רשות השידור דורשת חוב שאני לא באמת חייב ומעקלת את חשבון הבנק-מה עושים?

[RK]

מה שאני כן יודע ממקור ראשון זה שכשהלכתי איתו לנסות להגיע להסדר עם אורנג' ועם לאומי קארד הם לא באמת רצו לשמוע ולהגיע להסדר.

הם רצו את הכסף באותו חודש ולא היה להם אכפת מכלום.

 

זה מה שקורה כששמים זין בהתחלה, וממשיכים בללכת למקומות הלא נכונים עם האנשים הלא נכונים. בתור מה הלכת לעזור לו? איזו הכשרה יש לך לכך? איזה ניסיון? איזו תועלת יכולת להביא? למרות שמבחן התוצאה די ענה על זה...

 

רק חולק את מה שאני יודע.

 

לא, אתה חולק מה שאתה לא יודע. היינו מטעה.

[Nakamichi]

תשמ'ע, מוזר מאוד.

בתור אחד שחי במדינה כ-40 שנים+קצת לעולם לא קרה לי או להורי שהיו בעלי עסק מקרה שהמדינה עיקלה חשבונות בנק/חסכונות/מטלטלין וכול השאר מבלי ששלחו

לפחות 3 התראות ויותר וגם במקרים שהבנק קיבל הוראה לעיקול הם פנו אלי בכדי שאסדיר את החוב לפני ביצוע העיקול בפועל.

 

כפי שכתבו לך והסבירו בצורה נכונה מי ששם זין על ההתראות והמכתבים שנשלחים מגיע למצב של עיקול.

 

לנו זה קרה.

 

משלמים ארנונה כבר 30 ומשהו שנה לאותה עירייה.

משום מה פספסנו חשבונית אחת של ארנונה.

את הבאות בתור שילמנו כרגיל.

החוב שלא שולם לא הצטרף לחשבונית הבאה.

לא קיבלנו מכתב התראה.

בחשבוניות הבאות היה כתוב בכתב קטן וגנרי - ייתכן וישנה יתרת חוב. משהו בסגנון. חשבתי זה משהו שקיים בכל חשבונית - כמו טלח.

 

אחרי כמה חודשים, עיכול על כל החשבונות. העיכול הוא בסכום החוב, כלומר משהו זניח. אבל מעצבן מאוד.

 

לא היו מכתבי התראה, לא הודעות, לא כלום.

 

היית מצפה שישלחו משהו. שיצרפו לחשבון הבא את יתרת החוב. הרי שילמתי עוד הרבה חשבונות מאז, זה לא שצברתי חשבונות לעירייה. אבל לא - ישר שמו עיקול.

[RK]

עיקול, עיכול זה נושא לאנשי מקצוע אחרים.

 

מה שכן, עיקול אחד על סכום זניח לא יגרום לאף אחד בעיות בבנק ולא לבעיות בקבלת כרטיסי אשראי.

[Nakamichi]

נכון. אבל זה לא נעים ולא בסדר להתנהל ככה.

 

ולמרות זאת מוסדות ממשלתיים מרשים לעצמם.

[RK]

הם מרשים לעצמם דברים גרועים בהרבה, כמו קביעת שומה מונפצת בדיוק נמרץ בסכום שיעלה לך, בממוצע, לשכור עו"ד כדי להשיג על הקביעה, אבל זה עניין לשרשור נפרד. גוף פרטי לא יכול להטיל עיקול מכוח פקודת המסים (גביה) ולכן חייב לעבור דרך ההוצל"פ, וזה לא מגיע לפני שיש לך כמה וכמה הזדמנויות לעצור את זה.

[discoTD5]

הסיפור הוא כזה:

רשות השידור מבקשת ממני לשלם את אגרת הטלוויזיה לשנים 2013 ו 2014.

בשנים האלה גרתי עם מישהי שהחשבונות היו על שמה ושילמנו את האגרה דרכה.

עכשיו הם טוענים שלא שילמתי להם ושמו לי עיקול על חשבון הבנק.

 

אין ממש עם מי לדבר שם. אפשר לשלוח פקס או פנייה דרך האתר. בשני המקרים ללא מענה מצידם.

היחידים שיש אפשרות לדבר איתם זה מחלקת הגבייה שהם כמובן לא מתעסקים בלסדר בעיות, רק בלגבות כסף.

 

זה פשוט גניבה בחסות המדינה.

מישהו פה יודע במקרה מה אני אמור לעשות בשביל להסיר את העיקול?

