מה הפדיחה הכי קשה שתקפה אותכם?

[אורן 16V]

לא יאומן. פעם חשבתי ששכחתי את כל הפאדיחות שלי, ופה נזכרתי בכולן...

 

אף אחד לא אמר שפאדיחה צריכה להיות מצחיקה:

ובכן, טוב בקצרה - אני בחדר שלי בן 14 אידיוט וחרמן עם "חוברת" בת - ז*** מארה"ב עושה את מה שעושה, וידידה/שכנה שלי (מגיל אפס) באה דווקא עם חברה שלה, לבקר אותי (לא שמעתי אותה נכנסת ולא בטיח) ועוד שואלת בשיא הטבעיות: "מה אתה עושה?!".

זהו. אין יותר פאדיחה מזה - וקראתי פה הכל.

היום אנחנו ילדים גדולים ובאיזה שהוא ערב רווי אלכוהול נזכרנו בשטויות של פעם, כמובן שגם נזכרנו ב"רופא וחולה" איתה מאחורי הבית - וכך יצאנו פיטים.

 

עוד אחת ליגת אלופות של חבר שלי,

אנחנו הולכים 3 חבר'ה לבקר את חבר שלנו. סבבה נכנסים לבית שלו אין אף אחד.

קוראים לו: "עינב איפה אתה, יא בן זונה?" כלום. טוב, חבר שלי נכנס אליו לחדר רואה אותו ישן עם שמיכה - ההוא מביא על המיטה וואחד זינוק תופס לו בראש וצועק: "קום יא מניאק! אנחנו מתייבשים פה חצי שעה!!!"

 

הקיצר - הבנתם - אמא של עינב קמה מטושטשת, אני ויניב שפוכים על הרצפה בסלון והשאר הסטוריה.

עוד משהו: אני אוהב לפדח אנשים, זה כיף, יום אחד חבר שלי מתקשר אליי, אני עם ההורים שלי באוטו - עונה בדיבורית, מפה לשם כל מלה שניה שלנו זה "יא בן זונה", ואמא שלי יושבת מאחורה: "עמית, מה אמרת?!" והוא: "לא, גאולה את לא מבינה..." אני שותק מחייך ונותן לו לנסות להסביר לה

 

 

א-ד-י-ר , פשוט ענק ! אין לי מילים !!!

[E-S-L]

לא יאומן. פעם חשבתי ששכחתי את כל הפאדיחות שלי, ופה נזכרתי בכולן...

 

אף אחד לא אמר שפאדיחה צריכה להיות מצחיקה:

ובכן, טוב בקצרה - אני בחדר שלי בן 14 אידיוט וחרמן עם "חוברת" בת - ז*** מארה"ב עושה את מה שעושה, וידידה/שכנה שלי (מגיל אפס) באה דווקא עם חברה שלה, לבקר אותי (לא שמעתי אותה נכנסת ולא בטיח) ועוד שואלת בשיא הטבעיות: "מה אתה עושה?!".

זהו. אין יותר פאדיחה מזה - וקראתי פה הכל.

היום אנחנו ילדים גדולים ובאיזה שהוא ערב רווי אלכוהול נזכרנו בשטויות של פעם, כמובן שגם נזכרנו ב"רופא וחולה" איתה מאחורי הבית - וכך יצאנו פיטים.

 

עוד אחת ליגת אלופות של חבר שלי,

אנחנו הולכים 3 חבר'ה לבקר את חבר שלנו. סבבה נכנסים לבית שלו אין אף אחד.

קוראים לו: "עינב איפה אתה, יא בן זונה?" כלום. טוב, חבר שלי נכנס אליו לחדר רואה אותו ישן עם שמיכה - ההוא מביא על המיטה וואחד זינוק תופס לו בראש וצועק: "קום יא מניאק! אנחנו מתייבשים פה חצי שעה!!!"

 

הקיצר - הבנתם - אמא של עינב קמה מטושטשת, אני ויניב שפוכים על הרצפה בסלון והשאר הסטוריה.

