איך מתגברים על מקרה מוות של אמא?

[avk]

היי, זוכרים את הפוסט הזה מלפני כחודש?

http://www.carsforum.co.il/vb/showthread.php?625674-%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%98%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A1%D7%A8%D7%98%D7%9F

 

אז לצערי לאחר כמה ימים מאז כתיבת הפוסט הכנסנו את אמא למיון, ומיום ליום המצב החמיר עד שאיבדנו אותה.

עבר שבוע וחצי מאז המקרה ואני עדיין מתקשה לעכל את הבשורה המרה. הייתי מאוד מאוד מאוד קשור אליה ומרגיש שלא רק איבדתי אמא, אלא גם חבר ואח. מבנאדם שכל היום היה שמח ועליז, הפכתי להיות אדם עצוב. בכל פעם שאני רואה תמונות שלה או נזכר במשהו שהיה קשור עליה, מיד הדמעות מופיעות להן.

הרבה אומרים לי שרק אם תכיר מישהי ותמצא זוגיות זה קצת יעביר לך את הבאסה. זה נחמד והכל, אבל אם זה היה קשה למציאה כאשר הייתי שמח ועליז, אז על אחת כמה שזה יהיה קשה עכשיו כשאני לא במצב רוח טוב ומרומם ברוב הזמן. אני גם לא עובד עכשיו כי כשהציעו לי חוזה עבודה בתור QA דחיתי את ההצעה כי בדיוק מצבה של אמי החמיר באותו הזמן-ככה שאני גם קירח מכאן.

אז אין אמא, אין עבודה וגם אין בת זוג וכל זה כשאני כבר בן 30. מי האמין שאגיע למצב הזה עד לפני פחות מכמה חודשים...

[sperial]

שלא תדע עוד צער.

 

אני לא בטוח ש"מתגברים" על הליכתה של אמא. אבל זו דרכו של עולם, החיים חזקים מכל, ואתה תלמד להתמודד.

 

האם אתה בן יחיד? האם אבא אתך? האם יש משפחה וחברים תומכים?

 

על הצד האופטימי - אתה רק בן 30. זה ממש לא מבוגר למצוא זוגיות ולהקים משפחה. היום הימים קשים - הרי עברת תקופה קשה מאד עם מחלתה של אמא, ונפרדת ממנה רק לפני כ-10 ימים. יקח לך זמן להתרגללמצב החדש, ולעולם לא תשכח את אמא, אבל צפה גם לימים טובים. ועוד דבר שקשה מאוד לומר, אבל כעת, כאשר המטלות החשובות של טיפול באמא אינן נמצאות כעת על כתפיך, ואחרי שתמצא את מקומך מחדש, תמצא גם עבודה. וגם תחזור לשאר הצדדים היפים של החיים.

[vladclar]

שלום,

צר לי לשמוע על מה שקרה לאמך. מה שאתה מרגיש טבעי ולא היה יכול להיות אחרת. אין לי יותר מדי בשורות טובות לתווך קצר ( מניסיון אישי, לצערי הרב ) - לפחות חצי שנה ייקח לך קצת לצאת מהמהלומה שחטפת, לצבור כוחות נפשיים ולהפסיק להרגיש כמו סמרטוט .אבל הזמן יעשה את שלו ואתה תתגבר.

הכי גרוע במצבך עכשיו זה להמשיך לשבת בבית, סגור עם המחשבות - זה עלול להכניס אותך לחרדה, דכאון.

יש לך חברים? חברים טובים, בלי משפחה וילדים, שיוציאו אותך החוצה? אם לא - תעסיק את עצמך כמה שיותר, תצא לחפש עבודה, תתאוורר בחוץ בערב, גם אם קשה לך לקום מהמיטה/ ספה. אמך היתה רוצה שתמשיך בחיים, שלא תסבול בגללה ולא תיכנס למרה שחורה.

תהיה חזק ושלא תדע עוד צער.

[sperial]

לפנ יהרבה שנים למדתי משהו על תהליכי האבל. אני לא יודע אם התאוריה עדיין מקובלת היום, אבל המרצה הסביר לנו שהרבנים שקבעו את תקופות האבל - שבוע, חודש ושנה - היו חכמים מאד, והתקופות מתאימות לתהליכים הנפשיים הנובעים מהאבדן.

 

avk - אתה עדיין בתקופת ההלם הראשונה. התחושות שלך מובנות לחלוטין. תן לזמן לעשות את שלו, אבל שים לב שאתה מתקדם נכון.

[ישה]

משתתף בצערך

 

אימי נפטרה לפני כ 15 שנה וכל יום אחר הצהריים היד שלי מושטת לחייג אליה, כהרגלי בחייה.

 

אבל החיים חזקים מהכל ותכריח עצמך להמשיך בהם.

 

ואל תבנה על זוגיות או דבר מה אחר תתחיל לחיות את חייך ואז יבואו גם הדברים האחרים.

 

אין תרופה טובה יותר מהזמן שחולף.

[nitch]

משתתף בצערך.

טיפול פסיכולוגי ע"י פסיכולוג או עובד סוציאלי יכול להועיל לך מאוד בשלושת התחומים. תגלה שזו דווקא הזדמנות פז לצמיחה כאדם.