שלומי,

הבנק שלך צריך לקחת את סכום העיקול מהעו"ש, ולסגור לפקדון כשהוא מעקל את הפקדון בלבד. עכשיו לבנק יש כסף לשלם את העיקול, ולך יש חשבון בנק פעיל עימו אתה יכול לעבוד כרגיל. כרגע הבנק לא משלם לרשות כלום, אלא רק מודיע "עיקלנו את הסכום הנדרש". הוראת התשלום היא הוראה נפרדת.

מייד אחרי שזה נעשה, אתה מתחיל לטפל בעיקול עצמו מול רשות השידור. אתה לבד מול הרשות או העו"ד מטעמה - יאכלו אותך בלי מלח, אם הסכום משמעותי, מומלץ להסתייע באנשי מקצוע.

[Nemesis]

דיסקו, לפחות בעבר לא תמיד עבד כך.

כשהייתי צעיר ופוחז אי שם בתחילת שנות ה-2000 והגיע עיקול מביטוח לאומי (ואז זה היה לחלוטין עם התראות בניגוד לארנונה הרבה שנים לאחר מכן) הבנק פשוט "נעל" את החשבון. אין יוצא ואין בא עד שביטוח לאומי לא הסירו את העיקול.

[RK]

זאת כבר בעיה עם הבנק. ברגע שסכום העיקול קטן מהסכום שיש בעו"ש, הבנק פותח פר"י בסכום העיקול ומשחרר את החשבון לפעילות. אם הבנק שלך לא עושה את זה, תעבור בנק.

[discoTD5]

לא תמיד הבנק יכול לעשות את זה. אם אתה לקוח "צעיר ופוחז" אז כנראה שאין לך את הכסף שאותו ניתן לסגור בצד, ואז הבנק באמת נועל את החשבון. הבנק לא עושה את זה כי הוא רע או רוצה ברעתך, הבנק עושה את זה כי מבחינת החוק, אם אחרי העיקול הבנק נותן לך 100 שקל, הרשויות יבואו לבנק ויגידו לו לפני שאתה נותן ללקוח 100 שקל אתה מחוייב ע"פ חוק לתת אותם לנו. אחרת מה המשמעות של העיקול?

 

לדוגמא - נניח לקוח שיש לו מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, והוא נמצא במינוס של 10,000 ש"ח. בלי שום בעיה הלקוח יכול עכשיו למשוך 10,000 ש"ח נוספים והוא בתוך המסגרת. עכשיו, (כשהוא במינוס של 10,000 ש"ח) מגיע עיקול ע"ס 4000 ש"ח.

כעת הבנק יכול לסגור בצד 4000 ש"ח בפקדון, ולעקל רק אותם. הלקוח יהיה עכשיו במינוס של 14,000 ש"ח, אבל יוכל להמשיך לפעול בחשבון בלי שום בעיה. האלטרנטיבה (למי שיצעק שהבנק דופק את הלקוח וסוגר לו פקדון בירבית נמוכה אבל גובה ריבית גבוהה על המינוס) היא באמת לחסום את החשבון כולו, כולל כרטיסי אשראי, כולל הרשאות לחיוב חשבון, עד שיגיע צו ביטול עיקול.

 

לקוח שיש לו מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, והוא ביתרת חובה של 24,000 ש"ח, אחרי שהגדולו לו מסגרות באופן זמני על מנת לעמוד בחוק, ועכשיו מגיע עיקול על 4000 ש"ח, כנראה שחשבונו ייחסם .

[RK]

לכן כתבתי "ברגע שסכום העיקול קטן מהסכום שיש בעו"ש".

 

Sent from my MI 5 using Tapatalk

[ישה]

לא תמיד הבנק יכול לעשות את זה. אם אתה לקוח "צעיר ופוחז" אז כנראה שאין לך את הכסף שאותו ניתן לסגור בצד, ואז הבנק באמת נועל את החשבון. הבנק לא עושה את זה כי הוא רע או רוצה ברעתך, הבנק עושה את זה כי מבחינת החוק, אם אחרי העיקול הבנק נותן לך 100 שקל, הרשויות יבואו לבנק ויגידו לו לפני שאתה נותן ללקוח 100 שקל אתה מחוייב ע"פ חוק לתת אותם לנו. אחרת מה המשמעות של העיקול?

 

לדוגמא - נניח לקוח שיש לו מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, והוא נמצא במינוס של 10,000 ש"ח. בלי שום בעיה הלקוח יכול עכשיו למשוך 10,000 ש"ח נוספים והוא בתוך המסגרת. עכשיו, (כשהוא במינוס של 10,000 ש"ח) מגיע עיקול ע"ס 4000 ש"ח.

