חתימת ערבות לחבר. מה עמדתכם בנושא?

[renaultfreek]

אם כסף אני לא משחק, לא משנה איך תשחק אם זה, בסופו של דבר אתה זה שלא תישן טוב בלילה, הכל יכול להסתדר לטובה, עד שיום אחד ברגע הכי לא מתאים מבחינה כלכלית אצלך, ועוד אחרי שחתמת ערבות, ידרשו ממך את הסכום פלוס ריבית שחתמת ערבות בשביל החבר.

מי שרוצה כסף, אני מוכן לסדר לו עבודה, אין שום סיבה בעולם שבן אדם יחליף רכב, דירה, מצלמה או לא יודע מה על חשבוני.

כשאתה תצתרך כסף אף אחד לא יביא לך, פתאום לכולם יהיו תירוצים.

למה פשוט שלא תשב אם החבר ותסביר לו שאין באפשרותך לחתום ערבות, עקב מצב כלכלי מצדך, למה הוא צריך לדעת כמה יש לך בבנק?

במצב של היום בארץ ובחו"ל, אתה צריך כל שקל בשביל העתיד שלך, האם אתה מוכן לסכן את העתיד הכלכלי שלך בשביל חבר רק כדי שהוא יהיה מוכן לעבור דירה שלא ידוע אם הוא יצליח להחזיק אותה בשנים הקרובות? 30 אלף ש"ח זה סכום נכבד להציב אותו על הכף, זה סכום שיכול לשנות הרבה (אם באוכל, בדלק, או בחשבונות שצצו פתאום).

[blavie]

+1.

ובגיל קריטי כמו שנות ה 20 המאוחרות \ ה 30 המוקדמות (שזה גילו של tzvika חברינו פותח השרשור אם איני טועה),

30 אל"ש יכולים להיות סכום שיהווה את ההבדל בין חיים מבוססים כלכלית,

לחיים שמתנהלים על בסיס מינוסים והלוואות מבנקים.

אם בגילאים האלו אדם "נופל" בסכום כזה, הוא יכול למצוא את עצמו עסוק בעשור הקריטי של חייו בהחזרת חובות שכלל לא שייכים לו - מאשר לחסוך ולעשות לביתו העתידי.

[dorki]

חברים יקרים, עם כל הכבוד לעמדות המנומקות שהצגתם כנגד חתימה על ערבות, קחו את הצד השני של המטבע:

 

1. פעם לפני שנים כשהייתי צעיר ותפרן, הבנקים למשכנתאות העמידו משכנתא אך ורק אם הבאת חמישה ערבים טובים - וזה היה בימים של לפני חוק שיטרית שקבע שיש למצות את ההליכים עם החייב לפני שפונים לערבים.

עכשיו בואו ספרו לי מה אתם הייתם עושים אם נזקקתם למשכנתא, המשפחה שלכם מצומצמת ואתם נזקקים לסיוע בעניין מצד חברים?

נכון שזה לא פשוט? נכון שצריך להוריד את הראש ולהיות תלוי בחסדיהם של חברים טובים?

 

אז אצלי היה כלל, ערבות ביקשתי רק מכאלה שהייתי מוכן לחתום להם ערבות. שלא תטעו כמעט כל מי שבקשתי ממנו חתם ועזר ואני עזרתי לו בתורי. את אותו אחד - אחד! - שסירב אני זוכר עד היום למרות שבאופן פרדוקסלי הוא הודיע לי על סירוב אחרי שמיכסת הערבים התמלאה ולא ניזקקתי לחתימה שלו.

לא אני ולא החברים נפגענו מהחתימה על הערבויות אשר החוב בגינם כבר נפרע במלואו.

 

2. כשעבדתי בחברה ממשלתית ידועה הייתה שם תעשיה שלמה של הלוואות שנלקחו דרך בנק יהב, ההחזר בעבור ההלוואות נילקח ישירות מתלוש השכר, דבר שעדיין לא מנע מהבנק לדרוש ערבים.

אז שם כולם חתמו לכולם בלי ששמעתי אפילו על מיקרה אחד של בעיות.

