מישהוא ראה את מעמד הביניים?

[hans]

איך שהוא יש לי תחושה שיש לך מספיק יכולת כדי להשתתף באיזה שהוא קורס הסבה / תעודה למשהו בהיי-טק.

אלה בד"כ לימודי ערב, פעמיים בשבוע כפול 3-4 שעות, פלוס המון עבודה עצמית.

התעודה עצמה לא כל כך חשובה, אם אתה מרגיש שאתה יודע משהו אתה יכול עוד במהלך הלימודים

לגשת לראיונות (תדאג כמובן לברר מהן השאלות הנפוצות...). כמו כן, בקורסים כאלה

יש תמיד אחוז מסוים של אנשים שכבר עובדים בתחום, ויכולים להמליץ עליך או לעזור לך להתברג איפה שהוא.

 

את העבודה הזמנית-נוכחית שלי קיבלתי מבחור שהתיידדתי אתו במהלך הקורס.

מה זה "קיבלתי?" המליץ, דחף, נדנד לבוס שלו עד שקיבלתי הזדמנות והגבתי לה כראוי,

יענו, עבדתי קשה והשלמתי את המטלה מהר מהצפוי.

הוא בינתיים עבר הלאה למשרה עם 13K שקלים (חודש לפני סוף הקורס!).

 

נ.ב.:

עכשיו ראיתי שכתבת "תכנות". אל תבזבז את הזמן, הירשם עוד היום לקורס asp.net.

יעלה לך 15K שקלים, שבעתיד תוכל להחזיר אותם בחודש וקצת של עבודה.

[Night Driver]

ברווז, חשבת אולי על קורס CNC או מנהלי ייצור?

 

אפשר להשתכר די טוב במקצועות האלה (גם מעל ל 40 ש"ח לשעה) והם פותחים אופק לקידום לתפקידים ניהוליים.

[itamarg]

אני לא שייך למעמד הגבוה.

אני רק רוצה להעיר ש... יש דברים שלא אומרים. אולי, אנשים צריכים לחיות לפי הכיס שלהם, ולא לחגוג עם כסף שאין.

(צודק, הבעייה שאנשים לא מוכנים להשתמש בטלפון ישן ויחנקו את עצמם כדי לקנות את מה שבאופנה)

 

כל התוכניות בערוצים המסחריים מנפחות לאנשים את הראש. אז זוג צעיר יכול להתחיל את חייו בדירת 3 חדרים. לא חייבים ישר דירת 6 חדרים, ולהיחנק עם המשכנתא (היום זוג צעיר גם לא יכול לרכוש דירת 2 חדרים עם המחירים של הדירות ואני לא מדבר על איזורים כמו תל אביב או באר שבע שהמחירים בשמיים, לך תנסה למצוא דירה בנתיבות במחיר נורמלי).

 

ולא שאני לא נהנה לבזבז את כספי בחנויות מותגים או להוציא כסף על שטויות (כשיש ילדים שלוחצים לקנות אז אנשים קונים. מצד אחד לא צריך לבזבז, אבל מצד שני אי אפשר לחיות בכלא. המחירים היום עלו ואין מה להגיד, המחייה נהיתה קשה הרבה יותר.

גם מי שלומד ויש לו השכלה אקדמית לא תמיד מוצא עבודה עם משכורת טובה ומתקשה "לגמור את החודש" .

שיש לך ילדים, הולך הרבה יותר כסף (משחקים, טיטולים, גנים, וכו') ולכן לדעתי המדינה צריכה להוריד את מחירי הלחם והחלב והביצים שהם מוצרים בסיסיים. לגביי הדלק זוהי מחלוקת,אבל לדעתי צריך שפקידי האוצר יתחילו לשלם על דלק ואז הם ירגישו זאת.

אני, בתור אחד שבא ממעמד הביניים יכול להגיד לך שאני לא ישן טוב בלילה ואני מאמין שעוד רבים כמוני.

.

 

 

תגובות באדום

[Night Driver]

איתמר, לא חסרות דירות 3 חדרים סבירות בפחות מ 500,000 ש"ח (ואם תוותר על המעלית אז גם בפחות מ 400K ש"ח) באיזורים סבירים.

