מעבר מ 2 ילדים ל 3

[netanel1014]

לפני 1 דקה, שביט כתב:

 

לא רוצה לחטוף, ובטח לא רוצה להפוך ל"שירשורפלצת דתיים חילוניים", אבל כשאתה מדבר עם אדם חילוני (או כזה שאתה לא יודע מהי הזיקה שלו לדת), בטח דרך המקלדת ולא פנים אל פנים, תשאיר את בורא עולם בצד. 

כשבורא עולם יקום במקומי לעבודה, אני אשאיר את הפרנסה בידיו. עד אז, שכל אחד ידאג לפרנסה שלו, ובורא עולם ידאג לדברים אחרים. 

הוא דואג לך 'מלמעלה' , עצם זה שאתה מתעורר בבוקר בריא ויכול ללכת לעבודה זאת גם דאגה לפרנסה. הרי את הגוף קיבלת במתנה .

[שביט]

אם הייתי יודע שקיבלתי את הגוף שלי במתנה, הייתי שומר את פתק ההחלפה. 

 

עזוב, אתה יודע בדיוק למה אני מתכוון. 

 

יש אנשים שלא אוהבים לקרוא את הדברים האלה ולא מאמינים בהם. אל תדחוף את אמונותיך בכוח על מישהו אחר, גם אם הוא יהודי יקר, כי אתה לא מכיר אותו ואתה לא יודע מה עמדתו בעניין. 

 

יאללה, חטפתי מספיק. חזרה לנושא

 

[David32]

כול היסורים האלה וזאת מתנה?

סעמק.

 

[netanel1014]

לפני 8 דקות, David32 כתב:

כול היסורים האלה וזאת מתנה?

סעמק.

 

אתה צודק. אבל היית מוכן לוותר על כל זה אם הייתה לך האופציה?

[David32]

מה זאת השאלה הזאת? 

לא יודע, מה זה לוותר? ללכת להתאבד עכשיו? למות ברגע כאילו ניתקו לי את החשמל? לא להיוולד בכלל?

[itaysamurai]

לפני 22 שעות, mazinya כתב:

אני מרחק יריקה מגיל 40 ויש לי 2 ילדים בני 3 ו 6.  יש דיבורים על שלישי (מצד האישה בעיקר, לי קשה לחזור שוב אחורה ללילות הלבנים וכו' אבל מבין שכשהיא נחושה אין לי סיכוי) ורציתי לדעת מאלו מכם שהיו באותו מצב,  האם המעבר בין ילד אחד ל 2 דומה למעבר בין 2 ל 3?

לאילו דברים טובים וגם פחות טובים עלי לצפות? דעות ועיצות יתקבלו בברכה

הנתונים שלך ושלי די דומים. יותר נכון, היו.

בגיל 40, אחרי שאשתי הפסיקה לנסות לשכנע אותי, הבנתי שאני לא יכול למנוע ממנה את זה והלכנו על השלישי/ת.

היום היא בת שנתיים, ברור שהיא הכי מעלפת מאז ומעולם.

וברור לי שעשיתי טעות. למה? כי כל מה שחששתי ממנו, בא בחזקת 200.

לחלוטין מספיקים שניים, גם למגוון המשימות שילדים מייצרים וגם זה לא שמנעת מאשתך ילדים בכלל. יש לכם שניים.

יש אנשים שמקבלים טוב אבהות מאוחרת יחסית, או הפתעה מספר 3 בלי שממש זרמו עליה.

ההתלבטויות שלך הן לא מאין, אתה מרגיש שמספיקים לך שניים וזה לגיטימי ולרוב האנשים גם נכון נפשית וכלכלית.

חייבים להכניס את זה למשוואה ולא לדבר על ילדים רק במובני ניו אייג'/דתיים לא רלוונטיים.

 

 

מי שמתכוון להגיד את אחד או כל המשפטים הבאים:

1. אתה תראה כשתהיה יותר מבוגר

2. בנות זה בשביל האבא

3. זו רק ההתחלה שהיא קשה

4. מה, היית מוותר עליה?

 

נא לבלום או שאמצא איפה אתם גרים ואבוא אליכם עם השלישייה שלי בשעות ההרדמה.

 

[Nemesis]

^^

אני מצטרף עם השלישייה שלי. 

[mazinya]

לפני 22 דקות, itaysamurai כתב:

הנתונים שלך ושלי די דומים. יותר נכון, היו.

בגיל 40, אחרי שאשתי הפסיקה לנסות לשכנע אותי, הבנתי שאני לא יכול למנוע ממנה את זה והלכנו על השלישי/ת.

היום היא בת שנתיים, ברור שהיא הכי מעלפת מאז ומעולם.

וברור לי שעשיתי טעות. למה? כי כל מה שחששתי ממנו, בא בחזקת 200.

לחלוטין מספיקים שניים, גם למגוון המשימות שילדים מייצרים וגם זה לא שמנעת מאשתך ילדים בכלל. יש לכם שניים.

יש אנשים שמקבלים טוב אבהות מאוחרת יחסית, או הפתעה מספר 3 בלי שממש זרמו עליה.

