למה שמואל ינאי, שיאן ימי המילואים, יותר חשובים מעובדיה יוסף [כ"ע]

[יבגניפ]

sperial, אני בערך בדעה שלך.

היום כבר אין כל כך צורך במססד הדתי, כפי שהוא קיים והיה קיים במשך מאות שנים.

ועדיין לי, בדיוק כמוך, לא מפריע שאנשים דתיים, כל עוד זה לא פוגע בי בשום צורה שהיא, ולרוב זה לא.

חבל לי שיש אנשים שיוצאים באמירות גורפות נגד הדת כקונספט לאורך ההיסטוריה האנושית. זה משהו שהוא כל כך מושרש בבני האדם, שקשה לי להבין איך אפשר לקטול את זה לחלוטין ולראות רק את ההיבטים השליליים בזה. אני גם חושב שהרבה פעמים זה נובע מחוסר ידע מסוים, ובגלל זה יש בזה משהו קצת עצוב, כמו שעולה כאן בכתיבה של חלק מהמגיבים.

 

אני, כאמור, גם לא חושב שחילוניות היא דווקא סממן לקידמה. בסוף זו באמת, כרגע לפחות, לא שאלה אמפירית. אולי עוד כמה שנים נדע את האמת המוחלטת.

[Cerebral Cortex]

לגבי איציק שרשם שהרב עובדיה לא מתפרנס ממכירת קמיעות, ברכות וכיוצא בזה. בלי עין הרע, הוא ומשפחתו מתפרנסים יפה מאוד מאוד מהמוצר שהם מוכרים והוא כשרות בד"ץ בית יוסף.

 

אם מדברים על בד"צים וכשרויות. לידידה טובה שלי יש פיצרייה. היא צריכה להתחנן למשגיח הכשרות שיגיע לעסק. בדרך כלל הוא איננו. מה שגורם לי לגיחוך זה שהמשגיח דורש ממנה לשמור כמות מסויימת מכל כמות קמח שהיא משתמשת להכין ממנו בצק. את הקמח היא שומרת באותה אריזה שבה הקמח מגיע. אוקיי, הרעיון הוא הפרשה של קמח לעניים, נשמע לי כאחלה רעיון. כשהמשגיח מגיע הוא זורק את כל האריזות לפח. אמרתי לאותה ידידה, במקום להפריש את הקמח הזה ואחר כך לזרוק אותו לפח אז שתתרגם את כמות הקמח שנזרק לשקלים ואת אותו הכסף תשים בקופות הצדקה שיש לה בעסק לכל מיני מטרות שונות.

אבל היא מסרבת כי זה מה שהמשגיח דורש. אם ככה, אם הקמח הולך לפח אז כל עניין המעשר לא שווה.

 

ולגבי כל מה שרשמתי שהדת מזרה פחד, שליטה, רגשות אשם וכיוצא בזה תוכלו לקרוא על זה

כאן

[יבגניפ]

טוב, דת זה לפרימיטיבים ואתה נאור ומשכיל.

 

להגיד ש"שהדת מזרה פחד, שליטה, רגשות אשם וכיוצא בזה תוכלו לקרוא על זה" ולהסתפק בזה, זה בערך כמו להגיד את זה על הקיום האנושי (מה שאולי לא רחוק מהמציאות, אבל עדיין). העיקר לסגוד ל"ישראליות" ולהלל כל מי שעשה הרבה ימי מילואים. לסגוד למדינה וללאום זה הרי בכלל לא סוג של דת. כי להלל זהות ישראלית ומי שמוכן למות בעדה זה מאוד רציונאלי. בכלל, לרצות להקריב את החיים שלך ולשבח את מי שעושה את זה, זה תמיד מאוד רציונאלי וטוב (כל עוד זה לא בשם הדת כמובן).

 

אם תרצה אי פעם קצת להרחיב את אופקך בנושא, ואולי גם קצת להבין למה כל החשיבה שלך היא פרדוקסלית, ממליץ לך מאוד לקרוא את ספרו של בנדקיט אנדרסון "קהילות מדומינות". אולי תראה שאתה סוגד לאותם העקרונות *בדיוק* שאתה כביכול יוצא נגדם, רק שאתה נותן להם שם אחר.

[Cerebral Cortex]

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות. את כל הדברים החיוביים שבדת אפשר גם לעשות גם אם אתה לא דתי.

פעם הייתי סוגד לדת, היום אני לא. פעם הייתי גזעני, אנטי הומאים, לסביות, גוים וכיוצא בזה. היום אני חייה ותן לחיות. מה ההבדל בין פעם להיום? פשוט מאוד, תוציא את הדת מהמשוואה וקיבלת מקום יותר טוב לחיות בו.

