Jump to content
  • הצטרפו למשפחה

    היי, היי אתה (או את) שם!

    אנחנו יודעים, נחמד להיות אנונימי, ולמי בכלל יש כוח להירשם או להיות עכשיו "החדשים האלה".

    אבל בתור חברי פורום רשומים תוכלו להנות ממערכת הודעות פרטיות, לנהל מעקב אחרי כל הנושאים בהם הייתם פעילים, ובכלל, להיות חלק מקהילת הרכב הכי גדולה, הכי מגניבה, וכן - גם הכי שרוטה, באינטרנט הישראלי. 

    אז קדימה, למה אתם מחכים? בואו והצטרפו ותהיו חלק מהמשפחה הקצת דפוקה שלנו.
     

מה הפדיחה הכי קשה שתקפה אותכם?


RS6
שימו לב! השרשור הזה בן 4921 ימים, שזה ממש ממש הרבה. נא המנעו מהקפצה שלו והקפיצו אותו אך ורק אם אתם פותחי השרשור ו/או יש לכם עדכון רלוונטי לנושא. אם יש לכם שאלה, נא פתחו שרשור חדש.

פוסטים מומלצים

  • תגובות 441
  • פורסם
  • תגובה אחרונה

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

המגיבים הפעילים ביותר בשרשור

תמונות שפורסמו בשרשור

קיבלת בראש? יצאת פראייר, הית גורם למורה לקבל בראש.

 

גם המורה קיבלה נזיפה-אבל אני קבלתי מאמא שלי- שזה יותר חשוב לי מכל המורות יחד. אין כמו אמא.

Піскун Святослав Михайлович

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

איזה בסיס זה???

זה קורה הרבה???

 

מבירור שנעשה זה עתה- הבסיס הוא מחנה 80.

 

הסמלת, ד"א, היא הנוכחית שלי...

 

רק בגלל שזה נושא שאיך שהוא קרוב לליבי...

לא מצחיק.

חיילות חג"מ (חיילות גיוס מיוחד) הן חיילות עם המון בעיות נפשיות\ת"ש חמורות מאוד.

רובן באות ממשפחות מצוקה וכו' ולכן הנושא הזה, או הדרך של החיילת להשיג מבוקשה, לא מצחיק אותי בכלל. זה די עצוב אם תסתכלו על זה...

אגב, חג"מ היא המקבילה לחיילי מקא"מ (ולא מכ"ם) - מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות\מצוקה.

אריאל ... ? רוצה לספר לנו משהו ... ? :twisted:

אופס !!

( והנה הפאדיחה הקטלנית שלי !! 8) )

האמת שלא... זה חלק מהעבר הצבאי שלי. הדרכתי חיילות כאלה ולכן הנושא לא מצחיק אותי. :roll:

 

סתם מתעניין - איך הדרכת חיילות כאלה, זה לא רק בנות מפקדות עליהם?

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני והאקסית שלי ממש בקשר קרוב כזה.. חחחח אתמול סתם ראיתי אותה..ישבנו הלכנו לשתות משהו וזה.. ואז היום גיליתי ששכחתי את הארנק שלי אצלה.. אמא שלה מצאה אותה פתחה לראות של מיזה וראתה.. גומי מיוחד :lol: חחחחחח הלכה אליה והתחילה להסביר לה חחחחח ואז היא התקשרה אלי! (האמא) והתחילה לברר למה יש לי כאלה דברים בארנק!

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

אני והאקסית שלי ממש בקשר קרוב כזה.. חחחח אתמול סתם ראיתי אותה..ישבנו הלכנו לשתות משהו וזה.. ואז היום גיליתי ששכחתי את הארנק שלי אצלה.. אמא שלה מצאה אותה פתחה לראות של מיזה וראתה.. גומי מיוחד :lol: חחחחחח הלכה אליה והתחילה להסביר לה חחחחח ואז היא התקשרה אלי! (האמא) והתחילה לברר למה יש לי כאלה דברים בארנק!

 

תלוי בן כמה אתה... אם אתה מבוגר זה לא ממש פדיחה כי אנשים בעולם בסך הכל כן מזד**נים... אתה יודע...

