אספנות ללא ניסיון

[grand cherokee]

שלום לכל חברי הפורום . הבוקר נתמלאתי השראת כתיבה וחשבתי לפתוח נושא חדש שאולי יעניין כמה מהחברים ויניע כמה אחרים לעשות מעשה כזה או אחר. הנושא מגולגל ע"י סיפורי האישי בתחום ומביע את התסכול שלי בבניית הההובי היפה הזה ( שלא קל להיכנס אליו - גם כלכלית ,גם חוסר בזמן - וגם ובעיקר - ידע !!! ).

לפני כשנה ראיתי מודעה בפורום למכירת ג'יפ ווגוניר ( לא הכרתי אותו עד אז ) והתלהבתי מאוד , מה עוד שהמוכר הבטיח שהכל בסדר ברכב ועם השקעה קטנה מאוד הוא נוסע . כדי להיכנס לתחום החלטתי ( בתמיכה של אישתי - שבאה בהפתעה גמורה בשבילי ) לללכת ולראות את הרכב . ראיתי אותו , התלהבתי מאוד ולא הבנתי כמה עבודה צריך להשקיע ברכב ע"מ שיעבוד וייסע יומיומית כפי שרציתי ( המוכר דרש 10,000 ש"ח וזה הסכום שהיה לי לקניית רכב שני בבית ). התאכזבתי מאוד ואמרתי לו שאין לי כסף להשקיע בו אם אקנה אותו במחיר שהוא דורש ולכן הצעתי לו פחות . תכננתי להשקיע ברכב לאט לאט ולהביא אותו תוך שנה או שנתיים למצב הדרוש. בינתיים לרכוש לעצמי רכב ב 5000-6000 ש"ח לשימוש יומיומי בישוב בו אני גר ( אני עובד באותו ישוב ) .הוא לא רצה להוריד את המחיר ואני , מאוכזב מאוד ובויתור גמור - חזרתי הביתה . לאחר שישי שבת של "חפירות" על הויתור שלי, אישתי תמכה בי שוב והפצירה בי להוציא את הרעיון שלי לפועל גם אם הרכב יהיה קשה לשיפוץ . ביום ראשון התקשרתי למוכר והצעתי 4000 שח אותם הסכים לקבל . שלחתי גרר - והיפיפיה הגיעה הביתה .

מאז , עקב חוסר ההבנה הבסיסית שלי במכונאות , חשמלאות רכב , פחחות ובעיקר - שיפוץ רכבים ישנים , שיפצתי וסידרתי כל מיני דברים ברכב , יותר חשובים או פחות חשובים , ולא לפי הסדר ההגיוני ( כנראה ) . בתחילת הדרך היו מספר נזילות מים אותן הייתי צריך לתקן בצורה הדחופה ביותר . היו נזילות מהרדיאטור , מהצינור שמחובר אליו , מהפלאנג' מים , ומהמנוע למטה בחיבור לגיר ( המוכר הבטיח לי שמדובר רק בפקקים של המנוע למטה ) , פירקתי ( בעזרת חבר ) את הרדיאטור ואת הפלאנג' , לקחתי את הרדיאטור לשיפוץ , מצאתי ע"י חבר אחר ( גרריסט ) פלאנג' מתאים וקניתי אותו והחלפתי גם את הצינור . אז לקחתי את הרכב למוסך כדי שיבדוק האם בעית המים במנוע זה באמת הפקקים המדוברים ולהפתעתי זה התברר כנכון . הוא החליף את הפקקים ואז החזרתי את הרכב הביתה - שוב בגרר. הדברים הבאים ששיפצתי היו האלטרנטור , הסטרטר , החלפתי צמיגים , הורדתי את הגריל וצבעתי אותו וכן צבעתי גם את הג'אנטים ( כדי שייראו יפה ויעשו לי עוד חשק לעבוד על הרכב. ) ה"תיקונים" הקטנים שלי נעשו בעיקר ע"מ לעשות משהו ברכב ואיכשהו להביא אותו למצב נורמלי אך מחוסר ידיעה הם הסתכמו בצביעת הג'אנטים בספריי ...

הבאתי חבר נוסף - חשמלאי שדי הראה לי את נפלאות החברות דרך הכסף , הוא הוציא כמה חוטים ישנים וחיבר חדשים והביא את מצב המונורת ברכב למצב סביר. בינתיים החלפתי מצבר כי את המצבר הקודם גמרתי שוב מחוסר הבנה שלא משאירים את המצבר מחובר. לאחר זמן רב שהרכב ישב בחוץ ( בגשם ובשמש ) וליבי נחמץ עליי כל פעם שראיתי אותו החלטתי לעשות מעשה וגררתי אותו למוסך . לבעל המוסך יש רכב דומה ( גלדיאטור ) שהוא שיפץ בעצמו והביא אותו למצב מדהים. הוא בדק את הרכב , הסביר לי שהמנוע לא תקין וצריך להחליפו , הסטרטר שוב מחליק ( לא יודע איך ) והאלטרנטור שוב לא תקין .... כך גם שוב - המצבר !!

