פיורי 73' - האיחוד (או: קניתי אותה שוב)

hemi · ב-15 לנובמבר, 2014

כמעט 10 שנים עברו מאז שהכל התחיל, עת נרשמתי לפורום והתחלתי בחיפושים אחר פלימות' פיורי מבציר 1973 כמו שהייתה לאבי ז"ל.

הלב כמעט קפא מהתרגשות כשגוגל מצא לי אחת בישראל, אבל ויתרתי עליה.

זמן קצר לאחר מכן, פיורי מס' 1 אותרה באחד הפורומים של חובבי הקרייזלרים בארה"ב, עשתה עלייה והגשימה לי את החלום.

אבל משהו היה "חסר" לי ב"חומה" הראשונה, היא הייתה "רק" פיורי III (למרות שכשלעצמה מדגם שיוצר במהדורה מוגבלת), ואני רציתי העתק של הפיורי של אבי, הדגם הבכיר שנקרא "גראן סדאן" ברמת הגימור "BROUGHAM" ומאובזר בכל הפינוקים.

אלוהיי ה- EBAY זימן לי את פיורי מס' 2, עם מנוע גדול יותר (6.6 ליטר), מאובזרת לעילא ולעילא, ואחרי שיפוץ ארוך ומייגע וצבע יין שנלקח מקטלוג "יגואר" היא סגרה לי מעגל.

בינתיים, החומה (הראשונה) החליפה ידיים ואני רואה אותה מדי פעם. אבל השיטוט בלוחות המודעות האינטרנטיים (תאמינו לי, זה לא בריא כלל וכלל) מצא לי "חומה" חדשה, פיורי מס' 3. עם אותו מנוע ואותה רמת גימור, אבל בצבעים שונים. ושוב התאהבתי, וזמן לא רב לאחר מכן היא נחתה אצלי בחניה, במלוא הדרה.

לצערי, מקוצר זמן ומקום, אחרי שנתיים, בלב כבד מאד ולאחר היסוסים רבים מאד החלטתי לשחרר אותה למישהו עם זמן (וחניה) שיעניק לה אהבה.

ואז, פיורי מס' 4 - עם 2 דלתות פחות אבל עם הרבה אופי - הגיעה לכאן, אבל הים לקח אותה ממני.

לפני שבועיים פגשתי שוב את פיורי מס' 3, אותה גברת עם אדרת חדשה ושלט "למכירה".

זה לא אני, זו היא, שעשתה לי עיניים, יודעת שקשה לי לעמוד בפניה. והיא כל כך צדקה.

אתמול היא התאחדה שוב עם "אחותה" ועוד פרק בסיפור האהבה שלי עם "פיורי" נרשם. גם התרגשות.

עריכה אחרונה ב-15 לנובמבר, 2014 על ידי hemi
טרם הושלם