תוכנית על התנהלות פיננסית של המשפחה

[sperial]

רוני - חכה עד שתתחתן. וגם אז אתה לא ממש תהיה הזוג הממוצע, כיון שאתה מבוגר יותר ואני מניח שלמרות חיבתך לרכב אתה גם מתנהל בצורה יותר שקולה (הולנדי, לא?) ויש לך איזה סכום נחמד בבנק שיוכל לשמש לתחילת הדרך.

הרגע שבו תזקק לדירה למשפחה, ויהיה זה בשכירות או ברכישה, באזור סביר, וגם תרצה לפתח את המשפחה, יגלה לך שהעלויות שונות לחלוטין מאלה של רווק שיכול לגור בדירת 50 מ"ר בסביבה לא הכי הכי.

מסכים לחלוטין שהנסיכה ומטיס המסוקים הם מקרה קיצוני במיוחד, אבל השנים שבהם זוג מקים משפחה במקביל לתחילת הקריירה (כלומר רחוק משיא ההכנסות) הן תקופה תובענית במיוחד מבחינת ההקפדה על התנהלות כלכלית.

עריכה אחרונה ב-7 למרץ, 2015 על ידי sperial

[martines]

לא בא לבנקים בטענות.

בנק אינו מוסד פילאנטרופי, בנק אינו אמור לחנך את לקוחותיו, סה"כ בנק הוא חברה להשכרת כסף, בדיוק כפי שאלדן וקל אוטו חברות להשכרת רכב.

רובם המוחלט של האנשים מאשימים את כל העולם ואחותו, חוץ מאשר את עצמם.

בפעם ה 1000 - שלא היה לי כסף, חייתי כמו אדם שאין לו כסף, וכשהייתי צריך לשפר את הכנסותי, יצאתי לעוד עבודה.

השנים הראשונות תמיד קשות.

 

מסכים רק חלקית - יש כמה צדדים שכן שייכים בלעדית לאחריות המדינה, הראשון שבהן הוא החינוך- אין היום כלל שום חינוך ולימוד כלכלה בבתי הספר, לא יודע אם אי פעם היה.

אנשים לא יודעים כמה הם משלמים באמת על ההלואה (וגם על המשכנתה) שהם לוקחים וזה כן מצריך קצת ידע כלכלי, למשל מה זה מדד, מה זו ריבית פריים וכו ...

תיכנס לכיתה באוניברסיטה ותשאל את הסטודנטים שם מה זו ריבית פריים ומה שיעורה היום - אני בספק שיהיה אחד שיידע לענות נכון. אני יכול להעיד שלא ידעתי.

תנך, ספרות, ציור, התעמלות ... כל אלה מלמדים וכלכלה לא ??? מה קורה פה ... יכול להיות שזה מכוון ?

 

דבר שני משק מאד ריכוזי יחד עם הפרטת הבנקים וההגנה עליהם מפני תחרות, יחד עם הגנה על חברות האשראי מתחרות , יחד עם יוקר מחייה מאד גבוה, יוצרים בישראל מצב מאד בעייתי.

 

דבר שלישי שהוזכר כאן, מוסר תשלומים מאד מאד בעייתי של שוטף + "נראה כבר" שנהוג במוסדות המדינה, יחד עם שוק עבודה מאד לא יציב (אנשי קבע, עובדי חברת חשמל ושאר תאגידים גדולים ושמנים לא מדובר עליכם) עם אחוז גבוה של עובדי קבלן (שוב - במיוחד נפוץ בשירות הציבורי)

 

המשפחה שאני מכיר נכנסה לחובות של 300 אלף עקב מספר הלוואות קטנות יחסית שהם לקחו בזמנים שונים. הם מרויחים יפה, ואפילו לא מוציאים יותר מידי, אבל פה ושם נפלו עליהם כמה צרות שבעקבותם הם לקחו הלוואות, ופשוט לא הבינו לאיזו צרה הם נכנסים. הריביות של ההלואות שלהם היו מטורפות אבל הם לא יודעים לחשב כמה בפועל הם משלמים עליהם.

הלוואה של 30 אלף כשפרצו להם לדירה, ועוד הלוואה של 50 אלף כשנגנב הרכב (לא היה מבוטח), ועוד 2 הלוואות בגודל הזה, סידרו להם אחרי כמה שנים חוב של 300 אלף. רק עכשיו על סף פשיטת רגל הם מבינים את המשמעות.

[sronis]

הלו, למה לקלל?

