Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 8059 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

ההלם.

 

גם לטובים ביותר זה קורה, אני מניח.

גם בימים שהכי לא ציפית לכך.

 

היום הזה החל בצורה שגרתית למדי.

מקלחת, אין זמן לקפה, רוצה להגיע לעבודה בזמן פעם אחת אולי סוף כל סוף, לוקח את הציוד, שם את מגני הברכיים, המעיל, הכפפות, המגפיים והקסדה ביד והתיק על הגב.

 

יורד למטה ומתחיל בטקס היומי:

 

מעביר לניוטרל

פותח שליש או חצי צ'וק (לפי ההרגשה) ומניע את האופנוע.

בזמן שהוא מתחמם אני מוריד את השרשרת הקדמית ונותן מבט בצמיג הקדמי לראות מה נשתנה הלילה הזה (שום דבר תודה לאל).

 

ממשיך למנעול הדיסק מאחור ושם אותו על איפה שהיה פעם האיתות.

 

ואז כמובן השרשרת האחרונה, האבוס הוותיקה שלי. זאת שנקנתה לה ב-50 ¤ מאיזה תייר שעזב את הארץ במהרה.

 

אני שולח את היד להגיע אל המנעול, המפתח ביד, ו...

כך בערך אני נשאר לשלושים שניות.

 

הפלאסטיק סביב חור המנעול קרוע, סימנים של ניסיונות פריצה אין ספור על המנעול והציר. אני לא מצליח לפתוח את השרשרת ומתחיל במלאכה של ניקוי שאריות הפלאסטיק משם.

משחרר את האופנוע ונוסע לעבודה.

 

לא קלטתי אפילו מה קרה.

 

רק אחרי זה כשהגעתי לעבודה, הבנתי את זה.

ניסו לגנוב לי את האופנוע!

הבני ז*נ*ת המסריחים, הח*רות חסרי הבושה פשוט ניסו לקחת לי את האופנוע!

 

המחשבות החלו לרוץ לי בראש. בכל אחת אני פוצע אותם בדרכים יותר ויותר קשות.

החל מחצי שנה בכיסא גלגלים וקביים, וכלה בשנתיים במחלקה לשיקום אברים.

• פיקות ברכיים שבורות,

• ניתוחי אגן ומרפק באמצע הכביש באמצעות מפתח הסוויטץ'

• סירוס האובייקט וניתוק אשכי בעזרת המפתח של הטובולארי של הקריפטונייט שלי

• מהלומות בראש עד לפגיעה מוחית קשה וניתוק כל השיניים בעזרת מנעול הדיסק הביצתי של קריפטונייט

 

כל זאת ועוד רבות.

 

מוות?

 

לא. המוות לא יאה לאנשים כאלה.

אנשים כאלה יש לדאוג כי יאכלו דרך הווריד בשנים הבאות.

שיאלצו לזהות אותם לפי בדיקת עדשת העין היחידה שתישאר טובה.

אנשים כאלה לא ראויים למוות. הם ראויים לגרוע הרבה יותר...

חזרה לאחר נעילת האופנוע שוב לאחר העבודה ואני בוחן את השרשרת לעומק יותר.

ניסיונות ניסור במספר מקומות, ניסיונות של תוכי ברורים על החוליות, מכות ושאר דברים.

 

למזלי הם לא חיבלו לי בו מרוב תסכול.

 

 

ומה עושים עכשיו?

 

עכשיו ממתינים.

מוסיפים מנעול פרסה נוסף ועוד איזה מנעול נוסף שיש בבית ככה למקרה שיבואו חברים.

נועלים אותו טוב טוב ושומרים עליו בלילה.

 

ומחכים...

 

לטובת הגנב(ים),

אני מקווה מאוד בשבילם כי עד שאתפוס אותם אני אשכח חלק מהרעיונות שיש לי בראש כרגע.

