אלפא 166/רובר 75/סאאב 9-5

[beamvelavan]

מחפש רכב מנהלים סאלוני שיהיה מרווח , חזק ובעל בצועים טובים - סחיבה, האצות ואחיזה . חשוב לי שיהיה בטיחותי ומפואר.

 

למרות הדרישה לביצועים טובים (יחסית) חשובה לי מאוד נוחות הנסיעה ורכותה היחסית.

 

לא מפריע לי יותר מדי הוצאות דלק , אמינות שאני רואה בה מיתוס שאי אפשר לכמתו או לצפותו.

 

התקציב סביב 50-55 אלף ש"ח . מעדיף לא ישן מדי , אלא אזור 2004-6.

 

פרמטר שכן נדרש אצלי - רכב שיהיה קצת מיוחד ואפילו נדיר במראהו. אם אפשר רכב שיהיה עם "אופי" מיוחד ואתחבר עם מראהו.

 

לאחר סינון ובחינה הגעתי ל 3 מועמדות שאמוציונלית מצאו חן בעיני :

 

1. אלפא רומיאו 166 מנוע 3 ליטר - 226 כ"ס /3.2 ליטר - 240 כ"ס . היש העדפה לדגם אחרי מתיחת הפנים של 2004 ?

 

2. רובר R75 מנוע 2.5 ליטר -177 כ"ס. היש העדפה לדגם של מתיחת הפנים 2004-5 ?

 

3. סאאב 9-5 ווקטור 2.3 טורבו 220 כ"ס.

 

מה עדיף מהנ"ל לפי מה שציינתי שחשוב לי ? האם יש מועמדות אחרות שפסחתי עליהן ? (לא אמריקאיות , בבקשה).

[הלוחש למכוניות]

קודם כל - סיננת ל-3 מכוניות שכל אחת מהן תבטיח לך נוכחות ייחודית למדי על הכביש.

 

בעיני, הרובר היא הראשונה ללכת בעיקר משיקולי ביצועים - היא אמנם הרכה ביותר מבין השלוש (הסאאב היא הקשיחה ביותר, יחסית), והיות וכבר אין בכלל סוכנות מזה שנים, התחושה הסובייקטיבית שלי היא שעדיף ללכת על אחת מהשתיים:

 

אלפא - כנראה הפשרה הטובה ביותר עבורך: די מרווחת ונוחה באמת לכל אחד, למעט חולי-אמריקאיות...

מנוע אגדי עם סאונד נהדר, בהחלט עדיפות לדגם אחרי מתיחת הפנים (ולא רק בגלל המנוע, אלא שידרוג במתלים ועוד), אולם היא יותר צפופה מאחור משתי האחרות, אם זה משנה לך.

סאאב - קצת יותר ספורטיבית בהתנהגות, ולכן קשיחה מעט יותר, אולם לחובבי כח הטורבו זו אחת הדוגמאות הכי טובות לשים חיוך על הפנים... לוח מחוונים ייחודי (שונה...), מרווחת, בטוחה ויושבת יפה על הכביש, אם כי על אף אחת מהן לא ניתן לומר שהתנהגות הכביש שלהן ממש ספורטיבית - ונראה לי שזה ממילא לא מה שמעניין אותך.

 

בשורה התחתונה - ברור שאתה חייב עבודת רגליים ולנהוג בתיהן לפני שתחליט. כשמדובר בזן הזה של מכוניות (באנגלית קוראים לזה Quircky ...), ההתרשמות האישית אומרת הכל!! שיהיה בהצלחה.

[alfa_draco]

מהכרות עם בעלי 166 ובמקביל, הכרות אישית עם בעל סאאב 95 לשעבר, אני מעריך שעלות האחזקה של 166 נמוכה יותר באופן די משמעותי, גם בטפולים שוטפים וגם בתיקון תקלות, ובסה"כ - למרות ששתי המכוניות לא נפוצות - יותר קל למצוא מכונאים שמכירים היטב את האלפא. חוץ מזה, ה-V6 של האלפא בסה"כ מנוע מאוד אמין ופחות רגיש ממנוע הטורבו של הסאאב.

 

שתיהן מכוניות מהנות וייחודיות שמרגישות קצת יותר קטנות מהגודל האמיתי שלהן. הסאאב במיוחד מרגישה קלה יחסית, מנגד האלפא יפה יותר, בסה"כ - עניין של העדפה אישית.

