בקשה להישפט?

[קובי מאקו]

מנסיון אישי דחיית הערעור שלך ע"י העירייה היא לא ראיה לשום דבר, הם מבצעים דחייה כמעט אוטומטית אם יש לך טיעון טוב פשוט שתלך על משפט!
בשנת 2023 קיבלתי דוח נת"צ 500 שח בבגין בשעת הצפירה של יום הזיכרון כמובן שהערעור נדחה... ביקשתי להשפט וקיבלתי תאריך ל12.25 יותר משנתיים אחרי ואז ערב לפני המשפט קיבלתי טלפון מהתובע שהם יורדים מזה ומושכים את התביעה...
זאת שיטה ידועה ממש להחזיק אותך עד המשפט גם כשיש לך טענה טובה אולי תשלם בגלל אי מתח אי יכולת להגיע למשפט וכו' (אפשר לבקש משפט חזותי בווידיאו)

אם יש לך טענה טובה וברורה לך על זה. בהצלחה

[aiib]

לפני 16 דקות, fatboy1340 כתב:

תבדוק מה משמעות התמרור  433 ואז תחזור לעדכן 😆

אויש.... צודק!

פשוט בערעור כתוב אין חניה וגם אתה התווכחת מצד אבני השפה להבנתי.
אגב, זה משחק לטובתי הדחיה מצד 'אין חניה' או שמספיק שכתוב את מספר התמרור?

 

בכל מקרה מצרף פסיקה לגבי 433 להבנתי נשמע משם שאין איסור חניה לנכה אם אין הפרעה לתנועה:
https://www.verdicts.co.il/תת-ע-2704-12-17-מדינת-ישראל-נגד-אליהו-צור-22-04-2018/

לפני 2 דקות, קובי מאקו כתב:

אם יש לך טענה טובה וברורה לך על זה. בהצלחה

לכן אני מתייעץ כאן... כדי לדעת אם יש לי טענה טובה וברורה או לפחות ליצור אחת כזו...

לפני 31 דקות, Be roo כתב:

כך שהמסקנה שזו הסיבה לדחיה, לדעתי לא נכונה

זה משנה האם יש טעות בסיבת הדחייה? כאילו אם @fatboy1340 צודק ויש איסור גם לנכים לחנות בתמרור 433 גם אם אין הפרעה לתנועה אז השופט ירשיע אותי בגלל זה ובלי קשר לדחיית הערעור? או שהמשפט הוא רק על עצם דחיית הערעור?

[Be roo]

דחיית הערעור אינה רלוונטית. זו למעשה חזרה על לשון החוק היבשה.

אין שם "טעות" וגם אם היתה זה לא מזנה. אתה נשפט על העבירה שביצעת. יכולת לעשות זאת עם או בלי לבקש ביטול לפני כן.

[Keyser Söze]

לטעמי יש לך קייס טוב מאוד.

התקנות וההנחיות להצבת תמרורים קובעות כי יש להציב תמרורים באופן ברור ככל הניתן.

אם אני מבין נכון את הצילומים, הדרך מתעקלת בנקודה בה חנית לכדי 90 מעלות כמעט. ייתכן שבכדי למנוע טענה שהשינוי המובהק הזה בדרך נותן תחושה שאיסור החניה המופיע בתחילת הדרך מתבטל (ואולי אף ייתכן שטענה שכזו הועלתה והתקבלה בשולחנו של בית המשפט), בחרה העירייה להציב את התמרור השני.

ברם, אופן הצבת התמרור השני - בהחלט יש בה כדי לגרום לבלבול באשר למה שקורה לפניו. למעשה, אופן ההצבה אפילו מחזק לכאורה את הטענה שכוחו של התמרור הראשון יפה רק עד לנקודת העיקול... (וראוי לציין שלא כך היא, אבל הבחלט מוסיף לבלבול).

נוסף על כך, עד לנקודת העיקול מוצבים עמודים לאורך הרחוב, ובנקודה בה חנית הם מפסיקים - גם זה עלול לתת לנהג סביר תחושה ש-״מצב העניינים״ משתנה בנקודה הזו. זו לא טענה חזקה בפני עצמה, אבל כשהיא מתווספת אל הטענה הקודמת - ביחד יש להם משקל.