למה? ככה!

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

איזה בסיס זה???

זה קורה הרבה???

 

מבירור שנעשה זה עתה- הבסיס הוא מחנה 80.

 

הסמלת, ד"א, היא הנוכחית שלי...

 

רק בגלל שזה נושא שאיך שהוא קרוב לליבי...

לא מצחיק.

חיילות חג"מ (חיילות גיוס מיוחד) הן חיילות עם המון בעיות נפשיות\ת"ש חמורות מאוד.

רובן באות ממשפחות מצוקה וכו' ולכן הנושא הזה, או הדרך של החיילת להשיג מבוקשה, לא מצחיק אותי בכלל. זה די עצוב אם תסתכלו על זה...

אגב, חג"מ היא המקבילה לחיילי מקא"מ (ולא מכ"ם) - מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות\מצוקה.

אריאל ... ? רוצה לספר לנו משהו ... ? :twisted:

אופס !!

( והנה הפאדיחה הקטלנית שלי !! 8) )

האמת שלא... זה חלק מהעבר הצבאי שלי. הדרכתי חיילות כאלה ולכן הנושא לא מצחיק אותי. :roll:

 

סתם מתעניין - איך הדרכת חיילות כאלה, זה לא רק בנות מפקדות עליהם?

אותי יותר מעניין איך אני מגיע להדריך אותם ההטבות מהצד נראות לי מעניינות מאוד :hihi:

למה? ככה!

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

איזה בסיס זה???

זה קורה הרבה???

 

מבירור שנעשה זה עתה- הבסיס הוא מחנה 80.

 

הסמלת, ד"א, היא הנוכחית שלי...

 

רק בגלל שזה נושא שאיך שהוא קרוב לליבי...

לא מצחיק.

חיילות חג"מ (חיילות גיוס מיוחד) הן חיילות עם המון בעיות נפשיות\ת"ש חמורות מאוד.

רובן באות ממשפחות מצוקה וכו' ולכן הנושא הזה, או הדרך של החיילת להשיג מבוקשה, לא מצחיק אותי בכלל. זה די עצוב אם תסתכלו על זה...

אגב, חג"מ היא המקבילה לחיילי מקא"מ (ולא מכ"ם) - מרכז קידום אוכלוסיות מיוחדות\מצוקה.

אריאל ... ? רוצה לספר לנו משהו ... ? :twisted:

אופס !!

( והנה הפאדיחה הקטלנית שלי !! 8) )

האמת שלא... זה חלק מהעבר הצבאי שלי. הדרכתי חיילות כאלה ולכן הנושא לא מצחיק אותי. :roll:

 

סתם מתעניין - איך הדרכת חיילות כאלה, זה לא רק בנות מפקדות עליהם?

 

הדרכתי קורסים בחיל הים.

חלק מהאוכלסייה שהדרכתי היתה חיילות חג"מ וחיילי מקא"מ.

אין שפה, יש עבודה, קשה קשה. (אבל מספק :) (לא, לא כזה מספק... סוטים :p )

:-)

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

פאק!!

שעתיים אני קורא את השרשור הזה (פעם ראשונה שאני נכנס אליו. בדר"כ אין לי זמן לפורום א"ט) ואני נ-ק-ר-ע!

 

קריאת הסיפורים החזירה לי כל כך הרבה סיפורים מהעבר שכבר לגמרי שכחתי מהם, אבל למען האמת, לא הרבה מהם הם ממש פאדיחות. הרוב סתם סיפורים כאלה על דברים שקרו.

 

תגיד תומר, איך זה יש לך כל כך הרבה פאדיחות?

אפילו לפני שהתחתנתי לא היו לי פאדיחות שמתקרבות לסדרי הגודל האלה...

 

הפאדיחה היחידה האמיתית שאני זוכר זה כשהייתי בכתה א'.

איכשהו יצא שחרבנתי במכנסיים בשעה האחרונה בבי"ס.

אני זוכר את כל הילדים מעקמים את האף במדרגות ושואלים מה זה הריח הזה, ואני עושה את עצמי שקוף וממשיך לרדת במדרגות בנונש.

