שבע השנים הטובות באו לקיצן

[Guest Arco]

אני די בטוח שקראתי פעם שדווקא פונטו, שקראת לה "לא משהו", הצילה את פיאט מקריסה. בדיוק כמו שגרנדה פונטו עשתה לאחר השקתה

[אביחי א.]

 

קל וחומר אם נחזור לשנות השמונים ונזכר בריתמו, רגאטה, ארג'נטה, כרומה ואונו סימן 2. גרוטאות אחת אחת. הטיפו היתה בבחינת כוכב זוהר בודד לקראת סוף העשור.

 

אפשר להגיד על האונו המון דברים, אבל גרוטאה היא ממש לא...

[רועי5]

האמת היא שקצת מפתיע, בהתחשב בדעה הרווחת לפיה פיאט מתחילה להתפרק דקה לאחר שעזבה את החנות, לראות לא מעט אונו כאלו מסתובבות בכבישים. לא פחות מכל מיני יפניות חסונות מאותם שנתונים.

[חן פרחי]

אני די בטוח שקראתי פעם שדווקא פונטו, שקראת לה "לא משהו", הצילה את פיאט מקריסה. בדיוק כמו שגרנדה פונטו עשתה לאחר השקתה

פיאט ניצלה פעמיים בחייה מקריסה.

האונו שהוצגה ב 83' לא רק שהצילה את פיאט מקריסה, אלא חיפתה בהצלחתה על מכוניות גרועות לתפארת כמו הריטמו, הרגאטה והכרומה.

אלא שבניגוד לפיג'ו, שידעו למנף היטב את הצלחת ה 205, פיאט לא השכילה לרענן כיאות את האונו, והאונו MK2 היתה הרבה פחות מוצלחת ומקורית מהאונו MK1.

הטיפו שהוצגה ב 88' היתה אמנם מכונית טובה למדי, אבל היא לא זכתה להצלחה שלה זכתה האונו כשהוצגה, מה גם שהוצאות הפיתוח שלה היו כבדות למדי, וגם שאר ניגזרותיה לא ממש זכו להצלחה היסטרית - ע"ע פיאט טמפרה, לנצ'יה דדרה ואלפא 155.

כשהוצגה הפונטו המקורית בסוף 94' כבר לא נותר זכר מהמקוריות והנועזות העיצובית של האונו; פיאט פשוט לא יכלו ליטול סיכונים לא מחושבים, ועל כן הפונטו היתה מכונית בינונית למדי שלמעט מרווח פנימי טוב לא הציעה שום יתרון על פני מתחרותיה.

מצבו של קונצרן פיאט באותה העת היה בכי רע, ולעזרתם נחלצה ממשלת איטליה, שיזמה תוכנית גריטה מהפכנית, שהציעה הנחות במיסוי על כל מי שימסור את מכוניתו הישנה לגריטה וירכוש מכונית איטלקית.

באותה שנה הפונטו נימכרה במיספרים עצומים, הויא פשוט הצילה את הקונצרן.