דמגים של מכוניות - בהקשר למנועים...

[נמרוד]

שלום, קודם כל אני חדש בפורום, אני רק לפני מעט זמן התחלתי להיכנס חזק לעניין המכוניות, ואני דיי חדש בכל הסיפור, אבל למדתי קצת על פעולות הרכב ובעיקר המנוע באופן עצמאי אז יתכן ויהיה לי קצת בעיה לזכור בהתחלה מושגים ושמות של דברים.

 

בקשר לשאלה, רציתי לדעת אם יש קשר מסויים בין הדגם של הרכב לבין המנוע שיש בו

למשל פגו גיטיאי, אז יש קשר בין גיטיאי לבין המנוע? אם כן, אז מהו.

ואם אפשר לתת לי שמות של דגמים ומנועים ולהגיד לי מה ההבדל ובמה מתאפיין כל אחד(להתחשב בעובדה שלכולם יש אותו כוח סוס אבל יש בו דברים שונים)

 

תודה רבה!

[sronis]

היי נמרוד וברוך הבא.

 

לשאלתך - הכינוי של הדגמים הספורטיביים הוא לרוב בעל משמעות היסטורית, או כולל ראשי תיבות ספציפיים (במקרה של ה-GTI זה שניהם...) לפעמים הכינוי הוא סתם "ספורט" או משהו בסגנון, לפעמים כולל את כוחות הסוס של המנוע וכן הלאה.

 

בעבר היה קשר בין הכינוי GTI לבין המנוע, מכיוון שה-I משמעותה הזרקה (אינג'קשן) ובניגוד לדגמים הרגילים של הגולף או ה-205, ה-GTI הייתה בעלת הזרקת דלק ולא קרבורטור. כיום מן הסתם לכל המכוניות הזרקת דלק ולכינוי משמעות היסטורית בלבד.

 

רוני

[נמרוד]

ובקשר לשאלה האחרונה, להבדלים בין מנועים, נגיד יש שני מנועים של 1600

מה יכול להוית ההבדל בהם?(בלי להתחשב כמובן בפעולות של מערכות אחרות ברכב)

תודה...

[רועי צוקרמן]

ובקשר לשאלה האחרונה, להבדלים בין מנועים, נגיד יש שני מנועים של 1600

מה יכול להוית ההבדל בהם?(בלי להתחשב כמובן בפעולות של מערכות אחרות ברכב)

תודה...

 

יכולים להיות עשרות הבדלים.

 

שני קאמשפטים או אחד, הזרקה, קרבורטור, סעפות יניקה ופליטה, נפח מדוייק (מהלך וקדח), ניהול מנוע, מספר שסתומים (8? 16?) ועוד 101 דברים...

[נמרוד]

יכולים להיות עשרות הבדלים.

 

שני קאמשפטים או אחד, הזרקה, קרבורטור, סעפות יניקה ופליטה, נפח מדוייק (מהלך וקדח), ניהול מנוע, מספר שסתומים (8? 16?) ועוד 101 דברים...

 

מה זה קאמשפטים?!?

 

כמו כן, רציתי להבין משהו. מספר השסתומים נקבע לפי מספר הצילינדרים, נכון?! אז זה ברור שאם יש מנוע עם 6 צילינדרים יש 12 שסתומים.

או מנוע עם 4 אז יש 8. לא ככה? אז איך יתכן 16?!

תודה

[razmel]

היי נמרוד.

 

כנס לאתר http://www.howstuffworks.com

 

תגלה עולם קסום.

[dor-17(mk)2]

קאמפשט או בעיברית גל זיזים אחראי בגדול על (תזמון) פתיחת וסגירת השסתומים

 

יש מנועים שיש יותר מ2 שסתומים לצילינדר מנועים אלה הולכים ומתרבים היום

אצלי לדוגמא יש 4 שסתומים לצילינדר (רנו קליאו ספורט)

יש גם מנועים יותר כמו מנועי 1.8 של קונצרן פולקוואגן עם 20 שסתומים מה שאומר 5 לצילינדר

[boomer]

20 שסתומים של פולצואגן (איזה איות עלוב) זה של הV5 לא?