ההתלבטויות שלך הן לא מאין, אתה מרגיש שמספיקים לך שניים וזה לגיטימי ולרוב האנשים גם נכון נפשית וכלכלית.

חייבים להכניס את זה למשוואה ולא לדבר על ילדים רק במובני ניו אייג'/דתיים לא רלוונטיים.

 

 

מי שמתכוון להגיד את אחד או כל המשפטים הבאים:

1. אתה תראה כשתהיה יותר מבוגר

2. בנות זה בשביל האבא

3. זו רק ההתחלה שהיא קשה

4. מה, היית מוותר עליה?

 

נא לבלום או שאמצא איפה אתם גרים ואבוא אליכם עם השלישייה שלי בשעות ההרדמה.

 

זה בדיוק מה שאני חושש ממנו. האמת שגם אמרתי לה בדיוק את המשפט הזה, שזה לא שמנעתי ממך ילדים. יש לך 2 ילדים. יש הבדל בין 2 ילדים ויאללה נביא 3 לבין זה שאין לנו בכלל ואני מונע ממך. היא גם רואה את החברות שלה מסביב משריצות ילד 3 וזה עוד יותר מבאס אותה.  היא גם אומרת לי שזו לא יכולה להיות החלטה חד צדדית שלי כמו שזו לא יכולה להיות החלטה חד צדדית שלה. צריך להחליט ביחד. הבעיה שאין פה באמצע. זה או שכן או שלא. חלק מהטיעונים שלה בעד זה אם חס וחלילה יקרה משהו למישהו מהם אז לא תישאר רק עם אחד וגם בגלל שלה יש 2 אחים וזו הייתה חוויה נהדרת בשבילה, אז היא רוצה שגם לילדים שלה יהיה יותר מאח/אחות אחת ויחוו את אותה חוויה.  בקיצור לא סביר שאשכנע אותה ולא סביר שהיא תשכנע אותי.

 

 

עריכה אחרונה ב-11 ליולי, 2021 על ידי mazinya

[omricn]

לפני 23 דקות, mazinya כתב:

חלק מהטיעונים שלה בעד זה אם חס וחלילה יקרה משהו למישהו מהם אז לא תישאר רק עם אחד

ואוו.. סורי אבל זו לא צורת חשיבה מחוברת כל כך.. 

אגב, אני גם נמצא במצב "די" דומה אבל מורכב יותר - אני - גרוש עם ילד (7), היא - גרושה עם ילדה (9) והיא מאוד רוצה ילד משותף

[MiniMiz3r]

לפני 49 דקות, mazinya כתב:

בקיצור לא סביר שאשכנע אותה ולא סביר שהיא תשכנע אותי.

 

או שאתה תתבאס 3-4-5-6 שנים או שהיא תתבאס כל החיים. אין פה באמת דילמה. בהצלחה עם האוטו.

[איציק נ.]

לפני 23 שעות, mazinya כתב:

אני מרחק יריקה מגיל 40 ויש לי 2 ילדים בני 3 ו 6.  יש דיבורים על שלישי (מצד האישה בעיקר, לי קשה לחזור שוב אחורה ללילות הלבנים וכו' אבל מבין שכשהיא נחושה אין לי סיכוי) ורציתי לדעת מאלו מכם שהיו באותו מצב,  האם המעבר בין ילד אחד ל 2 דומה למעבר בין 2 ל 3?

לאילו דברים טובים וגם פחות טובים עלי לצפות? דעות ועיצות יתקבלו בברכה

 

כמספר האנשים שתשאל, מספר הדיעות שתקבל.

לי באופן אישי קשה המחשבה של להתחיל את כל ה"לופ" הזה מחדש, במיוחד אחרי גיל 40.
בנוסף, קשה לי גם לחשוב שבגיל 60-65 יסתובב לי TEENAGER או חייל בבית (בידיעה שעד שהם יגדלו הם עוד יעברו שלב מסויים של לימודים או כל דבר אחר - ואז יעברו עוד כמה שנים טובות... ואז אתה כבר ב 70 ואפילו יותר).
אני יכול לנחש או לשער שאצל כל אחד בראש יש איזה גיל מסויים שהוא היה רוצה שהגוזלים כבר יעזבו את הקן ושתוחזר לו הפרטיות שלו לאלתר  .
אז ברור לי שהיום, עם כל הילודה המאוחרת, אנשים עוד לא מבינים את זה כי הדור הזה עדיין לא חווה את זה, אבל אם תשאל אותי - אנשים עוד יאכלו פה לקרדות ללא הכרה.

איציק

[vadim6385]

לפני שעתיים, David32 כתב:

מה זאת השאלה הזאת? 

לא יודע, מה זה לוותר? ללכת להתאבד עכשיו? למות ברגע כאילו ניתקו לי את החשמל? לא להיוולד בכלל?

 

אני מחכה שימציאו טכנולוגיה שמאפשרת להעביר את התודעה שלך לגוף אחר, כמו בaltered carbon.

 

נפגעת, חלית, הזדקנת, נהרגת? אין שום בעיה, לוקחים ממך דגימת די אן איי, משפצרים קצת כדי להיפטר ממומים ומחלות כרוניות, מגדלים גוף של בן 20, ושופכים את האימג׳ של המוח שלך אליו.

