מישהו שרט לי את הרכב באופן מטאפורי

[[פנדוב]

וזה מציק, מציק מאוד.

גודל השריטה, עומק השריטה ומקום השריטה משפיעים בשאלה- כמה זה מציק.

אבל לעתים יש עוד דברים:

אם שרטו במקרה- מציק. אם רואים לפי הצורה שמישהו עשה בכוונה- מציק יותר.

אם קרה במקום רחוק- מציק. בשכונה מציק יותר.

אם זה קרה במפגש מכוניות- מציק לי עוד יותר, אלו אמורים להיות חובבי רכב ובאתי לשם להנות, לא הייתי חייב.

לכן אני נמנע ממפגשים גדולים.

אם שורטים במפגש קטן- מציק יותר.

אם שורטים במפגש קטן שבו אתה מרגיש שאתה מכיר את האנשים- מציק עוד יותר.

אם מתברר שזה לא פרחח מזדמן, אלא אחד מהחבר"ה- זה די גרוע.

אתה תוהה למה? מרגיש הרבה פחות נינוח, דווקא סמכת עליהם.

האוטו שלך לא יותר יפה מהיר או יקר מהם .הוא לא מפריע, גם אתה לא.

הוא פשוט שונה, אולי זו הסיבה?

אבל, אתה מכיר את האנשים, אז אתה פונה למישהו שיודע למי לפנות, לסדר את העניינים.

והשריטה הזו, באופן אופטימי, ניתנת לסידור עם טוש פלאים.

אבל ההוא, כלל לא טורח להגיב. הרי כולה שריטה, אז מה?

מכירים את התחושה? פגעו בך פגיעה מיותרת, אתה לא יודע מי זה, אבל הוא חלק מהסביבה המוכרת.

ואתה ? לא צעקת, לא שברת כלים, פנית בנחת. אבל פנייתך שווה ל***.

יצא לכם מצב דומה? לו דווקא ברכב, מישהו עשה, בלי מחשבה יתרה וגם לתקן[זה בחינם אצלו] ולהתנצל אינו יודע?

[alfa_draco]

האם לדאוג בגלל שריטה מטאפורית זה סוג של שריטה (מטאפורית)?

[bagira]

נראה יותר בכיוון של הגרנד קניון מאשר שריטה!

[amir74]

פנדוב, יש לי שאלה שעומדת לי על קצה הלשון כבר כמה חודשים ואני חייב לשאול.

יש מצב שאתה כותב בעברית כדי שנבין ?

[שבלול]

 

12345

[Shay_u]

בתרגום מ[פנדובאית: מישהו מסביבתו הקרובה פגע בו, והוא (כנראה) לא יודע מי.

[shayy]

קורה.

מה שלא הורג מחשל.

מה שמחושל פחות רך פחות עדין.

חבל.

אל תאבד את זה.

נסה עוד פעם. תתחיל בכך שזה חשוב לך.

או שלא.

תחשוב ותבחר.

נדוש, אבל תמיד מאוד נהנה מהכשרון שלך.

[ניקו פ.]

לדעתי זה יותר בכיוון של: מישהו בסביבתו הקרובה פגע בו, ואפילו לא שם לב לכך. ופנדוב תוהה, הכיצד אפשר לפגוע באדם שקרוב לך, ואפילו לא לשים לב לכך?

[ceyal]

לאאא

מישהו פגע, יודע שפגע, ושם זין. לא מטאפורי.

[Shay_u]

אז לא הבנתי, מישהו שרט לו את האוטו עם הזין?

[רוכב בודד]

פססססט (כמו קול שעושים לחתול) - יש מצב שאת השריטה עשה החתול, שנדמה לי שהוזכר פעם בפורום?

 

ואם ניקח את המטאפורה במובנה של דימוי באמצעות עירוב תחומים - אולי הכוונה לשריטה מוחית או נפשית שמישהו, או מישהי (מכונית היא נקבה) הותירו ? אולי נחילי הארבה פגעו ביבול בשדות הדרום?

 

הזכיר לי סיפור שאיכשהו קשור לנושא.

 

איש אחד חלם לקנות ג'יפ. הוא חסך ולבסוף קנה את הג'יפ.

יום אחד הוא הלך למסעדה והחנה את הג'יפ בצד.

איזה נרקומן עבר ליד הג'יפ, ראה שכתוב 4*4 ורשם בטוש לא מחיק: "שווה 16 "

האיש יצא מהמסעדה וראה שמישהו כתב שווה 16. התעצבן, הלך למוסך והוריד את מה שהנרקומן כתב.

יום אחרי זה הוא שוב ישב במסעדה ושוב הנרקומן כתב "שווה 16 "

האיש התעצבן ושוב הלך למוסך ומחק את מה שהנרקומן כתב.

האיש פנה אל המוסכניק ואמר "אם כל הזמן כותבים לי שווה 16 על הג'יפ אז אולי כדאי שאתה תכתוב שווה 16, אבל בצורה יפה ומסוגננת".

יום לאחר מכן שוב האיש נכנס למסעדה ושוב הנרקומן עבר ליד הג'יפ וראה שכתוב 4*4=16. הנרקומן הביט בנוסחה והינהן לאישור. אחר, הוציא צרור מפתחות וחרט על האוטו את האות V בגדול.