 

צביקה, כשתקבל את ההחלטה בעניין החבר שקול את הדברים הבאים:

1. עד כמה אתה מכיר אותו? כמה הוא אמין?

2. האם יתכן שאתה עצמך תזדקק לערבים בהמשך הדרך?

3. עד כמה איכפת לך לאבד את החבר?

[ישה]

אז תאר לך מצב שהחבר לא עומד בתשלומים, העומס נופל על החסכונות שלכם (אם יש כאלה).

 

והחבר? קודם הוא מסביר שהוא בדיוק בין העבודות, ואל דאגה, ברגע שהוא מסתדר, הוא יחזיר לכם הכל עד האגורה האחרונה פלוס יזמין אותכם לארוחה במסעדה נחמדה.

אתה מאמין לו, כי בכל זאת, הוא איתך מהבקו"מ, עברת איתו אש ומים.

 

עובר עוד זמן, אתה רואה שהכל מתארך, אבל היי, המצב בשוק קשה, ואתה בטוח שהוא היה עושה את אותו הדבר בשבילך.

 

אחר כך אתה כבר רואה שעברו ארבעה חודשים, החבר מצא עבודה חדשה, אז הוא בטח יחזיר לך.

 

כשאתה מנסה להעלות את הנושא לשיחה איתו, הוא נותן תשובות מתחמקות, מגמגם ומנסה בכל הזדמנות להעביר את השיחה לנושא אחר.

 

לבסוף אתה אוגר את כל האסרטיביות שלך, והחבר נשבר ואומר לך "אין בעיה, מחרתיים הכסף אצלך".

 

אתה מחכה יומיים, מתקשר לחבר, הוא קודם לא עונה, אחרי ניסיון עשירי בערך הוא מגמגם לך "אני עסוק, אני עוד חמש דקות חוזר אליך".

 

הוא לא חוזר לא אחרי חמש דקות, ולא אחרי חמש שעות. אתה מתקשר אליו שוב, ובאופן מוזר, השיחה מועברת למענה הקולי אחרי שני צלצולים.

 

אתה מחליט לקפוץ אליו לביקור, אבל זוגתו/ילד/הורה אומרים לך "%שם החבר% לא בבית", בלי קשר לשעה שבה אתה מגיע.

 

עוד כמה נסיונות לחייג אליו - קול מכני עונה לך "שיחתך מועברת למענה הקולי".

 

אחרי זמן מה אתה גם לא רואה אותו ברשימת החברים בפייסבוק. במקרה יצא לך לפגוש אותו ברחוב - הוא עבר לצד השני, כנראה בגלל שלא ראה אותך.

 

הזכר האחרון - אתה רואה בפייסבוק אלבום תמונות "אני בתאילנד" שבו מתוייג מכר משותף.

 

הוא בתאילנד, ואתה עם חור בכיס ועם חוסר אמון באנשים.

 

מבוסס על סיפור אמיתי.

המסקנה היא שלא מדובר בחבר אלא במתחפש לחבר כמוהו יש לאדם עשרות , חבר אמיתי על פחות מכף יד.

[sperial]

דורקי - חמישה ערבים? למיטב זכרוני ב-1990 דרשו ממני שניים, אולי שלושה. איכשהו הסתדרנו בתוך המשפחה עם ערבויות הדדיות. אבל אולי אני לא זוכר נכון, ההלואה סולקה מזמן וכנראה שלא נשארו לי מסמכים. במשכנתא שלקחתי ב-1996 כבר לא נדרשו ערבים כלל.

לגבי ההלואות מבנק יהב - מדובר בסכומים יחסית צנועים כך שמה שכתבתי בתחילת השרשור תופס - אם מדובר בסכום שאתה מוכן לסכן, אתה יכול לחתום. אני מניח שבאותה חברה אבדן של 30 או 50 אש"ח היתה בבחינת "מכה קלה בכנף" לעובדים (כפי שהגדיר זאת מישהו בהודעה קודמת).