אני לא אהיה הזוג הממוצע כיוון שאני בהחלט מתנהל בצורה שקולה מבחינה כלכלית, אם כי לצערי עד שנות ה-20 המאוחרות לא התחלתי להרוויח כסף נורמלי, כך שאין לי מספיק - או אפילו קרוב למספיק - בשביל לרכוש דירה (לפחות לא בארץ ).

ברור לי לחלוטין שהעלויות למשפחה יקרות משמעותית מהעלויות ליחיד, אבל אני לא הייתי רץ לעשות שלושה ילדים לפני שאני מרגיש שאני יכול להחזיק אותם כלכלית, או לא הייתי קונה סלולרי יקר אם הוא לא היה מהווה שבריר מההכנסות השנתיות שלי. גם היום, אגב, כשאני יכול להרשות לעצמי לקנות מגוון שטויות, אני מגביל את עצמי ופשוט לא קונה משהו שאני יודע שיתן "מכה" להכנסות השנתיות שלי.

 

מעבר לזה, כשלוקחים הלוואה נראה לי בסיסי לגמרי לשאול "כמה אחזיר בסוף התקופה" ולקחת כמה מצבים ריאליים (ריבית משתנה במשק, למשל).

[sperial]

לא מקלל. בפרספקטיבה של 25 שנות נישואין כל מה שאני יכול לאחל לך הוא בת זוג נכונה. ועם עוד יותר מזל גם היא תתרום את חלקה לזינוק המשותף.

ההתנהלות שאתה מתאר היא בדיוק מה שאליו התכוונתי. אבל, היי, אתה ממש לא הישראלי הממוצע, מן הסתם יודע גם לתעדף נכון את ההוצאות ולוותר על מותרות כאשר יש הוצאות יותר חשובות. וזה, בנוסף לחוסר הבנה של מושגים בסיסיים פוגע בהתנהלות של ישראלים רבים.

 

שאלה קטנה לעוקבי השרשור: מי מכם יודע מה הרבית על קרדיט\הלוואה "מיידית" שגובה מכם חברת האשראי? מי מכם הציץ בטבלה שבסוף דו"ח האשראי החודשי? למי שיש יותר מכרטיס אחד - האם השווה ביניהם? סתם, כיון שאחד המקורות הנוחים למימון הוא חברות כרטיסי האשראי, אבל יש הבדלים עצומים ביניהם, וגם לגבי אותו לקוח - בין כרטיס בנקאי לכרטיס שאינו בנקאי. ושאלה נוספת: מי מכם מכיר את מדרגות האשראי בחשבון העו"ש שלו ומסגרת האשראי בכל אחד מהכרטיסים?

עריכה אחרונה ב-7 למרץ, 2015 על ידי sperial

[רועי עוזרי]

אגב משהו מעניין שאני רוצה לשתף, דודה שלי מצאה מכתבים משנת 1963, המכתבים נשלחו לדוד שלי זכרונו לברכה, לארץ מחברו בצרפת.

הוא רשם לו כאילו ספר על החיים שם (הוא היה מחסל בשב''כ).

הוא ציין בפרק של בחירת מכונית שהמכוניות שם עולות 0 עגול לעומת הארץ, כנ''ל לגבי שאר הדברים.

אז גם בשנות ה- 60 המצב לא היה מזהיר בארץ.

[sperial]

אתה לא יכול להשוות את הכלכלה בארץ - ובעולם - כיום לזו של שנות ה-60. בשנות ה-60 אירופה המערבית רק החלה לצאת ממשבר מלחה"ע 2 (שאחריה היו עוד 10-20 שנות מחסור, בגלל ההרס העצום), שלא לדבר על הגוש הקומוניסטי, מושג שאתה צעיר מכדי להכיר.

בכל מקרה - מכונית נחשבה בארץ למוצר מותרות מימיה המוקדמים של המדינה, ימים שהתאפיינו במחסור קשה בכל דבר, אפילו מוצרי מזון בסיסיים. אתה יודע מה? אני זוכר שעל שולחן פינת האוכל שהיתה לנו היתה מדבקה של "מס מותרות", למרות שהיה מדבר במוצר בסיסי מסוג שנקרא "לכל". יותר מזה: אבא שלי, שמקצועו רב חובל, הביא לי מהפלגה משחק "מכאנו" (שכבר נדון בפורום זה). האניה הגיעה בשבת ואני, כילד בן פחות מ-7, הייתי חסר סבלנות לקבל את המשחק. אבל לא יכולתי, כיון שהיה צריך לשלם עליו מכס, וכיון שהאניה הגיעה בשבת והמכס פעל רק ביום ראשון נאלצתי להמתין עד שהמוצר שוחרר.