כעת הבנק יכול לסגור בצד 4000 ש"ח בפקדון, ולעקל רק אותם. הלקוח יהיה עכשיו במינוס של 14,000 ש"ח, אבל יוכל להמשיך לפעול בחשבון בלי שום בעיה. האלטרנטיבה (למי שיצעק שהבנק דופק את הלקוח וסוגר לו פקדון בירבית נמוכה אבל גובה ריבית גבוהה על המינוס) היא באמת לחסום את החשבון כולו, כולל כרטיסי אשראי, כולל הרשאות לחיוב חשבון, עד שיגיע צו ביטול עיקול.

 

לקוח שיש לו מסגרת אשראי של 20,000 ש"ח, והוא ביתרת חובה של 24,000 ש"ח, אחרי שהגדולו לו מסגרות באופן זמני על מנת לעמוד בחוק, ועכשיו מגיע עיקול על 4000 ש"ח, כנראה שחשבונו ייחסם .

 

לפחות בעבר

 

לקוח שהייתה לו מסגרת אשראי וחשבונו היה בחובה הבנק היה עונה אין לברנש מה לעקל והיה נותן ללקוח לעבוד במסגרת האשראי שלו.

 

כיום שונה הדבר ופועלים ( לא הבנק ) כפי שדיסקו תיאר.

[netco]

כנראה שהפסקת לעבוד לקראת סוף השנה אצל מעביד א' והתחלת לעבוד אצל מעביד חדש בתחילת שנה , לכן הגולם רואה שהפסקת לעבוד אצל מעביד א' ואז הוא מחייב אותך כאחד שלא עובד.

 

הקטע הזה קרה לי כבר 3 פעמים, הבעיה הייתה שבפעם האחרונה זה הגיע למצב של עיקול כי לא קיבלתי שום התראה.

בכל זאת בשתי הפעמים שלפני, סיימתי והתחלתי עבודה בפער של שבוע-שבועיים, וזה היה באמצע-סוף שנה (אוקטובר-נובמבר כמדומני).

כמובן שאת דרישת התשלום קיבלתי אחרי חצי שנה, עם "חוב" של 6 חודשים.

 

ככה או ככה, העובדה שאזרח שכיר שמבחינתו משלם כל חודש ביטוח לאומי (או כל מס אחר), מקבל דרישות לתשלום חוב בגלל בעיות

מחשוב/עדכון/יו ניים איט באותו גוף ממשלתי, היא די בדיחה בעיני ב-2017.

 

אם כבר ביטוח לאומי, אז נזכרתי בעוד קטע דומה עם אחת האקסיות לפני כמה שנים, שגם לה הטילו עיקול בגלל שטות כזו מביטוח לאומי שנתיים לפני שיצאנו, היא סידרה את החוב מול ביטוח לאומי שנתיים לפני שיצאנו בכלל, אבל היה לה סכום מסויים (מסבתא שלה כמדומני, פיקדון או קרן נאמנות או משהו, לא זוכר את השם הטכני) ששכב בבנק אחר על שמה, והיא באה להוציא אותו בתקופה שיצאנו. אבל אז הסתבר לה שיש עליו עיקול בגלל אותו חוב לביטוח לאומי ששולם שנתיים לפני.

כנראה שלעקל חשבון זה בקטנה, אבל להסיר אותו? עד כאן, גדול עלינו.

[RK]

שוב - תפרידו בין רשויות, שמעקלות בקלות בלתי נסבלת, לבין אנשים פרטיים או חברות, שם המצב לא כ"כ פשוט. לגבי ביטוח לאומי, לא מזמן הייתי צריך להגיע לביהמ"ש כדי שהם יסירו עיקול על חשבון בנק של לקוח שלי בגין חוב של חברה שהוא מכר לפני שנים והחוב נוצר לאחר המכירה.

[bagira]

בכל מקרה, אני חושב שהבנקים חוטאים ללקוחותיהם כאשר הם מאשרים עיקול של גרוש, שלא בצו בית משפט.

[RK]

הבנק לא חייב אישור של בית משפט לעיקול. עיקול יכול לבוא מבית משפט, מלשכת הוצל"פ ומרשות מכוח פקודת המסים (גביה). כל אחד מהם תופס. הבנק חוטא רק אם הוא מנטרל את כל הפעילות בחשבון אם יש יתרה די הצורך לשים בצד.