוניות(ה810/12 נקראה גם בייבי דוזנברג), "סנצ'ורי אירליינס" שהיתה האמא של אמריקן אירליינס ועוד אי אלו חברות.

ה810/12 נבדלה ויזואלית ממכוניות התקופה בהיותה מעוצבת בקוים זורמים, מרכב נמוך, פנסים נסתרים (שהופעלו ע"י מנגנון כבל סחב/דחף פשוט ואמין) והעדר סבכת גריל מסורתית זו האחרונה הוחלפה במין תריסים לאורך החרטום שתרמו למראה המתקדם.

גם צידי הרכב נעדרו את מדרגת הסף האופיינית לתקופה, ובקיצור היא נראתה שונה ומתקדמת ואכן היתה כזו.

העניין המצער הוא שהקומבינציה המתקדמת יצרה לא מעט בעיות. מנועים, גיר בעייתי ורעשים חברו יחדיו כדי לייצר שם רע לרכב שגם כך עלה הרבה יותר מאשר קדילאק בת זמנו.

המפעל באובורן פשט רגל בשנת 37'.

המוזיאון לאומנות מודרנית בניו יורק מחשיב את הדגם הזה אחד מעשרת הדגמים המשפיעים בעיצוב רכב המאה ה-20.

ועכשיו לקיטורית. אחרי הסבר כל כך משכנע הייתם הופכים יצירת מופת כזו לדוד רותח? סיר לחץ? חזית "ארון המתים" המקורית הוסבה לגריל רגיל ופנסים קונבנצינליים, ואילו הV8 בנפח 288 אינץ' מעוקב (125 סוסים) ששכן מתחת נעלם.

אבל בכל זאת... התוצאה הסופית גם אם חוטאת למקור מהווה יצירה בפני עצמה. ואולי כדי ליצור צריך להתחיל מהנקודה הגבוהה ביותר? אם כן ללא ספק הקורד/אובורן 810/12 היא אמת מידה נאותה.