 

לגבי ילדים זו שאלה של גבולות וחינוך. אני לא אקנה לילדות דברים במחירים לא סבירים בלי קשר לעלות. אין שום סיכוי שאקנה להן אייפוד ב 1000 ש"ח או איזו בובה ממותגת ב 200 ש"ח אבל אין לי בעייה להוציא 2500 ש"ח על סידרה ללימוד אנגלית או משהו דומה. הכל כתלות בהיגיון שבתמחור וביכולות שלי.

[ברווז]

ארילו, תיבת הה"פ שלך מלאה... לא מקבלת יותר הודעות.

[Arilou]

איתמר, לא חסרות דירות 3 חדרים סבירות בפחות מ 500,000 ש"ח (ואם תוותר על המעלית אז גם בפחות מ 400K ש"ח) באיזורים סבירים.

 

לגבי ילדים זו שאלה של גבולות וחינוך. אני לא אקנה לילדות דברים במחירים לא סבירים בלי קשר לעלות. אין שום סיכוי שאקנה להן אייפוד ב 1000 ש"ח או איזו בובה ממותגת ב 200 ש"ח אבל אין לי בעייה להוציא 2500 ש"ח על סידרה ללימוד אנגלית או משהו דומה. הכל כתלות בהיגיון שבתמחור וביכולות שלי.

 

באיזה אזורים סבירים?

 

ברווז - פיניתי אותה לכבודך.

[itaysamurai]

היי ברווז,

דיברת על בניית אבי טיפוס. עבדתי אצל מודליסט מוביל ומוכר 3 שנים.

השכר לא גבוה (5 עד 7K), העסק שוחק, אתה נושם אבק שיופים מחומרים שבמקרה הטוב יהרגו אותך ובמקרה הרע יגדלו לך זנב (או מקור, אם תרצה).

עשיתי מאז ג'ובים נחשבים הרבה יותר, אבל זו העבודה שאני הכי מתגעגע אליה.

לקחת גוש חומר או חלקי מודל שיצאו מכרסום או הדפסה, להביט פעם-פעמיים בשרטוט ולהתחיל לעבוד.

עד היום אני קופץ למקום העבודה ההוא לאסוף חלקים שתכננתי עבור לקוחות,

אומר להם בטלפון "בלי פיניש וצבע!" ונשאר 3-4 שעות לעבוד בעצמי.

שם גם קיבלתי הכשרה און-דה-האוס לתכנות CNC, תחום צמא מאוד לעובדים טובים עם שכר מעט גבוה יותר.

אם תרצה לנסות את הכיוון הזה, יכול להיות שאוכל לעזור.

 

בהצלחה בכל מקרה.

איתי.

[ברווז]

איזה תענוג זה, אה? לעשות "מקגייוור" מ-2 כוסות מים וזנב של לטאה, ומזה אתה יוצר לעצמך מטוס על-קולי...

אחח, ליצור משהו מחומר גלם, זה ממש דבר שמהמם אותי כל פעם מחדש. יצירה אמיתית במיטבה.

[בנצי]

קראתי את כל השרשור והנה דעתי:

 

בספר אבא עשיר אבא עני יש המון הומור והמון כוונות טובות, מבחינתי הדוגמא הטובה ביותר בספר היא שניתן לכתוב ספר ולעשות כסף.

 

אני נמצא בשוק העבודה קצת יותר מ10 שנים, מחליף עבודות כמו גרביים, מתחיל מלמטה ומטפס, לפעמים עושה יותר ולפעמים עושה פחות, דואג תמיד שההוצאות הקבועות שלי (שכ"ד, חשבונות) את שאר הכסף אני מבזבז על עצמי בדרך הטובה ביותר, מפנק את עצמי.

