שאלה חרושה, שדנו עליה המון.... נסיעה בניוטרל כפונקציה של חסכון בדלק:

אוקיי:

בפעם האחרונה שהרצתי חיפוש בנושא, אני זוכר שמצאתי שרשור באורך 6-7 עמודים (עכשיו אני משום מה לא מוצא אותו) שנמשך עד הרגע שבו מוטי הכריע את הכף והכריז שירידה/בלימה עם הילוך, היא יותר חסכונית מירידה/בלימה בניוטרל... (הבנתי שהיה מעורבת תחרות חסכון בדלק, ומשהו לגבי אחוזים)

 

עכשיו: מאז שקראתי את השרשור הזה, חשבתי שהבנתי למה זה קורה, ואז היכתה בי היום מחשבה מטרידה - שמא הנתונים שנמסרו ע"י מוטי הם אומנם נכונים, אבל המסקנה הסופית איננה נכונה!

 

אם אני זוכר נכון, מוטי טען שבתחרות חסכון דלק, הם חיברו מחשב לשקע הדיאגנוזה של הרכב, ובדקו את כמות הדלק שמוציא האינג'קטור בכל הצתה.

המחשב הראה שבניוטרל - האינג'קטור מוציא 1.1 אחוז, לעומת הילוך - שבו האינג'קטור הוציא 0.7 אחוז (אני מניח מהיכולת המקסימלית של האינג'קטור).

ועד כאן, הכל נשמע הגיוני... (ומאחר וזה נבדק במחשב - אז זה גם עובדה).

 

אבל כאן מתחילות הבעיות שהכו בי היום בדרך הביתה:

(אני אתן דוגמא על מנת לפשט את העניין)

 

ניקח מצב רגיל של ניוטרל ב~1000 סל"ד, מול: הילוך בתחום ה3000 סל"ד, אוקיי?

ונצא מנקודת הנחה שה100% של יכולת האינג'קטור זה 100 מיליליטר דלק (אני סתם זרקתי מספר - לא לקפוץ עלי).

כלומר 1.1%=1.1 מיליליטר, ו0.7%=0.7 מ"ל.

ונמצא מנק' הנחה שיש לנו הצתה אחת לכל 1 סל"ד, אז ב3000 סל"ד יהיו לנו 3000 הצתות ו3000 הזרקות דלק)

עד כאן ברור?... (אני מקווה שכן).

 

מפה נעשה משוואה פשוטה:

בסרק:

1000 (סל"ד/הצטות) * 1.1 (אחוזים/מיליליטר דלק) = 1100 מ"ל דלק לדקה

 

ולעומת זאת בהילוך:

3000 (סל"ד/הצטות) * 0.7 (אחוזים/מיליליטר דלק) = 2100 מ"ל דלק לדקה!!

או אפילו במקרה יותר קיצוני (במידה ואנחנו ממש בולמים עם המנוע):

4000 (סל"ד/הצטות) * 0.7 (אחוזים/מיליליטר דלק) = 2800 מ"ל דלק לדקה!!!

 

 

מהחישוב הזה - ניתן לראות שאומנם ההזרקה היא יותר קטנה באחוזים, אבל בסופו של דבר - בכל זאת מדובר בבזבוז גדול יותר! (כמעט פי שניים עד שלוש יותר)

 

(אנא מכם המנעו מהערות מיותרות - אני כרגע לא מדבר על מה יותר "בריא" למנוע/בלמים, או מה פחות/יותר מסוכן - אלא מתייחס נטו לצריכת דלק... לא יותר מזה).

 

אז מה בעצם נכון????

האם ייתכן שנפלה פה טעות, ובכל זאת ניוטרל חוסך יותר דלק???

(מוטי - אשמח לקבל גם תשובה שלך במידה ותוכל).

כמות הדלק לא נקבעת על ידי נוסחה, אלא על ידי מחשב ההזרקה.

יכול להזריק (סתם נניח) 8 ליטר בשניה ב3000 סל"ד ויכול להזריק 0.7 מ"ל בשניה באותם 3000.

כמות הדלק לא נקבעת על ידי נוסחה, אלא על ידי מחשב ההזרקה.

יכול להזריק (סתם נניח) 8 ליטר בשניה ב3000 סל"ד ויכול להזריק 0.7 מ"ל בשניה באותם 3000.

נכון, אבל כשמוטי דיווח על הנתונים, הוא אמר שהאינג'קטורים נפתחו ל0.7% בזמן ירידה/בלימה בהילוך, ו1.1% בזמן נסיעה בסרק.

 

ואני מתבסס רק על שני הנתונים האלה. (שזה כבר הנתונים שנובעים מהמחשב הזרקה שאתה הזכרת)

 

עריכה:

אתה אומר שהמחשב הזרקה מחליט כמה דלק להזריק (נגיד בשניה), ומוטי כבר ציין במדוייק כמה דלק האינג'קטור הזריק. כלומר הנתון הזה כבר קיים. וזה בדיוק הנתון שאני מתבסס עליו במשוואה שבניתי.