התייאשתי לגמרי וביקשתי ממנו להכין את הרכב לנסיעה ולא משנה כמה העלות . השקעתי יותר מ 8000 ש"ח אצלו . הרכב יצא משם לחשמלאי שהוא "סידר" לי שהיה אמור לעשות את כל החשמל של הרכב חדש בעלות מדהימה של 1500 עד 2000 שח . כמובן , שוב יצא הרכב בגרר למוסך , ישב שם שלושה ימים , וחזר לאחר שהוא פתאום דרש 5000 שח . כשהוא חזר אליי , ירד האויר בגלגל האחורי , המצבר שוב לא עבד , והמתנע לא עבד ( המוסכניק חיבר מתנע ע"י לחצן בתוך המנוע כי אמר שהחוטים מתחממים והמתע שלי כבר לא עובד ) . כאן כלו כל הקיצים והתייאשתי לגמרי . בהחלטה קשה אך מחוסר ברירה החלטתי למכור את הרכב . לא נהניתי ממנו יום אחד והשקעתי עליו הרבה יותר מ 15000 - 20000 ש"ח .

אני מקווה שהצלחתי להעביר את תחושת התסכול בצורה נכונה וטובה ומצטער על הפוסט השלילי , אך רעיון הפוסט הזה הוא לנסות להגיע לאנשים הנכונים ולהבין איך עושים את זה בצורה נכונה יותר . אולי יש עוד אנשים כמוני שחושבים שהם אספנים אך נתקלים בכל מיני התקלויות שמגיעות מחוסר הבנה . האם כדאי להמשיך עם זה , האם יש איזה מקום שאפשר ללמוד את זה ? או שמא כדאי לשכוח מהאהבה הגדולה הזאת ולהפסיק עם זה ?

אשמח לתגובות ולנושא רווי ומעניין.

חג שמח ושנה טובה

אסף

[דרור]

אסף ,

 

קודם כל שנה טובה לך ולאשתך וכבוד רב לה עבור הפרגון שקבלת ממנה לטובת הנושא .

 

דבר חשוב ביותר לגבי מי שאינו מבין בתחום הרכב הוא קודם כל ללמוד !

יש למועדון החמש מפגשי שישי אליהם מגיעים חברי מועדון לרוב .

אתה צריך להגיע למפגשים , לראות את כלי הרכב , לדבר עם החברים , להבין וללמוד מהם

אולי לרכוש כמה חברים שבבוא העת יעזרו לך ללא תשלום , כן , חברים אמיתיים כאלה ,

ועם הזמן לגבש דעה של איזה רכב לרכוש ובאיזה מצב .

אולי אפילו חבר טוב היה מגיע איתך לראות רכב פוטנציאל לרכישה כך שלפחו תדע פחות או יותר

מה אתה קונה (באיזה מצב הכוונה ) .

לצערי אן מקום מסוים בו אתה יכול ללמוד אודות רכבי אספנות אבל לדעתי מפגשי המועדון מהווים

ריכוז של אספנים בעלי ידע וניסיון רב .

 

עם זאת יש בקרב חברי המוןעדון גם בעלי מקצוע יסודיים ביותר ומתמחים בתחום האספנות .

מה שרוב המוסכים לא מבינים זה את הרמה שאנו מעוניינים להביא את הרכב . ובמועדון ישנם בעלי

מקצוע שבהחלט מבינים לליבנו ויודעים לאן אנו מעוניינים להביא את הרכב .

בעלי מקצוע עובדים תמורת תשלום אולם לפחות תדע כי הרכב נמצא בידיים טובות !!

 

את האהבה הזו אי אפשר להפסיק , אולי לקחת פסק זמן להתארגן ולדעתי זה מה שאתה צריך .

קח פסק זמן , בוא למפגשים , אגב לא כתבת מהיכן אתה בארץ , יש מפגשים בתל אביב , נוקיה , בשרון , בשפלה וצפון חיפה נשר .

יש לאן להגיע . תכיר חברים , תראה עבודות של בעלי מקצוע ורק אחר כך תמשיך .

אם אתה אוהב את הרכב שלך , תשאיר אותו ברשותך . יש התחלות קשות , החכמה היא ללמוד ולטפס הלאה .

 

מקווה שעזרתי לך ולו במעט .

ושוב , כבוד לאשתך המפרגנת .

שנה טובה ומוצלחת , שנה של התחלה חדשה !!

 

דרור .

[חן פרחי]

לצערינו, עשית כמה טעויות "קלאסיות" שאני מניח שלו היית מיתייעץ עם בעלי ניסיון היית נמנע מהן.

1. קנית את המכונית ללא בדיקה של מבין עיניין.

