שאלה על עצות לחיים בחסכון? באנגלית זה frugal life

[Ido.G]

לפני 33 דקות, Derish כתב:

 

... פות"ש ביקש לשמוע איך אנשים אחרים חיים וקיבל תגובות בהתאם.

 

גם זו אגב דרך לגיטימית לחסוך - לשתות חצי כוס תה, לעשן חצי סיגריה...

 

מסכים באופן חלקי, וחושב שזה שגוי באופן חלקי.

 

כן, זכותו של כל אחד לחסוך או להתפשר על מה שלא ממש משנה לו, וזה לאו דווקא "התקמצנות". יש כאלו שמבחינתם לטוס בוויז אייר זו "התקמצנות" או "התכלבות", ויש כאלו שמבחינתם לנסוע ברכב מיני זו "התכלבות". יש אנשים שלנסוע בוייז אייר מספק להם שירות טוב בעלות נמוכה, ויש אנשים שלהחזיק רכב מיני בסיסי מספק להם הסעה ממקום למקום באופן יעיל כלכלית.

 

ועדיין, צריך פרופורציות, וצריך לזכור מה המטרה. לנסות לחסוך על תיון זה בגבול של הפרופורציות כי אפשר לקנות תיונים די בזול אם רוצים, ותיון כן מיועד לשימוש חד פעמי. כך שמבחינתי, לנסות לחסוך חצי שקל ולייצר סביב העניין הזה סוג של "סיפור", זה סוג של כוסות רוח למת\רפואת אלילים. הרבה אנרגיה שמתועלת למשהו שסוג של לא משנה כמעט כלום, התמקדמות בפרט טכני במקום בעניין המהותי.

[Derish]

אני מבין ומסכים בגדול עם כיוון המחשבה שלך, אבל לאדם ששותה תה 3-4 פעמים ביום ולא פעם בשבוע לזרוק תיון זה אשכרה כמו לזרוק חצי תפוח או חצי גביע יוגורט, ולהוציא אחד חדש מהאריזה זה רק יותר אנרגיה.

 

דוגמה נוספת: הכנתי סנדוויץ', ארזתי אותו בשקית פלסטיק 'חד-פעמית', אכלתי אותו... האם עליי לזרוק את השקית כי מישהו קבע שהיא חד-פעמית, או שאולי אני יכול לארוז בה גם את הסנדוויץ' של מחר ומחרתיים? שקית פלסטיק זה לא טישו, עד שהיא תתלכלך או תאבד צורה יעברו כמה ימים, אז למה לזרוק אם אפשר להאריך את חייה?

 

אני לא מנסה לחסוך בכח ולא מייצר מזה סיפור, אלא פשוט מדגים שקצת חשיבה ביקורתית יכולה לשנות את ראיית העולם שלנו ולהביא לצרכנות יותר מודעת ובת קיימא. הגרושים שחוסכים על הדברים הקטנים האלה זה בונוס, אבל אנשים שמרגילים את עצמם לחשוב בצורה כזאת יחסכו בגדול גם בסיטואציות יותר רציניות בחיים.

 

[Michazzz]

לא תשכנע אותי שדין שקיק תה הוא כדין טיסה בלואו קוסט או בגדי מעצבים. כמה עולה תה?? בדקתי בשביל לא לצאת פיתה - לא מאוד יקר

 

[davemustaine87]

לפני שעתיים, zaf כתב:

סוג של הרגלי ניקיון מוגזמים, או איך שאפשר לקרוא לזה.

אותו הדבר בשימוש בגלון אקונומיקה לשטיפה של דירה בת פחות מ 100 מ״ר , במקום שימוש מדולל (פקק לדלי של 19 ליטר) 

 

על מנת להרוג כמעט כול חיידק או עובש נדרשת תמיסה של נתרן היפוכלוריט (אקוונומיקה) בריכוז של 0.2-0.5% אחוז. הגלונים שמוכרים הם בדרך כלל בריכוז של 3-5% לכן אפשר בכיף לדלל פי 10 לפני כול שימוש. 