החיים בישראל לבחור צעיר שאינו מגיע מרקע מבוסס הם קשים, אך כשאינך כובל את עצמך להוצאות גבוהות אתה יכול להסתדר לא רע אבל תמיד תמיד תשאף ליותר, בשנתי הראשונה בקליפורניה גרתי במוטור-הום, קראוון, RV או איך שתבחרו לקרוא לזה, עשיתי כסף והמשכתי לגור שם מכיוון שהעלות הייתה נמוכה מאוד (500 דולר בחודש כולל הכל בהשוואה ל1200 בחודש לפני מים וחשמל) יכולתי להרשות לעצמי לשלם 2000 דולר בחודש על דיור, כמו רבים מחבריי, אך הדבר נראה לי מיותר מאוד, גם ככה רוב היום אני מחוץ לבית וכשאני בבית יש לי את כל מה שאני זקוק רק לא בצורה ראוותנית. את הכסף שחסכתי על דיור הוצאתי על מסעדות, ביגוד, בילויים ותמיד תמיד אני מסתובב עם החיוך הכי גדול שאפשר, מה שגורם לאנשים ובעיקר ללקוחות פוטנציאלים להרגיש יותר טוב איתך.

 

תחשבו על זה ככה, איש מכירות קשה יום, מגיע אליכם עם רעב בעיניים, מנסה בכל כוחו לסגור עסקה ומנגד איש מכירות, לבוש יפה, רגוע, נראה כמו אחד שלא חסר לו כלום מגיע וכל החוויה של המכירה הופכת להיות נעימה יותר כי הוא לא משדר לחץ, הוא בא בגישה של - אני את הכסף שלי כבר עשיתי. לקוחות פוטנציאלים מרגישים יותר בנוח לתת לאיש השני את הכסף, אם הוא משגשג סימן שהוא עושה עבודה טובה, כסף נמשך לכסף, יותר נוח לתת 20K דולר למישהו שיודע מה זה 20K דולר ביד מאשר למישהו שנראה כאילו אם לא תתן לו את הכסף הוא מתפגר! עובדה.

 

העובדות הן נכונות, בשביל לעשות כסף צריך כסף, או לפחות לגרום לצד השני לחשוב שהפרוטה מצוייה בכיסך, אנשים מרגישים יותר בנוח לצד אנשים משגשגים, לקוחות רוצים אותך בקרבתם, הייתי מעצבן את הבוס שלי כשהייתי מספר לו איך התנהלו הפגישות שלי (ישבתי עם הלקוח 3 שעות, דיברנו קצת על העבודה, חידדתי נקודות שהוא כבר ידע ובשאר הזמן שתינו בירה בגינה, דיברנו על מכוניות, בחורות, מסיבות, אופנה ומה לא, סיימתי והלכתי), תמיד הוא היה מתעצבן - למה לא ניסית להחתים אותו? ואני הייתי אומר לו - הוא יחתום, אמרתי לו שיקח עוד הצעות ממתחרים ואז נדבר, לא הייתי משאיר מחיר ללקוחות, הייתי משאיר תחושה של - יואו איזה כייף, זה הבן אדם שאני רוצה בבית שלי כל יום, כמה ימים והטלפון המיוחל היה מגיע, פגישה נוספת בבית הלקוח, קצת הומור ואז פאזה רצינית שבה אני עובר על כל הפרטים, מתחיל לדבר על מחיר ויותר טוב מזה הלקוח מרגיש בנוח איתי שהוא מראה לי את ההצעות של המתחרים, אני מדבר כמו חבר אומר לו זאת הצעה טובה, זאת לא, צריך ככה וככה ואז דואג לתת לו מחיר טוב, רוב הפעמים אני יקר יותר מההצעה הזולה ביותר ב50% ואני עדיין מחתים חוזה.

 

זאת הפסיכולוגיה בגרוש שלי.

לקוחות לא ביטלו חוזים כי לא הפעלתי לחץ בתהליך המכירה, והלקוחות ניסו תמיד להרשים אותי ולהוכיח לי למה הם צריכים אותי יותר ממה שאני צריך אותם, כי לי (גם אם אין לי עבודה אחת כרגע) אין הרבה זמן, אני מלא בפרוייקטים מכניסים, תמיד תמיד יש לי פרוייקטים גדולים בצד והפרוייקט הקטן שלהם הוא גדול בעיניהם וממש קטן בשבילי, והכי חשוב איכות, אני תמיד עושה עבודה סופר איכותית.

