מבקש הפניה לתקנה/סעיף המתייחס לאיתות וסטייה מנתיב

[pasat04]

הדיון התקיים ביום שני.

לצערי, ובשל חוסר ניסיוני, הגעתי לבית המשפט כתובע, לבד, ללא אשתי, הנהגת. הרשמת הבכירה אמרה שהיא לא יכולה לקיים את הדיון ללא הנהגת. אמרתי שאני בעל הרכב, וחשבתי שמספיק שיש לי את צילום הנסיעה, וזה יהווה עדות מהצד שלנו. היא אמרה שזה לא מספיק, אבל מאחר ויש לי סרטון, היא מוכנה לצפות בו.

לאחר שצפתה בו, היא אמרה לנתבע שאין ספק שהוא אשם בגרימת התאונה, ונתנה לו לצפות בסרטון. לא היה לו הרבה מה להגיד, אלא רק על מחיר התיקון. הוא בזמנו אמר לי שייקח אותי למוסך שיתקן בעלות של 250 ש"ח לכל דלת (שתי הדלתות נפגעו). כמובן שאמרתי לו שהמחיר שהוא מציע לא ראלי, כי תיקון איכותי עולה יותר. הרשמת הבכירה אמרה לו שזכותי לתקן היכן שארצה, ומה עוד שקיים דוח שמאי לגבי מה יש לעשות, והעלויות.

הרשמת הבכירה אמרה שלמרות שהנהגת לא נוכחת, אבל מאחר וראתה את הסרטון, היא מוכנה להציע הצעה, וכמובן שזכותו לסרב, ולבקש דיון נוסף, בנוכחות הנהגת. היא אמרה לו שזו זכותו, אבל בדיון הנוסף האשמה לא תשתנה, והיא לא מחויבת להצעה שהיא מציעה כרגע.

בהצעתה, היא הטילה אשם תורם על אשתי בגובה 20%. כי לא נתנה לו להיכנס לנתיב.

הנהג סירב להצעה, וביקש דיון נוסף.

 

מוזמנים לצפות בסרטון תיעוד התאונה, ולהציע מה ניתן לטעון בדיון הבא כדי לשכנע את הרשמת הבכירה לא לתת פרס לבריוני כביש, גם להיכנס לנתיב, וגם אשם תורם של הקרבן.

 

[ישה]

ראיתי את הסרטון

 

הצעת השופטת לדעתי נדיבה עם אשתך.

 

אין כאן עניין של עקיפה מימין- לכן אין מה להשתמש בטיעון הזה.

 

אכן הנהג מנסה לפנות שמאלה, ולא מדובר כאן במעשה בריוני , אם מדובר בתנועה כבדה והוא נמצא במסלול הימני.

 

אשתך במקום להתיר לו להיכנס בכבוד לנתיב השמאלי ( פעולה שבמהירות הזחילה בה נסעו הייתה גורמת לה לעיכוב של שניה , בחרה "להראות" לו, ועל זה היא משלמת בזמן וכנראה גם בכסף.

 

לגבי גובה הנזק

 

בידיך דו"ח שמאות לכן השופטת לא תשנה בשמאות אגורה אחת, בטח כאשר לצד השני אין שמאות נגדית.

 

לא לשכוח לבקש גם את הוצאות השמאי.

[pasat04]

^^^ טוב, עם כזה חוסר אהדה, אני נאלץ להעלות את כל הקטע . זה הסרטון שראתה הרשמת הבכירה.

למה אשתי ושאר הנהגים הנורמטיביים, יכולים להשתלב למסלול לפניה שמאלה מיד בתחילתו, כ-200 מטר מהצומת? המסלול לפניה שמאלה עמוס לעייפה, ומתנהל בעצלתיים, בו בזמן ששני המסלולים הימניים, לנסיעה ישר, פנויים וזורמים. הבריון, שלא מתאים לו לנסוע במסלול העמוס, נוסע במסלול האמצעי, שזורם יותר, וכ-80 מטר מהצומת, החליט שזה המקום הנוח להידחף, כדי לפנות שמאלה.

זה משנה את התמונה?

לתת לו להיכנס בכבוד? לדעתי (וכנראה שגם לדעת אשתי), לא הגיע לו.

אגב, אם חס וחלילה עולה בדעת מישהו שאולי הוא לא מכיר את האזור, הוא גר 400 מטר ממקום התאונה.

