מה יעשו כל אלו שנוהגים בBP?

[Fazer]

כל יבואן רכב מפקיד מיליוני ש"ח ביטחונות למדינת ישראל כדי לקבל רישיון יבוא ומכירה, למיטב ידיעתי הביטחונות הם למצב שהלקוח שילם ולא קיבל את המוצר.

 

אם אתה לא מכיר את המקרה, חפש באינטרנט את סיפור קריסת יבואן האופנועים של יוסאנג - מקרה קלאסי של חזירות: המדינה חילטה את הערבות לטובתה באיזושהי טענה מגוחכת שהערבות הזו היא לא כדי לתמוך בלקוחות שלא קיבלו את המוצר, אלא היא סוג של "קנס" שהיבואן משלם במקרה שהוא פושט את הרגל.

 

בשורה התחתונה הצרכנים שילמו את הכסף ונשארו בלי האופנועים, והמדינה לקחה את הכסף ולא נקפה אצבע.

[wil]

עכשיו קראתי על מקרה יוסאנג (היבואן שפשט רגל היה "מבט קדימה").

מתברר שזו לא טענה מגוחכת של המדינה אלא זה החוק.

הערבות היא אכן לטובת המדינה ואין שום קשר להגנה על לקוחות.

 

לא ברור לי למה מלכתחילה מישהו טען שהערבות אמורה לפצות לקוחות.

 

מסתבר שקניית רכב חדש בישראל כרוכה בסיכונים לא פחות מקניית רכב משומש.

אני כבר מתחיל לחשוב שקניית משומש בן שנה-שנתיים היא עסקה הרבה יותר בטוחה...

[Casper]

אם אתה לא מכיר את המקרה, חפש באינטרנט את סיפור קריסת יבואן האופנועים של יוסאנג - מקרה קלאסי של חזירות: המדינה חילטה את הערבות לטובתה באיזושהי טענה מגוחכת שהערבות הזו היא לא כדי לתמוך בלקוחות שלא קיבלו את המוצר, אלא היא סוג של "קנס" שהיבואן משלם במקרה שהוא פושט את הרגל.

 

בשורה התחתונה הצרכנים שילמו את הכסף ונשארו בלי האופנועים, והמדינה לקחה את הכסף ולא נקפה אצבע.

 

בגלל זה רשמתי את זה:

 

האם זה יקרה? אני לא בטוח.

 

בגדול, חבל מאוד שזה מה שקרה במקרה יוסאנג, הערבויות האלו קיימות בדיוק משביל המקרים האלו לטובת הלקוחות.

מה יוסאנג (או "מבט קדימה" היבואנית) היתה חייבת למדינה שבגלל זה חילטו את הערבויות? הדבר היחידי שאני יכול לחשוב עליו הוא תשלום מס על המלאי בארץ שגם אם היה גדול לא אמור לחלט כמה מיליונים. בכל מקרה המקרה של יוסאנג שונה כי לא היו הרבה אנשים ששילמו ולא קיבלו סחורה, מי שבעיקר נדלק הם אלו שקיבלו כלים שערכם צונח.

במקרה של BP עלול להיות מצב שאנשים רכשו רכב ללא אפשרות טכנית לעשות בו שימוש כי יקחו את הסוללות.

[wil]

קספר יש לך סימוכין לטענה שהערבות קיימת לטובת הלקוחות?

 

גם אני חשבתי כך אבל אחרי שקראתי קצת נראה שהערבות היא לטובת המדינה.

[Casper]

קספר יש לך סימוכין לטענה שהערבות קיימת לטובת הלקוחות?

 

גם אני חשבתי כך אבל אחרי שקראתי קצת נראה שהערבות היא לטובת המדינה.

 

אין לי סימוכין, מה שכתבתי הוא על בסיס ידע שיש לי מהתחום אבל לא משהו פורמלי.

בשביל מה המדינה צריכה ערבויות מיבואן רכבים אם לא בשביל לקוחות שנפגעו?

האם היא משכירה לו שטח?

האם היא נותנת לו משהו ובתמורה היא צריכה ערבויות?

[wil]

נותנת לו את הזכות והבלעדיות על ייבוא כלי רכב ממותג X.

זה שווה הרבה $$$

 

עובדה שכל היבואנים עד היום שילמו את הערבות בלי לצייץ בכלל.

[Cuore Sportivo]

שתי שאלות:

1. נניח וירצו לקחת את הסוללות? מה יעשו איתן?

2. האם זה לא סביר להניח כי הבעלים של מכוניות BP יתאגדו ויגישו עתירה לבית המשפט כדי שלא יקחו להם את הסוללות? והאם זה בלתי סביר שביהמ"ש יפסוק לטובתם?

[wil]

1. מה יעשו איתן?

א. ימכרו אותן לבעלי המכוניות.

ב. ימכרו אותן לחברה חדשה שתחכיר אותן לבעלי המכוניות.

ג. (בעיקר אם מי שיקח אותן היא אכן רנו העולמית) ישתמשו בהן במכוניות חשמליות עם סוללה קבועה שממשיכות להימכר.

 

2. ברור שיהיו הליכים משפטיים.

לעורכי הדין יש המון מה להרוויח פה.

 

3. ביהמ"ש יפסוק שבעלי המכוניות הופכים פתאום לבעלים של הסוללה הספציפית שבמקרה הושאלה להם כמה ימים לפני יום הקריסה של בטר פלייס?

מכח מה?

בהסכם המנוי של בטר פלייס הלקוחות חתמו על כך שאין להם שום זכות בעלות בסוללה.

זה כתוב שחור על גבי לבן.

