מבקש את עזרת הפורום בטיפ ועצה תרופה מקופ"ח - חלינו בקורונה במשפחה

[super-man]

שלום לחברי הפורום ואני מתנצל על הנושא הלא נעים. סליחה.

 

לצערי חלינו במשפחה בקורונה. אני לא יודע להצביע ממי מה הייתה הסיטואציה ואיך. 

נשמרנו ברוך השם מאז שהתחיל כל הקורונה בתחילת 2020.

אני הפסקתי את הלימודים שלי ונכנסו לבידוד שבמהלכו לא יצאנו בכלל מהבית.

כשלא היינו חולים ברוך ה'. אבל בשביל להישמר ובמיוחד לשמור על המשפחה.

 

יש לי אח שהוא חולה בניוון שרירים וחששנו שזה נחשב קבוצת סיכון.

וגם אמי מבוגרת עם מחלות רקע לצערי.

 

ולצערי בשבוע האחרון חלינו אחרי כמעט 3 שנים שהמחלה מוכרת.

השתדלנו לא להכניס אף אחד לבית ואני לא חזרתי ללימודים מאז 2020. 

שינוי אחד היה זה שהפסקנו בחצי שנה האחרונה לבצע קניות אונליין כי זה כבר היה קשה. ואני יצאתי לעשות קניות מרוכזות.

 

למה אני כותב את זה

כי ברוך השם אומרים שרוב האנשים יחלימו ויעברו בקלות. וזה גם מה שאני מאחל לכולם (כשלפני אני מאחל שאף אחד לא יחלה אם אפשר).

אבל כשאחי חלה ההרגשה היא של חוסר אונים. הוא עם מחולל חמצן במיטה רפואית, ואנחנו גם מבצעים לו מכשיר רפואי

שמטרתו לדמות שיעול על מנת לנקות את הריאות. בכל יום מספר סשנים כאלה.

חששנו שבן אדם במצבו של אחי לא יוכל לעבור את המחלה במיטה ולהמתין. אלא כדאי לקבל תמיכה בדמות טיפול תרופתי.

אמרו שיש כדור שמקבלים 5 פעמים ביום.

 

לא הרבה כאן מכירים אותי. אני לצערי לא בן אדם שיודע להיות אסרטיבי או לקבל/להשיג דברים גם שהם מגיעים על פי חוק או קריטריונים.

התקשרתי אל המוקד של הקופה, ואמרו לנו שרק רופא משפחה יכול לתת את התרופה, ושזה רק דרך משרד הבריאות, וצריך לשלוח בן אדם שיבדוק ואז להגיש בקשה.

לצערי אני לא הצלחתי להגיע למצב שהתהליך התחיל. ונאלצנו לפנות את אח שלי ביחד עם אמי לבית חולים.

בבית החולים הוא ברוך ה' מקבל טיפול תודה לאל ותודה לצוות ולאנשים ששם שמקדישים את חייהם לחיים של אחרים.

 

אבל חוסר האונים שאני חושב אם הייתי צריך בתור אב המשפחה להשיג טיפול שמגיע לבן משפחה. לאח שלי. ואני פשוט לא הצלחתי.

לא הצלחתי להגיע לבן אדם שיענה לי מענה שיעזור. הרגשתי חוסר אונים. כי גם למדא אין איך לתת את הכדור לצערי המענה שלהם הוא לפנות לבית חולים.

ואני יכול להבין אותם. מהקופה התאכזבתי מאוד ובעיקר התאכזבתי מעצמי שלא הצלחתי לעשות את מה שהייתי צריך לעשות. 

 

אחי רוצה להשתחרר מבית החולים ולקבל את הכדור בבית.

אמרתי לו שאני מצטער אבל אני מתבייש להגיד את זה שאני לא יודע איך לעזור לו להשיג את הכדור. את הטיפול. 

שכל המטרה שלי היא שיהיה לו טוב ותאמין לי שאני רוצה. אבל אני מתבייש להגיד שאני לא יודע אני לא מצליח כמו שלא הצלחתי כל החיים 

בדברים שהצריכו ממני לקבל דברים שמגיעים עד שזה כמו עכשיו כשזה מגיע למצב רפואי.

 

זה תיסכל אותי מאוד וגרם לי להרגיש ממש רע עם עצמי.

 

רציתי לשתף גם בשביל להרגיש קצת יותר טוב. וגם אם יש מישהו שיכול לעזור לי לספר איך הוא הצליח לקבל את הכדור.

כי אני מאמין שאחי עונה על הקריטריונים. אדם נכה סיעודי, בקבוצת סיכון, חולה ניוון שרירים, מאומת. מבוטח בקופת חולים מכבי.

 

לצערי אנחנו כאלה במשפחה גם אמא שלי ואח שלי כאלה. לפני שאח שלי אושפז בבית החולים הוא התקשר לדבר עם הרופא משפחה שלו.