 

עכשיו למה אני מז**ן לכם את המוח עם כל זה - כי אני מאמין שאנשים צריכים להשקיע בעצמם, אנשים צריכים להאמין בעצמם, כשאני התחלתי בתחום הזה הייתי מגיע לפגישות עם רכב כ"כ מסריח שהייתי מחנה 2 רחובות מבית הלקוח, הייתי אוכל מתפריט הדולר של מקדונלדס, אבל הייתי נראה מיליון דולר, יוצא מהאוטו בקיץ בלי מזגן, שוטף את הפנים מחליף חולצה, ונכנס ללקוח רענן ועם ביטחון עצמי בשמיים.

 

אתה זה מי שאתה רוצה להיות, תקח את האמצעים שעומדים לרשותך ותנצל אותם עד תום. ולכל אחד ואחד מאיתנו יש אמצעים אבל באותה מידה יש יאוש ויש פחד, לא קל ולא פשוא להתגבר על הפחד ושמעתי לא פעם "לא" מלקוחות אבל בחרתי להתחזק מכל "לא" ששמעתי בידיעה שלכל אחד יש סטיסטיקה ואחרי 9 "לא" אני אשמע כן, אז כל "לא" רק מקרב אותי יותר ל"כן", אתה סוגר עסקה ואתה מקבל עוד ביטחון, והסטיסטיסקה משתנה עם הזמן, זה הופך להיות 4 "לא" ו"כן" אחד.

 

ולא הכל וורוד, כמו שנאמר פה, כוונות לחוד ומציאות לחוד אבל אסור לוותר, כל כך הרבה פעמים רציתי לבעוט את הכל לקיבינמט, אבל וויתור עצמי זה הדבר הכי גרוע שאני יכול להרשות לעצמי.

 

ברווז, תתעורר, אתה מתחתן בקרוב ושיהיה במזל, תקח את עצמך בידיים, אל תוותר לעצמך, אני מבין מאיפה אתה בא טוב מאוד כי גם אני הייתי שם, גם אני הייתי מרוויח 3500-4500 ש"ח בחודש, גם לי אין השכלה ולא היו לי את ההורים שיעזרו לי, היו רגעים שוויתרתי לעצמי אבל לא הפסקתי לנסות, עברתי מעבודה לעבודה, רכשתי כישורים בכל סיבוב ותמיד יצאתי עם עוד קצת ידע, תשאף ליותר ותשיג את היותר הזה, נכון צריך מזל אבל גם מזל הוא משהו שאתה מביא על עצמך, כשבן אדם רוצה לזכות בלוטו הוא שולח טופס, אתה רוצה להצליח, אתה רוצה לעשות יותר - תתן לעצמך צ'אנס. יש לך ראש על הכתפיים וזה משהו שחסר ל80% מהאוכלוסייה אם לא ליותר אז תנצל את זה. המילה שהכי זכורה לי מימי בית הספר היא "פוטנציאל" אז תעשה איתה משהו.

 

 

אז איפה היינו, אה.

 

לא משנה באיזה מעמד אתה, מה שנחשב הוא איך אתה מנהל את הכסף שלך, והשקעה עצמית, אני רואה את עצמי כהשקעה הטובה ביותר, כשאתה מרגיש טוב אתה עושה טוב ועושה יותר !

[Black Joker]

קראתי את ההודעה שלך ונהנתי, כרגיל.

 

דבר אחד שאתה חייב להבין, הוא שלא כולם כמוך. לא כל אחד מוכן נפשית ופיזית, לעזוב את הארץ ולנסות את מזלו.

 

אל תבין אותי לא נכון, אני מאמין שאנחנו באותו ראש, אבל כנראה שהדעות שלי התמתנו לאחרונה. בשבועות האחרונים, יצא לי לקיים שיחות עם לא מעט אנשים. מתברר שחלק נכבד מאיתנו, מעדיפים לשמור על המעמד של 5000 ש"ח ולא מעוניינים לזוז ממנו.