 

[ישה]

לא מכיר את הכביש עצמו

 

אבל נתאר לעצמנו שהכביש הוא עם שני נתיבים שהופך לשלושה עבור אלה שרוצים לפנות שמאלה.

 

והתור הוא ארוך מאוד ומי שיעמוד בסופו של התור בעצם יחסום את הנתיב השמאלי ( כאשר מדובר עוד כשבכביש יש שני נתיבים בלבד.)

 

מה שנוצר הוא שהנתיב השמאלי שהופך להיות אמצעי פקוק ולא מנוצל.

 

אם הבריון לא חוסם את הנתיב אלא ממשיך בנסיעה בנתיב האמצעי ואז רוצה לפנות שמאלה למה לא לאפשר לו.

 

חוק זה חוק והשופטת הטילה אשמה תורמת לנהגת בהתאם לתחושת הצדק שלה והחוק שדורש מנהג למנוע תאונה, דבר שאשתך לא עשתה.

 

אני לפחות במציאות הפקוקה של כבישי ארצינו, נותן לרכב להשתלב.

 

הסטטיסטיקה הפרטית שלי מדגיש הפרטית שלי בהתבוננות של עשרות שנים ומעל שני מיליון ק"מ

 

נהג ייתן לנהג להשתלב בחלק מהמקרים, כמעט בכל המקרים לנהגת.

 

נהגת לא תיתן להשתלב כמעט ברוב המקרים לא לנהג ולא לנהגת..

[pasat04]

חוק זה חוק והשופטת הטילה אשמה תורמת לנהגת בהתאם לתחושת הצדק שלה והחוק שדורש מנהג למנוע תאונה, דבר שאשתך לא עשתה.

באותו היום, אשתי בכלל טענה שהופתעה ממנו, הוא נסע במקביל אליה*, ופתאום סטה לכיוונה. יעיד על כך גם מוקד הפגיעה, בדלתות, ולא בכנף/בחזית.

מה שנראה בסרטון כהאצה מכוונת למנוע ממנו להיכנס, זו האצה לצורך התקדמות במסלול, לפי קצב הפקק. ניתן לראות זו בעקביות, לאורך התקדמות הפקק.

 

* טכנית, המצלמה ממוקמת על החלון הקדמי, כחצי מטר לפני ראש/עיניי הנהג, ולכן הנהג רואה את הרכב טיפה מאוחר יותר.

 

 

אם הבריון לא חוסם את הנתיב אלא ממשיך בנסיעה בנתיב האמצעי ואז רוצה לפנות שמאלה למה לא לאפשר לו.

ומה עם כל אלה שעומדים בסבלנות בפקק, למה מגיע לו "לחתוך", בזמן שהוא נכנס, ו"מעכב" אותם בעוד זמן לתקוע את המסלול השמאלי (לפני ההתרחבות)?

עריכה אחרונה ב-31 לאוקטובר, 2018 על ידי pasat04

[ישה]

הנהג השני מאותת משניה 11 התאונה בערך בשניה 17-18

 

לא יודע במה התעסקה אשתך כדי להיות מופתעת.

 

משהו לא ברור לי בכביש

 

בסרטון הארוך יש כאילו נתיב לפניה שמאלה די בהתחלת הסרטון ואז נולד עוד נתיב לפניה שמאלה באיזור הקרוב לאיזור התאונה.

 

שים לב שגם האוטובוס וגם המונית מיניבוס מבקשים לפנות שמאלה

 

האוטובוס השתלב , המונית עדיין לא.

[pasat04]

הנהג השני מאותת משניה 11 התאונה בערך בשניה 17-18

בסרטון הארוך יש כאילו נתיב לפניה שמאלה די בהתחלת הסרטון ואז נולד עוד נתיב לפניה שמאלה באיזור הקרוב לאיזור התאונה.

נכון שהוא מאותת, אבל זה לא מקנה לו את הזכות להידחף. הרשמת הבכירה השתמשה במילה "אתה נדחפת".

 

בעבר (לפני שנים), המסלול לפניה שמאלה התחיל קרוב למקום התאונה, אבל כדי לאפשר לאוטובוסים לצאת ממסלול התחבורה הציבורית לפני הצומת, פתחו פתח, והתחילו את הנתיב השמאלי 120 מטר לפני תחילת המסלול המקורי. משום מה, הצביעה הישנה מחודשת כל פעם.