אבל למה להשתמש באקונומיקה לניקוי רצפה? המטרה של אקונומיקה זה להלבין ולהרוג חיידקים הצטברות של עובשים וחיידקים(כיורים ומקלחות למשל). לרצפה זה פשוט מיותר. 

 

לפני כשעה, Michazzz כתב:

גם אם תפסיקו לשתות תה לגמרי - לא תחסכו "המון" כסף. צריך להמשיך לחיות, להתקמצן ברמות קשות יעלה בבריאות - ועל תרופות משלמים גם הרבה.

 

אני אישית לא משתמש יותר מפעם אחת בשקית תה, אבל זוגתי ששותה הרבה, כן.

ולמה היא עושה את זה? בעיקר כי זה מאוד מאוד קל.

במקום לקחת את השקיק ולזרוק אותו, היא שמה בכוס אחרת, ובהמשך היא תשמש באותה כוס להכין עוד תה. 

הדיכוטומיה הזאת מעניינת אותי. הרי אם היה מבצע של חבילת תיונים של ויסוצקי ב-50 אחוז הנחה, הייתה המלצה גורפת של לקנות, ואפילו להעמיס סטוקים. 

אבל כשיש אשכרה דרך לגרום לזה בפועל(שימוש ב-2 כוסות עבור תיון אחד), זה מקוטלג בתור קמצנות ברמות קשות. 

[hans]

יש חיסכון ויש סגפנות - שזה התרגום העברי הכי קרוב ל-frugal. בינתיים כל הדוגמאות שהובאו כאן, גם הקיצוניות שבהן, לא ממש מתקרבות לסגפנות. די קשה עד בלתי אפשרי להיות סגפן בתרבות המודרנית...

 

תה אני בכלל מזמין מעלי אקספרס, מהסוגים שמראש מאפשרים 2-3 חליטות, אגב. לא בגלל חסכנות, פשוט כי זה הסגנון (מעושן/לפסנג סושונג/פואר תה). 😊 בנושא אחר - זריקת אוכל - אילו הייתי קצת יותר אקצנטרי ממה שאני עכשיו, כנראה שהייתי מתקיים רק על אוכל שנזרק על ידי קולגות מהעבודה. כמויות האוכל המשובח )!( שההייטקיסט הישראלי הממוצע זורק סתם כי שבע מהמנה - השם ישמור.

עריכה אחרונה ב-4 לאוקטובר, 2024 על ידי hans

[Potato]

לפני 11 שעות, Derish כתב:

 

נתקעת על הפרטים ופספסת את הפואנטה, מה גם שהמתמטיקה שלך לא נכונה. מה שדי מחזק את הטענה שלי לגבי מיומנויות חסרות.

 

 

המתמטיקה שלי בסדר גמור,

זרקתי לסדרי גודל, לא באמת משנה אם חסכת 5 או 8 או 17 שקל.

זה אותו כלום.

[SlowRide]

לפני שעתיים, Derish כתב:

אנשים שמרגילים את עצמם לחשוב בצורה כזאת יחסכו בגדול גם בסיטואציות יותר רציניות בחיים

נכון, אבל דבקות בצורת החשיבה הזו גם יכולה למנוע מהם להנות מהחיסכון. 

אני לא חושב שסגפנות כדרך חיים זה דבר טוב, לא לפרט ולא לחברה. 

[ArikB]

השנקל שלי: שיננית. זו כמו ההבדל בין תחזוקת שבר לטיפול מונע שיחסוך לך כאב בכיס וכאב בגוף. אני קובע כל ארבעה חודשים ואם יש חור או משהו אחר השיננית מבקשת מהרופא שיבוא מהחדר השני ומטפלים בזה כשזה עוד קטן ולא כואב. 