עוד משהו: אני אוהב לפדח אנשים, זה כיף, יום אחד חבר שלי מתקשר אליי, אני עם ההורים שלי באוטו - עונה בדיבורית, מפה לשם כל מלה שניה שלנו זה "יא בן זונה", ואמא שלי יושבת מאחורה: "עמית, מה אמרת?!" והוא: "לא, גאולה את לא מבינה..." אני שותק מחייך ונותן לו לנסות להסביר לה

 

 

א-ד-י-ר , פשוט ענק ! אין לי מילים !!!

 

 

 

[boomer]

אבל היא תגיד ללירן שהיא רוצה שהם יכנסו ערומים רק....(מאור הוא חרמן כמו תייש, הוא יסכים).

 

לירן או מאור?

[~TB~]

אבל היא תגיד ללירן שהיא רוצה שהם יכנסו ערומים רק....(מאור הוא חרמן כמו תייש, הוא יסכים).

 

לירן או מאור?

 

אולי אתה לא רואה טוב אבל אני רואה שרשום:

אבל היא תגיד ללירן שהיא רוצה שהם יכנסו ערומים רק....(לירן הוא חרמן כמו תייש, הוא יסכים).

[תומR]

עכשיו היה לי קטע.....

 

לבוס שלי,נולדה במז"ט בת מקסימה לפני יומיים,אז הוא לקח שבוע חופש.

 

 

כשהבוס שלי בחופש,מחובתי להחזיק את המשרד (לא לדאוג,יש עליה של 30% בתפוקה) ולקבל על זה בונוס בסוף החודש.

 

והכי חשוב-

 

כשאני יוצא לפגישות אני לוקח איזה אוטו שבא לי ולא את הפונטו ספייס החבוטה שהצמידו לי .

 

אז אני לוקח אלפא 166 אוטומטית (תל אביב) או קאפה טורבו.

 

בקיצור...אני נוסע לפגישה בשפיים.(חזרתי לפני איזה 1/2 שעה).

 

בזמן האחרון יש לי הרבה מזל בקטע המוזיקלי.כלומר,כל פעם שאני נכנס לאוטו יש מוזיקה שאני ממש אוהב.פשוט לא ייאומן.בכל תחנה יש משהו סוף הדרך.

 

בקיצור....אני נוסע ושם 100 FM ויש את DOWN UNDER (שיר גדול) ואני פשוט מתמוגג.אני באיילון צפון,(די מהר) ואז ,לקראת הסיבוב של הרצליה אני שם 102 FM.

 

ואז...שמו את אחד השירים שהכי עושים לי שמייח כשאני נוהג.

 

STRANGERS IN THE NIGHT של סינטרה.

 

 

סתאאאם!!!!!!

 

 

יש להקה שנקראת THE WANNADIES .יש להם שיר קצת כזה ילדותי ומפגר שנקרא THE YOU AND ME SONG.

 

 

מתחיל כזה שקט...פה פה פה ....

 

 

ואז יש פתאום קטע כזה חזק..

 

 

and its always..you!and me!!!always!!!! up for ever!!!!!!

 

 

כשאני שומע את השיר הזה אני אוהב לתופף על ההגה כזה חלש-וכשמתחיל הקטע החזק אני משתולל על ההגה,עושה הדבנגינג היסטרי ושר בקולי קולות.

 

בקיצור...אני עם ה166,חליפה וכו.

 

השיר מתחיל..כזה שקט...אני עומד בפקק של הכניסה ל 7 הכוכבים ואני די בעולם שלי.

 

ואז המוזיקה מתחילה חזק..

 

ואני,כמובן,פורץ בשאגות

 

and its always you and me!!always!!!!

 

up for ever!!!!

 

 

ודופק השתוללות תוך רכבית של איזה 15 שניות,בלי לדפוק חשבון.

 

ואז הקטע נגמר ואני קולט לידי 3 בחורות בגולף קבריו,נשפכות מצחוק ומוחאות כפיים....

 

הן שמעו את אותו שיר.