 

3א. הסוללות משועבדות לנושה מובטח (רנו)

נושה מובטח שדאג לבטחונות ספציפיים עדיף בהרבה על לקוח של חברה שהתאיידה שכל מה שיש לו זה הסכם (עם חברה שכבר לא קיימת) שאפילו לא נותן לו בעלות בסוללה.

 

4. לדעתי לא מן הנמנע שביהמ"ש יקבע מחיר פר סוללה שהלקוחות יידרשו לשלם לקופת הכינוס (או לנושה המובטח - רנו) תמורת סוללה.

[ch2856]

מבחינת החוק היבש, הסוללות שייכות לכונס הנכסים או לנושה מבטוח שסיפק את הסוללות, אם קיים כזה. הרווח הכי גדול לכל הצדדים, הוא מכירה של הסוללות ללקוחות שירצו בכך וכך אני מאמין שזה גם יסתיים.

[Cuore Sportivo]

wil,

 

1. אוקיי, זה תלוי במחיר, אך במידה ויהיה מאוד גבוה, ייתכן מאוד ומעטים בלבד יבחרו לרכוש חזרה את הסוללה. הרי כל העסק הזה בעייתי גם עם הסוללה שייכת לבעלים.

 

3. בית המשפט עשוי לפסוק, ולו בצורה חלקית, לטובת הלקוחות. קודם כל הם שילמו על חבילת שימוש לBP שאין לה כבר כל משמעות וחוץ מזה יש להם זיקה ישירה לסוללה. בנוסף, כדי להפוך את הסוללה למזומן יש להשקיע לא מעט מאמצים ועל הדרך לפגוע בלא מעט אנשים ובכל מקרה זה לא יכסה אחוז אחד מהנזק הפיננסי שכבר קיים. מסיבה זו, ייתכן ובית המשפט יגלה התחשבות בלקוחות.

 

4. כמובן שזה אפשרי, ייתכן שהסכום שיקבע ביהמ"ש יהיה סביר.

 

נ.ב. אם יותירו את הלקוחות ללא כלום, תשומת הלב עלולה להיות מופנית לכיוון רנו (היצרן).

[wil]

כל הלקוחות ירכשו סוללות.

או ישירות במזומן מהכונס/רנו או בעקיפין בהסכם חכירה ב XXX שקלים לחודש מחברה שתקנה את הסוללות מהכונס ותחכיר לבעלי המכוניות.

 

הסיבה מאוד פשוטה: רכב בלי סוללה שווה את משקלו בברזל.

בערך אלף שקל.

אולי קצת יותר אם מוכרים בנפרד את הג'נטים

 

רכב עם סוללה הוא שקול פחות או יותר לאיזו ניסן ליף.

 

ניסן ליף בת שנה בבעלות מלאה לא שווה 80K ש"ח?

שווה לדעתי.

 

הסוללה לא תעלה 79K אלא פחות, אני מנחש באיזור ה30K.

[Cuore Sportivo]

בכיר ברנו: "יש לנו אחריות לבעלי המכוניות של בטר פלייס"

 

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4385051,00.html

[NINJMNKY]

הבאת לינק לא נכון.. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4384678,00.html

[Oshri]

אולי תסבירו את החוק והפרשנות לדובי בן-גדליהו, כתב החצר של יבואני הרכב, שכותב שהמדינה

הולכת להפקיר את רוכשי הרכבים הפרטיים, כי היא מקטינה את הערבות שהיא דורשת מיבואנים מקבילים/זעירים/אישיים,

ומשליך את מקרה בטר פלייס ליבוא הרכבים הסטנדרטיים: http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000847171#fromelement=hp_folders_3220

 

"תיאורטית, "קו ההגנה הראשון" שבאמצעותו אמור משרד התחבורה להגן על הצרכנים מפני קריסת יבואן רכב כלשהו הוא הפקדת ערבויות בהיקף של מיליוני דולרים על ידי היבואן, שאמורות להיות מחולטות במקרה של קריסה. אלא שמשרד התחבורה נלחם בשנתיים האחרונות בשיניים ובציפורניים כדי להפוך את קו ההגנה הזה לצעד סמלי בלבד.

למען העיקרון של "הרחבת היבוא בכל מחיר", וברוח המלצות ועדת זליכה, חותר כיום משרד התחבורה להפחית למינימום את גובה הערבויות וההון העצמי המזערי שנדרש מיבואנים. כך, למשל, מגדיר כיום המשרד ישות חדשה בשם "יבואנים זעירים" (עם אפשרות לייבא עד כמה עשרות מכוניות בשנה בלבד), שיידרשו להפקיד ערבות סמלית בלבד. זאת, כדי לאפשר ליזמים קטנים, ללא חוסן כלכלי רציני, להיכנס לתחרות בשוק יבוא הרכב. הכול לטובת הצרכנים כמובן.

ומה יקרה אם, חס וחלילה, אותו יבואן זעיר או בינוני ייעלם מהמפה אחרי ששיווק כמה עשרות או מאות מכוניות בישראל (ששווין יכול ללא קושי להגיע לעשרות מיליוני שקלים)? מי ימנע את "סינדרום הלקוחות היתומים" נוסח בטר פלייס? כאן יש למשרד התחבורה "פתרון קסמים": האחריות על מתן אחריות לרכב ואספקת חלפים תוטל על היבואנים הסדירים של אותם מותגים, למרות שלא הם מכרו את הרכב או הרוויחו ממנו."

[Cuore Sportivo]

הבאת לינק לא נכון.. http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4384678,00.html

 

צודק, תודה.