כשהגעתי הביתה פגשתי את הבייביסיטרית שלי לשעבר (שהייתה גם שכנה) במדרגות, והיא עקמה את האף ושאלה מה זה הריח הזה, ואני כנראה התחמקתי איכשהו ונכנסתי הביתה.

אמא שלי היתה במטבח, ואני התחמקתי בזריזות ישר לחדר שלי, הורדתי את התחתונים המלוכלכים, פתחתי את החלון, וזרקתי אותם הכי חזק שיכולתי כדי לנסות להגיע למגרש הריק שמעבר לשיחים בקצה הגינה.

לא הצלחתי, והם נחתו בגאון על השיח בקצה הגינה, ועוד איזה שכן אחר ראה אותי זורק אותם, ובא להתלונן להורים שלי שאני זורק דברים מהחלון לגינה.....

בהההההההה..... עדיף היה לא להזכר בזה.... :oops::oops::oops:

 

אבל יש סיפורים אחרים.

 

בצבא יצא ערב אחד שהייתי לבד במאהל מסיבה כלשהי, והלכתי להתקלח במקלחות המשותפות.

המקלחות היו מהסוג שיש מים חמים אינסופיים, וניצלתי את ההזדמנות לשחק קצת עם עצמי. (טוב נו, אפשר להגיד לאונן כאן).

כשיצאתי מהמקלחת הזין היה כבר רפוי, אבל הוא עדיין היה מנופח, ובדיוק נכנסו שני חיילים אחרים.

הסתכלו על הזין שלי, אמרו "פשיייי" וחילקו לי אחלה מחמאות.

אז לא פאדיחה, אלא אנטי-פאדיחה.

 

והנה עוד סיפור עם קצת חוסר נעימות.

מתישהו אחרי הצבא עבדתי במיון דואר בשעות הלילה בסניף המרכזי ביד אליהו.

העבודה היתה נוראית לחלוטין, ואחרי חודש הייתי חייב הפסקה, אז נסעתי לסיני לבד בשביל לנוח.

הייתי בדהב, והתחברתי שם עם איזה בעל חנות בדואי אחד, וכל יום הייתי יושב אצלו ומשחק ששבש, אוכלים, שותים וכו'.

בכל אופן, איזה אחה"צ אחד התמקמתי באיזה קאמפ וישבתי לקרוא ספר מול הים.

בחורה שוויצרית שישבה מולי פתחה בשיחה ושאלה אותי אם אני קורא את הספר "התאו של פו". הייתי צריך להסביר לה שאני בעצם קורא את הספר המקורי של סיפורי פו. כן. זה שאבות קוראים לילדים בגיל 6.

בכל אופן, התחברנו והסתובבנו קצת ביחד, וגם הלכנו ביחד לשחק ששבש אצל בעל החנות הבדואי.

עכשיו, הבדואים שם ממש מסכנים. הם רואים את כל התיירות הכוסיות, ולרובם לא ממש יוצא לעשות משהו עם זה.

אז באיזה הזדמנות שהבחורה הלכה לאנשהו, ההוא עושה לי מבטים ואומר שבטח הלילה אני כבר מביא אותה לחושה שלי ומזיין אותה.

ואני, בחור אשכנזי טוב, מסביר לו שזה לא עובד ככה. שלא מזדיינים כל כך מהר. שזה רק נראה לו ככה בגלל הבגדי ים וכו'.

בכל אופן, באותו ערב היא כבר עברה לחושה שלי, ועשינו את זה על החוף בחוץ, בחושה בפנים, בואדי ממזרח, ואחרי ארוחת בוקר עברנו ליד החנות של הבדואי.

חצי הצלבת מבט ביננו, וכבר היה ברור לו הסיפור המלא.... קצת לא נעים....

 

בכל אופן, אני נשארתי בסיני עוד כמה ימים בלתי מתוכננים, ולא חזרתי לעבודה כשהייתי אמור, וגם לא הודעתי להם שום דבר. גם לא באתי לדרוש את הצ'ק על הימים שכן עבדתי.