[David32]

לפני 22 שעות, Derish כתב:

הכנתי סנדוויץ', ארזתי אותו בשקית פלסטיק 'חד-פעמית', אכלתי אותו..

 

קלאסיקה הולנדית. תקנה בכמה אירו ואל תשתמש יותר בשקיות ניילון מיותרות ומזהמות.

[sperial]

תשמע, בפולקלור הישראלי הקמצנים היו הסקוטים, התימנים והפרסים.

אבל מתעלמים מהמציאות - הגרועים ביותר הם ההולנדים.

[Potato]

לפני כשעה, David32 כתב:

 

קלאסיקה הולנדית. תקנה בכמה אירו ואל תשתמש יותר בשקיות ניילון מיותרות ומזהמות.

אני מת על זה.

יותר כיף לאכול ארוחת 10 אסתטית ולא אחת שנמעכה בתיק בזמן היוממות(איפה יבגניפ?)

[Derish]

לפני 4 שעות, David32 כתב:

קלאסיקה הולנדית. תקנה בכמה אירו ואל תשתמש יותר בשקיות ניילון מיותרות ומזהמות.

 

רעיון יפה, אבל כזה שמבוסס על ההנחה האופטימית שיש לי שולחן וידיים נקיות, מה שלא תמיד מתאפשר כשאני עובד בשטח או נוסע בתחבורה ציבורית.

 

[Muzic4Ever]

השנקל שלי במספר תחומים, לא עברתי על כל התגובות אז יש מצב שאחזור על דברים שכבר נאמרו:

1. פעם בשנה לעבור באופן מסודר על שורות שיש בהם עמלות שימוש ולבטל אותם, בד"כ לא צריך יותר משיחת טלפון לשם כך. (עמלת כרטיס אשראי, עמלות על פעולות בבנק, חבילת תקשורת וכו')

2. פעם בשנה להתחבר ל"הר הביטוח" ולוודא שאין כפילויות באף פוליסה. דוגמא יצא לי כבר לראות הרבה פעמים - ביטוח סיעוד שמשולם גם דרך הקופה וגם בחברת ביטוח פרטית. זה יכול להתסכם בין עשרות למאות(!) שקלים בחודש. תלוי מתי בפעם האחרונה עשית שם סדר ובפרופיל בריאות וגיל של כל אחד.

3. אגרת רישוי וביטוח לרכב - מחלק תמיד ל 12 תש' משתי סיבות:

א. השימוש הוא חודשי

ב. במקרה של גניבת הרכב, תאונה או תקלה מתמשכת - אפשר להקפיא את הביטוח ולקבל החזר על האגרה.

4. חו"ל - ראשית אציין שיוצא כל שנה למזרח הרחוק לתקופה של 3-4 שבועות לכל הפחות.  רוכש כרטיס ברגע שחברת התעופה מתחילה למכור. משהו כמו 10-11 חודשים מראש כשבזמן הזה סוגר כל חודש-חודשיים שהייה במלון נוסף  ומשלם מיידית (כמובן כולל אפשרות ביטול). באותו מעמד גם שם כמה שקלים. בין 800 ש"ח ל 2000 ש"ח (תלוי בתזרים) בפק"מ עבור הטיול.

לבסוף יוצא כך שחודשיים לפני היציאה מהארץ הכל כבר משולם ונשאר רק להינות. לא מרגישים את זה כל כך בכיס כשמתחילים להתארגן מוקדם ואין את הבאסה שלהתחיל לשלם רק אחרי שכבר חזרת ארצה כמו שנפוץ היום כשאנשים יוצאים מהרגע להרגע מכסף של הלוואות.

5. גם בקשר לחו"ל- היות והחופשה "שותה" את כל ימי החופש השנתיים - לא לוקח ימי חופשה בתשלום במשך השנה. הרבה יותר קל להסתדר עם חוסר של יום פה יום שם מאשר שכר של חודש שלם. כך שלכאורה, מקום העבודה "משלם" לך על השהייה בחו"ל.