הוא דיבר עם רופאה מחליפה, ואמרו לו שהוא צריך להגיע אליהם לבדיקה. הוא אמר שהוא נכה סיעודי מרותק למיטה, ואמרו לו אבל אני רואה במשפחה שהיית אצלנו פעם אחת, אתה צריך לבוא. 

וזה הדברים שגורמים לך לחוסר אונים. אתה לא מבין איך לא כתוב במחשב בבולט "ניוון שרירים מרותק למיטה"? איך הבן אדם יגיע לבדיקה? 

והשיחה הסתיימה. אני יודע שהם לא אנשים רעים אולי אלה אנחנו שלא מסבירים את המצב כמו שצריך. אבל לצערי כאלה אנחנו. אני לא יודע אם זה אנשים שקטים או בעיקר מרצים. לצערי גם כשזה נוגע לחיים שלנו לבריאות.

 

אני אודה לקבל טיפ ועצה איך לקבל את הכדור לאח שלי. בבית חולים מכבי.

אני ואמי ברוך ה' נעבור בלי הכדור תודה לאל. אני רק רוצה שיהיה למקרה חירום עבור אחי.

לצערנו ניתקנו את עצמנו כל החיים מהחברה ואנחנו לא מכירים אף אחד. אם היינו מכירים אנשים להיעזר בהם

אולי היה ניתן לשאול מישהו שיכול לעזור עם מכר או מכרה במכבי או במשרד הבריאות. אולי קצת יותר למעלה.

לצערנו כל החיים היינו רק שלושתנו וככה למדנו להסתדר ולהתרגל למה שיש.

אם הייתי רוצה להעביר מסר מכל הטקסט הארוך. כתודה לכל מי שהשקיע וקרא.

אל תנתקו קשר עם אנשים שאתם מכירים בחיים ושמכירים אתכם. תשמרו על קשר עם אנשים. תעזרו לאנשים כמה שאתם רק יכולים.

אומרים שכשאתה עוזר לאחר אתה קודם כל עוזר לך. אני יודע שהיום לאנשים אין סבלנות למשפטים כאלה אבל כשנזכרים כשעזרנו למישהו, אנחנו

נזכרים שזה באמת קודם כל שיפר לנו את המצב רוח.

תעזרו בכל אפשרות והזדמנות שיש לכם ובעזרת השם אני מאחל לכם שלא תצטרכו, אבל כשתצטרכו, שיעזרו גם לכם.

שלא תהיו במצב שאתם חלילה רק המשפחה הגרעינית שלכם 2-3 אנשים כי אני אומר לכם מניסיון אי אפשר להסתדר ככה בחיים. זה לא מתכון לחיים בריאים.

 

אני אף פעם לא פרסמתי פה את המספר שלי. כי כל החיים התביישתי שמה שאני כותב שיגרום לאחרים לדעת לפי הטלפון, מי אני, ולגלות  שההוא שחיצונית נראה בסדר, יש לו מצב כזה בבית.

אז גם עכשיו אני קצת מפחד לפרסם את הטלפון לצערי. מי שירצה שישלח לי בבקשה הודעה פרטית ואני אשיב עם הפלאפון שלי.

אם יש לכם לתת לי טיפ או עצה או כל דבר. אני כרגע לבד בבית. אני לא יכול להגיע אליהם אל אמי ואל אחי. 

רק חושב איך לדאוג לתרופה למקרה ואחי יבקש שישחררו אותם ויחזרו לבית. כי גם לאמי לא קל שם היא לא ישנה ויושבת ליד אחי וקר לה מאוד ללא כסף לקנות משהו.

כי לא חושבים על הדברים האלה בשנייה שמתפנים. ואין איך לתת להם עזרה. כי אני לא יוצא מהבית. וכמו שסיפרתי אנחנו רק שלושתנו. הם שם ואני פה.

כמה קשה שהמשפחה קטנה וכמה קשה שאין במי להיעזר פשוט חוסר אונים וכבר בכיתי מספיק. 

 

אני מקווה שתבינו למה פרסמתי פה. בכל הזמן שאני רשום כאן. בכל פעם כשהיה לנו קשה הייתי פונה לפורום הזה זה היה המקום היחידי שלי לפנות אליו.

[phpclub]

כואב לי הלב כל פעם מחדש לקרוא את הדברים שאתה כותב. 

בראש ובראשונה לאחר הקורונה אתה צריך לתפוס רגליים וללכת לטיפול פסיכולוגי, יש לך המון אמונות ומחשבות לא בריאות, אתה חי חיים שהם גם ככה קשים מאוד ומוסיף עליהם קושי של אי יכולת התמודדות בסיסית. 