הבעייה היא שהיום אנשים שואפים להיות יותר קדושים וראויים לאל מאשר שואפים להיות בני אדם טובים ואוהבי הבריות.

[יבגניפ]

יש בעולם מיליוני חילונים שהם הומופובים, גזענים, שונאים את השאר. בברה"מ הומוסקסואליזם היה לעבירה פלילית, וזו היתה מדינה חילונית לחלוטין, שבמערכת החינוך שלה הטיפו לכך שאלוהים והדת זה "אופיום להמונים". הדת יכולה להיות גורם לכל אלו והיא יכולה להיות גם גורם מבטל עבור כל אחד מהם.

אתה לוקח את הרקע האישי שלך ומסיק ממנו על האנושות, על העבר, ההווה והעתיד שלה. החיים הם יותר מורכבים מ"אפשר גם בלי דת". אפשר לעשות ולהיות המון דברים בין אם אתה דתי לבין אם לא. אתה בוחר לראות את הדברים הרעים בדת. גם אם אכתוב כאן הרצאה אחרי הרצאה על תולדות הנוצרות ועל תפקידה של הדת כגורם מפייס, כמשמר ויוצר תרבות במערב וכו', זה לא ייענן אותך ולא ישנה את דיעותך מילימטר.

גם זו (הדעתנות שלך), אגב, היא סוג של דת. וזו בדיוק הבעיה. הגישה הזו של "בואו נהייה חילונים ויהיה טוב" לא מוכיחה את עצמה. אתה עצמך זו בדיוק הדגמא לאיך חילון לפעמים גורם לאנשים להמציא תחליפי דת למיניהם (כתבתי את זה כבר בתגובה הקודמת, על האמונה שלך ב"ישראלי", אבל גם השנאה שלך לדת היא כאמור סוג של דת). גם בברה"מ, שציינתי אותה כבר (וסתם לרקע כללי) חלק מאוד גדול מהמהפכנים החילוניים כביכול היו בעלי רקע דתי רציני. הם פשוט המירו את השלוש הקדוש הנוצרי באמונה עיוורת בקומוניזם. וככה זה, ומזה אתה יכול להסיק שהבעיה היא לאו דווקא בדת, אלא באופי של האנשים או אולי בטבע שלנו, כפי שגם sperial כתב.

מה השורה התחתונה? השורה התחתונה היא שעם כל הבעיות בדת, בטח הדת המסוסדת היום, עם כל הסלידה שלי גם ממוסד הרבנות וההתנהלות שלו, מדובר בקונספטים שמושרשים כל כך עמוק בטבע האנושי, שכנראה שהם לא יעלמו בקרוב או אי פעם.

אפשר להלחם בהביטים הרעים של הדת. אפשר גם לבקר חולות ודברים רעים שיצאו מכל אחת מהדתות. רצוי להבין שאנחנו לא צריכים את הרב עובדיה יוסף כדי להחליט מה זה טוב ומה זה רע. בין זה לבין להשאים את הדת בכל תחלואות המין האנושי יש מרחק די רב.

[SlowRide]

זוהי רק דוגמה אחת מיני רבות. את כל הדברים החיוביים שבדת אפשר גם לעשות גם אם אתה לא דתי.

אז זה הופך אוטומטית את כל מי שכן דתי לאדם שלילי?

פעם הייתי סוגד לדת, היום אני לא. פעם הייתי גזעני, אנטי הומאים, לסביות, גוים וכיוצא בזה. היום אני חייה ותן לחיות. מה ההבדל בין פעם להיום? פשוט מאוד, תוציא את הדת מהמשוואה וקיבלת מקום יותר טוב לחיות בו.

ואם אספר לך שיש גם אתאיסטים גזעניים וכיוצא בזה, ואפילו יותר מזה - דתיים שלהם לא כאלה?

הבעייה היא שהיום אנשים שואפים להיות יותר קדושים וראויים לאל מאשר שואפים להיות בני אדם טובים ואוהבי הבריות.

הבעיה היא שאנשים לא מסוגלים לקבל את מי שבוחר לחיות בצורה שונה מהם, גם כשזה לא מפריע לחיים שלהם במאומה.

אתה מתרגז פה על זה שחבורת מטומטמים שוברים אייפונים כי הם חושבים שזה יציל חיים, אני צוחק על זה שיש אנשים שחושבים שלעשות "לייק" בפרצוף ספר לתמונה של ילד נכה יעזור לרפא אותו.

מטומטמים תמצא בכל מקום, לא צריך להאמין בדת מסויימת כדי להיות מטומטם.