[RS6]

הדבנגינג הכוונה כמו שהמטאליסטים מעיפים את הראש? (המשוגעים האלה... )

 

חיסרון אחד שיש ברכביש החדשים, הוא מיקום הכפתור נעילת דלת בצד,

ולא למעלה כמו במכוניות הישנות.

אם זה היה למעלה, ההית יכול לעשות להם עם הכפתור בסטייל של הפרסומת של פונטו ספייס,

למעלה-למטה...

[תומR]

1 הדבנגינג זה אכן מה שה"מטאליסטים" עושים.אני,אישית נמניתי יותר על מחנה הDEATHניקים (אלה שמטאל היה בשבילם קינוח).פעם ,בימים שהיה לי שיער ארוך והיתי מדבר בנהמות,יכולתי לעשות את זה שעות.היום ,ניסיון כזה יסתיים בחצי שעה דיקור סיני ותשלום מנופח לכירופרקטור.

 

2 הקטע עם הכפתור מפגר....אני שונא את הפרסומת הזאת.

 

3 באלפא יש משהו יותר מגניב.יש כפתור קיפול מראות.כשאני רוצה לעשות למישהו שלום,אני פשוט מקפל ופותח אותן מהר.זה חמוד כזה......

[ishpuz]

באלפא יש משהו יותר מגניב.יש כפתור קיפול מראות.כשאני רוצה לעשות למישהו שלום,אני פשוט מקפל ופותח אותן מהר.זה חמוד כזה......

אה! מנופף באוזניים לשלום! כמה מתוק.

 

ואגב - קטע ענק עם הבנות!

[RS6]

1 הדבנגינג זה אכן מה שה"מטאליסטים" עושים.אני,אישית נמניתי יותר על מחנה הDEATHניקים (אלה שמטאל היה בשבילם קינוח).פעם ,בימים שהיה לי שיער ארוך והיתי מדבר בנהמות,יכולתי לעשות את זה שעות.היום ,ניסיון כזה יסתיים בחצי שעה דיקור סיני ותשלום מנופח לכירופרקטור.

 

2 הקטע עם הכפתור מפגר....אני שונא את הפרסומת הזאת.

 

.

 

שתי דברים שמראים שהגיל התחיל לתת בך את אותותיו...

[Boxer]

ואז המוזיקה מתחילה חזק..

 

ואני,כמובן,פורץ בשאגות

 

and its always you and me!!always!!!!

 

up for ever!!!!

 

 

ודופק השתוללות תוך רכבית של איזה 15 שניות,בלי לדפוק חשבון.

 

ואז הקטע נגמר ואני קולט לידי 3 בחורות בגולף קבריו,נשפכות מצחוק ומוחאות כפיים....

 

הן שמעו את אותו שיר.

 

לפחות יצא איזה מספר טלפון? שניים? שלושה?

[תומR]

שלילי בזנ"ת.

 

הרצליה פיתוח,ילדות בנות 20 פלוס עם גולף קבריו,משקפי "בריטני", לא תודה.

 

שמנת הולך אצלי רק עם תותים...

[.tommy g]

טוב, אז הפדיחה הולכת ככה...

 

אתמול, יום שלישי, "הוזמנתי" לבסיס תל-השומר לצו ראשון.

שמחתי לגלות שגם אלי (AC) היה שם.

הקיצר אנחנו מגיעים לבסיס בסביבות תשע בבוקר...

נכנסים לבסיס, מקום גדול, הרבה אנשים.

תופסים ספסל ומחכים שהכרוז ייקרא בשמותינו כדי להיכנס למבנה ולהתחיל בבדיקות/מבחנים.

מחכים מחכים מחכים...

עברה שעה

עברו שעתיים..

השעה כבר 11:00.

 

מתים מעייפות ומשיעמום, מחכים עדיין שיקראו לנו.

עוברות שלוש שעות..

ארבע שעות..

ואף אחד לא הזכיר את השם של אחד מאיתנו במערכת הכריזה.

השעה 13:00

אלי ואני מחליטים לגשת לעמדת המודיעין ולשאול מה לא בסדר, הרי שאנחנו מתייבשים פה בחוץ.