[אלעד]

יש מצב שאתה כותב בעברית כדי שנבין ?

אל תדאג, מי שצריך להבין כבר הבין.

[locomotive]

במקום העבודה קיבלתי ארגז כלים אדום חדש ונוצץ

תכולתו הייתה מרשימה ויקרה , עמד גאה על הסטנד

ורק המתין לפעולה .

קצת מצחיק כי ברוב הכלים שם לא ידעתי כיצד להשתמש אך הם שם , שיהיה .

 

לימים קודמתי לתפקיד אחר

ההברגות הפכו להקשות מקלדת

הלימות פטיש הפכו לטפיחות על השכם

והארגז עמד שם כאנדרטת זיכרון -

זיכרון לאותם ימים שהיו

דאגתי לבוא מידי יום ולהסיר ממנו אבק .

 

לפעמים אני אוהב להוריד את הג'קט וללכלך את הידיים עם החבר'ה,

רק לפעמים - כי עצלן הנני , רק לפעמים כדי לא לפתח עוד עצלנים מסביבי .

 

אחזתי בארגז ונשאתי אותו לכיוון התקלה , התגאתי בעצמי משום שהרגשתי

כאילו אני מניף נוצה באויר ואני כלל לא יודע כיצד נראה מכון כושר .

 

המכונה צועקת לעזרה ואני פותח את הארגז ומגלה מפתח שוודי בודד

שר שירי קינה ודיכאון לזוג כפפות מרופטות .

 

בני ז##ות מישהו פרץ לי את הארגז והרים לי את הכל , ואני חשבתי שאני גדול וחסון .

מי זה יכול להיות ?

אספתי את החבר'ה ושרתי להם שיר :

"מי גנב ת'עוגיות מהמטבח ? האם אתה מס' אחד ? - מי , אני ?- כן , אתה ! - מה פתאום!! ,אלא מי ?! - מס' שתיים !!"

ככה עברתי על 15 חבר'ה .

 

כואב לי מאוד , כואב לי כי שמרתי עליהם במצב חדש ,

כואב לי כי עוד לא ביררתי מה פשר כל כלי ומה תפקידו בעולם

מוקדם מידי , מאוחר מידי .

 

שום טוש פלאים לא יעזור לשריטה שלי .

[jhonston]

שום טוש פלאים לא יעזור לשריטה שלי .

 

סיפור יפה

[ST12345]

מעשה שהיה כך היה:

פעם הלכתי לטייל ביער, אני לבדי עם עצמי ואפסי עוד.היה זה יום רגיל לחלוטין ששום דבר בו לא היה שונה מקודמו ואני כמו שאני. לאחר זמן מה כבר נהיה חם ופתאום ראיתי צידנית מונחת בצד הדרך, הסתכלתי לצדדים ולא נראה שום אדם באופק. פתחתי את הצידנית והתפלאתי לראות בתוכה קנקן מיץ תפוזים סחוט טרי וקר, שתיתי את הקנקן לרוויה והמשכתי לי בטיול. יאללה, איזה אנשים משאירים מיץ טרי ככה באמצע היער?לאחר זמן מה שוב פעם נתקלתי בצידנית, מאותו הסוג ובדיוק מאותו הצבע. כבר לא יכולתי להתאפק ומייד פתחתי את הצידנית. יש צידניות שלא מאכזבות. בפנים חיכתה לי ארוחת פיקניק דשנה ואפילו היה קינוח, נו מילא, אכלתי והמשכתי ללכת. בשעת צהריים לאחר שכבר טיילתי כמה שעות, כבר הייתי עייף והארוחה הייתה כבדה עליי, לפתע שמעתי קול לא רחוק ממני, סטיתי מהשביל והתקדמתי לעבר הקול ולאחר מכן לא הרחק הבחנתי באדם שיושב באמצע קרחת יער ומסמן לי בידיו. צעקתי לו מרחוק: הכול בסדר? הוא ענה לי: "הלכתי לאיבוד, אני מותש והשארתי את כל הציוד והאספקה שלי בצידי הדרך, הייתי אמור לפגוש כאן חברים אך הם התקשרו ואמרו שנתקעו בדרך ולא יגיעו". הוא שאל אם אני יודע איך חוזרים לנקודת ההתחלה ממנה גם אני יצאתי, כי שם נמצא הרכב שלו. לקחתי עט ונייר וסימנתי לו מפה קטנה לדרך חזרה. נתתי לו קצת מים לשתות (בכל זאת נשארו לי רק ליטר וחצי ועוד כמעט שעה הליכה) והמשכתי לי לדרכי. ואז פשוט זה הכה בי כרעם ביום בהיר: איזה אנשים חסרי אחריות נכנסים לא מוכנים ליער, ללא שום ניסיון בניווט או הישרדות בסיסית ומרשים לעצמם להיכנס לסיטואציה כזאת? מזל שעברתי שם והצלתי את חייו של האידיוט, פשוט ככה. עוד יכל לעבור כאן דוב ולטרוף אותו, שלא לדבר על דוב פנדה