סיפור חווית טרייד אין שלילית עם אלבר

[אלעד]

למה אני לא מופתע מכך שדווקא השם "אלבר" מתנוסס בכותרת של שרשור כזה?

ההתנהלות המתוארת פה מזכירה לי מקרה שהיה לי איתם לפני כשנתיים וחצי: הרכב הצמוד שלי מהעבודה הוא של אלבר. באחד הימים, בדרך חזרה מהעבודה, עצרתי אצל הוריי, וכשעמדתי לעזוב אותם ולהמשיך בדרכי הביתה הרכב סירב להניע.

למרות שזה נורא מפתה לכתוב על כך שהגרר המשובח שלהם גרם לכך שביקור של כמה דקות אצל ההורים התארך לכדי 7 (!!!) שעות של המתנה מייאשת ומייגעת, אני מעדיף לעבור ב-FAST FORWARD אל הנקודה שבה הגרר הואיל בטובו להופיע, אי שם באיזור חצות הליל, כשעל סיפונו רכב חלופי.

הגרריסט פרק את הרכב החלופי בחניה, ניגש אל הרכב שלי כדי להעמיסו ולפתע הודיעני שעליו לעזוב את המקום מסיבה כלשהי, ושיגיע במועד מאוחר יותר גרר אחר לאסוף את הרכב התקוע. השארתי את המפתח אצל אבי, הנעתי את הרכב החלופי והפלגתי לביתי. מקץ כמה דקות קיבלתי שיחת טלפון - על הקו היתה מישהי מחברת הגרירה.

הגברת הנכבדה שאלה אותי האם אומנם הרכב התקול נותר אצלי. עניתי בחיוב. בתגובה, היא דרשה ממני להשיב אליהם לאלתר את הרכב החלופי שקיבלתי, מכיון שמקום העבודה שלי שילם לאלבר תמורת רכב אחד בלבד, ואילו כעת נמצאים ברשותי שני רכבים של אלבר!

עניתי לה שאחרי כל הטירטור שהם העבירו אותי אז היא יכולה לשכוח מזה שאחזיר את הרכב החלופי, וממילא הדבר גם אינו עומד על הפרק מכיון שהן הגרריסט והן אני עזבנו את המקום בכיוונים מנוגדים.

היא בתגובה עוד יותר התעצבנה עלי ואיימה שהיא תחייב אותי בתשלום על שני רכבים

עניתי לה שהיא חופשייה לעשות ככל העולה על רוחה.

 

אני יכול להרגיע: לא היה שום תשלום נוסף, והרכב שלי הוחזר אלי לאחר שתוקן במוסך (למי שזה מעניין אותו, התקלה היתה בנתיך של משאבת הדלק).

אז הנה, עלי אלבר (או נציגת חברת הגרירה שלהם, שזה היינו הך מבחינתי) איימו בתשלום על שני רכבים שאחד מהם כאמור היה תקול ובכלל הושאר אצלי בגלל שהגרריסט סירב לקחת אותו, ואילו הוריו של יבגני חויבו בפועל בתשלום על שני רכבים, עקב עיכוב במסירת הרכב החדש שכלל לא היה תלוי בהם.

 

כנראה שזאת התרבות האירגונית שלהם.

עריכה אחרונה ב-11 לאוגוסט, 2015 על ידי אלעד

[bagira]

אם לא היה שום חיוב או שום נסיון לחיוב אז על מה אתה מתלונן?

 

על זה שמוקדנית שלא הייתה מצויה בפרטים שגתה?

 

צודק, אסון גדול!

[falou]

כל שופט שתגיע אליו ותיטען על חודש וחצי הצמדת רכב במתנה כי "לא היה רשום בחוזה" מגלגל אותך מכל המדרגות בטענה שאתה נוכל.

 

לא רוצה לשלם? אל תחזיק ותשתמש ברכב חודש וחצי.

 

החזקת והשתמשת? שלם בבקשה!

