(סיפור קצרצר) היא לא

drugstore · ב-8 לאוגוסט, 2006

היא לא אהבה את זה שנסעתי מהר אבל זו לא הסיבה שאנחנו כבר מזמן לא ביחד.

המכוניות שהיו לי כשהייתי איתה היו מהסוג שלא היית צריך לנהוג מהר באמת כדי להנות.

ההנאה הייתה זורמת בכמויות דרך כפות הידיים והישבן ישירות אל המוח.

בזמן שאני נהניתי, היא הייתה סובלת במושב לידי. ההנאה שאני הייתי חווה הייתה מתבטאת בתחושות פחות נעימות אצל מי שישב במושב הנוסע.

אחרי כמה פעמים שכמעט וחטפתי מכות במהלך הנהיגה, התייאשתי. נוסעים לאט.

מסיבה לא ברורה ידעתי שזו, החדשה, טיפוס מזן אחר. אני לא יודע איך להסביר את זה, אבל ידעתי שנסיעה לילית תתאים לה.

שיחה קצרה לסלולארי שלה ואני בדרך אליה. השעון נושק לחצות כשהיא נכנסת לאיביזה במגדל השן של מודיעין.

היא לא שמה לב לכלה השחורה עם החישוקים המרשימים. "לאן נוסעים?". "הפתעה". לחיצה קלילה ואיביזה קופרה שחורה מזדרזת לכיוון היציאה מהעיר.

חששותיי התאמתו: היא באמת שונה. לא מזיז לה שאני נוהג מהר. היא אפילו לא החזיקה בידית האחיזה בדלת כתגובה אינסטינקטיבית לפחד. התחלה טובה.

אני אוהב את הכבישים באזור בית שמש בואכה ירושלים. הגעה בשעות הנכונות של היום יכולה לספק חוויה מהנה, בתנאי שאתה מצויד ברכב הנכון ובחברה הנכונה.

חברה נכונה מבחינתי היא עצמי. עכשיו אני כבר כאן עם איביזה קופרה והמושב הימני מאוכלס. השיחה ביני לבינה קולחת גם כשאני מפנה את הקופרה במהירות בפניות החדות.

הקופרה נשארת אילמת. לא מזיז לשתיהן שאני נוהג בכבישים הללו כפי שראוי לנהוג בהם.

חושך, אוויר הרים קריר וחברה טובה אבל אין לי חיוך על הפנים. שועלים מסונוורים מפנסי הקסנון הבהירים רצים על האספלט החלק. לפחות הם חווים איזושהי חוויה שונה.

אחרי עשרות קילומטרים מעגליים כבר היינו צריכים לעצור להפסקה. הקופרה מפריעה לשקט עם תקתוקי התקררות המתכת שלה.

חיוך עולה על פניי כשאני מחוץ לאוטו. אנחנו שוקעים האחד לתוך השניה. זה לא האוטו שעשה לה את זה, מסתבר.

"היא נראית נחמד" היא אומרת כשעצרנו בבית שמש לפני שעזבנו את האזור. היה לה קצת קשה לתת לקופרה מחמאות, משום מה.

לפעמים עולות בי מחשבות על ההיא שכבר לא. מחשבות על דברים שכבר לא איתך הן אף פעם לא אובייקטיביות באמת. הזכרונות כמעט תמיד יכילו את הדברים הטובים בעיקר.

להמשיך הלאה בלי להסתכל אחורה הוא כנראה הדבר הטוב ביותר לעשות. לא כל מכונית שנהגתי בה או בחורה שהייתי איתה, הייתה טובה יותר מהקודמת אך היא הייתה שונה.

איביזה קופרה לא מהנה כמו שהוט-האץ' חמה צריכה להיות אך מצד שני היא מבצעת את כל המוטל עליה ללא מאמץ.

בדיוק כמו במקרה של ההיא, השארתי את המפתחות אצל איש המכירות והלכתי בלי להסתכל אחורה.

חפוז כן, מערכת יחסים לא.