[orankohn]

הרובר 75 מתעלה על האלפא והסאאב בנוחות הנסיעה. לנסיעות ארוכות בדרכים ישראליות היא ממש עדיפה. העיצוב הפנימי ייחודי.

העיצוב החיצוני נהדר - אלגנטי מאופק.

הביצועים טובים אבל לא כמו בשתי האופציות האחרות. הבטיחות טובה.

החיסרון המרכזי - המותג פשט רגל. אחזקה לא פשוטה ויקרה מאוד.

 

האלפא 166 מרשימה במראה ובעיצוב. ביצועים טובים ממנוע חזק ומרשים לאוזן. בטיחות לא ברורה וכנראה הנמוכה מהשלוש.

נוחות טובה. יש יבואן, יש מספר מוסכים חליפיים מצויינים .

 

הסאאב 9-5 מצויינת בביצועים וחווית נהיגה עם נוחות טובה בהחלט. הבטיחות - הטובה מכולן ובהפרש גדול .החיסרון - המותג פשט רגל. מעט מאוד אופציות ראויות לאחזקה איכותית .יש מועדון בעלי סאאב תומך.

 

הבחירה - בהתאם למה שלך יותר חשוב , והכי משמעותי למצוא ספציפי רכב במצב מתוחזק היטב , שלא תאכל קש.

[proxima]

אחרי הקטע עם המנוף בטופ-גיר, רק סאאב !

[amiger]

את הרובר והסאאב אני לא מכיר.

 

האלפא לא מרווחת מאחור כמו שמתבקש מהסגמנט שלה.

לטעמי עדיף לקחת את זו שאחרי מתיחת הפנים כי הפנים משודרג, בעיקר בגלגל הגה מודרני יותר ובעל שליטה על הטלפון ומערכת הסאונד. זה אולי דבר קטן אבל משמעותי לדעתי לחויית הנהיגה בה.

מכלול המנוע/גיר מאוד אמין.

הצלילים שהיא מפיקה משכרים.

למרות השם המחייב היא לא ממש ספורטיבית. יש לזכור שמה שעמד מול עיני המתכננים שלה היה השוק האמריקאי.

[אלעד]

אני חולק עליך בכל מה שנוגע לתיבת ההילוכים. מדובר בתיבה של ZF שאמינותה מוטלת בספק.

אם הצלחת לשים את היד על 166 ידנית, ובפרט על מתוחת פנים (שגם מגיעה עם פנסי קסנון) - שיחקת אותה בענק!! זאת לדעתי הגירסה הטובה ביותר של ה-166, אישית הייתי שמח מאוד אם היתה לי כזאת בחניה.

כל שאר ה-166 סובלות משוק שקורע לגזרים את המחירון שלהן. מצד שני, גם רובר 75 וסאאב 9-5 סובלות מאותה תופעה, כך שהיא אינה יוצאת דופן.

העיצוב של דגם טרום מתיחת הפנים עלול להיות לעתים קשה לעיכול במבט ראשון. אני באופן אישי מאוד אוהב אותו (אבל כאמור, מעדיף את הדגם שלאחר מתיחת הפנים).

קח בחשבון שהמשולשים ברכב הזה יקרים ושהמנוע חובב דלק. חוץ משלושת הריג'קטים האלה - יופי של רכב! מלא אופי, מעוצב לעילא, בעל נוכחות מרשימה ומצויד במנוע שהוא לדעת רבים המנוע הטוב ביותר שאלפא רומיאו אי פעם יצרה (או לפחות בעל הצליל הטוב ביותר).

[חן פרחי]

שקול גם את הוולבו S80 2.9 האטמוספרית.

הדגם האטמוספרי נהנה מגיר 5 מהירויות ומרמת אמינות גבוהה בהרבה מזו של הדגם המוגדש.

מכונית שמשלבת נוחות מצויינת והתנהגות טובה, ובנוסף היא נהנית מזמינות חלפים מצויינת ועדיפה בהרבה מזו של הסאאב, האלפא והרובר.

[tzvipper]

חן, בוולוו לא רק לדגם 5 צילינדר גיר 5 הילוכים? מה שאני יודע לדגם 6 צילינדר הגיר הוא 4 הילוכים.

[חן פרחי]

ל 2.9 האטמוספרית יש גיר 5 הילוכים מתוצרת ZF.

לדגם ה T6 יש גיר 4 מהירויות מתוצרת GM, בשל מחסור במקום בגלל זוג המגדשים.