היא גם התארחה אצלי בישראל במשך 3 שבועות מדהימים אחר כך, ונראה לי שאיתה הייתה החוויה המינית היחידה שלי על גבי אופנוע.

דמיינו לעצמכם - ג'אווה מעשנת, נוסעת כ 40 קמ"ש על הכביש העוקף של קיסריה. היד שלה תחובה במכנסיים שלי מקדימה, יד ימין שלי על הגז, ויד שמאל שלי תחוב לה בין הרגליים מאחורה... לא קל.... תאמינו לי.

 

מה שכן טוב באופנוע שטח, זה שאפשר להגיע איתו לכל מיני מקומות מבודדים.

לפני האינתיפאדה הנוכחית, אשתי ואני היינו עושים את זה הרבה בחוץ. ממש בכל הזדמנות. יש לנו גם מפה עם סימונים של המקומות שזכו לארח אותנו בפעולה.

 

פעם אחת ביוון שכרנו אופנוע שטח, נכנסתי לשביל שהוביל בכיוון הכללי של הים, והגענו למפרץ מדהים ומבודד לחלוטין. כמובן שהבגדים כבר לא נשארו עלינו, והחוף זכה למנת פעילות הוגנת.

בערך דקה אחרי שסיימנו לרחוץ בים אח"כ, יצאו ממטעי הזיתים 3 חקלאים יוונים מבוגרים לנוח על החוף אחרי יום העבודה.

אני מניח שהם נהנו מהשואו, אבל אני לא ממש מחשיב את זה לפאדיחה.

 

טוב, די. נפתחתי מספיק בשביל לילה אחד.

אנשים כמוני אמורים לשמור את הדברים האלה בפנים....

It's only a sport if you use a ball

It's a real sport if you use two

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

2 פאדיחות.

 

הראשונה:

לפני כשנתיים, ביום הראשון שלי בתיכון החדש (כיתה י') הלכתי לחפש את השירותים שהיו ממוקמים 2 מטר מחוץ לכיתה.

חבר שלי שגם הלך לשירותים, יצא ממש 10 שניות לפני וכאשר יצא, עם התקפת שעמום נועזת החליט לסגור את הדלת כאשר אני עדיין בפנים.

לצערי, אחרי שהוא סגר את הדלת, לא יכולתי לפתוח אותה, היא ננעלה.

חבר שלי שעומד מחוץ לשירותים נקרע מצחוק, אני צועק לו שיקרא לשרת שיפתח את הדלת והוא ממשיך לצחוק ודווקא קורא לעוד אנשים שיצחקו עלי.

הדלת של השירותים הייתה בנויה מ2 חלונות זכוכית עבות, לא נשארתי חייב ואחרי דקה שנמאס לי להיות תקוע פשוט שברתי בבעיטה את אחד החלונות של הדלת (דווקא החלון העליון) ויצאתי למראה של 10 אנשים שנקרעים עלי מצחוק :oops:

(אחלה דרך להתחיל את התיכון).

 

השנייה.

דווקא קרתה לא מזמן.

הייתי עם מישהי בתוך האוטו, דברים התגלגלו ויצא שהיא עושה לי "עבודת יד".

עכשיו, זאת לא הייתה "עבודת יד" ספציפית, אלה יותר כ(וסליחה מראש על התיאורים המפגרים) "שיפשוף איבר המין בחוזקה רבה, כאשר המכנס עדיין עלי ואנחנו באמצע נשיקה לוהטת".

עכשיו, באמת שניסיתי להזיז לה את היד לפני שאני "מתפרץ", אבל יד אחת שלי הייתה תקועה בחזה שלה והיד השנייה כל הזמן הזיזה את השיער מהפנים שלה בכדי שלא יפריע לי לנשק אותה.

לא הצלחתי להזיז את היד שלה בזמן, והתפוצצתי.

מוזר שדווקא אחרי שהתפוצצתי, המוח שלי חזר לעבוד והזזתי את היד שלה מהאיזור :p למזלי, היא לא גילתה.

(מסקנת ביניים : תמיד כדאי ללבוש ג'ינס ותחתוני בוקסר).