[sronis]

לא מקלל. בפרספקטיבה של 25 שנות נישואין כל מה שאני יכול לאחל לך הוא בת זוג נכונה. ועם עוד יותר מזל גם היא תתרום את חלקה לזינוק המשותף.

ההתנהלות שאתה מתאר היא בדיוק מה שאליו התכוונתי. אבל, היי, אתה ממש לא הישראלי הממוצע, מן הסתם יודע גם לתעדף נכון את ההוצאות ולוותר על מותרות כאשר יש הוצאות יותר חשובות. וזה, בנוסף לחוסר הבנה של מושגים בסיסיים פוגע בהתנהלות של ישראלים רבים.

 

שאלה קטנה לעוקבי השרשור: מי מכם יודע מה הרבית על קרדיט\הלוואה "מיידית" שגובה מכם חברת האשראי? מי מכם הציץ בטבלה שבסוף דו"ח האשראי החודשי? למי שיש יותר מכרטיס אחד - האם השווה ביניהם? סתם, כיון שאחד המקורות הנוחים למימון הוא חברות כרטיסי האשראי, אבל יש הבדלים עצומים ביניהם, וגם לגבי אותו לקוח - בין כרטיס בנקאי לכרטיס שאינו בנקאי. ושאלה נוספת: מי מכם מכיר את מדרגות האשראי בחשבון העו"ש שלו ומסגרת האשראי בכל אחד מהכרטיסים?

 

זה היה בצחוק (טוב, חצי בצחוק).

האמת, חייב להודות, אני לא מבין הרבה מאוד מושגים בסיסיים יחסית בכלכלה. אבל ברגע שארצה לקחת הלוואה או משכנתא או משהו בסגנון, תאמין לי שאעשה את כל הבדיקות האפשריות.

 

אגב, אני לא יודע מה הרבית על הלוואה מיידית אבל למזלי אני לא במינוס כבר תקופה ארוכה מאוד. אבל ביום שאפילו אחשוב על להכנס למינוס - אגיע לבקר בסניף.

[sperial]

זרקתי את השאלה כיון שרכישה בקרדיט היא משהו שאנשים עושים בנקודת המכירה, בלי הרבה בדיקות. בחלק מהכרטיסים מדובר ברבית בסדר גודל של פריים +10%, לא בדיוק רבית נוחה שמצדיקה פעולה ספונטנית.

 

בכל מקרה - אם אתה כבר בחזרה בארץ כדאי שתשקיע משהו בהכרת הצרכנות הישראלית, לא רק בענייני דיור אלא בכל ההתנהלות הכלכלית שלך. יצא לי לראות את השדורים החוזרים של התכניות הכלכליות של ערוצים 2 ו-10 (השדור מקורי בשעות אחה"צ והחוזר ב-6 בבוקר) וכל פעם אני נדהם מהיצירתיות של הסוחרים השונים הפועלים במשק, ומדובר ביצירתיות שלילית, כזו הפוגעת בצרכן.

[shellcase]

ראיתי את הסרט ואני לא מבין ממה אתם מתרגשים, זה חדש לכם שאנשים מוציאים במדינה הזאת יותר ממה שיש לכם? תרבות ה'שופוני' וה'מגיע לי אז אני אקנה' חדשה לכם? המדינה שמה ז' על אזרחיה כי האזרחים שמים ז' על עצמם וזה - לא ישתנה גם בעשור הקרוב, אולי רק לרעה.

[Night Driver]

לא מקלל. בפרספקטיבה של 25 שנות נישואין כל מה שאני יכול לאחל לך הוא בת זוג נכונה. ועם עוד יותר מזל גם היא תתרום את חלקה לזינוק המשותף.

ההתנהלות שאתה מתאר היא בדיוק מה שאליו התכוונתי. אבל, היי, אתה ממש לא הישראלי הממוצע, מן הסתם יודע גם לתעדף נכון את ההוצאות ולוותר על מותרות כאשר יש הוצאות יותר חשובות. וזה, בנוסף לחוסר הבנה של מושגים בסיסיים פוגע בהתנהלות של ישראלים רבים.