[vadim6385]

המסקנה היא שלא מדובר בחבר אלא במתחפש לחבר כמוהו יש לאדם עשרות , חבר אמיתי על פחות מכף יד.

 

גם מישהו שהחשבת לחבר אמיתי יכול במקרה הטוב להתרחק ממך, ובמקרה הרע להפוך לאחד שמתחפש לחבר שלך כדי להוציא ממך טובות הנאה כאלה ואחרות.

[dorki]

ספריאל, ב- 1987 דרשו ממני 5 ערבים, ב- 1992 כבר דרשו שניים ובשנת 2000 כבר לא דרשו בכלל (אולי גם כי גובה המשכתנתא שנדרשה הייתה פחות מ- 20% משווי הנכס).

 

וגם בחברות ממשלתיות - 50 א' ש"ח או יותר אינם מכה קלה בכנף אלא צ'פחה חזקה מהחיים...

[ישה]

לא רק שדרשו 5 ערבים , אלא ערבים עם שכר מתאים .

 

ומדובר בסכומים כבדים יחסית .

[חן פרחי]

המסקנה היא שלא מדובר בחבר אלא במתחפש לחבר כמוהו יש לאדם עשרות , חבר אמיתי על פחות מכף יד.

ולא סתם כף יד, אלא כף יד של חבלן אחרי 30 שנות שירות.

כל השאר הם אוסף של אינטרסנטים שברגע שלא יזדקקו לך לא תראה אותם ולא תשמע מהם.

[vik014]

נוסטלגיה נחמדה. פחות או יותר, הדעות כאן חלוקות לפי דורות, הדור ששייך לתקופה של 5 ערבים (וכמו שישה ציין, לא סתם ערבים, ערבים צעירים בריאים בעלי משכורת קבועה), מבין שבלי חברים ערבים, היה בלתי אפשרי. כשמקבלים נותנים, רק המנייאקים של אז היו מקבלים ולא נותנים.

הדור הצעיר שפחות נזקק לערבים, כניראה יכול להרשות לעצמו, לשלול ערבות לחברים.

גם אני, עד היום, לא שוכח ולא סולח לחבר שפניתי אליו הראשון, כדי שלא אתאכזב (כך חשבתי) וסורבתי. לפחות זה נתן לנו את האפשרות לדעת מי חבר ומי לא.

[dorki]

מבין שבלי חברים ערבים, היה בלתי אפשרי. כשמקבלים נותנים, רק המנייאקים של אז היו מקבלים ולא נותנים.

 

אי אפשר לצלוח את הקשיים שבחיים בלי חברים.

ואכן כן - תיתן תקבל , תיקח ולא תיתן זה יעבוד לך פעם אחת אולי פעמיים אם אתה מוכשר במיוחד.

[vadim6385]

תתפלא, יש כאלה שבנו את החיים שלהם סביב זה, והעובדה שאנשים תמימים לא מתים, הם רק מתחלפים

[dorki]

זה בגלל שהסובבים אותם אידיוטים שנותנים לנצל אותם ללא הפסקה.

 

אותי אפשר לרמות פעם אחת, אולי פעמים אם מדובר בכשרון גדול - פעם שלישית לא תהיה.

[vadim6385]

זה מה שאתה חושב

[elkmino]

אני אכלתי אותה "מחברים" בעשרות אלפי שקלים ואני לא מגזים.

יש אחד שיושב לו בארגנטינה עם 60 אלף שלקח ממני וברח ועד היום 7 שנים לא יצר קשר או ביקש סליחה.

ליפני שנתיים עוד "חבר" שלקח 20 אלף ועכשיו אני בקושי רואה אותו וכשיוצא לנו להפגש הוא משפיל מבט ואומר שבוע הבא אני מתקשר אליך. הפסקתי לספור את ההלוואות הקטנות שלא יחזרו לעולם.

אבל עדיין אם חבר יפנה אלי בבקשת חתימה מוגבלת בסכום או הלוואה הוא יקבל ללא היסוס.

כי מבחינתי חברות היא ערך עליון ואם מישהו ימכור אותך עבור שקלים עדיף שלא יהיה לידך.