אגב, גם קוטר הסיבוב נפגע בשל כך.

[proxima]

95

http://www.youtube.com/watch?v=d8PT91JWljQ דרך יוטיוב

[beamvelavan]

תודה רבה על התגובות המלמדות.

 

האמת שלמרות העיצות והדעות המעניינות עדיין ההתלבטות בתוקף.

 

לחן פרחי - הוולבו S80 אכן נשקלה על ידי אבל ירדתי ממנה משתי סיבות סובייקטיביות : רואים כמוה יותר מדי וזה קצת מפריע

 

לי ואינני מתחבר יותר מדי לעיצוב.

 

חבר מבין טוען שאם (וזה אכן כך) רוב נסיעותי מתונות הרי חבל לבזבז דלק של מנוע V6 , ובעצם עדיף מנוע 4 צילינדר קטן יותר

 

עם טורבו , כך שבשיוט חוסכים ואם צריך כח הטורבו ירתם ומקבלים ביצועים מצויינים.

 

סיבה זו יחד עם אלמנט הבטיחות הגבוהה מתחילים להטות את הכף לכיוון הסאאב 9-5 .

 

למרות שסטיגמות אמינות אינן משפיעות עלי יותר מדי , האם עלי לחשוש מאחזקת הסאאב מהיבטי זמינות חלקים (מותג נסגר,

 

אין יבואן תומך) , איכות שירות ובעיות כרוניות ידועות ? מבחינה זו האלפא 166 נראית לי פחות "חתול בשק".

[הלוחש למכוניות]

אני חייב להודות שכן, בנושא השרות אכן יש יתרון מובהק לאלפא מעצם העובדה ששתי האחרות כבר לא ממש עמנו.

 

אבל - בכל הנוגע לסאאב, התגלו במהלך הזמן כמה מומחים, שלא במפתיע, ממוסכי אופל. למשל בצפון, שם אני גר, ישנו בחור במעלות שמתקן סאאב במחירים סבירים וחלפי אופל היכן שרק ניתן. אולי שווה לך לברר קודם את הנקודה הזו (מועדון סאאב בכלל ודוד נמרי בפרט בודאי יוכלו לעזור בסוגיה זו).

[[פנדוב]

לרובר ישנו דשבורד מדהים. טוב יותר מיגואר אס.רוב המכוניות מראשית שנות האלפיים. מנועי 2.0ו2.5.

טיפול- כנראה במורשים לשעבר. כמדומני חלקים יקרים. ניתן לרכוש זולים יותר דרך בריטים נחמדים ברשת, דוברי אנגלית ...ואז להיתקל לעיתים בפקידים ישראלים פחות נחמדים-איתם קשה לשוחח בכל שפה.

 

סאאב 2.3 חזק מה2.0. ה3.0 פחות מומלץ. תאוצות חזקות.יש כמה תקלות כרוניות.לבדוק שטופלו.

למעטות יש דשבורד עץ יפה. מחזיק הכוסות המתקפל הגאוני הוא..הפרט הטוב ביותר ברכב. נוח.

על מוסכי היבואן, עבור סאבב- יש המעדיפים לפסוח. יש כמה אחרים. לפחות חלקם אינם זולים.

חלפים- אמריקאים נחמדים ברשת, דוברי...אנגלית. ואז-פקידים ישראלים.

 

166 עיצוב חביב מבפנים ובחוץ. מרווח לא מאוד גדול, תאי איכסון כנ"ל. תענוג לעיין ולאוזן.

אם אוטומטית, עדיפות לגיר משופץ. כ10000 שקלים. מנוע חזק וצליל מופלא. בזבזן בדלק.

אמינות טובה -חלפים יקרים, חלקם מאוד. ישנם מיספר מוסכים טובים, כולם במרכז.

 

אף אחת אינה מאוד פרקטית, לאור הנסיבות ה166 הפרקטית ביותר.

 

על אינדיבידואליזם משלמים. רכוש רק אם אתה נכון לאחזקה יקרה.

 

עוד אופצייה- ניסן מקסימה, עוד אחת - מאזדה 9 אם תמצא.

 

בהצלחה.

[רנזי]

מניסיון עם השלושה - אלפא, אלפא אלפא.

אופי, ייחודיות, מנוע, צליל וחדוות נהיגה.

 

לאור העובדות על פשיטת הרגל שאותן ציינו גם קודמיי - התשובה המתבקשת נוטה לכיוון האלפא אף יותר.

 

בהצלחה !