כל האמור לעיל יפה לנהג ״הרגיל״, מבלי להתייחס כלל לרכב בעל תג נכה.

במקרה של נכה, הרי שלנכה מותר לחנות אפילו במקומות שלציבור הכללי אסורה החניה בהם, מכוח חוק חניה לנכים.

וכאן אולי כדאי להתייחס לטענה של השמנמן.

השמנמן נושא דברי טעם, ואני מוצא עצמי מסכים איתו על פי רב (כן, לפעמים אני חולק על דעתו, אבל בקוצו של יוד, לא בדברים שהם העיקר).

כאן, אם הבנתי נכון את עמדתו, המקרה שונה, ואני לא מסכים עם עמדתו.

השמנמן אומר (אם הבנתי נכון את עמדתו), שהחניה לנכה מותרת איפה שלציבור הכללי אסור להחנות, אבל גם לנכה אסור להחנות איפה שלציבור הכללי אסור לעצור. ומכיוון שתמרור אדום-לבן אוסר עצירה, הרי שלנכה אסור לחנות שם.

אני מנסה לבחון את עמדתו מול סעיף 2(א) לחוק חנייה לנכים קובע:

ציטוט

 

2.    (א)  נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין החניה מותרת בו אם התקיימו כל אלה:

                  (1)   בסמוך למקום האמור, אין מקום חניה מוסדר לנכים או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

                  (2)   בסמוך למקום האמור לא מצוי מקום אחר שהחניה בו מותרת או שהוא לא היה פנוי בזמן החניה;

                  (3)   החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

                  (4)   החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה.

נשאלת השאלה - מהו ״במקום שאין החניה מותרת בו״? כלומר - על מי חל האיסור; האם הכוונה לציבור הכללי או לנכה?

לטעמי, הפרשנות יכולה להיות רק ל-״לציבור הכללי״.

הנה, אם נוסיף זאת באופן מפורש: ״נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו לציבור הכללי, אם התקיימו כל אלה: ...״, הרי שהמשפט הגיוני בהחלט.

ברם, אם נוסיף באופן מפורש: ״נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו לנכה, אם התקיימו כל אלה: ...״, הרי שהמשפט לא הגיוני בעליל... מותר לו להחנות איפה שאסור לו להחנות???

אחרי שמובן שמדובר על ״הציבור הכללי״, אז, בבחינת דבריו של השמנמן, נשאלת השאלה - האם לציבור הכללי מותר להחנות באבני שפה אדום-לבן? התשובה היא בוודאי שלא.

אבני שפה אדום-לבן אוסרות עצירה, ולכן, קל וחומר - חניה.

שהרי האם ניתן להחנות מבלי לעצור? וודאי שלא...

ואם זה לא ברור, אז הרי שב-״הודעת התחבורה (קביעת לוח תמרורים)״, נקבע נוסח התמרור במפורש:

ציטוט

 אבני שפה צבועות אדום-לבן: אסורה כל עצירה או חניה של רכב בכביש שליד אבני השפה, אלא אם הדבר דרוש למילוי הוראות כל דין

כלומר, איסור החניה מופיע מפורשות במשמעות התמרור.

ומכאן - אסור לציבור הכללי להחנות באדום-לבן. הדברים מתחברים לסעיף 2 לחוק חניה לנכים המתיר חניה לנכים במקום בו לציבור הכללי אסורה החניה.

לחיזוק הדברים, נסתכל על נקודה (3) של סעיף 2(א) לחוק חניה לנכים:

ציטוט

(3)   החניה נעשית באופן שאין בה סיכון לעוברי דרך ואין היא מונעת מעבר חופשי להולכי רגל, לעגלות ילדים או לעגלות נכים;

מתוך הניסוח לא ניתן להימנע מהמסקנה שהמחוקק התכוון למעשה לחניה על מדרכה. כלומר - כוונת המחוקק הייתה לאפשר לנכה לחנות על מדרכה (אך הגביל חניה זו באופן שלא פוגע או משאיר מעבר לעגלת ילדים או לעגלת נכים).