2. קנית מכונית לא נוסעת ולא מניעה - הפריבילגיה הזו שמורה לבעלי ניסיון ומביני עניין בלבד.

3. בחרת בעלי מקצוע שלא אוהבים או לא מחוברים לנושא.

כל אלו, בנוסף לחוסר הניסיון האישי שלך הובילו למפח נפש ולהפסד כספי, וחבל.

[trek10]

בוקר טוב אסף, שנה טובה

כללים:

• אף פעם אל תכניס את רכב האספנות שלך למוסך שאתה לא מכיר - לא כל שכן בגרירה
  
• תזמין את המוסכניק אליך (אפילו תשלם לו על הזמן שלו) להערכת עבודה והצעת מחיר - כך אתה לא תלוי בו
  
• תפתח שרשור בפורום לבקש המלצות על בעלי מקצוע באיזור מגוריך ותזמין יותר מאחד ותראה אם האבחנות דומות
  
• תסגור מראש עם בעל המקצוע (מוסכניק) מה הוא הולך לבצע מה ההתחייבות שלו עבור המחיר שסגרתם
  
• אם שיפצת סטרטר ואלטרנטור יש על זה אחריות לשלושה עד שישה חודשים - את זה גם המוסכניק יודע
  
• בתור בעל רכב אספנות אתה תמיד צריך להיזהר מכאלה שירצו להתלבש עליך
  

אני מקווה שעדיין נשאר לך החיידק להיות בעל רכב אספנות כי זה תחביב מאד מהנה

יש גם הרבה אנשים טובים ושיעזרו ללא תשלום מכל הלב, אבל צריך להזהר מאלה שלא

חג שמח ובהצלחה

אלחנן

[אבי נוף]

היי

 

ראשית - תירגע. לא נורא, מדובר בעיקר בכסף.

את זה אמנם לא ניתן להחזיר.

אך אפשר ללמוד איך להכנס לנושא בצורה הנכונה,

ולהמנע בהמשך ממספר טעויות.

 

שלא תהיה לך אי הבנה - גם הותיקים שבינינו טועים (ומשלמים על כך לפעמים הרבה כסף),

רק שלהם/לנו/לי אין את האומץ שיש לך להודיע על כך בפומבי.

 

לעצם הענין, אני תומך בדעה של דרור ידידי.

בוא למפגשי המועדון, או למפגשי אפנות אחרים, בהתאם למקום מגוריך.

אישית הייתי ממליץ לך על מפגשי מועדון החמש בנס ציונה, בחיפה,

או על המפגש הבלתי תלוי בגעש, או בירושלים.

מפגשים אלו קטנים ואינטימיים, אינך חייב להרשם למועדון כלשהו בכדי להשתתף בהם,

המפגשים מורכבים מחברים שברובם רוצים לעזור ויתנו לך כתף בהמשך.

בוא למפגשים, שוחח עם החברים, למד מהטעויות שלהם,

ואחרי זמן מה ומנוחה תמשיך עם השיפוץ,

אך הפעם עם יותר ידע, עם כתובות של בעלי מקצוע אמינים יותר מבעבר,

ועם גב של חברים.

 

 

חגים שמחים

אבי נוף

(גילוי נאות - מפגש השרון )

[haimy]

אוספים רכב בהתאם לאחד משני קריטריונים :-

 

1.רכב קלאסי ובעל משמעות בהיסטורית פיתוח הרכב. מיני-חיפושית-2CV-פורד T או כל אחד אחר מהאורווה של גיי לנו.(גם כשלונות קולוסאליים כמו האדסל, K70 NSU)

2. רכב בעל משמעות רגשית לך. מחזיר אותך לתקופות שהיית רוצה לא לשכוח.- כל רכב. (אצלי למשל - איזטה שכמעט נשרפנו בה כשהקפיצים והקש מתחת למושב עשו קצר במצבר - 6V - מרוב קפיצות,שנת 66. היום להגיע לאיזטה במצב של זאת של הנסיך רנייה גרימאלדי במוזיאון הרכב במונטה קרלו זה בטח במיליונים.)

[XOFIRX]

תראה, הרבה מפסידים כסף באחזקת רכב ישן, גם אני עשיתי טעויות שגרמו להפסד כסף, אבל כל זה הביא אותי לניסיון והבנה שגרמו לי לקנות עוד רכב

במידה ואתה אוהב את הרכב שברשותך הייתי מציע לך לשמור אותו, במקביל לפתוח שרשור חדש על הרכב ומה אתה רוצה לעשות בו,

באותו שרשור אתה תשאל שאלות לגבי כל דבר ברכב ואנשי הפורום יענו לך או יפנו אותך לבעלי מקצוע מוכרים,

בנוסף הייתי מציע לך לקרוא קצת שרשורים של שיפוץ בפורום אספנות, זה יתן לך קצת מידע וקצת הבנה לאיזה מצב אתה רוצה להביא את הרכב שלך, מה התהליכים, מאיפה לקנות חלקים, מה אתה יכול לעשות בעצמך וכו'.

