רכב (עוד לא אספנות) בלי ערך כספי אבל עם ערך רגשי. למכור, לגרוט או לתקן?

[BiG Kahuna]

לא יקרה כלום אם לא יישארו טמפרות על הכביש

אני בטוח שגם אמרו את זה בעבר על 127, פיאסטות ואסקורטים...

[re_ilan]

מה לא ברור? מכור את הטוינגו, תקן את הטמפרה ותמשיך להינות ממנה. גמרנו.

 

סתם שאלה: למה בכלל קנית את הטוינגו? שיטה קצת מוזרה לקנות רכב אחר עד שמחליטים האם לתקן את הנוכחי - זה יוצר סרבול בהחלטה האם לתקן, לא? תחשוב שעכשיו תתקלקל גם הטוינגו החביבה ועד שתחליט האם לתקן אותה או לא, תקנה עוד רכב ליומיום וכן הלאה וכן הלאה. ואתה עוד עלול לסיים עם עשרות כלי רכב בחניה. :-D:-D:-D:-D

[A900]

שאלה

איזה פוטנציאל טמון בטמפרה לעוד מספר שנים לדעתך ?

שכאני אומר פוטננציאל אני לא מתכוון לרכב עם ערך כספי מטורף! ואני מתכוון לרכב שיהיה מגניב ומעניין ונוסטלגי בתור רכב אספנות!

כמו שהיום ה 127, 131, 132, ריטמו, פנדה ועוד! לך תמצא אחת היום במצב נורמלי ועוד במחיר סביר, כולם היום אומרים "איפה היינו שכולם זרקו אותם?"

[הרברט סמואל]

האמת היא שאין לי בעיה כל כך חמורה של מזומנים.

אני יכול להרשות לעצמי לתקן את האוטו והנזק הכלכלי ייעלם תוך חודשיים-שלושה.

אני אפילו לא חייב להקפיא את הרשיונות. מה זה כבר 350 ש"ח לחודש בשביל רכב עובד שנח לו בכניסה לבית?

 

הבעיה האמיתית היא העובדה שהרכב רשום על שם אמא שלי (למרות שהוא משרת רק אותי כבר 3 שנים) אז היא חושבת שהכסף של הגריטה הוא שלה (אני שילמתי עליו).

 

הדרמה האמיתית היא באמת הדרמה שיעשו לי בבית.

 

עוד דבר, בני צודק. לא הייתי קונה טמפרה אחרת כי אני לא "חובב טמפרות", אלא אני אוהב את "הטמפרה שלי" כי יש לה ערך רגשי ספציפי בשבילי.

זה כמו שלא הייתי קונה מרצדס אספנות, אלא רק את המרצדס שהייתה לי במקור, כי היא הייתה הרכב הראשון שלי.

 

כבד את רצונה של האם ,אם היא כה משתוקקת ללטף שטרות ממשלה אז אל תיהיה נוקשה ותן לה את הכייף שכרוך בכך .

תיהיה גבר ותתגבר על היצר הרגעי שלך , אמא יש רק אחת .

[liorwohl]

לפי דעתי אתה סתם נשאר תקוע במקום. לא רק בשרשור הזה אלא גם בקשר לטווינגו (למרות שאני אוהב את האוטו הזה ורציתי כזה פעם אבל לא מצאתי אחת טובה)

 

גם אני אהבתי את הפיאט אונו שלי - עד ששדרגתי לפונטו, מאז האונו לא מעניינת אותי במיוחד. נתקלתי בה פעם אחת, שמעתי שהיא היתה אמינה במיוחד לקונה, עברה תאונה ותוקנה מרוב שהיא היתה אמינה, אבל זה כבר לא ממש חשוב לי בכל מקרה.

 

עכשיו הפונטו שהיתה לי עד ממש לא מזמן - בכלל לא התכוונתי לשדרג אותה, הכל בה היה טוב ויפה וממש אהבתי את איך שהיא נראתה. אבל במקרה היתה הזדמנות מצויינת לקנות פיאט פנדה מסויימת. אז כבר בקושי עבר זמן מאז וכבר אני אוהב את הפנדה ומעריך את השדרוג ולא מעניין אותי הפונטו יותר.

 

הבעיה אצלך היא שאתה לא משתדרג, אתה עובר מגרוטאה אחת לגרוטאה השניה בלי למכור את הקודמת, במקום כל הבזבוז כסף הזה אתה יכול לעבור כל פעם לאוטו אחד בודד, שיותר מתאים לך, במצב יותר טוב (בתור חובב רכב בטח חשוב לך המצב הקוסמטי של האוטו) משהו יותר ספורטיבי, יותר יפה, יותר איכותי... כשתשדרג לא תבין מה עשית עם הגרוטאות הלא נוחות האלה קודם.

 

רכב אספנות זה טוב לרכב שמממש עושה לך את זה, משהו מיוחד, למשל אצלי זה מיני ישנה. אבל סתם להחזיק את הפיאט אונו שהייתה לי בחניה כי זה היה האוטו הראשון שלי וכל מני שטויות כאלה זה סתם בולשיט. תשכח מהפיאט הזאת וזהו. זה כמו שתשמור כל מכשיר חשמלי שאתה מחליף כי הקודם שירת אותך יפה.