האם מותר לעצור על מדרכה? וודאי שלא (אלא אם הותר הדבר באופן מפורש), שהרי המדרכה כלל אינה מיועדת לשימוש לרכב:

ציטוט

"מדרכה" - חלק מרוחבה של דרך שאינו כביש, המצוי בצד הכביש, ומיועד להולכי רגל בין אם נמצא במפלס אחד עם הכביש ובין אם לאו;

זאת ועוד, תקנה 72(א) לתקנות התעבורה קובעת מפורשות:

ציטוט

72.   (א)  לא יעצור אדם רכב ... באחד המקומות המנויים להלן, ... ואלה המקומות:

                (1)   ...

                (2א) על מדרכה, למעט במקום שהוסדר להעמדת רכב והחנייתו לפי חוק עזר שהותקן על פי סעיף 77 לפקודה ובלבד שנותר מעבר להולכי רגל;

                 ...

אבל הנה, חוק החניה לנכים מתיר חניה של רכב נכה על מדרכה, בתנאי שיוותר מקום למעבר לעגלות (עגלת ילדים או נכים).

דהיינו, המסקנה - מותר לנכה להחנות במקום שבו אסורה העצירה לציבור הכללי.

כך גם סעיף 3 לחוק חניה לנכים, המונה סייגים להיתר המובא בסעיף 2, למשל:

ציטוט

3. מבלי לגרוע מן האמור בסעיף 2(א)(3) ו-(4), לא יחול ההיתר שבסעיף 2 על חניה –

        (1)  בתוך צומת או בתחום שנים-עשר מטרים ממנו, פרט לקטע שסימנה רשות תימרור, בתמרור או בסימון על אבני השפה, שמותר לחנות בו;

אם נקבל את פרשנותו של השמנמן, לשם מה יש צורך בסעיף זה? הרי אסור לעצור בתוך צומת...

 

מכל האמור לעיל, נוסף על הטענה באשר לבילבול שנוצר עקב אופן הצבת התמרור, יחד עם הדרך שמתעקלת בחדות, העמודים, הטענה המוחצת אמורה להיות שהרכב נושא תג נכה, הנכה הוסע לביקור בבית החולים באותו היום, ונאלץ להחנות רכבו. לאחר שתר אחר מקום חניה ומשלא מצא, החנה, בכפוף להיתר הניתן מכוח חוק חניה לנכים, במקום בו לא גרם לכל הפרעה לתנועה, קל וחומר - ל-״הפרעה ממשית״.

 

שיהיה בהצלחה 

עריכה אחרונה ב-29 בינואר על ידי Keyser Söze

[מחליף רכבים]

אם תלך למשפט ותדבר לתובע בהכנעה ובענווה שעקב המצב הרפואי חנית עם תג נכה לכמה דקות במקום שלא מפריע וכו'  ואתה מבקש עקב המצב הקשה להתחשב, 99% שהתובע ימשוך את התביעה, כי לרוב התובע הוא בן אדם טוב שאין לו שום דבר נגדך. והוא יכול להיות במקרה גם חבר פורום...

אבל  לרוב האנשים זה לא שווה את הלחץ שיהיה להם ביום המשפט.

עריכה אחרונה ב-30 בינואר על ידי מחליף רכבים

[אלעדית]

לפני 6 שעות, מחליף רכבים כתב:

אם תלך למשפט ותדבר לתובע בהכנעה ובענווה שעקב המצב הרפואי חנית עם תג נכה לכמה דקות במקום שלא מפריע וכו'  ואתה מבקש עקב המצב הקשה להתחשב

אני חושב שהוא צריך לבוא עם גישה של תקנת הציבור. לדבריו חונים שם כל יום וחוטפים דוחות.

ואם העירייה לא תיקנה את המפגע הזה, ביהמ"ש צריך להורות לה לעשות כן, וממילא הדוח שלו יתבטל.

[fatboy1340]

בתאריך 30.1.2026 בשעה 00:37, Keyser Söze כתב:

לטעמי יש לך קייס טוב מאוד.

התקנות וההנחיות להצבת תמרורים קובעות כי יש להציב תמרורים באופן ברור ככל הניתן.