 

בהצלחה ואל תתייאש, לא כל אחד מקבל גב מהאישה

[oren1001]

שאלה מחסר ניסיון בתחום:

לא עדיף להתחיל מרכב יותר פשוט?

[Spider-man]

אף אחד לא נולד מכונאי או חשמלאי רכב. יש ספרים של היינס ויש חברי מועדון שמהם ניתן לשאוב ידע רב.

אני מניח שקשה למצוא מקום לעבוד על הרכב ולכן פונים לבעלי מקצוע.

לדעתי זו טעות לקנות רכב לא מניע וללא טסט בתור רכב ראשון אף על פי שאני עשיתי זאת וגם אני הפסדתי כסף שלא היה לי בתור חייל.

לא נורא. רכוש ספר רכב ומספר חברים והתחל מהתחלה. הפעם בעצמך.

תמצא את עצמך הרבה יותר קרוב לנושא ולרכב וגם תדע לפתור בעיות שבטח יתעוררו מדי פעם.

בהצלחה.

[elkmino]

כמו שאמרו לך זה היה שכר הלימוד שלך.

דבר זה רק יגרום לך להיות חכם יותר אסרטיבי ומבין עיניין בהמשך הדרך בהתנהלות מול בעלי מקצוע.

כי כמה שתיהיה מבין עדיין תצטרך עזרה ועיצות פה ושם.

 

כמו שאבי נוף אמר כולם ללא יוצא מהכלל "נידפקו" כספית ע"י בעלי עיניין כאלו ואחרים.

 

סיפורי האישי לעיניין.

בתחילת דרכי קניתי אלקמינו 76 מדהימה נסעתי איתה שנה.

לאחר מכן העמדתי אותה 10 שנים כאנדרטה על הכביש בפרדס כץ. (לא היה מישהו שלא הכיר את האלקמינו הצהובה הזו).

הרכב היה מעוקל ומשועבד והמוכר במעמד המכירה אמר שזה שטויות והוא יסדר את העיניין במהירות.

לשימחתי יצאתי מחוזק ומקושר מהעיסקה הזו כי הרבה אנשים שפנו אלי בקשר לרכב הזה הפכו לחברים.

"שכנים" טובים פנו אלי וביקשו שאפנה להם רכבים אמריקאיים מהחניה (פעם לא מכרו לברזל) כי יצאה שמועה שאני אוסף אנדרטאות.

כך התחיל המסע שלי עם אמריקאיות ואלקמינו במיוחד שנמשך לשימחתי עד היום.

[grand cherokee]

תודה לכל המגיבים , זה ממש מחמם את הלב לשמוע כל כך הרבה תגובות תומכות ואמפטיות. אני רוצה קודם כל לפתוח ולאמר שהפוסט התחיל רק כדי לתהות האם כדאי להמשיך בהובי שמתסכל אותי מצד אחד ומצד שני האם ניתן ללמוד איפשהו ואיכשהו מה כן לעשות . לא פתחתי אותו ע"מ להלין או לבכות על מר גורלי ( כמו שזה נשמע בסופו של דבר ) ואני מצטער שזה היה כך בסוף .

העניין הוא שכשיש משהו שרוצים מאוד לעשות ומחוסר ידע נתקעים ורק מביטים על הרכב מבעד לשימשה - זה מטריף ומאוד מתסכל .

דבר נוסף, איבדתי די הרבה כסף אבל זה לא נורא , זאת לא הבעיה , אני לא עשיר אבל כל הבעיה שלי עם ההובי הזה זה חוסר המעש ולא עצם העניין שהלך לי הרבה כסף ו"דפקו" אותי פה ושם - לא כך אני מרגיש ולא זאת היתה הכוונה ( שוב ).

בכל מקרה בינתיים קניתי רכב נוסף ( פליימוט ואליאנט 1973 ) עם טסט ומזגן ונסיעה נחמדה מאוד. גם עליו הוצאתי לא מעט כסף בגלל חוסר הבנה . אמרו לי שהקרבורטור לא תקין וקשה להשיג קיט לתיקונו . בסופו של דבר הגעתי ל"מומחה" לקרבורטורים בנתניה שהחליף אותו בעלות של 800 ש"ח . הוא נסע בסדר ( לא משהו ) זמן מה ושוב לא עבד טוב .הלכתי לאותו מכונאי שדיברתי עליו בהודעה הראשונה והוא החליף את הקרבורטור למקורי וסידר אותו הרבה יותר טוב .

מאז סידרתי כמה דברים ברכב , אני נוסע בו ביום יום וממש נהנה על אף שהוא צריך שיפוץ מקיף.