 

 

מאחל לאותם גנבים למות מוות מלא ייסורים על איזה כביש צידי לאחר שיאנסו על ידי חמולה של פסיכיים ושאת השאריות שלהם יאכלו חיות הבר.

When a world of oppertunities comes knocking at your door,

Make sure you know where is the rear exit.

 

There's no place like 127.0.0.1

 

הכל עובר בחיים.

גם החיים.

פורסם
:shock:

מי גונב XT?

אם ניסו לגנוב את טוויטי - יגנבו כל דבר.

צריך למסור את הגנבים לאיזה כמה עיראקים מתוסכלים - ולהגיד להם שהם האמריקאים שאנסו אותם.

פורסם
ההלם.

 

גם לטובים ביותר זה קורה, אני מניח.

גם בימים שהכי לא ציפית לכך.

 

היום הזה החל בצורה שגרתית למדי.

מקלחת, אין זמן לקפה, רוצה להגיע לעבודה בזמן פעם אחת אולי סוף כל סוף, לוקח את הציוד, שם את מגני הברכיים, המעיל, הכפפות, המגפיים והקסדה ביד והתיק על הגב.

 

יורד למטה ומתחיל בטקס היומי:

 

מעביר לניוטרל

פותח שליש או חצי צ'וק (לפי ההרגשה) ומניע את האופנוע.

בזמן שהוא מתחמם אני מוריד את השרשרת הקדמית ונותן מבט בצמיג הקדמי לראות מה נשתנה הלילה הזה (שום דבר תודה לאל).

 

ממשיך למנעול הדיסק מאחור ושם אותו על איפה שהיה פעם האיתות.

 

ואז כמובן השרשרת האחרונה, האבוס הוותיקה שלי. זאת שנקנתה לה ב-50 ¤ מאיזה תייר שעזב את הארץ במהרה.

 

אני שולח את היד להגיע אל המנעול, המפתח ביד, ו...

כך בערך אני נשאר לשלושים שניות.

 

הפלאסטיק סביב חור המנעול קרוע, סימנים של ניסיונות פריצה אין ספור על המנעול והציר. אני לא מצליח לפתוח את השרשרת ומתחיל במלאכה של ניקוי שאריות הפלאסטיק משם.

משחרר את האופנוע ונוסע לעבודה.

 

לא קלטתי אפילו מה קרה.

 

רק אחרי זה כשהגעתי לעבודה, הבנתי את זה.

ניסו לגנוב לי את האופנוע!

הבני ז*נ*ת המסריחים, הח*רות חסרי הבושה פשוט ניסו לקחת לי את האופנוע!

 

המחשבות החלו לרוץ לי בראש. בכל אחת אני פוצע אותם בדרכים יותר ויותר קשות.

החל מחצי שנה בכיסא גלגלים וקביים, וכלה בשנתיים במחלקה לשיקום אברים.

• פיקות ברכיים שבורות,

• ניתוחי אגן ומרפק באמצע הכביש באמצעות מפתח הסוויטץ'

• סירוס האובייקט וניתוק אשכי בעזרת המפתח של הטובולארי של הקריפטונייט שלי

• מהלומות בראש עד לפגיעה מוחית קשה וניתוק כל השיניים בעזרת מנעול הדיסק הביצתי של קריפטונייט

 

כל זאת ועוד רבות.

 

מוות?

 

לא. המוות לא יאה לאנשים כאלה.

אנשים כאלה יש לדאוג כי יאכלו דרך הווריד בשנים הבאות.

שיאלצו לזהות אותם לפי בדיקת עדשת העין היחידה שתישאר טובה.

אנשים כאלה לא ראויים למוות. הם ראויים לגרוע הרבה יותר...

חזרה לאחר נעילת האופנוע שוב לאחר העבודה ואני בוחן את השרשרת לעומק יותר.

ניסיונות ניסור במספר מקומות, ניסיונות של תוכי ברורים על החוליות, מכות ושאר דברים.

 

למזלי הם לא חיבלו לי בו מרוב תסכול.

 

 

ומה עושים עכשיו?