[ko3]

20 שסתומים של פולצואגן (איזה איות עלוב) זה של הV5 לא?

 

לא,זה במנוע 1.8 4 צילינדרים (לכל צלינדר 5 שסתומים).

[boomer]

כמה יש בV5?

[ko3]

כמה יש בV5?

 

4 שסתומים לצלינדר.

 

נראה לי שהטכנולוגיה של שימוש ב 5 שסתומים לצלינדר היא למנועים מוגדשים.

[David A]

כמה יש בV5?

 

4 שסתומים לצלינדר.

 

נראה לי שהטכנולוגיה של שימוש ב 5 שסתומים לצלינדר היא למנועים מוגדשים.

 

במנועי הקונצרן שימוש ב-5 שסתומים לצילינדר לא מוגבל למנועים מוגדשים הוא קיים גם במנועים אטמוספרים לדוגמה סיאט לאון 1.8.

[נמרוד]

מה היתרון ואיך עובד מנוע שיש בו יותר מ-2 שסתומים לצילנדר?

[ishpuz]

מה היתרון ואיך עובד מנוע שיש בו יותר מ-2 שסתומים לצילנדר?

תראה, מנוע בעירה פנימית ארבע פעימתי סטנדרטי צריך N+2 שסתומים כדי לעבוד (N הוא אינטגר לא שלילי). השסתום הוא בעקרון נקב סלקטיבי, המאפשר מעבר דרכו בהתאם לאות בקרה מסויים המועבר אליו במקרה שלנו מגל או גלי הזיזים באמצעות דחיפים וטלטלים. הסגירה אינה תלויה באות בקרה אלא מתבצעת באמצעות משוב מכני של מערכת של אחד או יותר קפיצים. מספר הקפיצים גבוה יותר ככל שנדרשת פעולת סגירה מהירה יותר, ובדרך כלל מספר פיתולי הקפיצים הקונצנטריים האחראיים על שסתום בודד מחושב כך שלא תווצר הרמוניה ביניהם שעלולה לגרום לפתיחה מסויימת של השסתום בסוף מהלכו. ראוי לציין שבמערכות דזמודרומיות גם סגירת השסתום מתבצעת באמצעות אות בקרה מגל הזיזים. מטרת ריבוי שסתומים היא שיפור יכולת זרימת נפח נתון של תערובת או גזי פליטה בזמן נתון אל ומתון חלל הבוכנה. במצב אידאלי יהווה כל שטח ראש חלל הבוכנה שסתום שיאפשר כניסה או יציאה של תערובת גזים כרצוננו. אך מאחר ומבנה תא השריפה הוא גלילי וראשו הוא בדרך כלל כיפתי, וקיים צורך במקום למצת, ומאחר והמבנה האפקטיבי ביותר לשסתום הוא עגול, קיימת בעיה גיאומטרית לניצול שטח מירבי באמצעות זוג שסתומים בלבד - כי הרי ברור שבמקרה של זוג שסתומים קוטרו של שסתום מוגבל לרדיוסו של תא השריפה (בהנחה שהמצת לא נמצא במרכז ראש תא השריפה), כלומר - אם ניקח גליל תיאורטי ברדיוס R כתא השריפה שלנו, השטח המקסימלי שזוג השסתומים יכולים יחד לנצל הוא 2*(Π*(R/2)^2). וברור שזו מגבלה. לעומת זאת אם ניקח את אותו גליל ונציב את המצת באמצעו ונניח שהמצת בעל רדיוס סיגמה (σ

ומאחר שכבר הגדרנו ש (σ

המחיר שמשלמים על כך הוא בדרך בהגדלת הסיבוכיות של מערכת הדחיפים והטלטלים של גלי הזיזים, וכן בעיתיות מבנית מסויימת בקפיצים ובמוליכים עדינים יותר - אם כי יש לציין שהטכנולוגיה היום, בניגוד לעבר - מאפשרת פתרונות לבעיות אלו ולכן מנועים אלו נפוצים יותר.

 

מקווה שעכשיו הכל ברור לך!

.