15 שנים ליציאה מלבנון

[סיוויק 08]

בכל השנים ובכל המלחמות תמיד היו ויהיו אירועים של שאננות קטלנית לצד אירועים של גבורה עילאית.

ברוב אירועי השאננות לא טובחים אותך, וכשכן אז לא מצלמים, וכשכן אז זה שובר את הלב

ומתסכל ברמה הציבורית ואז אני מפרש את saay222 למשל פשוט כזועק מדם ליבו.

[dny]

התפיסה העתיקה של 'הולך ופוחת הדור' הוכיחה עצמה שגוייה במובהק

לאורך כל הדורות.

אאל"ט על אחת מהפירמידות במצרים נמצאה כתובת חרטומים, בת 7000 שנה בערך, שנאמר בה שהכהנים של היום כבר לא משהו.

 

דני

[NirLevi]

בהחלט, לכל דור יש את הבעיות שלו אבל אותי מרתיח הזלזול בחיילים הלוחמים שמקריבים מעצמם (ואת עצמם) בלחימה מאוד מורכבת וקשה ואז מגיע מישהו וברגע הופך אותם ל“לוחמים“ ומביע כל כך הרבה זלזול.

 

גם בעזה יש מטעני ענק, יש בתים ממולכדים, יש פצמ“רים, אין סאגרים אבל יש טיל הרבה יותר מפחיד (קורנט) ויש עיר תחתית שגורמת לכך שאתה אפילו לא יכול לצפות מהיכן עומד לצוץ המחבל הבא.

 

אבל זה שטויות כי החיילים בפילבוקס לא היו עירניים (שזו אכן היתה תקלה איומה, אם כן היו עירניים המחבלים לא היו מצליחים להגיע למרחק 50 מטר מהמוצב).

הייתי גם בלבנון וגם בעזה.

בכל המבצעים שהיו בעזה השתתפתי (כולל צוק איתן), וראיתי סדירניקים מהגדודים שעושים עבודה מדהימה, הרבה יותר מיחידות העילית הנוצצות.

בעזה עפו עלינו פצמר"ים, ירו עלינו צלפים וכאלה שחשבו שהם רמבו, וגם ראינו בתים ממולכדים ומנהרות.

לבנון זה היה סרט אחר שלא דומה לעזה בשום מצב.

השגרה והלחץ האדיר בלבנון היה על סף הטירוף - קשה מאוד לשמור על שפיות בקווים בלבנון בלחץ מבצעי גבוה מאוד, שלא כמו בעזה.

עריכה אחרונה ב-27 למאי, 2015 על ידי NirLevi

[edan82]

ניר אין כאן ויכוח על מה יותר או פחות אינטנסיבי ואיפה נותרו יותר צלקות.

 

הצלקות נותרות איפה שעברת אירועים קשים ומשמעותיים, אני מניח שעבורך זו באופן טבעי לבנון שמהבנתי שם העברת את רוב שירותך.

לי אין צלקות מהתקלויות וכדומה, יש לי הרבה זכרונות מאלה אבל לא צלקות.

איפה הצלקות? הצלקות נחרטו באירוע החדירה למוצב מרגנית בעזה שבו נהרגו ונפצעו חברים לנשק, בפילבוקס ליד כיסופים שבו נהרג לי חייל, בבית ברמאללה שבו צלף פספס אותי ב-2 ס“מ ויש עוד כמה כאלה.

 

התגייסתי ממש אחרי הנסיגה מלבנון, עוד הספקתי לבצע כמה מארבים בתוך שטח לבנון כי עוד לא היתה גדר, לא טעמתי את לבנון לעומק אבל בהחלט שירתתי כמפקד עם קולגות שטעמו את לבנון לעומק, כולל בופור (קולגות מפלחה“ן גבעתי), אינספור סיפורים.

עם הזמן הסיפורים נותרו זהים, רק המיקום הגיאוגרפי השתנה לעזה.

 

הנקודה שלי פשוטה- אסור לבוא ולזלזל בלוחמים של היום, לא מכובד לבוא ולזלזל בכלל הלוחמים על בסיס מקרים פרטניים.

עריכה אחרונה ב-27 למאי, 2015 על ידי edan82

[NirLevi]

ניר אין כאן ויכוח על מה יותר או פחות אינטנסיבי ואיפה נותרו יותר צלקות.

 

הנקודה שלי פשוטה- אסור לבוא ולזלזל בלוחמים של היום, לא מכובד לבוא ולזלזל בכלל הלוחמים על בסיס מקרים פרטניים.

חלילה שאני מזלזל.

אני רק טוען דבר אחד - עזה זה לא לבנון.

במגבלות אומר כי בלבנון היו מבצעיים מדהימים והרואיים שנפלו על כתפיהם של מפק"צים צעירים בני 20.

היה שילוב של תחכום, העזה ואומץ יוצאי דופן שלא ראיתי במבצעים בעזה.

היו פאשלות, כמו בכל מקום, למרות שלדעתי הפאשלה הכי גדולה היתה שנתקענו שם כמו קוץ בתחת 17 שנים.

[edan82]

אני יודע שאינך מזלזל ניב, לרגע לא חשבתי אחרת.

 

הסיפורים ההירואים קיימים תמיד, באופן טבעי כלוחמים תמיד חיינו אותם יותר גזרות שהיו ה“בית שלנו“.

 

מבחינתי אחד האירועים היותר משמעותיים ובאמת הרואיים בתקופתי היה אסון הנגמ“שים, המראה של חיילי החטיבה שלי (חלקם חיילים שלי) זוחלים על 4 לאורך ציר פילדלפי כדי לסנן את החול ולאתר את שרידי חבריהם שפשוט התאדו עם הנגמ“ש- זה בהחלט היה השיא, לחוות, לראות ולבכות.