 

עכשיו ממתינים.

מוסיפים מנעול פרסה נוסף ועוד איזה מנעול נוסף שיש בבית ככה למקרה שיבואו חברים.

נועלים אותו טוב טוב ושומרים עליו בלילה.

 

ומחכים...

 

לטובת הגנב(ים),

אני מקווה מאוד בשבילם כי עד שאתפוס אותם אני אשכח חלק מהרעיונות שיש לי בראש כרגע.

 

 

מאחל לאותם גנבים למות מוות מלא ייסורים על איזה כביש צידי לאחר שיאנסו על ידי חמולה של פסיכיים ושאת השאריות שלהם יאכלו חיות הבר.

 

הייתי בסרט הזה..אכן..זוועה.

ראש הממשלה: " לא נשחרר בוטנים עם מלח על הידיים!!!" :onfire::screwy:

 

"חכה לי רק רגע," היא אמרה בקול גדול, "אני בהריון" בואינג! התערבות על מתנדבת התפתחה לכלל אסון.

פורסם

כל הברכות שלך ועוד... :evil:

 

 

הלוואי נתפוס פעם איזה גנב קטן ונלמד אותו לקח שילך לספר לכל החברים הזבלים שלו שאסור להתעסק אם אופנוענים!!!

פורסם

תארגן בבית שלך מיטה- אני מגיע היום בלילה :twisted:

 

להביא את האלת בייסבול, האלת שוטרים או שתייהן? :twisted:

"או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק" (מוטי גנץ)

פורסם

אותו הסיפור קרא לאבא שלי.

בשבת בצהריים כל השכונה בחוץ!!! יום קייצי נעים יחסית. אבא עושה לבת שלו סיבוב על הטרקטורון אמא עושה כביסה והבן משחק בלגו במרתף. שכן רואה כמה חברה פותחים את תא המטען ועושים שם משהו עד שהוא קולט שהם פתחו את דלת הנהג ואז הוא אומר לאמא. אמא מתקשרת לאבא אבא מגיע בדהירה על הטרקטורון האמיץ, הגנבים נבהלים ובורחים אבא מתחיל מרדף עם האוטו תוך כדי הוא מתקשר למשטרת כפר סבא כדי לקבוע איתם מארב לפני שהם נכנסים לטירה (אנחנו גרים לא רחוק מתל מונד) בקצה של שביל הגנבים קולטים שחסמו אותם ואז הם מנסים לברוח. אבא יורה שני כדורים באוויר כדי להפחיד הנהג משתטח על הרצפה השני בורח לפרדס והשלישי נשאר באוטו (סובארו DL = סובארו פשע, תרתי משמע). השוטירם אומרים לאבא לבוא לתחנת המשטרה לתת הצהרה. אבא אומר להם שהוא יגיע עוד שעתיים כי הוא צריך לעבור בבית. אבא מגיע לתחנת המשטרה לתת הצהרה אומרים לו שהוא צריך להפקיד את כלי הנשק שלו לחודש בגלל שהוא ירה באוויר. כמובן שהוא השאיר אותו בבית. אומרים לו להביא אותו מחר. לפני שאבא הולך הוא שואל מה קורה אם הגנבים. השוטרים אומרים לו שהם השתחררו בגלל איזה טעות משפטית או משהו כזה לפני שעתיים. אבא הגיע לתחנת המשטרה לפני ארבע שעות. את הנשק בסוף לא החרימו בגלל איזשהי בעיה במחסן ההחרמה של המשטרה.

 

מה מוסר ההשכל של כל הסיפור הזה?

 

שהגנבים השתחררו עוד לפני שאבא שלי יצא מתחנת המשטרה, איזו מן מדינה דפוקה יש לנו?! :mad:

למכירה - פולריס ריינג'ר. 2002. פרטים בה"פ או כאן:http://carsforum.co.il/vb/showthread.php?t=129096

פורסם
ההלם.

 

גם לטובים ביותר זה קורה, אני מניח.