 

אנחנו מגיעים למודיעין, אפילו הפקידה נמנמה לה קצת מרוב החום המתיש..

אומרים לה בקול עייף: "אנחנו מחכים כבר כמה שעות טובות כאן, למה לא קוראים לנו להיכנס??"

היא שואלת אותנו אם כשהגענו לבסיס נרשמנו אצלה,

אנחנו אומרים לה שלא.

והיא, עוד שניה מתפוצצת מצחוק, אומרת לנו: "חחחחחחחחחחח! חיכיתם כל הזמן הזה בחוץ בלי 'להזמין' תור?!?!"

היא אמרה שמכיוון שמאוחר כבר, לא נספיק לעשות את הבדיקות והמבחנים היום.

ניגשנו לדלפק אחר, וקבענו זימון ליום אחר בעוד כמה שבועות אני מניח.

 

 

 

הקיצר יצאנו אהבלים,

יש הלכנו לתחנת האוטובוס לחפש אחר קו 564 שיחזיר אותנו לאיזור כפ"ס...

 

לחשוב על זה שחיכינו כמו מטומטמים 4 שעות בחום בחוץ

 

[Shays]

טוב, אז הפדיחה הולכת ככה...

 

אתמול, יום שלישי, "הוזמנתי" לבסיס תל-השומר לצו ראשון.

שמחתי לגלות שגם אלי (AC) היה שם.

הקיצר אנחנו מגיעים לבסיס בסביבות תשע בבוקר...

נכנסים לבסיס, מקום גדול, הרבה אנשים.

תופסים ספסל ומחכים שהכרוז ייקרא בשמותינו כדי להיכנס למבנה ולהתחיל בבדיקות/מבחנים.

מחכים מחכים מחכים...

עברה שעה

עברו שעתיים..

השעה כבר 11:00.

 

מתים מעייפות ומשיעמום, מחכים עדיין שיקראו לנו.

עוברות שלוש שעות..

ארבע שעות..

ואף אחד לא הזכיר את השם של אחד מאיתנו במערכת הכריזה.

השעה 13:00

אלי ואני מחליטים לגשת לעמדת המודיעין ולשאול מה לא בסדר, הרי שאנחנו מתייבשים פה בחוץ.

 

אנחנו מגיעים למודיעין, אפילו הפקידה נמנמה לה קצת מרוב החום המתיש..

אומרים לה בקול עייף: "אנחנו מחכים כבר כמה שעות טובות כאן, למה לא קוראים לנו להיכנס??"

היא שואלת אותנו אם כשהגענו לבסיס נרשמנו אצלה,

אנחנו אומרים לה שלא.

והיא, עוד שניה מתפוצצת מצחוק, אומרת לנו: "חחחחחחחחחחח! חיכיתם כל הזמן הזה בחוץ בלי 'להזמין' תור?!?!"

היא אמרה שמכיוון שמאוחר כבר, לא נספיק לעשות את הבדיקות והמבחנים היום.

ניגשנו לדלפק אחר, וקבענו זימון ליום אחר בעוד כמה שבועות אני מניח.

 

 

 

הקיצר יצאנו אהבלים,

יש הלכנו לתחנת האוטובוס לחפש אחר קו 564 שיחזיר אותנו לאיזור כפ"ס...

 

לחשוב על זה שחיכינו כמו מטומטמים 4 שעות בחום בחוץ

 

 

תומר יש פאדיחות שלא מספרים

 

זאת אחת מהן

 

שי

 

[ko3]

טוב, אז הפדיחה הולכת ככה...

 

אתמול, יום שלישי, "הוזמנתי" לבסיס תל-השומר לצו ראשון.

שמחתי לגלות שגם אלי (AC) היה שם.

הקיצר אנחנו מגיעים לבסיס בסביבות תשע בבוקר...

נכנסים לבסיס, מקום גדול, הרבה אנשים.

תופסים ספסל ומחכים שהכרוז ייקרא בשמותינו כדי להיכנס למבנה ולהתחיל בבדיקות/מבחנים.

