Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

השד מדימונה ותיבת פנדורה


dir="rtl" style="text-align:right;"> שימו לב! השרשור הזה בן 5154 ימים, שזה ממש ממש הרבה ולכן הוא ננעל.

אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא - פנו לאחד המנהלים ונפתח את השרשור חזרה לתגובות.

פוסטים מומלצים

פורסם

שלום לך,

אני בעלים של טרקסיון. ום אני כבר החלפתי ציריה. אלא...שאני הצתידתי מבעוד מועד בכל החולצים הדרושים. ככה אני, מרגע שהחלטתי שהטרקסיון אתי על מנת להישאר רכשתי את כל הכלים היעודיים. ויש לא מעט בסיטראון. מן פטנטנ כזה שמכריח אותך להיכנס למוסך סיטרואן. היום עושים את בעזרת מחשב.

וולאה....קשה לי להבין איך פירקת את הציריה ללא כלים מתאימים. יש שם אום שתקוע אי שם, וללא מעין בוקסה משוננת לא ניתן לפרק אותו.

אבל.....כל הכבוד. נהניתי מאד לקרא את עוללות הטרקסיון שלך, ועוד יותר על הנחישות.

וכמו שכבר נאמר-

לא לכל אחד יש סיטראון

אבל מי שיש לו, הוא לא כל אחד

אריה

בעיקר סיטרואן

טרקסיון 1955

ds 1972

sm 1972

פורסם

מהמממ...

לא רק שהייתי באותן שנים הרפתקן חסר-מעצורים וחסר-נסיון גם יחד, ולא רק שהייתי תפרן, ולא רק שלא היו בנמצא לא מחשב ולא אינטרנט (שנות השבעים!) - אלא גם:

שהיה לי רובר 10 - ניגודו המוחלט והאולטימטיבי של הטרקסיון.

מכונית שמרנית, שהחזון היחיד של מתכנניה היה שתתניע תמיד ותיסע שני מייל עד לסניף הבנק או המרפאה בה עבד בעליה, ושתעשה רושם טוב על הלקוחות. שדי לאחזקתה בכמה מפתחות רגילים, ושהמפעל שייצר אותה עשרים וכמה שנים לפני שעברה לידי (יד שלישית) שלח לי בדואר אויר מדריכים והוראות אחזקה מיד כשבקשתי עזרה. (סיטרואן כלל לא ענו למכתבי).

בתמימותי חשבתי אז שזה אותו הדבר... ואפילו לא ידעתי שקיימים חולצים מיוחדים.

כן, וגם היה לי רוזלס.

ברזלים מעופפים שעושים בום, רובר חוזר מהמתים:

http://lulisml.wordpress.com/

פורסם

את שלהי שירותי הצבאי עשיתי בבאר מנוחה. מערבית למקום של כושי- הקלומטר ה101. אלא שאז לא היה דבר. גם הכביש המוביל מערבה לא היה קיים.

באחת הנסיעות לאילת עם הטנדר פיז'ו 404 נתיקע הרכב. אני ממש זוכר את המיקום. הכביש עבר במקום הזה על מידרון שמולא באדמה. למטה, על פני הקרקע חציו מכוסה בחול שכב מה שנותר מטרקסיון. שמתי לב לכך .

הוכחה לכך שזרע השגעון היה שם כבר אז. לפני כ35 שנה

אריה

בעיקר סיטרואן

טרקסיון 55

פורסם
ואז יוצא הספר ? :roll:

 

כתוב מדהים.....

 

ירון

כל ספר שהוא יכתוב , אם על הרכב ואם על העבודה או כל דבר אחר אני קונה .

 

פשוט כתוב מעולה.

נשוי לשתי חיפושיות 74 1300 האחת ידנית השניה חצי אוטומטית כבר לא חצי אוט' :twisted:.

וגם לסובארו בראט (טנדר ) 81 4X4.

  • שנה מאוחר יותר...
×
×
  • תוכן חדש...