אם אני מבין נכון את הצילומים, הדרך מתעקלת בנקודה בה חנית לכדי 90 מעלות כמעט. ייתכן שבכדי למנוע טענה שהשינוי המובהק הזה בדרך נותן תחושה שאיסור החניה המופיע בתחילת הדרך מתבטל (ואולי אף ייתכן שטענה שכזו הועלתה והתקבלה בשולחנו של בית המשפט), בחרה העירייה להציב את התמרור השני.

ברם, אופן הצבת התמרור השני - בהחלט יש בה כדי לגרום לבלבול באשר למה שקורה לפניו. למעשה, אופן ההצבה אפילו מחזק לכאורה את הטענה שכוחו של התמרור הראשון יפה רק עד לנקודת העיקול... (וראוי לציין שלא כך היא, אבל הבחלט מוסיף לבלבול).

נוסף על כך, עד לנקודת העיקול מוצבים עמודים לאורך הרחוב, ובנקודה בה חנית הם מפסיקים - גם זה עלול לתת לנהג סביר תחושה ש-״מצב העניינים״ משתנה בנקודה הזו. זו לא טענה חזקה בפני עצמה, אבל כשהיא מתווספת אל הטענה הקודמת - ביחד יש להם משקל.

כל האמור לעיל יפה לנהג ״הרגיל״, מבלי להתייחס כלל לרכב בעל תג נכה.

במקרה של נכה, הרי שלנכה מותר לחנות אפילו במקומות שלציבור הכללי אסורה החניה בהם, מכוח חוק חניה לנכים.

וכאן אולי כדאי להתייחס לטענה של השמנמן.

השמנמן נושא דברי טעם, ואני מוצא עצמי מסכים איתו על פי רב (כן, לפעמים אני חולק על דעתו, אבל בקוצו של יוד, לא בדברים שהם העיקר).

כאן, אם הבנתי נכון את עמדתו, המקרה שונה, ואני לא מסכים עם עמדתו.

השמנמן אומר (אם הבנתי נכון את עמדתו), שהחניה לנכה מותרת איפה שלציבור הכללי אסור להחנות, אבל גם לנכה אסור להחנות איפה שלציבור הכללי אסור לעצור. ומכיוון שתמרור אדום-לבן אוסר עצירה, הרי שלנכה אסור לחנות שם.

אני מנסה לבחון את עמדתו מול סעיף 2(א) לחוק חנייה לנכים קובע:

נשאלת השאלה - מהו ״במקום שאין החניה מותרת בו״? כלומר - על מי חל האיסור; האם הכוונה לציבור הכללי או לנכה?

לטעמי, הפרשנות יכולה להיות רק ל-״לציבור הכללי״.

הנה, אם נוסיף זאת באופן מפורש: ״נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו לציבור הכללי, אם התקיימו כל אלה: ...״, הרי שהמשפט הגיוני בהחלט.

ברם, אם נוסיף באופן מפורש: ״נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא תג נכה במקום שאין החניה מותרת בו לנכה, אם התקיימו כל אלה: ...״, הרי שהמשפט לא הגיוני בעליל... מותר לו להחנות איפה שאסור לו להחנות???

אחרי שמובן שמדובר על ״הציבור הכללי״, אז, בבחינת דבריו של השמנמן, נשאלת השאלה - האם לציבור הכללי מותר להחנות באבני שפה אדום-לבן? התשובה היא בוודאי שלא.

אבני שפה אדום-לבן אוסרות עצירה, ולכן, קל וחומר - חניה.

שהרי האם ניתן להחנות מבלי לעצור? וודאי שלא...

ואם זה לא ברור, אז הרי שב-״הודעת התחבורה (קביעת לוח תמרורים)״, נקבע נוסח התמרור במפורש:

כלומר, איסור החניה מופיע מפורשות במשמעות התמרור.

ומכאן - אסור לציבור הכללי להחנות באדום-לבן. הדברים מתחברים לסעיף 2 לחוק חניה לנכים המתיר חניה לנכים במקום בו לציבור הכללי אסורה החניה.