את הוגוניר החלטתי למכור מכיוון שהשיפוץ שלו ( גם עם עזרה רבה מחברים אמיתיים ) גדול מאוד עליי . הבודי שלו רקוב מאוד וכך גם הפנים שלו . לאחרונה בא אליי בחור נחמד מאוד ( שאף הציע עזרה בשיפוץ הואליאנט ) ובדק את הוגוניר לקניה . הוא אמר שהרבה חלקים שם לא מקוריים ולכן אם הוא יקנה אותו - מה שהוא קונה בעצם זה רשיון ושאסי, את כל השאר הוא יחליף . דרך אגב , הוא גם הראה לי שהמנוע שעליו שילמתי לא מעט - מנפח ... לא נעים !

אשמח להגיע כמו שהצעתם לי ברוב התגובות למפגשים . אני מבנימינה כך שהדרך ההגיונית היא לחיפה . אגיע עם הואליאנט וזה לא קל לנסוע איתה כל כך הרבה .

שוב תודה על הפרגון ...

אגב , הפרגון של אישתי היה קיים רק בהתחלה , מאז הוא דוהה....

אסף

[אבי נוף]

שוב תודה על הפרגון ...

אגב , הפרגון של אישתי היה קיים רק בהתחלה , מאז הוא דוהה....

אסף

 

 

חבל...

 

נראה לי שדווקא את האשה המפרגנת, היתה לך אפשרות למכור לכמה חברי פורום,

בקלות רבה יותר, מאשר את הווגוניר

 

בהצלחה בהמשך,

אבי.

[honda cx500]

שלום אסף,

 

אני קורא את מה שכתבת, ומשום מה בטוח שאני בעצמי כתבתי את הדברים.......גם אצלי החיידק התחיל עם פירגון אדיר של הנשמה שחיה לצידי. "אין בעיה חמוד, תקנה את האופנוע שאתה חולם עליו, אני יודעת שאתה באמצע משבר גיל 40, ורוצה בדיוק את האופנוע שקיבלת במתנה לסיום קורס קצינים. לך על זה חמוד, תהנה.....".

 

נו, חמוש בפירגון ובאובר -דראפט, רכשתי ב-25/7/2005 את ההונדה שלי. התאריך היה סימלי מאוד עבורי כי זה היום שבו קיבלתי את דרגות הקצונה ואת המפתחות של ההונדה המקורית שלי, 20 שנה לפני כן.

 

כמה תמים הייתי, מדהים. אפילו לא התווכחתי על המחיר, חשבתי שנזילת מים מהרדיאטור של האופנוע היא בעיה קטנה, וגם איטום סיליקון מסביב למנוע או חלודה וחוטי חשמל לא מחוברים הם משהו חינני שאין ספק שאני אצליח להתגבר עליהם. נכון, אני לא מכונאי, אין לי מושג בחשמל או פחחות או כל דבר אחר. יש לי רצון ויש לי אשה תומכת ואוהבת ועם זה אני אנצח וארכב לעבר השקיעה......

 

ההתפכחות היתה כואבת, מאוד כואבת. היום, אחרי 6 שנים וחודשיים שהאופנוע נמצא אצלי, ואחרי הון עתק שהוצאתי עליו, הוא כמובן במצב מוזיאוני, ואני מפחד לרכב עליו כדי שחלילה לא ישרט או יצבור אבק.......הנשמה הפסיקה לפרגן בערך אחרי שעפו ה-30,000 ש"ח הראשונים (ותאמין לי שמאז עפו עוד הרבה למעלה מזה אלפי שקלים), העצבים אצל בעלי מקצוע, הויכוחים האינסופיים, נדודי השינה בלילה, החיפושים אחרי חלקים באיביי במשך לילות שלמים, מאבק בביורוקרטיה המשוגעת של הדואר והמכס ועוד ועוד, תקצר היריעה מלספר ולמנות.

 

מה למדתי מכך? הרי שילמתי שכר לימוד גבוה מאוד וכדאי שלפחות אלמד משהו. אז הנה התובנות שלי:

 

1) למרות שהתהליך קשה, בסוף התוצאה שווה את המחיר (לפחות עבורי)

 

2) אל תספר לאשתך כמה עלה לך העסק. במקרה הטוב זה לא יקדם אותך לשום מקום ובמקרה הרע זה יכאב. מאוד יכאב.

 

3) לך לבעל מקצוע. רצוי גם לוודא שהוא כזה ולשמוע מאחרים מה הניסיון שלהם ממנו. אם הוא אכן מקצוען - שלם מה שיבקש אחרת תשלם אצל חאפר הרבה יותר.

 

4) אל תמהר. גם אם נדמה לך שיקירך המשתקם בוכה מהזנחה כי לא נגעת בו חודש, אל תישבר. תאמין לי, לא יקרה כלום אם הרכב/אופנוע יעמוד ללא תשומת לך זמן מה. ככה אתה גם צובר כוח נפשי, כסף מזומן, אוגר חלקים, צובר ידע, מכיר חברים, אוסף מודיעין, וכו'.