 

אני לא חוזר בי. אני עדיין מאמין שלהיות עצמאי, היא הדרך הכי טובה מבחינה כלכלית, אבל איכשהו עכשיו, אני שם לב יותר ויותר, כי המילה "עצמאי", משולה לקללה עסיסית, אצל חלקנו.

[super-man]

לא רק שלא כל אחד מוכן נפשית, אלא לפעמים יש דברים אחרים.

 

אולי נפשית אתה האדם שהכי מתאים לזה.

לעבור למקום חדש, שלא מוכר לך. ולנסות בו את מזל, ואולי אף לפרוח ולהצליח.

 

אבל יש דברים אחרים שמונעים ממך, ולא משהו שאתה חייב.

אלא חייב לעצמך, פשוט אני לא מוצא את המילה הנכונה.

 

אבל אמחיש זאת בכמה דוגמאות.

 

למשל יש לך הורים לטפל בהם, להשגיח עליהם, לעזור להם, לתמוך בהם.

אז נכון שמצד אחד אתה רוצה להצליח, מצד שני האם תעזוב את

הורייך בשביל ההצלחה שך? ברור לי שיש כאלה שכן, לי קשה המחשבה על כך.

 

או אחים / אחיות שאתה הוא היחיד שיכול לטפל בהם ולסייע להם.

 

נכון שאני יכול לזרוק את כל זה, להגיד אני הולך לנסות את מזלי,

אני בחור צעיר, כישרוני, כריזמטי, בעל ביטחון עצמי. מה חסר לי?

אסרטיבי, נחוש, בכל יחסי אנוש מצויינים. יש לי הכל (לצורך הדוגמא כמובן). אבל האם אני בתור בן אדם מסוגל לעזוב את ייקירי למען הצלחתי?

 

אני לא ההיתי מסוגל.

לכן אנשים כמוני נאלצים להישאר כאן, עם כל הצער ועם כל הדברים הרעים.

 

אני את האמת לא רואה דברים רעים במדינה.

 

אז נכון שמעלים את הדלק, נכון שקשה פה מבחינת הדיור, המחייה,

כמעט הכל.

 

אבל מנגד יש לנו מדינה יפה, אנשים מקסימים, אנשים טובים עם לב

טוב ששמחים לעזור לתמוך ולסייע (כל מי שפה בפורום הוא אחד כזה,

אני מדבר מניסיון - הרבה פעמים עזרו לי פה, תמכו בי), יש לנו את

ההיסטוריה שלנו, יש לנו את הדבר הזה שאנחנו הכי קטנים מסביבינו

מדינות ערב אך בכל זאת אנחנו מצליחים להתקיים - זה מדהים אותי.

 

יש לנו פה עוד המון דברים טובים, זה רק איך שאתה מסתכל על הדברים.

 

לפנטז תמיד טוב, לחלום, לשאוף, לרצות, לייזום.

אך עם זאת יש ליהות ריאלי, מציאותי, מעשי.

 

כשאתה רואה שלכולם מסביבך קשה לרכוש דירה בת 2 חדרים,

לרצות דירה בת 7 חדרים ויותר זה לא כ"כ ריאלי. נכון שזאת זכותך,

נכון שאתה חיי פעם אחת ומהם חייך אם לא חלמת על לגור בארמון,

ולחיות כמו מלך. אבל עדיין, יש ליהות מעשי וריאלי.

 

אולי אני טועה, אני עדיין צעיר, עם גישה שונה לחיים, חשיבה שונה.

 

בכל מקרה זה מה שרציתי לאמר

[ישה]

קראתי את ההודעה שלך ונהנתי, כרגיל.

 

דבר אחד שאתה חייב להבין, הוא שלא כולם כמוך. לא כל אחד מוכן נפשית ופיזית, לעזוב את הארץ ולנסות את מזלו.

 

אל תבין אותי לא נכון, אני מאמין שאנחנו באותו ראש, אבל כנראה שהדעות שלי התמתנו לאחרונה. בשבועות האחרונים, יצא לי לקיים שיחות עם לא מעט אנשים. מתברר שחלק נכבד מאיתנו, מעדיפים לשמור על המעמד של 5000 ש"ח ולא מעוניינים לזוז ממנו.