 

לכל תקופה ולכל לחימה היו מצד אחד התקלות ומצד שני את הגיבורים.

 

במלחמת לבנון השניה אחת הפעולות היותר זכורות לי זו הפעולה שהסתבכה של ש’ 13 שבעקבותיה הם התחילו לרות ברחובות הדאחיה עם אלונקות פתוחות בדרך לחילוץ.

 

בחומת מגן זה היה חילוץ מט“ק שקיבל כדור מצלף כשהוא עם מדף בחצי חרך, זו גם היתה צלקת, לראות איך מנסים להחיות אותו (לצערי ללא הצלחה) ואז איך יוצאים למבצע חילוץ מורכב כשבכל 50-100’ נשכב לנו באמצע המסלול מחבל עם RPG, את חלקם דרסנו, מחלקם חטפנו אבל כמו שאומרים, הכלבים נבחו והשיירה המשיכה.

[Night Driver]

 

אפשר לחשוב שבלבנון ה“קרביים של פעם“ לא נרדמו בשמירה, כולם הסתערו תמידוהיתה חיילות שיא.

 

 

שינסה להיזכר למה בשנות השמונים הנחלאים כונו חטיפים.

[Night Driver]

חלילה שאני מזלזל.

אני רק טוען דבר אחד - עזה זה לא לבנון.

במגבלות אומר כי בלבנון היו מבצעיים מדהימים והרואיים שנפלו על כתפיהם של מפק"צים צעירים בני 20.

היה שילוב של תחכום, העזה ואומץ יוצאי דופן שלא ראיתי במבצעים בעזה.

היו פאשלות, כמו בכל מקום, למרות שלדעתי הפאשלה הכי גדולה היתה שנתקענו שם כמו קוץ בתחת 17 שנים.

 

ממש לא מסכים איתך.

 

להילחם בעזה הצפופה מולל מחבלים מחופרים ומצויידים מעל ומתחת לאדמה זה לא פשוט בכלל. תבחין בין לחימה מול צבא לבין לחימה מול גרילה. מול צבא הרבה יותר קל.

[edan82]

זה תמיד היה, בעזה נרדם לי חייל בשמירה בעמדה הכי בעייתית במוצב בחאן יונס ומתחילים לירות לכיון שלנו, החייל מהבהלה עף אחורה ונפל איזה 15 מדרגות, בגבול לבנון חבר שלי נרדם במוצב על המסך של ה-night sight בעמדה שנמצאת 50 מ’ מה“אין גדר“ של אותה תקופה.

 

אותן תקלות בכל מקום.

[Night Driver]

תקלות מהסוג הזה שנובעות מחיילות נמוכה או משאננות תמיד יהיו אבל הפרט לא מעיד על הכלל.

 

כשהיינו בבופור אחד החירניקים החליט שהוא יוצא לחרבן אחרי הש"ג וחטף צרור מהשומר שזיהה אדם חמוש הולך ליד השער.

[edan82]

מסכים לגמרי.

[סיוויק 08]

אני מנסה לחשוב על מקום [עיר!] בעולם שמבוצר וממולכד כמו עזה,

שטח תחום בו כל התשתיות מכוונות לתקיפה וכו', זו לשבי"ה ענקית,

הדיסנילנד של הדבר. אני לא בטוח שיש עוד כזה

מקום בעולם - אולי לבנון, ושם זה נפרש על שטח גדול יותר,

אולי התשתית שהניח הוייטקונג.

 

לדעתי בכל הצ'צ'ניות והסומליות והבינתג'בלים שבעולם אין מקום ייחודי כמו עזה,

שחפור ותפור ומקושר פנימית ומאומן יחסית במשך זמן רב הכל כדי לחכות לפלישה.

[נזכור שעזה היא עיר\גוש מטרופוליני, לא בסיס או יעד מוגן מראש].

 

ההשוואות בין איזורי מלחמה [לבנון\עזה] לא תקפות לדעתי בשום צורה ולא רלוונטיות.

 

בצוק איתן קוננו כל מיני אנשים על "למה לא מנצחים כבר" וכד',

עשיתי להם סיור בגוגל-ארץ בכל הרצועה, ירדנו לרמת הרחובות,

ככה לומדים שזה איזור עצום אגב בגודלו ומורכבותו

יחסית למה שאזרחים היו רוצים שיקרה.

[edan82]

סיוויק אל תטרח לחפש, לא תמצא מהסיבה שחלקים ניכרים מעזה נחשבים למקומות עם צפיפות אוכלוסין מהגבוהות בעולם ומכאן האתגר של המקום, בכל מקום שאתה עומד יש מאות חלונות שצופים עלייך, מימד הגובה שם מקבל חשיבות אחרת לגמרי.

 

אבל שוב, כל מקום והאתגרים המבצעיים השונים שלו, מאוד קשה לבוא ולטעון ”פה מסוכן יותר מאשר במקום אחר“.

 

אי אפשר “לנצח“ במקומות כמו עזה או לבנון כי לא נלחמים מול צבא שנלחם נגדך “בהתאם לכללים“, נלחמים לחימת גרילה נגד טרוריסטים שאמנות כאלה ואחרות הן מהם והלאה.

עריכה אחרונה ב-27 למאי, 2015 על ידי edan82

[Night Driver]

בכלל כשהצד השני נלחם על הבית המקבימום שתשיג זה שקט זמני.

[edan82]

נכון, זו הסיבה שאני תמיד טוען שאין שום סיכוי להסדר עם חיזבאללה או חמאס, כל האשליות של ה“שיחות“ הן לא מעבר לאשלייה.