 

אז נסעת בטמפרה הרבה והיא שרתה אותך אבל זהו מה אתה צריך אותה עכשיו? יש לך טווינגו שזה כבר משהו שאפשר לאהוב ולשמור לאספנות, טמפרה זה סתם גרוטאה מוזרה שהשלב היחיד שבו היא תהיה מעניינת זה בעוד 100 שנה שאוטו בצורה כזאת יראה מיוחד מאוד. אז אהבת את הטמפרה אבל זה אומר שכל דבר שאהבת צריך לשמור בצד?

 

אף אחד לא יקנה את הטמפרה, והכסף של הגריטה מגיע לך, אז או שתגרוט וקח את הכסף או שאם האמא מחליטה שזה הכסף שלה אז תשאיר את האוטו זרוק ברחוב עד שהיא תבין את הרמז.

[הרברט סמואל]

שכאני אומר פוטננציאל אני לא מתכוון לרכב עם ערך כספי מטורף! ואני מתכוון לרכב שיהיה מגניב ומעניין ונוסטלגי בתור רכב אספנות!

כמו שהיום ה 127, 131, 132, ריטמו, פנדה ועוד! לך תמצא אחת היום במצב נורמלי ועוד במחיר סביר, כולם היום אומרים "איפה היינו שכולם זרקו אותם?"

 

אני לא הולך ולא מוצא ,לא פנדה ולא ריתמו ,ולא פנדה רתומה לריתמו ,נשאלנו כאן מה דעתנו ,זו דעתי ,לקחת את הכסף 10 שנים לפני ,להשקיע בטבע שכעת היא בשפל ולקצור פרות שאינם באושים בעוד עשור .

[יוסי פרנקוס]

מה לא ברור? מכור את הטוינגו, תקן את הטמפרה ותמשיך להינות ממנה. גמרנו.

 

סתם שאלה: למה בכלל קנית את הטוינגו? שיטה קצת מוזרה לקנות רכב אחר עד שמחליטים האם לתקן את הנוכחי - זה יוצר סרבול בהחלטה האם לתקן, לא? תחשוב שעכשיו תתקלקל גם הטוינגו החביבה ועד שתחליט האם לתקן אותה או לא, תקנה עוד רכב ליומיום וכן הלאה וכן הלאה. ואתה עוד עלול לסיים עם עשרות כלי רכב בחניה. :-D:-D:-D:-D

 

זה ממש לא הכוונה.

זה לא "האם לתקן". ההורים החליטו למכור או לגרוט.

אני פשוט חושב להעביר בעלות אלי וזהו, לסיים את ההיסטוריה.

ואין לי בעיה להישאר עם עשרות רכבים בחניה (אבל שיהיו אספנות, לא סתם רכבים ישנים).

 

והרברט היקר:

אתה לא אספן ולפי מה שאני רואה (אולי אני טועה), אין לך נשמה של אספן.

אספנות זה לא משהו פראקטי. זה משהו שעושים עם הלב ולא עם הראש.

[אלעד]

הבעיה האמיתית היא העובדה שהרכב רשום על שם אמא שלי (למרות שהוא משרת רק אותי כבר 3 שנים) אז היא חושבת שהכסף של הגריטה הוא שלה (אני שילמתי עליו).

אם אתה שילמת תמורת רכישת הרכב מכספך, הרי שהעובדה שהוא רשום על שם אמך היא טכנית בלבד. אינני רוצה לכתוב את דעתי המלאה על כך שאמך משתמשת בעובדה שהרכב רשום על שמה כדי להחליט על עתידו מפאת הכבוד שאני רוחש לך (ובעקיפין, גם לאמך), לכן רק אסתפק בכך שאומר לך שאתם צריכים לעבוד על היחסים בינכם.

[יוסי פרנקוס]

ניסינו לגשר קצת על ההבדלים אבל אין עם מי לדבר.

היא לא במצב נפשי יציב והדעה שלה לא ממש רלוונטית.

אנחנו בטיפול לשיפור היחסים בינינו כבר יותר משנה.

 

מה שייעשה סוף יהיה מה שאבא שלי יחליט.

[ford84]

ניסינו לגשר קצת על ההבדלים אבל אין עם מי לדבר.

היא לא במצב נפשי יציב והדעה שלה לא ממש רלוונטית.

אנחנו בטיפול לשיפור היחסים בינינו כבר יותר משנה.

 

מה שייעשה סוף יהיה מה שאבא שלי יחליט.

 

יוסי ידידי, אם יורשה לי, הבעיה היא לא בפיאט אלא במערכת היחסים המשפחתית

עכשיו ברצינות, אם הרכב יקר ללבך ויש לך אמצעים לשמור ולתחזק אותו, אל תחשוב פעמיים. הרגשת הפיספוס גדולה ולא נעימה כשזה מגיע לרכבים. אני בטוח שזר פרחים לאמא ובונבניירה לאבא ביום שישי בערב יגרום להם לחתום על העברת בעלות בחיוך אבהי ובחיבוק אמהי.