עריכה אחרונה ב-31 לאוקטובר, 2018 על ידי pasat04

[ישה]

"אתה נדחפת" ואשתך לא נתנה לא להיכנס ולא מנעה את התאונה לכן השופטת קבעה את אשר קבעה בחלוקת האשם

[Be roo]

לדעתי פסקי דין כאלה רק מעודדים את הבריונים להמשיך להדחף. כשמדובר בתאונת נזק בלבד, אין סיבה שנהג שלא ויתר על זכותו (וזכותם של כל הנהגים מאחוריו) ישלם, גם אם היה ביכולתו למנוע את התאונה. אולי אם האשמה תוטל במלואה על הבריון התופעה הזו תצטמצם.

[ישה]

עונש מוות לא מפחיד את הרוצחים.

[o_prime]

היי, ישה לפי דעתי טעות בידך. השופטת ראתה הסרטון והציעה לנתבע לשלם.

המסקנה של השופטת לא תשתנה, הדבר היחיד שישתנה זה גובה הוצ' משפט שיצטרך הנתבע לשלם.

לתובע: תאמן את אישתך להגיד לא זוכרת, יש סרטון וזה מספיק.

אוהד

[ישה]

^^^

 

קרא את הודעה מספר 17

[pasat04]

הדיון השני התקיים הבוקר, הפעם בנוכחות הנהגת, אשתי, שהתבקשה לתאר את האירוע באמצעות שתי מכוניות צעצוע. לאחר מכן, הרשמת הבכירה בקשה לצפות שוב בסרטון, והזמינה את הנתבע לצפות שוב. הוא אמר שאין צורך, והוא לא אשם.

לאחר שצפתה בסרטון, הרשמת הבכירה הסבירה לו שוב שהוא אשם, והנהגת לא חייבת לתת לו לעבור מסלול. הוא יכול לעשות זאת כשהכביש פנוי, אבל לא להכנס בכח (ולכן יש לנהגת אשם תורם). בשלב זה ציטטתי את תקנה מס' 40 לתקנות התעבורה.

הנתבע התחיל לטעון טיעונים מופרכים, כמו "אני סטיתי לכוון שלה, היא באה לחסום אותי... אני לא מכחיש שנכנסתי לה לנתיב, אבל היא עשתה את הנזק..." הרשמת הבכירה הבהירה לו שאין סימוכין לטיעונים שלו בסרטון שהוצג בפניהם.

הרשמת הבכירה אמרה שיש שתי אפשרויות, הצעת פשרה חדשה (היא לא מתייחסת למה הוצע בפעם הקודמת, וזה גם במכוון לא נרשם בפרוטוקול), או פסק דין. "אתה תחליט, אני לא מחייבת, ואני לא מענישה את מי שלא מקבל את ההצעה".

ההצעה הפעם השיתה על אישתי 15% אשם תורם (לעומת 20% בהצעה בדיון הראשון). הנתבע סרב לקבל גם את ההצעה הזו, והיא כתבה שתכתוב את פסק הדין עוד היום, ושהוא ישלח לצדדים בדואר.

 

לאור זאת שהוא סירב לקבל את ההצעה, או להבין שהוא אשם, אני חושש שתהיה בעיה לקבל את הסכום שיפסק לזכותי. מה הכלים שעומדים לרשותי (הוצאה לפועל?), ומה הדרך להוציא זאת לפועל? יש לי את שמו וכתובתו, וכן צילום רישיון רכב על שמו. תודה.

[ישה]

אם הוא אדם נורמטיבי הוא ישלם ללא הוצאה לפועל

 

אלא על סמך פסק הדין שאותו תמציא לו במכתב רשום עם אישור מסירה ובו דרישה לשלם את הסכום.

 

בד"כ ניתן זמן בפסק הדין של 30 יום שלאחריו אם לא שילם אתה רשאי לפתוח תיק בהוצל"פ.

 

גם אם לא צויין זמן לתשלום , המועד המקובל הוא תוך 30 יום מיום שהגיע לידו פסק הדין

 

תוכל לראות את פסק הדין תוך 72 שעות בנט המשפט, לפעמים אף לפני זה.

[pasat04]

תודה.

אדם נורמטיבי לא מתווכח עם הרשמת הבכירה אחרי שהיא מסבירה לו שהוא אשם, ויותר מפעמיים.

למרות שבית המשפט שולח את פסק הדין לצדדים, רצוי שאשלח לו גם אני, עם בקשה לתשלום, כדי שיהיה לי אישור מסירה?