 

5) אם במקרה תיתקל בפגר אחר (או גוש חלודה מעניין נוסף - כפי שהנשמה שלי מתעקשת בתוקף לכנות את הדברים שאני מעלים ממנה), קנה אותו מיד לפני שחולה אחר יחטוף אותו. אחסן אותו וטפל בו בהמשך לאט לאט. המעבר בין פרוייקטים מרענן ומחדש כוחות. אני רכשתי מאז עוד שלושה אופנועים וסובארון גיבור.

 

6) ידע טכני הוא לא חובה אם יש לך כסף. אם אין לך, חכה שיהיה לך, או שכמובן תדאג ליצור תקציב "שחור" שזוגתך לא תדע על קיומו. זה מאוד מפשט עניינים בהמשך.

 

7) קנה לך כלי עבודה ייעודיים ומשובחים ונסה להצליח לבד בדברים בסיסיים. תתפלא לגלות שלא חייבים להיות מדען גרעין בשביל לפרק דברים (אם כי כדאי לצלם את התהליך כדי שתדע איך לחבר את העסק מחדש אם התחרבשת.....)

 

החברים בפורום ישמחו תמיד לפרגן לך ולהקשיב לכל טענה וטרוניה. בשביל זה אנחנו כאן ומבחינתנו אתה צודק תמיד ואחרים לא מבינים אותך/דופקים אותך וכו'. נשמח לקלל אותם יחד איתך אם זה יקל עליך......

 

חייך תמיד כאילו אין מחר יום עבודה, חייך כאילו אין לילדים מבחנים או שיעורים שאתה צריך להכין עבורם, חייך כאילו אשתך אמרה לך הרגע שאין שום בעיה אם תשרוף עוד עשירייה על התחביב העיקר שתהיה בריא וחזק עבורה, חייך כאילו כל ההמלצות של טרכטנברג התקבלו בתשואות ואפילו הסכימו לשפר אותן עבורנו, חייך כאילו אתה בסוף הפרוייקט הארור שמוציא אותך מדעתך והווגוניר המטונף פתאום החל לשעוט בדיונות כמו כלום, חייך כאילו שהכלבה הנודניקית למדה להשתין בשירותים בלי שתצטרך לרדוף אחריה בכל הבית, בקיצור - חייך אח שלנו, האלטרנטיבה גרועה יותר......

 

שתהיה לך שנה טובה ומתוקה, שכל משאלותיך המוטוריות יתגשמו ושתהיה בריא וחזק. אף אחד לא אמר לך שהתחביב שלנו מיועד לחלשים......

 

שלומי

[hogi]

הוי אסף, אסף,

 

הוואגוניר הוא חלום של רכב ואני מאוד אוהב אותו אבל תיפטר ממנו כמה שיותר מהר - לא בגללו אלא בגללך ובגלל הטעם שהוא משאיר.

אחרי זמן מה [שעות, ימים או חודשים - תלוי באופי שלך] הוא יהפוך לזכרון רע שחלף.

 

האופנוע הראשון שלי היה הונדה סופר דרים 400 [הוא כמובן לא היה אספנות אלא אופנוע בן 4-5 שנים].

הוא היה יפה כמו חלום ואני הייתי תמים כמו טירון ולאחר הקניה התברר שהוא דפוק וזה היה בתחילת שנות השמונים, לא היו הרבה אופנועים והרבה מוסכים וכמובן לא היה יבוא חלקים או EBAY.

כל עוד הוא עמד בחצר האחורית זה היה כמו עצם בגרון ותחושת כשלון חוזרת.

כשגלגלתי אותו הלאה הרגשתי כאילו הוציאו לי עצם מהגרון.

לקח לי הרבה זמן עד שחזרתי לאופנועים ולכן נפלא שלא התייאשת ועברת הלאה לווליאנט.

 

גם כאן יהיו מהמורות אבל כפי שאמרו לפני - אתה צריך למצוא לך את סדרת בעלי המקצוע שאתה מרגיש טוב איתם ואם אתה מוצא כאן חברים לשגעון ובעלי ידע - זה קל הרבה יותר.

 

והעניין ההוא... ,

אה... כן... ובכן...

ההתלהבות שלה אכן דהתה אבל מההתפעלות של החברים כאן אתה מבין שלמזלך היא לפחות הייתה בנקודת הפתיחה איתך.

במשך שנים עבדתי מול מערכת החינוך ומול מנהלות בתי ספר ופיתחתי שיטת אבחון קלה:

יש בתי ספר שפועלים בזכות המנהלת,

יש בתי ספר שפועלים בלי קשר למנהלת,

יש בתי ספר ללא מנהלת,

ויש בתי ספר [מעטים] שפועלים למרות המנהלת...