לחיזוק הדברים, נסתכל על נקודה (3) של סעיף 2(א) לחוק חניה לנכים:

מתוך הניסוח לא ניתן להימנע מהמסקנה שהמחוקק התכוון למעשה לחניה על מדרכה. כלומר - כוונת המחוקק הייתה לאפשר לנכה לחנות על מדרכה (אך הגביל חניה זו באופן שלא פוגע או משאיר מעבר לעגלת ילדים או לעגלת נכים).

האם מותר לעצור על מדרכה? וודאי שלא (אלא אם הותר הדבר באופן מפורש), שהרי המדרכה כלל אינה מיועדת לשימוש לרכב:

זאת ועוד, תקנה 72(א) לתקנות התעבורה קובעת מפורשות:

אבל הנה, חוק החניה לנכים מתיר חניה של רכב נכה על מדרכה, בתנאי שיוותר מקום למעבר לעגלות (עגלת ילדים או נכים).

דהיינו, המסקנה - מותר לנכה להחנות במקום שבו אסורה העצירה לציבור הכללי.

כך גם סעיף 3 לחוק חניה לנכים, המונה סייגים להיתר המובא בסעיף 2, למשל:

אם נקבל את פרשנותו של השמנמן, לשם מה יש צורך בסעיף זה? הרי אסור לעצור בתוך צומת...

 

מכל האמור לעיל, נוסף על הטענה באשר לבילבול שנוצר עקב אופן הצבת התמרור, יחד עם הדרך שמתעקלת בחדות, העמודים, הטענה המוחצת אמורה להיות שהרכב נושא תג נכה, הנכה הוסע לביקור בבית החולים באותו היום, ונאלץ להחנות רכבו. לאחר שתר אחר מקום חניה ומשלא מצא, החנה, בכפוף להיתר הניתן מכוח חוק חניה לנכים, במקום בו לא גרם לכל הפרעה לתנועה, קל וחומר - ל-״הפרעה ממשית״.

 

שיהיה בהצלחה 

כרגיל טוב לקרוא את הגיגיך, אבל כאן אתה מחטיא מספר נקודות.

לגבי עצירנ/חניה - הרבה נהגים ואף לא מעט שופטים , אינם מודעים להבדלים בתקנות לגבי שני המושגים (יש גם את המושג "העמדה", אבל נעזוב את זה בינתיים). יש לא מעט תקנות ותמרורים אשר מבדילים בין שתי הפעולות (לדוגמה 433 ו434), כך שברי לכל שהמחוקק בכוונה תחילה יצר הפרדה ביניהן. אין ספק גם כי איסור עצירה הוא כולל בתוכו גם איסור חניה, אך לא להיפך. 

אני בהחלט יכול לקחת בחשבון שאם העניין יגיע למשפט, התובע והשופט לא יתעמקו בסוגיה הנל כמונו, ולכן תיתכן כל תוצאה.  יחד עם זאת מדובר בשטח ביהח ושם נוטים להחמיר עם כל עבירת חניהבשל אופי המקום ובשל העובדה שמגיעים הרבה אנשים בעלי תו נכה לשטח ביה"ח להבדיל מכביש ציבורי למשל או חניון ציבורי.

לגבי עמודים שהזכרת - מדובר על עמודי חסימה על מדרכה, שנועדו למנוע עלייה של רכב עליה. לא ברור מה הקשר לתמרורים כאלה ואחרים.

לגבי חניה על מדרכה שהזכרת - הרי קיים איסור בתקנות עבור רכבים  לנוע עליה (פרט לחצייתה לצורך כניסה ויציאה מחניה ). לכן על פי החוק, ניתן לרשום דוח לרכב בעל תו נכה על כך שנסע על מדרכה, אך לשיטתך לא ניתן לרשום לו דוח על חניה על מדרכה. לא הגיוני בעליל.

לסיכום - איסורי עצירה במקומות מסויימים או על פי תמרורים, נועדו כדי למנוע הפרעה לתנועה . ניתן לראות תחילת עבודת הבהרה בנושא בסייגים שהוסיפו לחוק חנית נכים החל מ2007 כמדומני, כדי למנוע הפרעות מסג אלה ולהקל עבודת שיטור/פיקוח. עדיין רוב הנכים (או אלה שנוהגים ברכבם) שמים פס על כך, אבל זה נושא לדיון אחר.