Injector duty cycle לא נמדד כפונקציה של סל"ד אלא עומד כנתון בפני עצמו, מכאן שכל החישובים שלך מוטעים ונסיעה בהילוך עדיין יותר חסכונית.

 

מוטי

Injector duty cycle לא נמדד כפונקציה של סל"ד אלא עומד כנתון בפני עצמו, מכאן שכל החישובים שלך מוטעים ונסיעה בהילוך עדיין יותר חסכונית.

 

מוטי

תוכל לפרט קצת יותר על הנתון הזה? ויותר חשוב איך הוא נמדד? (יענו איזה משתנים מוכנסים במשוואה שלו)

נ.ב. - תודה על התשובה המהירה!

בזמן שהרכב משולב בהילוך ודוושת הגז לא לחוצה - ההמחשב מפסיק את ההזרקה.

המנוע מסתובב ע"י כח האינרציה

 

כשאתה בסרק - המזרקים פועלים ע"מ להשאיר את המנוע בסל"ד סרק.

בזמן שהרכב משולב בהילוך ודוושת הגז לא לחוצה - ההמחשב מפסיק את ההזרקה.

המנוע מסתובב ע"י כח האינרציה

 

כשאתה בסרק - המזרקים פועלים ע"מ להשאיר את המנוע בסל"ד סרק.

זה לא מדוייק - כי ההזרקה תמיד נמשכת (אחרת המנוע נכבה) - העניין הוא שהיא מינימאלית.

ובסרק אני יודע שיש הזרקה - אבל גם היא נמוכה...

 

דווקא הנושא הזה הובהר... ולא על זה מדובר כרגע...

 

אני מדבר על נתונים שמוטי סיפק - ומנסה להבין אותם...

 

(מוטי... מחכה בקוצר רוח להסבר כמה שיותר מפורט לגבי היחידת צריכה שהשתמשת בה לחישוב צריכת הדלק - ראה הודעה קודמת שלי)

ומה קורה ברכבי קרברטור או ברכבים עם מחשבים הפשוטים ביותר? הדור הראשון של הרכבים המוזרקים?

קרבורטור יבזבז דלק גם בבלימת מנוע.

בבלימת מנוע המזרקים סגורים וזה אומר אין דלק, נכנס רק אויר.

בירידה ההילוך ממשיך לסובב את המנוע ולכן גם במזרקים סגורים הרכב לא יכבה.

האם זה עובד גם באוטומט?

גם באוטומטי מאחר ולגיר אין קשר לכמות הדלק במקרה הזה ,מה שכן הוא יקבע רק את הסלד.

תוכל לפרט קצת יותר על הנתון הזה? ויותר חשוב איך הוא נמדד? (יענו איזה משתנים מוכנסים במשוואה שלו)

נ.ב. - תודה על התשובה המהירה!

אינג'קטור דיוטי סייקל מתייחס בעצם לאחוז הנוכחי שהרכיב מספק ביחס לתפוקה המקסימלית שלו. האינג'קטור הוא בסה"כ סולונויד פשוט מאוד שמקבל "פולסים" "דיגיטאליים" של 12 וולט מהמחשב. אם המחשב היה נותן פולס קבוע של 12V לאינג'קטור, הדיוטי סייקל שלו היה 100%. אם המחשב היה נותן פולסים קצרים וקבועים (12V) של חצי שניה נניח, הדיוטי סייקל שלו היה 50%.

 

מי ששולט על זה הוא רק המחשב.

אם המתכנת יצר תוכנה שאומרת שאם המהירות היא מעל 30 קמ"ש ואתה לא לוחץ על הגז ה DUTY CYCLE של האינג'קטורים יהיה 0.7% - אז כך יהיה. ואם הוא תיכנן את הנ"ל והוסיף לזה עוד משתנים כמו סל"ד למשל - אז סביר להניח שזה משתנה לפי התיכנות.

אין שום בעיה לבדוק את זה באמצעות FLUKE שיכול למדוד DUTY CYCLE. פשוט מחברים אותו לאחד האינג'קטורים ויוצאים לבדיקה.

 

אגב - לא יצא לי לבדוק את זה או לנסות את זה (לכן קחו זאת בערבון מוגבל) אבל יש הטוענים שאינג'קטורים אמורים להגיע למקסימום 80% דיוטי סייקל - אחרת הם עלולים להשרף.

 

איציק

מצטרף לשאלה לגבי מערכות הזרקה חד-נקודתיות ישנות (205 לעד, נניח) - האם דינן כקרבורטור משוכלל נטו, או כמערכת הזרקה אשר יודעת להתחשב גם באינרציה.

 

ולפותח השרשור, כל הכבוד לך שהצלחת להוציא את מוטי מהמאורה שלו.

FLUKE

איציק אני לא חושב שאפשר למדוד את זה בעזרת FLUKE או כל מולטימטר אחר מאחר וזמן התגובה שלהם מאוד איטי, צריך מכשיר קצת יותר מתאים...