[hans]

... ואל תיבהל מגיל 30, זה עדיין צעיר ואפשר אפילו להתחיל מאפס בכל תחום שהוא.

[yossy]

משתתף בצערך

צדק מי שאמר על מנהגי האבלות מומלץ להיצמד אילהם,

שבוע חודש שנה וכו'

אפשר להוציא ולפרוק הכל זה הזמן המתאים.

אין נחמה ואינני מאמין שעוד חצי שנה יהי יותר קל פשוט,תשכיל לבנות לך

חיים במקביל לאבלות ולדבוק בחיים, ובעשיה.

 

תיוועץ בבעל מקצוע,יש היום גם סיוע פסיכולוגי בקופות החולים.

רק אל תתן לעצמך לשקוע לתוך דברים לא טובים,

 

תנסה להתרכז במחשבות טובות למשל שהיא לא סובלת יותר ושהיא

רוצה אותך שמח ומתקדם.

 

שוב אני משתתף באבלך מחזק את ידיך ומקווה שתדע איך להתגבר על הכאב הרב.

עריכה אחרונה ב-11 לאפריל, 2017 על ידי yossy

[vadim6385]

תתחיל מלחפש עבודה. תעסוקה תעזור לך להתמודד עם אובדן.

 

או אם יש לך תחביב כלשהו, נסה להתמקד בו.

[קישו]

שלא תדע צער .אבא שלי גם נפטר אחרי טיפולים מאוד קשים במחלת הסרטן אתה אומר אלוהים כמה בן אדם יוכל לסבול .אולי תנסה להתקשר אל החברה ותסביר להם את המצב שעברת אולי הם יגידו שתחזור לראיון עבודה נוסף .הכי חשוב שתחזור למעגל העבודה כמה שיותר מהר .אתה עוד צעיר אתה יוכל להקים משפחה בלי בעיה אני בטוח שזה היה משמח אותה שאתה ממשיך את החיים שלך אפילו שזה לא קל .

עריכה אחרונה ב-11 לאפריל, 2017 על ידי קישו

[iceco]

איש יקר, מועדים לשמחה כנהוג לומר בתק הזו, כל מה שנגיד לא ידמה לצער שיש לך, לא מתיימר להבין אותו, אך אוכל לומר לך כך: נאמר כאן שהזמן מרפה וזה נכון כעת תנסה לחשוב מה היה גורם לאמא שלך נחת, שהבן יהיה מרוצה מהחיים, שיהיה בשמחה כי זה מה שאמא היתה רוצה, שימצא עבודה, מכיוון שהשגרה שתחיל על עצמך כעת תעזור לך מאוד.

 

אסור ליפול לייאוש, אני דווקא ממליץ בחום למצוא עבודה ולהכנס לשגרה.

 

במקביל בהמשך ב"ה גם אישה זוגיות ושאר ירקות מבורכים שיעזרו לך.

 

כאמור, הזמן יעזור לך ובמקביל תעזור גם לעצמך לעניות דעתי.

 

לא ממהר ללכת לפסיכולוג, החיים חזקים מהכל.

 

Sent from my Nexus 6 using Tapatalk

[חולגי]

שלא תדע עוד צער.

מאמין שהזמן בכל זאת יקהה את הכאב איכשהו.

טיפול נפשי יכול להועיל, כמו גם לנסות ולהתעסק בכל מיני דברים (החל מעבודה וכלה בתחביבים).

מותר כמובן להתאבל ולבכות. זה חלק מתהליך האבל.

תרגיש טוב .

[discoTD5]

משתתף בצערך. לוקח זמן עד שמעכלים, ועד שמבינים, ואת צריך לתת לעצמך זמן.

אל תתרגש מעצות של אחרים, ותזרום עם מה שמתאים לך. אם בא לך להסתגר שבוע ולבכות - זה בסדר. אם בא לך לצאת עם חברים לשתות בירה ולהתאוורר - זה בסדר. אין התנהגות נכונה / טובה.

לא ציינת לגבי אב, אח, אחות - גם הם באבל משלהם, אבל יש לכם מכנה משותף שיכול לחזק ולעזור אחד לשני.

לגבי החיים - אל תתרגש. דברים יגיעו כשיגיעו.

[GABIUBOGI]

תהיה חזק בן אדם, אני איבדתי את אחי לפני 4 שנים. כל אחד לוקח את זה אחרת, יש אנשים שמעדיפים לשתף עם הסביבה וזה מקל עליהם ויש כמוני ששומרים את זה בפנים ורק מעטים מהסובבים אותי מכירים את העובדה.

תבחר לך דרך, כמה שזה נשמע שקרי אבל מניסיון הזמן מרפא את הכאב.

 

Sent from my ONEPLUS A3000 using Tapatalk

[noogie]

איבדתי את אבי למחלת הסרטן כשהייתי בן 20.

הזמן עוזר בתנאי שאתה מוכן להתגבר על האובדן, אחרת רק יחמיר.

קח בחשבון שאתה הולך להשתנות גם כבנאדם לטוב ולרע.