 

והנה העו"ד ענה מה שרציתי לכתוב:

 

על פניו כן - ידוע לאלבר שיש עסקה מתמשכת והחלפת רכב ברכב. ברגע שמקבלים תמורה אך לא סיפקו רכב - לא כ"כ מסובך לייחס התמורה לרכב הקיים ולא מופרך להניח שבית המשפט יסכים עם זה. אם לא שולם, מאידך, המצב אחר לגמרי.

 

מה שאומר "שהגיון פשוט" הוא לא כזה פשוט כשמדובר בחוק.

[אלעד]

בגירה, אני מתלונן על עצם החוצפה שלה להעלות בפניי דרישה כזאת, שנבעה ממצב שנכפה עלי מצד הגרריסט שלהם, בטח אחרי ההמתנה השערורייתית שעברתי עד שהוא בכלל הואיל בטובו להגיע.

אני אשם בכך שנשארו אצלי שני רכבים שלהם? אני מנעתי מהגרריסט לקחת את הרכב התקול? שהחברה תשבור את הראש מול הגרריסט ושלא יבואו אלי בטענות ובאיומים לחייב אותי על דברים שאינם באחריותי.

[bagira]

אני אשם בכך שנשארו אצלי שני רכבים שלהם? אני מנעתי מהגרריסט לקחת את הרכב התקול?.

 

ברור שאתה לא אשם ולכן מעבר לעימות קל עם מוקדנית אהבלה, זה לא התקדם לשום מקום ואץף אחד לא חייב אותך ולו בש"ח בודד.

 

אני לא הסנגור של אלבר פה, רק הבון טון היום הוא להשמיע טענות מגוחכות כנגד גופים עיסקיים גדולים במסגרת התפישה ש"כולם חזירים".

[אלעד]

דעתי היא שעצם האיום לחייב אותי בתשלום על שימוש בשני רכבים, כאשר אחד מהם כלל אינו בר שימוש וכאשר הסירוב לקחת אותו בא מצד נציג של אלבר - הוא הוא הדבר המגוחך פה.

מהמקרה של יבגני אני מבין שחיוב לקוח על שימוש בשני רכבים בו-זמנית בשעה שיש לו רק רכב שמיש אחד של החברה - בין אם הוא רק עומד באויר בגדר איום מטופש ובין אם הוא מתממש - הוא כנראה כבר יותר מסתם צירוף מקרים.

[oryo]

בגירה אם זורמים עם הטענה שלך, אז אפשר להסיק שאתה תומך בשיטת המצליח: כל עוד קלטת אותה בזמן אז לא קרה כלום וזו סתם 'אי הבנה', ואם לא קלטת אותה כנראה שזה לא יהיה תחת דיון בלאו הכי.

[יבגניפ]

בגירה, אני לא שותף לבון טון הזה. במקרה הזה, החלטתי לשתף, כי אני חושב שזה תרגיל מסריח מהסיבות שפרטתי לעיל, והסיפור של אלעד בהחלט מראה עוד דוגמא ליחס כזה גם.

 

אני סומך על הפרשנות הקצרצרה של רומן, שגם נתמכת על ידי עופר (רגע נדיר בו אין ויכוח על אלפא רומיאו או פוליטיקה ואפשר להסכים ). אני לא יודע מה היה קובע בית משפט, לו הוריי היו בוחרים בדרך הזו. אבל אני כן יותר ממשוכנע שזה לא הזוי ולא מתחסד לחשוב שכשאתה מתנהל בעסקה מתמשכת של החלפת רכב ברכב, ואתה מתחיל לשלם על החדש לפני שקיבלת אותו בפועל, אז ראוי שהישן ישאר אצלך, אלא אם סוכם באופן מאוד מפורש אחרת לפני.

 

שוב, מסכים שכנראה שלא הסברתי את עצמי מספיק טוב בפוסט הראשון - הנחתי שמה שתיארתי היה יותר ברור ממה שהיה באמת. שוב גם מסכים עם זה שהוריי היו צריכים להיות יותר ערניים, לשאול מה קורה בתקופה שבין לבין וגם לדרוש התחייבות לזמן אספקה, במידה והיו נדרשים לעוד תשלום על תקופת הגישור.