אמנם היא לא המנהלת [בעצם... אהה... ... כן, מודה!] ואתה לא בית ספר, אבל המטאפורה ברורה, אני מקווה.

 

אבל תסתכל על זה מהצד שלה -

ברוב משקי הבית שלנו, להוציא כמה ממש עשירים, אותו כסף פנוי במערכת המשפחתית הולך או על הצעצועים הממונעים שלנו או על אלו שלה [הסרת השיער לצמיתות, הסרת הצלוליטיס, נעליים, מגפיים, הקטנת/הגדלת חזה, בגדים, נעליים, שיפוץ מטבח, מגפיים, הסרת משקפיים בלייזר, נעליים, טיפול פסיכולוגי, תכשיטים, נעליים וכו'. נעליים כבר רשמתי?].

 

מעטים כאן הם בעלי כיס עמוק מספיק בשביל להזמין רכב משופץ מארה"ב או לשפץ בלי שהיא בכלל תדע שמשהו נגרע מהתקציב,

חלק מהנוכחים כאן ידעו להנדס את המערכת כך שהם לימדו אותה שעדיף גבר עם תחביב שמנוני ויקר אבל בחצר הבית מאשר גבר שמעדיף נשים צעירות ובילויים מחוץ לבית בזמן הפנוי שלו.

חלק מהחברים פשוט באים מתחום הרכב אז זה 'שייך לעבודה'.

פה ושם יש מישהי שגם מחוברת בעצמה לטירוף של בעלה ומוכנה לדבר כל יום על קרבורטורים.

 

זה נכון באספנות רכב, ברכב ספורט, ביכטות וסירות, אופנועים, אופניים, טרקטורונים, ג'יפים וכל תחביב יקר אחר.

אני לא מכיר הרבה חובבי דיג אבל גם לחובב שיש לו 3 חכות אני משער שזה מטריד פחות את אשתו מאשר ווליאנט אחד ששותה את הכיס [אבל, מה אני מבין בחכה, אני בסך הכל הפתיון].

[grand cherokee]

שלום אסף,

 

אני קורא את מה שכתבת, ומשום מה בטוח שאני בעצמי כתבתי את הדברים.......גם אצלי החיידק התחיל עם פירגון אדיר של הנשמה שחיה לצידי. "אין בעיה חמוד, תקנה את האופנוע שאתה חולם עליו, אני יודעת שאתה באמצע משבר גיל 40, ורוצה בדיוק את האופנוע שקיבלת במתנה לסיום קורס קצינים. לך על זה חמוד, תהנה.....".

 

נו, חמוש בפירגון ובאובר -דראפט, רכשתי ב-25/7/2005 את ההונדה שלי. התאריך היה סימלי מאוד עבורי כי זה היום שבו קיבלתי את דרגות הקצונה ואת המפתחות של ההונדה המקורית שלי, 20 שנה לפני כן.

 

כמה תמים הייתי, מדהים. אפילו לא התווכחתי על המחיר, חשבתי שנזילת מים מהרדיאטור של האופנוע היא בעיה קטנה, וגם איטום סיליקון מסביב למנוע או חלודה וחוטי חשמל לא מחוברים הם משהו חינני שאין ספק שאני אצליח להתגבר עליהם. נכון, אני לא מכונאי, אין לי מושג בחשמל או פחחות או כל דבר אחר. יש לי רצון ויש לי אשה תומכת ואוהבת ועם זה אני אנצח וארכב לעבר השקיעה......

 

ההתפכחות היתה כואבת, מאוד כואבת. היום, אחרי 6 שנים וחודשיים שהאופנוע נמצא אצלי, ואחרי הון עתק שהוצאתי עליו, הוא כמובן במצב מוזיאוני, ואני מפחד לרכב עליו כדי שחלילה לא ישרט או יצבור אבק.......הנשמה הפסיקה לפרגן בערך אחרי שעפו ה-30,000 ש"ח הראשונים (ותאמין לי שמאז עפו עוד הרבה למעלה מזה אלפי שקלים), העצבים אצל בעלי מקצוע, הויכוחים האינסופיים, נדודי השינה בלילה, החיפושים אחרי חלקים באיביי במשך לילות שלמים, מאבק בביורוקרטיה המשוגעת של הדואר והמכס ועוד ועוד, תקצר היריעה מלספר ולמנות.

 

מה למדתי מכך? הרי שילמתי שכר לימוד גבוה מאוד וכדאי שלפחות אלמד משהו. אז הנה התובנות שלי:

 

1) למרות שהתהליך קשה, בסוף התוצאה שווה את המחיר (לפחות עבורי)

 

2) אל תספר לאשתך כמה עלה לך העסק. במקרה הטוב זה לא יקדם אותך לשום מקום ובמקרה הרע זה יכאב. מאוד יכאב.