אתה בסוף תעביר את כל חייך בדאגה לאמא שלך ואח שלך בתוך 4 קירות סגורים, בלי חיי חברה, בלי חברים ובלי זוגיות. אם אתה לא תחליט לשנות את זה, אף אחד לא יוכל לעזור לך. 

 

 

לגופו של עניין למיטב הבנתי את התרופה נותנים בתחילת הקורונה כמניעה לא כטיפול, 

אני בקלות הגעתי לזה ע"י שיחה עם רופאה, הסברתי שאני בסיכון כי ככה וככה וכעבור יום קיבלתי טלפון ששואל אותי אם אני רוצה לקבל את התרופה, כבר התחלתי להרגיש טוב יותר אז ויתרתי. 

 

דבר עם רופא ואם אחד לא עוזר אז עם עוד אחד ועם אחות תורנית ועם רופא תורן ואל תרד מהקו עד שיעזרו לך, שיכוונו אותך מה צריך לעשות ותסביר שאח שלך לא נייד ולא יכול להגיע. 

 

אגב אמא שלך בלי כסף, אין ביט? כרטיס אשראי? למה אתה לא יוצא מהבית? 

 

הקורונה נגמרה מזמן ויש גם חיסונים למדוכאי מערכת חיסונית (אמא שלי עברה כאלה) 

[sperial]

@phpclubנתחיל בכך שהקורונה רחוקה מלהגמר. כבר מספר שבועות מספר החולים גדל, וככל הנראה מה שאנחנו רואים באתר משרד הבריאות הוא רק קצה הקרחון, כי רבים מאוד מסתפקים בבדיקה ביתית ואינם מדווחים במערכות.

 

@super-manשוב, אתה שופך את ליבך. אבל אני לא בטוח שאתה צודק. כמובן שאין לי מושג מה מצבו של אחיך, לא מבחינת המחלה הבסיסית שלו ולא מבחינת הקורונה. אני גם לא יודע האם הפקסלוביד - זה שמה של התרופה - היא אכן המתאימה לו. יש תרופות אחרות, אבל מרביתן ניתנות רק במסגרת אשפוז. אז אני סומך על הרופאים שנותנים לו את הטיפול הטוב ביותר שיש בידם.

 

תביא בחשבון שהפקסלוביד מאופיין בהרבה תגובות עם תרופות אחרות, ועל הרופא לשקול איזו תרופה  חשובה יותר. שוב, אני לא מכיר את אליך, אבל אם הוא מקבל תרופות קבועות צריך לשקול מה יקרה אם ישולבו עם הפקסלוביד.

 

טוב שלקחת את אחיך לבית החולים. פעם אחת כיוון שמצבו הנשימתי הבסיסי בעייתי, ועם הקורונה הוא עלול להחמיר במהירות, ובבית החולים יוכלו להגיב מהר, מה שלא אפשרי אם הוא בבית. פעם שניה היא אתם, כי בעת הטיפול באחיך אתם נחשפים לנגיף, ואם תחלו בקואונה אתם עלולים להגיע למצב שלא תוכלו לטפל בו.

 

ודרך אגב, אם טרם קיבלת את מנת החיסון החדש, וכם חיסון נגד שפעת, שוחח על כך עם הרופא שלך. חיסון שלך ושל אמא יעזור לצמצם את סכנת החשיפה של אחיך. כשיחלים הוא יהיה מוגן לזמן מה, אל לא לעולם חוסן, והוא פגיע במיוחד.

[Nakamichi]

עשית מה שנכון לאחיך במקרה הנ"ל ופינית אותו לבית חולים.

יש כמה כדורים "נגד קורונה". בבית חולים ובקהילה ניתנים טיפולים אחרים.

בקיצור מה שאני רוצה להגיד זה שלפעמים אתה לא צריך את מה שאתה רוצה אלא משהו אחר לגמרי.

ובמקרה של אחיך לא חושב שהיה נכון להשאיר אותו בבית.

 

אז אל תדאג. אתה היית בסדר

 

[Ron Poh]

חבל לי כל כך שאין סמיילים לצרף להודעה שלך, של אמפטיה או בכי.
עצוב לי במיוחד לקרוא על ההרגשה שלך, שלחתי לך הודעה בפרטי.
אתה בחור אמיץ וטוב לב, כל הכבוד לך.

עריכה אחרונה ב-1 לדצמבר, 2022 על ידי Ron Poh

[Night Driver]

למרות שלא פשוט להיות במחלקת קורונה שם יש טיפולים שאי אפשר לתת בבית.

 

אחיך בנקודת פתיחה גרועה מלכתחילה וטוב שיהיה בהשגחה בבית חולים.

 

תרימו טלפון למשרד הבריאות ובדקו אם אימא שלך זכאית לכדור. אבא שלי היה עקשן, החליט שהוא משתפר, לא לקח את הכדור ובסוף אושפז עם חמצן ל 5 ימים.