[oryo]

לא מסכים לגבי הסיפא, ז"א - ברור שנוח לומר "הם היו צריכים לבדוק מה קורה בתקופת הגישור", אבל אני יכול להעיד על עצמי, ציניקן שתמיד נובר בפרטים, שלא הייתי חושב שיש צורך לבדוק מה קורה במצב הזה.

זה נשמע לי ברור מאליו שבמצב בו אתה במהלך עסקת טרייד-אין, ומשלם על רכב שטרם סופק לך, אתה מחזיק את הרכב הקודם ללא עלות. אם כבר, הם היו צריכים לשלם לך על הזמן בו אתה משלם על רכב חדש ונוסע על רכב ישן - אבל זו כבר התקטננות... (חה חה חה, הבנת?)

[BEEKER]

הכל בגדר הניחוש כל עוד אין כאן תאריכים של חוזים.

 

צודק.

יכולים להיות חיובים שונים, הנגבים באותו החודש.

זה לא הופך את אלבר לרמאים.

[RK]

ויכולים להיות חיובים שאמורים להשתלם במועד X, אבל נגבים באמצעות אשראי עם הפסקת החוזה, בלי שיש לזה תנאי ואישור בחוזה, מה שגורר את הלקוח להגיש תביעה לצו עשה, בה הלקוח מנצח. נחש מי ייצג את התובע.

[BEEKER]

א) כל הכבוד.

 

ב) זה לא רלוונטי כרגע.

אין לך מושג מה פרטי החוזה של פות"ש, לכן הכל בגדר ניחוש.

[RK]

הלקוח הדיוט. הוא מתקשר עם אלבר בעסקה מתמשכת. מחליף רכב ברכב ויודע וברור לו, שכל עוד הוא משלם - יש לו רכב. זו תמצית הסיפור. הוא לא מפסיק חוזה, לא בורח, הוא פשוט מוסר את הרכב שלחברה לא משתלם להשאיר אצלו ומחכה (למה לעזאזל מחכה?!) לאחר. זה הכל.

[GOLF]

ברור שאתה לא אשם ולכן מעבר לעימות קל עם מוקדנית אהבלה, זה לא התקדם לשום מקום ואץף אחד לא חייב אותך ולו בש"ח בודד.

 

אני לא הסנגור של אלבר פה, רק הבון טון היום הוא להשמיע טענות מגוחכות כנגד גופים עיסקיים גדולים במסגרת התפישה ש"כולם חזירים".

 

כן, בין אם תרצה או לא זו דוגמא לחזירות (או אטימות אם תרצה).

בשבילו זו תפישה, בשבילך זו השלמה עם מציאות. כל אחד עם איך שהוא רואה את זה.

זו לא חוכמה לחברה ללכת ראש בראש מול לקוח יחיד, ואם אכן יחליטו ללכת ראש בראש, הם גם יכולים להכניס כל לקוח לסרט לא קטן (לא משנה מהי החברה). רק העובדה שהתחילו באיומים על חיוב, ובסופו של דבר זה לא קרה, זו חזירות לשמה.

 

תמיד יהיו אנשים שהתופסים מגופים עסקיים חזירים ורמאים. אותם גופים חושבים גם הם שכל לקוח מחפש לדפוק את המערכת. בסופו של יום, נקודת המוצא היא תמיד ארגון מול לקוח בודד ויחס הכוחות הראשוני לא פועל לטובת הלקוח.

[BEEKER]

זו חברה עסקית שצריכה להרויח כסף,

הלקוח חתם על עסקה חדשה, והמשיך לנסוע על הרכב הקודם למרות שתקופת החוזה הסתיימה.

החברה לא לקחה ממנו את הרכב, היא רק דרשה תשלום על התקופה האמורה.

זו לא דוגמא לחזירות או אטימות.

לדעתי זו דרישה לגיטימית.

 

הלקוח לא בירר מה צפוי להתרחש בתקופת המעבר (עד שיגיע הרכב החדש),

אבל דאג לפתוח מיד שרשור שיימינג כשנדרש לשלם.