מחכים מחכים מחכים...

עברה שעה

עברו שעתיים..

השעה כבר 11:00.

 

מתים מעייפות ומשיעמום, מחכים עדיין שיקראו לנו.

עוברות שלוש שעות..

ארבע שעות..

ואף אחד לא הזכיר את השם של אחד מאיתנו במערכת הכריזה.

השעה 13:00

אלי ואני מחליטים לגשת לעמדת המודיעין ולשאול מה לא בסדר, הרי שאנחנו מתייבשים פה בחוץ.

 

אנחנו מגיעים למודיעין, אפילו הפקידה נמנמה לה קצת מרוב החום המתיש..

אומרים לה בקול עייף: "אנחנו מחכים כבר כמה שעות טובות כאן, למה לא קוראים לנו להיכנס??"

היא שואלת אותנו אם כשהגענו לבסיס נרשמנו אצלה,

אנחנו אומרים לה שלא.

והיא, עוד שניה מתפוצצת מצחוק, אומרת לנו: "חחחחחחחחחחח! חיכיתם כל הזמן הזה בחוץ בלי 'להזמין' תור?!?!"

היא אמרה שמכיוון שמאוחר כבר, לא נספיק לעשות את הבדיקות והמבחנים היום.

ניגשנו לדלפק אחר, וקבענו זימון ליום אחר בעוד כמה שבועות אני מניח.

 

 

 

הקיצר יצאנו אהבלים,

יש הלכנו לתחנת האוטובוס לחפש אחר קו 564 שיחזיר אותנו לאיזור כפ"ס...

 

לחשוב על זה שחיכינו כמו מטומטמים 4 שעות בחום בחוץ

 

 

 

נ.ב

בפעם הבאה תגיע ב 7.30

[ac cobra]

טוב, אז הפדיחה הולכת ככה...

 

אתמול, יום שלישי, "הוזמנתי" לבסיס תל-השומר לצו ראשון.

שמחתי לגלות שגם אלי (AC) היה שם.

הקיצר אנחנו מגיעים לבסיס בסביבות תשע בבוקר...

נכנסים לבסיס, מקום גדול, הרבה אנשים.

תופסים ספסל ומחכים שהכרוז ייקרא בשמותינו כדי להיכנס למבנה ולהתחיל בבדיקות/מבחנים.

מחכים מחכים מחכים...

עברה שעה

עברו שעתיים..

השעה כבר 11:00.

 

מתים מעייפות ומשיעמום, מחכים עדיין שיקראו לנו.

עוברות שלוש שעות..

ארבע שעות..

ואף אחד לא הזכיר את השם של אחד מאיתנו במערכת הכריזה.

השעה 13:00

אלי ואני מחליטים לגשת לעמדת המודיעין ולשאול מה לא בסדר, הרי שאנחנו מתייבשים פה בחוץ.

 

אנחנו מגיעים למודיעין, אפילו הפקידה נמנמה לה קצת מרוב החום המתיש..

אומרים לה בקול עייף: "אנחנו מחכים כבר כמה שעות טובות כאן, למה לא קוראים לנו להיכנס??"

היא שואלת אותנו אם כשהגענו לבסיס נרשמנו אצלה,

אנחנו אומרים לה שלא.

והיא, עוד שניה מתפוצצת מצחוק, אומרת לנו: "חחחחחחחחחחח! חיכיתם כל הזמן הזה בחוץ בלי 'להזמין' תור?!?!"

היא אמרה שמכיוון שמאוחר כבר, לא נספיק לעשות את הבדיקות והמבחנים היום.

ניגשנו לדלפק אחר, וקבענו זימון ליום אחר בעוד כמה שבועות אני מניח.

 

 

 

הקיצר יצאנו אהבלים,

יש הלכנו לתחנת האוטובוס לחפש אחר קו 564 שיחזיר אותנו לאיזור כפ"ס...

 

לחשוב על זה שחיכינו כמו מטומטמים 4 שעות בחום בחוץ

 

 

הבושה

:puppydog:

 

סחטיין לתומר על ה