[איציק נ.]

לפני כשעה, itaysamurai כתב:

בגיל 40, אחרי שאשתי הפסיקה לנסות לשכנע אותי, הבנתי שאני לא יכול למנוע ממנה את זה והלכנו על השלישי/ת. היום היא בת שנתיים, ברור שהיא הכי מעלפת מאז ומעולם.

וברור לי שעשיתי טעות. למה? כי כל מה שחששתי ממנו, בא בחזקת 200.

לחלוטין מספיקים שניים, גם למגוון המשימות שילדים מייצרים וגם זה לא שמנעת מאשתך ילדים בכלל. יש לכם שניים.

פעם ראשונה בחיי שאני פוגש מישהו שמדבר באמת בכנות על מה שהוא חשב לפני ומה הוא חושב "אחרי". אין לי מה להגיד חוץ מ: שאפו.

איציק

[mazinya]

לפני כשעה, omricn כתב:

ואוו.. סורי אבל זו לא צורת חשיבה מחוברת כל כך.. 

אגב, אני גם נמצא במצב "די" דומה אבל מורכב יותר - אני - גרוש עם ילד (7), היא - גרושה עם ילדה (9) והיא מאוד רוצה ילד משותף

זה חלק מהעניין. אני חושב שהיא פשוט רואה את הילדים גדלים כלכך מהר ואיפשהו זה צובט אותה. גם זה שהיא שומעת משפטים כמו  "תהני מהם עכשיו כי כשייתבגרו כבר לא יהיה להם איכפת ממך" , לא תורם לתחושות שלה. ברור לי שהיא יודעת כמה קשה החוויה של להתחיל את הלופ מחדש על כל המשתמע מכך, אבל היא מוכנה לעשות את זה בכל זאת. לראות אותם גדלים כלכך מהר, היא מרגישה שהיא רוצה עם כל הקושי שוב פעם להחזיק תינוק שלה ביד וזה שווה לה את הקושי שבלופ המחודש של 3-4 השנים הקשות של ההתחלה.

עריכה אחרונה ב-11 ליולי, 2021 על ידי mazinya

[itaysamurai]

לפני שעה, mazinya כתב:

זה בדיוק מה שאני חושש ממנו. האמת שגם אמרתי לה בדיוק את המשפט הזה, שזה לא שמנעתי ממך ילדים. יש לך 2 ילדים. יש הבדל בין 2 ילדים ויאללה נביא 3 לבין זה שאין לנו בכלל ואני מונע ממך. היא גם רואה את החברות שלה מסביב משריצות ילד 3 וזה עוד יותר מבאס אותה.  היא גם אומרת לי שזו לא יכולה להיות החלטה חד צדדית שלי כמו שזו לא יכולה להיות החלטה חד צדדית שלה. צריך להחליט ביחד. הבעיה שאין פה באמצע. זה או שכן או שלא. חלק מהטיעונים שלה בעד זה אם חס וחלילה יקרה משהו למישהו מהם אז לא תישאר רק עם אחד וגם בגלל שלה יש 2 אחים וזו הייתה חוויה נהדרת בשבילה, אז היא רוצה שגם לילדים שלה יהיה יותר מאח/אחות אחת ויחוו את אותה חוויה.  בקיצור לא סביר שאשכנע אותה ולא סביר שהיא תשכנע אותי.

 

 

כן, גם אצלנו היה בליץ של מספר 3 ובכנות, היה לי קשה להתמודד עם הצער שלה במיוחד כשזה קורה מול העיניים שלנו.

לא משהו שהיה גורם לה לקפוץ מגשר, אבל וואלה - יכול להיות שהיה עובר לה ויכול להיות שזה היה מלווה אותה להמשך ופוגע בנישואים שלנו.

העניין עם חו"ח שיקרה למישהו משהו - זה קטע שאני שומע לא מעט. זה בעייתי, קצת דמגוגי אבל יושב עלינו לא טוב. 

אבל מה, משפחות של 3-4-10 ילדים לא מתות מפחד שמישהו יפגע? וחיים לא מתהפכים גם כשיש יותר משניים ומישהו מהם...?

יש לי חבר ילדות ששניים מאחיו נפלו בצבא, מ-5 נהיו 3. מישהו רוצה לדבר עם אמא שלו?

ובאמת אין מה לשכנע פה. מי שימצא את עצמו נגרר, זה יבוא לו לא טוב בהמשך.

לא יודע בת כמה אשתך והאם השעון הביולוגי גם לוחץ, אבל אם אפשר - קחו עוד זמן.

 

לפני 39 דקות, איציק נ. כתב:

פעם ראשונה בחיי שאני פוגש מישהו שמדבר באמת בכנות על מה שהוא חשב לפני ומה הוא חושב "אחרי". אין לי מה להגיד חוץ מ: שאפו.

איציק

תודה איציק. אני חושב שזו חובה של מי שמרגיש ככה אבל ברורות לי המוסכמות ומשפטי המחץ האוטומטיים כשזה מגיע לילדים.