 

אני לא חוזר בי. אני עדיין מאמין שלהיות עצמאי, היא הדרך הכי טובה מבחינה כלכלית, אבל איכשהו עכשיו, אני שם לב יותר ויותר, כי המילה "עצמאי", משולה לקללה עסיסית, אצל חלקנו.

קראתי את הודעתו של בנצי . אכן מדובר באדם בעל יכולות, שיכול למכור גם קרח לאסקימוסי.

 

המסקנה שלך שלשם כך הוא צריך לרדת מהארץ שגוייה כי גם כאן הוא יכל להשיג הישגים. אולי בקושי קצת יותר גדול .

[Black Joker]

הרחקת לכת, לא זו הייתה המסקנה שלי.

[בנצי]

לא אמרתי שצריך לרדת מהארץ בשביל זה, גם בארץ עשיתי משכורות יפות כשרציתי.

 

הסיבה שעזבתי את ישראל היא לא בגלל חיפושיי אחר קריירה או כסף, כסף הוא דבר חשוב אך הוא לא הדבר שממלא אותי באושר, כמה שזה נשמע נדוש, החיים שלי מלאים בעליות וירידות, עשיתי הרבה כסף ובזבזתי הרבה כסף, ביצעתי בחירות נכונות ושגויות ומכל זה למדתי שדירה גדולה, אוטו נוצץ, גאדג'טים וקשקושים הם לא מה שעושה אותי שליו ומאושר, וויתרתי על הכל בגלל מערכת יחסים שבה נתתי 100% מעצמי וקיבלתי ז*ן.

 

אבל זה לא האישיו, כסף הוא דבר חשוב אך הוא איננו המטרה בשבילי, הוא האמצעי, אני תמיד אחייך ותמיד אהיה מאושר כל עוד אני בוחר להיות מאושר, כשיש וכשאין כסף.

 

להיות שכיר זה לא דבר רע, אבל צריך לדעת איך לבנות הערכה במקום העבודה, הרבה מעסיקים חיים בגישה של "לכל אחד יש מחליף" אז אני לא חושב שנכון הדבר, כל אדם צריך לבנות את עצמו כמותג, לבנות לעצמו ערך ואז אין תחליף ויש תנאים טובים יותר.

 

הסיבה בגללה עזבתי את ישראל היא הסלידה שלי מהמציאות הישראלית, מהמנטליות הצבועה של מרבית האוכלוסיה, חוסר הערך שיש לחיי אדם, הרפיון הצבאי והממשלתי, המיסים הגבוהים שמשום מה לא תמורתם לא מורגשת, הזיכרון הקצר של הציבור, הצ'חצ'חים, מערכת המשפט המושחתת, משפחות הפשע שנהיו סלבריטאים, העובדה שכל אחד דוחף את האף שלו לעניינים שלי, זה שאין היגיון בחצי מתקנות התעבורה, שביטוח לאומי חרא, שאנחנו מדינה מאוד גזענית שחושבת שמגיע לה הכל ואם מישהו מבקר אותנו הוא אנטישמי מניאק, שאין סובלנות ואין שקט, שדת ומדינה לא הולכים ביחד ואהוד ברק צריך להיפגע מברק.

אין כבוד לעבר, אין מעשה בהווה אך יש ציפיה לעתיד, זקנים מקבלים יחס חרא, הכושי עשה את שלו, שירקב במסדרון של וולפסון.

 

אני פטריוט, פרו ישראלי בכל מובן המילה ואני תורם לישראל מפה, אני רואה את המיסים שאני משלם כחלק מכספיי הסיוע לישראל.

אני נלחם בכל ויכוח על שמה הטוב של ישראל ומשמש שגריר הסברה למופת !

 

אבל אני לא רוצה לחזור לגור בישראל ואני לא רוצה שילדי יגדלו בישראל, לא בישראל של היום.

[ברווז]

מילים כדורבנות.