[sperial]

לפני 12 דקות, fatboy1340 כתב:

לגבי עמודים שהזכרת - מדובר על עמודי חסימה על מדרכה, שנועדו למנוע עלייה של רכב עליה. לא ברור מה הקשר לתמרורים כאלה ואחרים.

אולי תקנה 72(א)(13)

 

 

 

אבל במקום הזה אין מעקה אלא עמודים

[fatboy1340]

זה מה שאמרתי: עמודים ולא מעקה בטיחות. ראיתי עמודים על מדרכה שמאחורי הרכב החונה. היעוד שלהם מובן לי. לא ראיתי עמודים או מעקה בטיחות נוספים

[Keyser Söze]

לא לא. לא מדובר על מעקה בטיחות לפי הגדרתו. לא לכך התכוונתי.

הכוונה היתה שיש מספר גורמים שעלולים לתת תחושה של שינוי במצב הדרך. גורם אחד הוא אותו עיקול של 90 מעלות, והשני הוא הימצאותם של אותם עמודונים למול העדרם בדיוק בנקודת העיקול. כל אלה יחד עלולים ליצור תחושת שווא כי מדובר בחלק דרך אחרת. ודאגתי לציין שמדובר בתחושה בלבד, וכי המצב החוקי לא באמת משתנה.

 

לעניין הנסיעה על מדרכה, ברור לחלוטין מה כוונתך, ולכאורה, הצדק בדבריך.

אלא שעל פי דיני הפרשנות, חוק ספציפי גובר על חוק כללי.

החוק הספציפי לענייננו הוא חוק חנייה לנכים, והחוק הכללי הוא פקודת התעבורה והתקנות לפיה.

החוק הספציפי מאפשר חניה על מדרכה (לפי הרציונל שתיארתי בהודעה הקודמת), וכפי שאתה אומר - לא תתכן חניה ללא נסיעה קצרה על המדרכה. 

עד כאן אני חושב שאנחנו מסכימים.

לגישתך, ניתן לרשום דוח על אותה הנסיעה הקצרה על המדרכה לטובת החניית רכב הנכה, ולטעמי לא.

ראשית דבר, זאת משום דיני הפרשנות כפי שתיארתי לעיל - החוק הספציפי מתיר חניה על מדרכה, וכמובן שכדי לחנות על מדרכה חייבים לנסןע עליה קצת. מכאן - ההיתר להחנות על המדרכה כולל היתר לנסוע על המדרכה, לטובת החניית הרכב. כל פרשנות אחרת מרוקנת מתוכן את חןק חניה לנכים.

עניין נוסף הוא שהחוק מתיר, במקרים מסויימים ומוגדרים, לעלות על מדרכה (לטובת כניסה/יציאה מחצרים, למשל, או כניסה/יציאה מחניון וכו'). ניתן בהחלט לומר שהיעדר היתר מפורש שכזה בחוק לעניין חניית נכים הוא לאקונה, שברור לכל כיצד יש לפרשה.

ולבסוף, מדובר בזוטי דברים לפי סעיף 34יז לחוק העונשין. הרי חוק חניה לנכים מתיר חנית רכב של נכה על מדרכה. חוק זה מגדיר למעשה את הנורמה ואת האינטרס הציבורי - הקלה וחסד על אוכלוסיה מוחלשת, המתקשה בהליכה ארוכה או בהליכה בכלל. תוצאות אותה נסיעה קצרה על המדרכה לטובת חניה אף הן קלות ערך, אם בכלל. הנסיבות - גם הן ברורות - נסיעה קצרה על המדרכה לטובת מימוש ההיתר שבחוק. כל אלה מתכתבים היטב עם לשון אותו הסעיף:

ציטוט

34יז. לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה,

         אם, לאור טיבו של המעשה, נסיבותיו,

         תוצאותיו והאינטרס הציבורי, המעשה

         הוא קל ערך.

 

אגב, כן. מסכים עם סיפא דבריך.

אנשים הנוהגים ברכב נכה, שלא לטובת הסעת הנכה, ומנצלים את תו הנכה כדי להחנות היכן שאסור להחנות, קל וחומר, אנשים המוציאים תו נכה במרמה - זו עדות להתבהמות החברה בישראל, ואובדן החמלה לקשייו של ציבור הנכים.