 

שאלה קטנה לעוקבי השרשור: מי מכם יודע מה הרבית על קרדיט\הלוואה "מיידית" שגובה מכם חברת האשראי? מי מכם הציץ בטבלה שבסוף דו"ח האשראי החודשי? למי שיש יותר מכרטיס אחד - האם השווה ביניהם? סתם, כיון שאחד המקורות הנוחים למימון הוא חברות כרטיסי האשראי, אבל יש הבדלים עצומים ביניהם, וגם לגבי אותו לקוח - בין כרטיס בנקאי לכרטיס שאינו בנקאי. ושאלה נוספת: מי מכם מכיר את מדרגות האשראי בחשבון העו"ש שלו ומסגרת האשראי בכל אחד מהכרטיסים?

 

לי יש שני כרטיסי אשראי ואני יודע בדיוק מה יורד בכל אחד מהם. א י מחזיק שניים בגלל הטבות שונות בכל אחד מהם ולפי הקנייה אני בוחר את הכרטיס העדיף. בשניהם אין קניות בתשלןמים.

 

היה לי מינוס בעבר וגם בעתיד סביר להמיח שיהיה כי אני נגד תשלומים ומשתמש במסגרת כרשת ביטחון לדברים לא צפויים )דוד שהלך, מקרר, מחלה ודברים בסגנון. לא למותרות(. את כל היתרות אני שם בחסכונות לילדות ולימי סגריר.

[sperial]

נהג לילה, שני דברים:

קודם כל - התיחסתי לא לחיובים בכרטיס, אלא לרבית הנגבית בעסקות הלואה שונות (קרדיט, "הלואה מיידית" וכו'). עסקות שרבים מבצעים בלי לבדוק את תנאיהן. והתנאים מופיעים באותיות די קטנות, ובעקר במקום שאף אחד לא מסתכל עליו, בתחתית פירוט החשבון.

שנית - ברור לי שאתה לא הישראלי הממוצע. לא יתכן שמנהל מפעל לא יבין במימון, ברמה הרבה יותר גבוהה מהנדרש מהשכיר הממוצע, וזה משליך גם על התנהלותך בחשבון האישי.

עריכה אחרונה ב-7 למרץ, 2015 על ידי sperial

[hans]

אני לא יודע מה הריבית לקרדיט כי מעולם לא נטלתי.

נאלצתי פעם להרחיב את מסגרת האשראי ל-ק-ר-א-ת מינוס שנמשך יומיים,

ולכן אני מכיר את המדרגות. סתם פשלה בהתנהלות שלי, תזמון סביר היה חוסך

את הריבית בסך שבעה שקלים...

 

תופעת היבבנות בגיבוי תקשורתי גורמת לי לפיהוקים עזים.

הבעיה היא שזו מדיניות מכוונת עם אג'נדה פוליטית ברורה.

[sperial]

האג'נדה מבוססת על עובדות. יש במדינת ישראל מדיניות מובהקת של התנערות המדינה מהתחיבויותיה ולא, אני לא מדבר על האזרחים חסרי האחריות ש"מגיע להם". אני מדבר על שירותים שהמדינה צריכה לספק, אבל משתמטת מהם: חינוך, בריאות, בטחון פנים (כמה מתלוננים בפורום על המשטרה? בסופו של דבר מדובר בארגון מורעב כלכלית), תחבורה ראויה ועוד שירותים רבים. כיון ששירותים ניתנים בזכות מסים המוטלים בעקר על השכבות היותר מבוססות הרי שהם מאפשרים לחלשים יותר להתפתח. במצב שבו המדינה מעדיפה להפריט את השירותים הם מתייקרים - הרי הבעלים הפרטיים רוצים למקסם רווחים, והשכבות החלשות נפגעות.

[Night Driver]

זה לא רק הריביות בכרטיסים. רוב האנשים לא יודעים לחשב איזו ריבית לוקחים להם על עסקת תשלומים בחנות מול הנחת המזומן. אם היו בודקים היו מגלים שלפעמים אפילו ריבית הנשך של חברות האשראי עדיפה על התשלומים של החנות.

 

למשל 10% הנחת מזומן לעומת תשלומים לשנה שווה כ 22% ריבית שנתית על התשלומים.

עריכה אחרונה ב-7 למרץ, 2015 על ידי Night Driver

[sperial]

צודק. אבל כאן כבר מדובר בחישוב יותר מורכב, צריך מחשבון רביות וגם הבנה בשימוש בו. זה קצת יותר מסובך מהצצה לסוף דף החשבון.

אני נמנע מרכישה בתשלומים כך שאין לי צורך במחשבון, אבל, בדיוק כפי שכתבת, רוב עם ישראל נזקק לו, מחזיק סמארטפון משוכלל אבל לא מנצל את יכולותיו.