באמצע "חום" נוראי שהיה בינינו, כאשר אני מפודח מעצמי ולא יודע מה לעשות, היא אומרת שכדאי שנעבור למושב האחורי. מרוב בושה שהייתה לי אני עדיין זוכר איך היא אומרת לי(בפליאה נוראית) "אתה?! לא רוצה לעבור למושב האחורי?!" :?

כמובן שבסוף זה הסתדר ועברנו למושב האחורי.

(מסקנה סופית, כשזה קורה לכם, מהר תתרצו שאתם חייבים ללכת להשתין, תבדקו טוב טוב שלא רואים כל מיני כתמים מבחוץ {אין מה לדאוג שאחרי זה במהלך האקט היא תרגיש רטיבות מסויימת, זה מתייבש מהר} ותודו לאלוהים\אללה\ישו\קלינטנון{או מי שלא יהיה האל שלכם} שלבשתם ג'ינס באותו יום)

אני שונא צרפתים.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

  • 3 שבועות מאוחר יותר ...

יש לי חבר שקוראים לו דויד.

 

ברמת העיקרון דויד די בסדר,אבל לפעמים יש לי איתו פאדיחות.את רובן אני מתבייש לכתוב כאן,כי זה כבר באמת מוגזם (מטף!!! מטף!!!!)אבל יש כאלה שאפשר.

 

אתמול קבענו להחליף בקטנוע שלו רצועת וריאטור,אחרי שהיא לא הוחלפה כבר הרבה זמן.

 

(הסיפור בפורום אופנועים).

 

http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=29065

 

מכיוון שיש לי בעבודה ליפט,כלים,לחץ אויר להפעלת מפתחות טורקס ושתייה,קבענו להיפגש בשעה שלוש בצהריים-אצלי במשרד.

 

שמייח וטוב לב,הגעתי אל המשרד בשעה שתיים וחצי ,שמתי מים לקפה,הוצאתי בקבוק קולה,הפעלתי את מדחס האוויר והתקשרתי לדויד שיביא משהו לאכול.

 

בשעה רבע לשלוש ראיתי זוג פנסים מתקרב.הבוס שלי.

 

הבוס שלי בא לעבודה בשלוש??? ביום שישי??? למה???

 

אה הא...

 

דוחות.

 

עוד מעט יוצאים דגמים חדשים,יש פרזנטציה לעשות ובשישי יש שקט.

 

הבוס שלי בסדר.

 

אפילו מאוד בסדר.

 

אז אני עושה לנו קפה,הוא נכנס למשרד שלו ויושב להכין את הפרזנטציה.

 

שלוש.

 

טוסטוס נכנס למוסך.

 

זה דויד.

 

איך יודעים שזה דויד???

 

אה.

 

כי הוא נועל את הגלגל האחורי ומחליק עם טוסטוס. (באמת מעניין איך הלך רצועת וריאטור.....).

 

(ומכיוון שהוא עם טרנינג כזה,מהסוג שמזכיר את הטרנינגים של התעמלות בכיתה ח'-אלה שעושים שהבולבול ייבלוח).

 

הבוס שלי יושב במשרד שלו ואני מחכה שדויד יכנס.

 

 

 

רק יש בעייה אחת.

 

 

 

 

שזה דויד.

 

אז במקום לחנות עם הטוסטוס (סליחה.קטנוע),הוא לא מאיט,נועל את הגלגל האחורי,נכנס אל תוך המשרד שלי עם הטוסטוס- וממשיך ומבצע נעילת גלגל אחרונה ליד השולחן שלי.

 

הוא מרוצה.

 

הוא נכנס אל תוך המשרד שלי עם טוסטוס וכמעט הפך לי את השולחן.

 

ואז.

 

אז הבוס שלי יוצא מהחדר שלו ושם לב שהסדר במשרד מעט השתנה.במקום כיסא יש אופנוע קטן שעומד ומסריח את המשרד בענני עשן דו פעימתי.

 

 

דויד מחוויר.

 

הבוס שלי מאדים.

 

אני שותק.

 

 

 

דויד נראה קטן.