[aiib]

בתאריך 31.1.2026 בשעה 20:16, fatboy1340 כתב:

לגבי חניה על מדרכה שהזכרת - הרי קיים איסור בתקנות עבור רכבים  לנוע עליה (פרט לחצייתה לצורך כניסה ויציאה מחניה ). לכן על פי החוק, ניתן לרשום דוח לרכב בעל תו נכה על כך שנסע על מדרכה, אך לשיטתך לא ניתן לרשום לו דוח על חניה על מדרכה. לא הגיוני בעליל.

לא בטוח שהבנתי, איך החוק מאפשר חניה לנכה על מדרכה? הרי מדרכה היא מקום שאסור אף לעצור בו, מה ההבדל בין חניה על מדרכה לחניה בתוך טווח תמרור 433?

[fatboy1340]

טענה שלי שהחוק אינו מאפשר חניה על מדרכה (אלא אם כן קיים תמרור המתיר חניה עם שני גלגלים). 

[aiib]

לפני 6 דקות, fatboy1340 כתב:

טענה שלי שהחוק אינו מאפשר חניה על מדרכה (אלא אם כן קיים תמרור המתיר חניה עם שני גלגלים). 

ברור, אבל לנכה ככל הידוע לי מותר לחנות על המדרכה (אם הוא לא מפריע למעבר). אני טועה?
עריכה: אני רואה עכשיו באתר עיריית ירושלים שלא תותר חניית נכה על מדרכה בנתיב תחבורה ציבורית.

אגב, אין גם זכר לעניין חניה במקום האסור לעצירה או לתמרור ספציפי. רק להפרעה ממשית לתנועה.

עריכה אחרונה ב-2 בפברואר על ידי aiib

[fatboy1340]

הסברתי את עמדתי ועל אילו תקנות היא מסתמכת. אין לי מה להוסיף לכך יותר. 

[Keyser Söze]

לפני 3 שעות, aiib כתב:

לא בטוח שהבנתי, איך החוק מאפשר חניה לנכה על מדרכה? הרי מדרכה היא מקום שאסור אף לעצור בו, מה ההבדל בין חניה על מדרכה לחניה בתוך טווח תמרור 433?

לגישתי, מכוח סעיף 2(א) לחוק חנייה לנכים, הקובע:
 

ציטוט

 

2.    (א)  נכה רשאי להחנות את רכבו הנושא

               תג נכה (להלן - הרכב), במקום שאין

               החניה מותרת בו אם התקיימו כל

               אלה:

                  (1)   בסמוך למקום האמור, אין

                          מקום חניה מוסדר לנכים או

                          שהוא לא היה פנוי בזמן

                          החניה;

                  (2)   בסמוך למקום האמור לא

                          מצוי מקום אחר שהחניה בו

                          מותרת או שהוא לא היה פנוי

                          בזמן החניה;

                  (3)   החניה נעשית באופן שאין בה

                          סיכון לעוברי דרך ואין היא

                          מונעת מעבר חופשי להולכי

                          רגל, לעגלות ילדים או לעגלות

                          נכים;

                  (4)   החניה אינה גורמת להפרעה

                          ממשית לתנועה.

 

הנקודה המעניינת לעינייננו היא נקודה (3), שמהניסוח שלה ניתן להבין שמדובר על מדרכה.

 

השאלה שלך בסוף ההודעה, "מה ההבדל בין חניה על מדרכה לחניה בתוך טווח תמרור 433" זו בדיוק נקודת המחלוקת בין גישתי לבין גישת השמנמן... 

ועכשיו תורי לא להבין...

ציטוט

אני רואה עכשיו באתר עיריית ירושלים שלא תותר חניית נכה על מדרכה בנתיב תחבורה ציבורית.

מה זאת אומרת "מדרכה בנתיב תחבורה ציבורית"? אם יש שם נתיב תחבצ, אז בהכרח אין שם מדרכה, לא? או שבירושלים מותר לתחבצ לנסוע על מדרכה?... תכל'ס, ירושלים... בירושלים הכל יכול להיות....