 

3) לך לבעל מקצוע. רצוי גם לוודא שהוא כזה ולשמוע מאחרים מה הניסיון שלהם ממנו. אם הוא אכן מקצוען - שלם מה שיבקש אחרת תשלם אצל חאפר הרבה יותר.

 

4) אל תמהר. גם אם נדמה לך שיקירך המשתקם בוכה מהזנחה כי לא נגעת בו חודש, אל תישבר. תאמין לי, לא יקרה כלום אם הרכב/אופנוע יעמוד ללא תשומת לך זמן מה. ככה אתה גם צובר כוח נפשי, כסף מזומן, אוגר חלקים, צובר ידע, מכיר חברים, אוסף מודיעין, וכו'.

 

5) אם במקרה תיתקל בפגר אחר (או גוש חלודה מעניין נוסף - כפי שהנשמה שלי מתעקשת בתוקף לכנות את הדברים שאני מעלים ממנה), קנה אותו מיד לפני שחולה אחר יחטוף אותו. אחסן אותו וטפל בו בהמשך לאט לאט. המעבר בין פרוייקטים מרענן ומחדש כוחות. אני רכשתי מאז עוד שלושה אופנועים וסובארון גיבור.

 

6) ידע טכני הוא לא חובה אם יש לך כסף. אם אין לך, חכה שיהיה לך, או שכמובן תדאג ליצור תקציב "שחור" שזוגתך לא תדע על קיומו. זה מאוד מפשט עניינים בהמשך.

 

7) קנה לך כלי עבודה ייעודיים ומשובחים ונסה להצליח לבד בדברים בסיסיים. תתפלא לגלות שלא חייבים להיות מדען גרעין בשביל לפרק דברים (אם כי כדאי לצלם את התהליך כדי שתדע איך לחבר את העסק מחדש אם התחרבשת.....)

 

החברים בפורום ישמחו תמיד לפרגן לך ולהקשיב לכל טענה וטרוניה. בשביל זה אנחנו כאן ומבחינתנו אתה צודק תמיד ואחרים לא מבינים אותך/דופקים אותך וכו'. נשמח לקלל אותם יחד איתך אם זה יקל עליך......

 

חייך תמיד כאילו אין מחר יום עבודה, חייך כאילו אין לילדים מבחנים או שיעורים שאתה צריך להכין עבורם, חייך כאילו אשתך אמרה לך הרגע שאין שום בעיה אם תשרוף עוד עשירייה על התחביב העיקר שתהיה בריא וחזק עבורה, חייך כאילו כל ההמלצות של טרכטנברג התקבלו בתשואות ואפילו הסכימו לשפר אותן עבורנו, חייך כאילו אתה בסוף הפרוייקט הארור שמוציא אותך מדעתך והווגוניר המטונף פתאום החל לשעוט בדיונות כמו כלום, חייך כאילו שהכלבה הנודניקית למדה להשתין בשירותים בלי שתצטרך לרדוף אחריה בכל הבית, בקיצור - חייך אח שלנו, האלטרנטיבה גרועה יותר......

 

שתהיה לך שנה טובה ומתוקה, שכל משאלותיך המוטוריות יתגשמו ושתהיה בריא וחזק. אף אחד לא אמר לך שהתחביב שלנו מיועד לחלשים......

 

שלומי

 

תשמע , שלומי , אתה ענק . אני מזמן כבר ויתרתי על הוגוניר והפוסט שלך מעלה בי ספקות אולי כן להשאיר אותו. עדיין נראה לי שאמכור אותו כי יש רכבים הרבה יותר זולים ל"הרכבה" ( כלומר כאלה שקונים אותם די מוכנים וצריכים להשקיע רק פחחות קלה וצבע , או שהם נראים טוב וצריך מנוע וכו' ) ומבחינתי , כמובן , בגלל חוסר הידע , עדיף פרויקט יותר קל לפחות כרגע , בתחילת דרכי.

ה"נשמה" שלי , אגב, לא יודעת כמה כסף אני מוציא על התחביב הזה ועדיף שכך כי רק ממה שהיא יודעת , מתחילים כבר הטרטורים וה"איך אתה מרשה לעצמך להוציא כל כך הרבה כסף" וכו' ...

עקבתי אחרי הפוסט שלך על הגברון שלך ( אם אני לא טועה בשם ) ומאוד אהבתי . זה אחד הפוסטים שהפיחו בי רוח ונתנו לי להאמין בצדקת הדרך... דרך אגב , אם הוא במצב יותר טוב , למה שלא תעלה תמונות ?

דבר נוסף , האם יש לך ( או למישהו אחר בפורום ) המלצה היכן לקנות כלים ואילו כלים כדאי שיהיו בתחילת הדרך ? הייתי רוצה להתחיל לעבוד על הוליאנט.

תודה ושנה טובה ומלאה מכוניות מעניינות ....

אסף