 

הבליטה בטרנינג של כיתה ח' הופכת לקטנטנה.

 

 

 

הוא מחייך אל הבוס שלי חיוך של "אין לי מושג איך הגעתי לכאן" ויוצא מהמשרד בזהירות ובעדינות....

 

 

 

 

 

נראה לי שמחר הבוס שלי יקרא לי לשיחה.....

גברים ממאדים ונשים מפגרות על כל השכל.

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים

יש לי חבר שקוראים לו דויד.

 

ברמת העיקרון דויד די בסדר,אבל לפעמים יש לי איתו פאדיחות.את רובן אני מתבייש לכתוב כאן,כי זה כבר באמת מוגזם (מטף!!! מטף!!!!)אבל יש כאלה שאפשר.

 

אתמול קבענו להחליף בקטנוע שלו רצועת וריאטור,אחרי שהיא לא הוחלפה כבר הרבה זמן.

 

(הסיפור בפורום אופנועים).

 

http://www.carsforum.co.il/phpBB2/viewtopic.php?t=29065

 

מכיוון שיש לי בעבודה ליפט,כלים,לחץ אויר להפעלת מפתחות טורקס ושתייה,קבענו להיפגש בשעה שלוש בצהריים-אצלי במשרד.

 

שמייח וטוב לב,הגעתי אל המשרד בשעה שתיים וחצי ,שמתי מים לקפה,הוצאתי בקבוק קולה,הפעלתי את מדחס האוויר והתקשרתי לדויד שיביא משהו לאכול.

 

בשעה רבע לשלוש ראיתי זוג פנסים מתקרב.הבוס שלי.

 

הבוס שלי בא לעבודה בשלוש??? ביום שישי??? למה???

 

אה הא...

 

דוחות.

 

עוד מעט יוצאים דגמים חדשים,יש פרזנטציה לעשות ובשישי יש שקט.

 

הבוס שלי בסדר.

 

אפילו מאוד בסדר.

 

אז אני עושה לנו קפה,הוא נכנס למשרד שלו ויושב להכין את הפרזנטציה.

 

שלוש.

 

טוסטוס נכנס למוסך.

 

זה דויד.

 

איך יודעים שזה דויד???

 

אה.

 

כי הוא נועל את הגלגל האחורי ומחליק עם טוסטוס. (באמת מעניין איך הלך רצועת וריאטור.....).

 

(ומכיוון שהוא עם טרנינג כזה,מהסוג שמזכיר את הטרנינגים של התעמלות בכיתה ח'-אלה שעושים שהבולבול ייבלוח).

 

הבוס שלי יושב במשרד שלו ואני מחכה שדויד יכנס.

 

 

 

רק יש בעייה אחת.

 

 

 

 

שזה דויד.

 

אז במקום לחנות עם הטוסטוס (סליחה.קטנוע),הוא לא מאיט,נועל את הגלגל האחורי,נכנס אל תוך המשרד שלי עם הטוסטוס- וממשיך ומבצע נעילת גלגל אחרונה ליד השולחן שלי.

 

הוא מרוצה.

 

הוא נכנס אל תוך המשרד שלי עם טוסטוס וכמעט הפך לי את השולחן.

 

ואז.

 

אז הבוס שלי יוצא מהחדר שלו ושם לב שהסדר במשרד מעט השתנה.במקום כיסא יש אופנוע קטן שעומד ומסריח את המשרד בענני עשן דו פעימתי.

 

 

דויד מחוויר.

 

הבוס שלי מאדים.

 

אני שותק.

 

 

 

דויד נראה קטן.

 

הבליטה בטרנינג של כיתה ח' הופכת לקטנטנה.

 

 

 

הוא מחייך אל הבוס שלי חיוך של "אין לי מושג איך הגעתי לכאן" ויוצא מהמשרד בזהירות ובעדינות....

 

 

 

 

 

נראה לי שמחר הבוס שלי יקרא לי לשיחה.....

 

טוב שלא קבעתם טיפול ל-106... :lol::lol::lol:

שיתוף קישור לתגובה
שיתוף באתרים אחרים


×
×
  • תוכן חדש...