שבת שלום למשפחת פרנקוס

[חן פרחי]

היא לא במצב נפשי יציב

אני בספק אם מישהו כאן יכול לעזור לך..

[ישה]

המשוואה פשוטה מאוד: האם טעמם המתוק של 3,000 ש"ח יצליחו להקהות את הזכרונות הטובים שלך מהרכב? אם לא - אל תגרוט.

תקפיא רישיונות לשנה וחצי, בטל ביטוח וצא עם הרכב לנסיעה מסביב לבית פעם בחודש בשעה שהכביש נטוש. קווה שעד הפעם הבאה שבו תעשה לו טסט (כאמור: עוד שנה וחצי) מצבך הכלכלי ישתפר ותוכל להשקיע בתיקון מבלי לקבל את רשותה של אמך.

אלעד קבל נקודה שחורה וגדולה. מי מעז לנסוע ברכב בלי ביטוח חובה.

 

המהדרין טוענים שגם שהוא חונה סתם ולא נוסע יש לעשות ביטוח חובה, כי החוק בעיניין קצת דבילי.

 

לדוגמה ילד נכנס ברכבך החונה עם אופניו . נחשב לתאונת דרכים , והביטוח שלך צריך לשלם.

 

הא אין ביטוח סרט סרט!!

 

כיוון שלמיטב ידיעתי פרנקוס לא קורא את הודעותי (חסם אותי ), העבר לו את המלצתי.

[חולגי]

אני לא הולך ולא מוצא ,לא פנדה ולא ריתמו ,ולא פנדה רתומה לריתמו ,נשאלנו כאן מה דעתנו ,זו דעתי ,לקחת את הכסף 10 שנים לפני ,להשקיע בטבע שכעת היא בשפל ולקצור פרות שאינם באושים בעוד עשור .

 

לדעתי ,לא דנים כאן כלל בהשקעות מול רכישת/אחזקת רכב מיושן.

הרי ברור לכולנו שאין הדברים שקולים בכלל.

הרבה אנשים בפורום היו יכולים לשפר את מצבם הכלכלי אם לא היו מחזיקים רכבי אספנות/רכבים מיושנים.

הגו'ק (בראש) - זה מה שמחזיק את האספנים.

 

אני חושב שכדאי במצב הנוכחי, לנסות למצוא בית חם לטמפרה. איני בטוח שיהיה לה איזשהו ערך אספני בעתיד (אבל זו אינה הסיבה)

לגבי ערך סנטימנטלי, אני מבין את המצב. בכל זאת אני חושב שכדאי למכור.

[Avi Yaakov]

לדעתי רק בגלל הערך הרגשי כדאי לך לתקן. לערך רגשי אין מחיר. זה לא משנה בכלל איזה רכב זה. אם יש לו ערך כספי או אין. ערך רגשי זה ערך רגשי. לך עם הלב לא עם הכיס! ואל תקשיב לכל מי שאומר לך שהוא לא שווה. אני אישית השקעתי על הקטנוע שלי כפול מהמחירון שלו וזה עוד בלי מחיר של העבודה כי אני ביצעתי הכל. וכל זה רק בגלל הערך הרגשי. ובנוסף אני משפץ גולף ישנה במצב טוטלוס ואני משפץ אותה רק בגלל שאני אוהב את הרכב ולא מעניין אותי כמה יקר התיקון שלו. כסף בא והולך.

 

נ.ב סליחה על החפירה.

[zvit]

לא כל האספנים אוספים כלי רכב בשל ערכם האספני.

 

אני למשל משתייך לאלה שהיו שמחים לראות גם הרבה כלי רכב עממיים שורדים בשביל הנוסטלגיה, ולאו דווקא בשל ערכם האספני.

 

הוולוו 240 שלי למשל היא מהדגם הפשוט ביותר (מנוע B17 במקור) וסופקה לבעליה המקוריים ללא הגה כח ומזגן.

 

במהלך השנים נוסף לה מזגן לא מקורי, וקבלתי אותה מתנה מבעליה הקודמים (שלא הכרתי קודם והגעתי אליו דרך האינטרנט)

לדעתי הוא רצה לזרוק אותה כי לא היה לה הגה כח אך היו לה צמיגים רחבים שלא אפשרו תמרון במקומות צרים בהם לא ניתן לזוז כמעט.

 

אז הוספתי הגה כח.

 

בכל המקרה החזות חיצונית נשארה של רמת הגימור הנמוכה עם פנסים קטנים - ובזה ייחודה של הוולוו שלי.

 

אגב לפני מספר שבועות הייתי בדילמה דומה עם השברולט קוואלייר של אשתי שהלך לה ראש המנוע האם להשקיע 4200 ש"ח ברכב ששווה 6000 ש"ח - או לזרוק. 14 שנה שנה עם הרכב הכריעו - והוא עדיין אתנו....

 

אגב סיפור דומה לוולוו היה גם עם מיצובישי לנסר 92' שהצלתי ממכירה לברזל לפני תוכנית הגריטה. כרגע אחי משתמש בה, ואם לא יקרה איזה משהו בלתי צפוי בדרך - היא תגיע לגיל אספנות.