גם בימים שהכי לא ציפית לכך.

 

היום הזה החל בצורה שגרתית למדי.

מקלחת, אין זמן לקפה, רוצה להגיע לעבודה בזמן פעם אחת אולי סוף כל סוף, לוקח את הציוד, שם את מגני הברכיים, המעיל, הכפפות, המגפיים והקסדה ביד והתיק על הגב.

 

יורד למטה ומתחיל בטקס היומי:

 

מעביר לניוטרל

פותח שליש או חצי צ'וק (לפי ההרגשה) ומניע את האופנוע.

בזמן שהוא מתחמם אני מוריד את השרשרת הקדמית ונותן מבט בצמיג הקדמי לראות מה נשתנה הלילה הזה (שום דבר תודה לאל).

 

ממשיך למנעול הדיסק מאחור ושם אותו על איפה שהיה פעם האיתות.

 

ואז כמובן השרשרת האחרונה, האבוס הוותיקה שלי. זאת שנקנתה לה ב-50 ¤ מאיזה תייר שעזב את הארץ במהרה.

 

אני שולח את היד להגיע אל המנעול, המפתח ביד, ו...

כך בערך אני נשאר לשלושים שניות.

 

הפלאסטיק סביב חור המנעול קרוע, סימנים של ניסיונות פריצה אין ספור על המנעול והציר. אני לא מצליח לפתוח את השרשרת ומתחיל במלאכה של ניקוי שאריות הפלאסטיק משם.

משחרר את האופנוע ונוסע לעבודה.

 

לא קלטתי אפילו מה קרה.

 

רק אחרי זה כשהגעתי לעבודה, הבנתי את זה.

ניסו לגנוב לי את האופנוע!

הבני ז*נ*ת המסריחים, הח*רות חסרי הבושה פשוט ניסו לקחת לי את האופנוע!

 

המחשבות החלו לרוץ לי בראש. בכל אחת אני פוצע אותם בדרכים יותר ויותר קשות.

החל מחצי שנה בכיסא גלגלים וקביים, וכלה בשנתיים במחלקה לשיקום אברים.

• פיקות ברכיים שבורות,

• ניתוחי אגן ומרפק באמצע הכביש באמצעות מפתח הסוויטץ'

• סירוס האובייקט וניתוק אשכי בעזרת המפתח של הטובולארי של הקריפטונייט שלי

• מהלומות בראש עד לפגיעה מוחית קשה וניתוק כל השיניים בעזרת מנעול הדיסק הביצתי של קריפטונייט

 

כל זאת ועוד רבות.

 

מוות?

 

לא. המוות לא יאה לאנשים כאלה.

אנשים כאלה יש לדאוג כי יאכלו דרך הווריד בשנים הבאות.

שיאלצו לזהות אותם לפי בדיקת עדשת העין היחידה שתישאר טובה.

אנשים כאלה לא ראויים למוות. הם ראויים לגרוע הרבה יותר...

חזרה לאחר נעילת האופנוע שוב לאחר העבודה ואני בוחן את השרשרת לעומק יותר.

ניסיונות ניסור במספר מקומות, ניסיונות של תוכי ברורים על החוליות, מכות ושאר דברים.

 

למזלי הם לא חיבלו לי בו מרוב תסכול.

 

 

ומה עושים עכשיו?

 

עכשיו ממתינים.

מוסיפים מנעול פרסה נוסף ועוד איזה מנעול נוסף שיש בבית ככה למקרה שיבואו חברים.

נועלים אותו טוב טוב ושומרים עליו בלילה.

 

ומחכים...

 

לטובת הגנב(ים),

אני מקווה מאוד בשבילם כי עד שאתפוס אותם אני אשכח חלק מהרעיונות שיש לי בראש כרגע.

 

 

מאחל לאותם גנבים למות מוות מלא ייסורים על איזה כביש צידי לאחר שיאנסו על ידי חמולה של פסיכיים ושאת השאריות שלהם יאכלו חיות הבר.