6. כמו שציינו קודם, דלק - נסיעה עם רגל רגועה על הגז יכולה להניב בקלות חסכון של 20-30% בחודש. ברכב שצורך 1:10 מדובר ב 300-400 ש"ח חודשיים לפי נסועה ממוצעת.

7. לנסות לרכז נסיעות. זאת אומרת, יש לך סידור בבנק - לנסות לחשוב מה על הדרך אפשר לסגור באותה נסיעה ולא להגיע הביתה בשביל לצאת עוד יומיים שוב לאותו מקום. כלל אצבע שבניתי לעצמי עם השנים - מניע את הרכב רק אם יש לפחות שתי מטרות לנסיעה.

8. סידורים בתוך העיר, רק עם קורקינט חשמלי. אפילו שזה סרבול של כפפות קסדה וכו'. נוחות, זמן, חניה ודלק שווים את ה 1500-2000 שהכלים הפשוטים עולים.

9. כמובן, לא לחלק לתשלומים. בטח לא קניות בסופר(!) ולהתרחק מהלוואות כמו מאש. בטח מחברות מימון לרכב(!).

10. "קשיחים" כמו משחות שיניים, דאורדורטים, מגבונים, צמרוני אוזניים, קיסמי שיניים וכיוצ"ב - אמאזון. קניית מרוכזת כמובן עד סכום הפטור ומשלוח חינם כשצריך.

[sperial]

@Muzic4Ever  לגבי סעיף 2 - נכון. הבעיה היא שהביטוחים לא לגמרי חופפים וקשה מאוד להשוות ביניהם. המכשול העיקרי הוא ביטוחי בריאות ובמיוחד סיעוד, שתנאיו הולכים ומדרדרים משנה לשנה.

 

לגבי סעיף 3 - אין משמעות לחלוקה לתשלומים. במקרה מכירת או השבתת הרכב תמשיך לשלם אותם ובמקביל תקבל החזר.  חוץ מזה, חלוקה לתשלומים של אגרת הרישוי נושאת ריבית שמנה, וכך גם הביטוח מעבר למספר תשלומים (בסביבות שישה, תלוי בחברה).

 

לגבי סעיף 4 - האם אתה רוכש את כרטיסי הטיסה והמלון עם אופציית ביטול? כי תוכניות משתנות. אני רואה מה קורה בשנה האחרונה, אנשים שקונים את השירותים בזול בלי אופציית ביטול מפסידים הרבה כסף בגלל ביטולי הטיסות. אישית אני מעדיף להזמין לא יותר מכמה חודשים מראש ומשלם את הפרמיה על גמישות.

 

לגבי סעיף 5 - עניין של לקיחת סיכון, אבל לפעמים יש בלתמ״ים שמצריכים לקיחת יום חופש, במקרה שלך יורד מהמשכורת.

 

לגבי סעיף 7 - נכון, אבל אם לאה מדובר בנסיעות ארוכות זה כסף קטן מאוד.

[avargel]

בתאריך 2.10.2024 בשעה 12:13, saar5555 כתב:

דווקא פירות אקזוטיים אני כן קונה. כנראה שאפסיק. 

 

בחייך

אתה רווק  נושק ל50, אם לא תהנה מפרי אקזוטי או הזמנה מאמזון של גאדג'ט שמשמח אותך, אז ממה כן?

 

קח 90% מהעצות שכתבו לך פה, תכתוב עליהם "לבעלי משפחות עם ילדים וטיטולים בלבד", ושים בפח

 

טפל בדברים הגדולים בלבד, תוודא שאין לך נזילות שאתה לא מודע אליהן, ותהנה מהחיים. והכי חשוב - לטפל בצד ההכנסות יותר מועיל מאשר בצד ההוצאות.