סנה נגד פרוסט - הקרבות הגדולים

[דובי מילר]

לאיירטון סנה, ואת זה אתם כבר יודעים, יש לי רגש מיוחד שעל חלקו קראתם ועל עוד חלקים ממנו תקראו עוד בעתיד.

כתבה נוספת לדור שלא הכיר אותו, והפעם הקרבות הגדולים שניהל נגד אלאן פרוסט -

 

http://www.motori.co.il/content/view/162/10904/

 

 

 

דובי

 

(אגב- למי שהכתבה מוכרת, היא פורסמה בעבר במספר אתרים באינטרנט)

[yuvali]

אני דווקא אהבתי יותר את פרוסט ולא בגלל שהיה נהג טוב יותר מסנה

גם אז, הגאונות של סנה בלטה מעל לכולם והיו בתקופתו לא מעט נהגים טובים

נדמה לי שההבדלים בין המכוניות ורמתן הטכנית היו פחות משמעותיים מהיום כך שיכולתו של הנהג היתה משמעותית יותר מהיום

למרות זאת, בלטה לרעה התנהגותו הלא ספורטיבית של סנה במספר מקרים בהם הרצון לנצח העביר אותו על דעתו

חלק ממקרים אלו לדעתי לא היו "בדם חם" אלא היו כתכנון מראש "בדם קר" להוצאת יריב מהמרוץ

פרוסט היה הרבה יותר הגון וספורטיבי במובן המוסרי של המילה ובנוסף היה כמובן נהג מצוין

בתחילת שנות ה 90 יצא לי לראות LIVE את סנה ופרוסט מתחרים זה בזה ובאחרים (גם במנסל) 3 פעמים - כולל במונקו

מרוצים אלו יזכרו כחוויה מרתקת - כולל כל הפסטיבלים מסביב של אותם סופי שבוע

[דובי מילר]

אני כל כך אוהב את הויכוחים סביב האהדה בין סנה לפרוסט ולפני מספר שנים בפורום אחר התפתח ויכוח מאד מעניין ופורה בנושא.

פרוסט, אלוף עולם בפורמולה-1 4 פעמים, הגיע לעולמי בשנת 83 אני חושב כאשר רוני אהרונוביץ, אז עורך "טורבו" המיתולוגי, שידר/פירשן את מרוץ הגראן-פרי של מונקו ופרוסט היה עם הרנו טורבו הצהובה.

היה משהו מיוחד בנהיגה שלו שהיתה חדה ומדוייקת .

בשנת 84 הסיפור,מבחינתי לפחות, השתנה , שוב במונקו כאשר סנה עם הטולמאן נכנס לתמונה ותקף את פרוסט, עקף אותו וההמשך מוכר.

 

ג'ו רמירז שעבד עם שניהם במקלארן כתב בספרו לאחרונה כי פרוסט היה נהג של המבחנים והבדיקות של הרכב וכל המסביב וסנה היה הנהג של המרוץ עצמו והנהיגה ואולי זה בעצם מסכם הכל.

פרוסט שנודע בכינוי "הפרופסור" היה מאד טכני במובן של תכנון וידע ואילו סנה היה יותר עסוק בענייני הנהיגה וביכולת האישית שלו.

 

שניהם העריכו מאד אחד את השני למרות החיכוכים בינהם, בעיקר ביוזמתו של סנה כמובן.

סנה רצה, במסגרת הרצון שלו להיות הכי טוב, להגיע ולנהוג מול פרוסט באותה המכונית, דבר ששומאכר למשל אף פעם לא היה מוכן שיקרה.

מפורסם הוא ההסכם שנקבע בינהם על הקרב עד הפנייה הראשונה ומשם, מי שמוביל שולט במרוץ ללא איום מצד בן-זוגו, בכדי לשמור על שלמות הקבוצה. כמובן שסנה לא עמד בזה ותרץ זאת בתרוצים שונים, סנה היה תחרותי מדי ולא יכול היה לחשוב על מצב שבו פרוסט יהיה לפניו, פרוסט נעלב.

כמובן שזכור העימות בינהם שהביא להתנגשות מכוונת מצד סנה , אבל אסור לשכוח את הקרב אל השיקאן בין שניהם , כששניהם במקלארן ובסוף עפו החוצה.

פרוסט פרש וסנה לאחר דחיפה קלה המשיך, ניצח ונפסל בגלל המעבר בשיקאן, פרוסט זכה באליפות וסנה לא שכח לו את זה - שנה אחרי זה הוא לא חיכה לשיקאן אלא התנגש בו במכוון, כפי שהעיד בעצמו , בפנייה הראשונה אבל כל זה היסטוריה.

אחרי שפרוסט פרש היחסים התחממו בינהם שוב וידוע אפילו על חופשה משותפת שעשו וארוחת ערב ממש בסופ"ש של אימולה לפני מותו של סנה.

אין ספק שהיתה הערכה רבה בין שניהם וכל אחד מהם הכיר ביכולתו של האחר אבל הנהג שיותר דיבר אליי ולהמונים הוא סנה .

 

 

דובי