כמעט,כמו שהחסה אומרת,זה לא נחשב...

פורסם
תארגן בבית שלך מיטה- אני מגיע היום בלילה :twisted:

 

להביא את האלת בייסבול, האלת שוטרים או שתייהן? :twisted:

 

פששש..רק אל תשכחו לשים קונדום :wink:

פורסם

בוקסים ובעיטות לראש מאז (9 שנים איגרוף תאילנדי וקצת יותר מדי תחרויות מועדון)כך שהזיכרון שלי רעועע,אבל פעם,לפני שרוב רוכבי הGSנולדו,היה מפגש האופנועים במילקיוואי בלונדון מיניסטור,אחד מאושיות המפגש (חוץ מאדל היפה בנשים שהלכה עם רוב האופנוענים...)היה איש גדול שקראו לו בוננזה.עכשיו,גדול על בוננזה קצת מחוויר אותו,אז בואו נגיד שלצדו בני בייקר,שגם היה חבר שלו, נראה כמו דוגמן למזון בריאות...אותו בוננזה,הצליח לתפוס במו ידיו את המסכן שניסה לגנוב לו את האופנוע,(ונודה,זה נדיר,הם איכשהוא יודעים מתי הקורבן ישן...)תפס אותו,הכניס אותו למקלט,וממש,אבל ממש, שבר לו את העצמות,זו היתה תקופת טרום חסידי זכויות אדם מסריחים,שהצליחו להביא אותנו למצב שבו זכויות העבריין עולות בעשרות מונים על זכויות הקורבן,אז הגנב כמובן לא הגיש תלונה,אלא נעלם לחשיכה ממנה הוא הגיח,ואני נתאר לעצמי שכל פעם שהוא רואה אופנוע כואבות לו כמה עצמות כמו שלנו האופנוענים הזקנים כואבות כמה עצמות לכל החיים (סקניה איך הכתף?אל תדאג-זה לתמיד...)ולך,TYGER,לפני שאתה מתלהב להרביץ כדאי לך להיות בטוח שאתה יודע להרביץ (ולא, חוג ג'ודו או קורס קרב מגע בצבא לא נחשב)... 8)8)

dont drink & drive, just smoke & ride

פורסם

אני רוצה שתבטיחו לי שאם מישהו ינסה לגנוב לי את הבייבי ואני אמצא אותו איכשהו, אתם תעזרו לי לפוצץ לו את הצורה, כי לי זה יהיה קשה לעשות הכל לבד, ואנחנו נלמד את הבנזונה ואת כל החברים שלו שלגנוב זה פויה!!!

אוקיי?!

:twisted:

המדריך למתרסק- רק אצלי במלאי

פורסם
תארגן בבית שלך מיטה- אני מגיע היום בלילה :twisted:

 

להביא את האלת בייסבול, האלת שוטרים או שתייהן? :twisted:

 

פששש..רק אל תשכחו לשים קונדום :wink:

 

:?:?:?

"או כן או לא, מה שבטוח - אולי, וגם זה מוטל בספק" (מוטי גנץ)

פורסם
כל הברכות שלך ועוד... :evil:

 

 

הלוואי נתפוס פעם איזה גנב קטן ונלמד אותו לקח שילך לספר לכל החברים הזבלים שלו שאסור להתעסק אם אופנוענים!!!

 

מקווה שהוא ילמד להסביר בסימני ידיים או בכתיבה על לוח עם אצבע אחת...

When a world of oppertunities comes knocking at your door,

Make sure you know where is the rear exit.

 

There's no place like 127.0.0.1

 

הכל עובר בחיים.

גם החיים.

פורסם
פטיש?

 

אפשר לחדד אותו מעט בבקשה?

When a world of oppertunities comes knocking at your door,

Make sure you know where is the rear exit.

 

There's no place like 127.0.0.1

 

הכל עובר בחיים.

גם החיים.

×
×
  • תוכן חדש...