נכה צהל - רכב חדש בתקציב 350K-450K

[Ron Poh]

אני רואה שאתה מתעקש.

אתה זה שקבעת

לפני 7 שעות, razi_pazi כתב:

 

אין לפותח השרשור צורך ביכולת שטח

מאלה היית כותב ”לא רוצה”, כתבת שאין לו צורך.

אז מאין לך מה הצרכים של אור?

 

התגובה שלי הייתה... למה לא?

ושוב היה היתה בתגובה לקביעה שלך.

[razi_pazi]

אני שחררתי....

[BoazB11]

בתאריך 28.12.2025 בשעה 22:45, אור1111 כתב:

לא חובב שטח

...

[אור1111]

חברים חברים באנו להנות בבחירת רכב ולא לריב, את הבלאגן תשאירו לזמנים עברו, נגיד שפוגע בך טיל מ5 קילומטר ואין סיכוי לזהות אותו לפני.

המבינים בינינו כבר יזהו את הסוג של הטיל והגזרה, יש גם סרטון אבל באנו להשאר אנונימיים לא??

 

טויוטה - הלכתי לראות את הלנד קרוזר. מה זה טיפול כל חצי שנה או 10,000KM המוקדם מבינהם?! ממש עבד לרכב, ואני באתי מטסלה בלי טיפולים. תצמצמו לכל שנה לפחות.

לקסוס - ראיתי את הדגמים אצל היבואן, וואלה לא התחברתי בכלל. אני לא נוהג עדיין, כרגע שם בצד עד שאחזור לנהוג.

וולוו - בדרך לראות, למרות שלא חובב את העיצוב. שמעתי רק דברים טובים.

אאודי - Q3 SPORTBACK בגרסא האמצעית. נראת טוב ואני אלך להתרשם. אשמח לעוד מידע אם מישהו מכיר

 

 

 

אני רוצה להמשיך לספר לכם את מהלך הפציעה, אבל אולי לפני כמה מילים עליי:
את הגיל שלי אתם כבר יודעים +-35,  הייתי בעברי ביחידה בכירה בכומתה החומה, היום דוקטורנט בהנדסה(כן כן מודע לדיסונס), עובד בהייטק.

תמיד אהבתי רכבים(הטסלה נחשבת?) בעל רשיון A בלתי מוגבל לאופנועים, חולה שטח על דו"ג, לצערי מאז הפציעה אני לא אחזור לרכב.

יצא לי בשנים האחרונות להיות בעשרות פעילויות מבצעיות במילואים של תפיסת מחבלים, חוצה גדר, אמלח ומבוקשים שונים ומשונים. 

 

אני קם אחרי שהייתי מורדם פעם שנייה. ראיתם פעם בי"ח בפריפריה שנמצא בחירום במלחמה?
300 מיטות בקומה מינוס 3, אין אור שמש, אין אוויר, 3-4 שירותים לכולם. אני רוצה סיגריה, לא עישנתי כבר חודש וכמה ימים.

מישהו מפליץ בלילה? אתה תקום וגם תריח. מישהו משוגע לא נרדם ומלמל לעצמו משיגעון? לא תשן בלילה. אני חייב שקט. לא מזמן רק סיימתי להזות.

אני שוכב חצי מעורפל, אין לי אפשרות לזוז בכלל, יש לי ברזלים ב2 רגליים וביד אחת, כל הברזלים מחוברים לעצמות שונות. אבא בשמיים איפה טעיתי.

 

לא אכפת לי מהגוף, אני רק רוצה לעלות למעלה לנשום קצת אוויר צח. הנפש רוצה מנוחה, אולי סיגריה תעזור. אני מתחיל לאבד ראייה בעין שמאל.

כמו אחרון הערסים, אני מבקש מאחי שיגרור את המיטה שלי החוצה במעלית, אולי השאיפה תעזור. ספויילר, הנפש עדיין כואבת גם אחרי.

אני חוזר ורואה את כל הבלאגן בתוך הבי"ח, הפעם רק בעין אחת, העין השנייה רואה רק שחור, מסתבר שנפגעתי מההדף של הטיל ועכשיו העין מפסיקה לראות. אני לא אשרוד פה יותר, יותר מידי רעש, צפוף לי, רק פרגוד מפריד ביני לבין 300 מאושפזים.

 

גמלה ההחלטה, אני עובר לבית חולים במרכז. אני רוצה חדר, אני רוצה שירותים מקלחת שלי. לא התקלחתי מאז הפציעה, האוזניים מגרדות לי.

אחי לוקח מגבונים ומתחיל לנגב אותי, המקלחת הראשונה. מקלחת. מגבונים. אני פצוע קשה. זה מה שמגיע לי אחרי שכמעט קיפחתי את חיי למען הדגל?

אני מתעקש לעבור, המשפחה מפחדת שיותר מידי תזוזה תשבור לי עוד חלק. לא מענייו אותי גוף, עוד שבר פחות שבר, הנפש יותר חשובה. האמבולנס מגיע לאסוף אותי לבית חולים אחר. האם המעבר יעבור בהצלחה? האם יהיה לי טוב? תאמינו לי הסיפור שלי רק מתחיל.

 

[טויוטה סופרה]

יותר ממה שאני מחכה שתקנה רכב אני מחכה כל פעם להמשך הסיפור
מעניין אותי לשמוע מכלי ראשון מה הגיבורים שלנו עברו😘

[נירו72]

בתאריך 4.1.2026 בשעה 17:55, אור1111 כתב:

אאודי - Q3 SPORTBACK בגרסא האמצעית. נראת טוב ואני אלך להתרשם. אשמח לעוד מידע אם מישהו מכיר

לא מכיר אישית, אבל כשבדקתי עבורך ראיתי שלגרסה הגבוהה (45) יש מערכת חניה אוטומטית ולאמצעית לא. אולי זה משהו שעבורך יהיה שימושי. בנוסף גרסת ה 45 היא דירוג שווי 7 וה-40 דרגה 6. זה משפיע על אגרת הרישוי ואולי הביטוח, לא בטוח שזה רלבנטי עבורך. מלבד זה הם זהים, למעט הספק המנוע שמכוון להספק יותר גבוה, וכמה קישוטים.

[zvit]

מאגרת הוא פטור, והביטוח משולם ע"י משרד הבטחון.

[אור1111]

הפור נפל - טויוטה לאנדקרוזר לאקשורי 5.

בית הלוחם ומקומות אחרים שבהם פגשתי נכי צהל מלאים בדגם הזה ודומיו. 

המחיר 415K אחרי הנחת נכה צהל.

התקשרתי למוסך כדי להגיד להם שאין סיכוי שאני מגיע כל חצי שנה לבדיקה לפי הספר טיפולים, מבחינתם לבוא בפעם הראשונה ולרוב מספיק שנה או 10K בין הטיפולים.

כרגע הזמנה בוצעה, אני מחכה לאישור מהמרבד להתאמה לתפוח להגה. יכול להיות שעד אז תגיע הגרסת דיזל-היבריד עם סוללת עזר קטנה ולא רק דיזל כמו היום.

בכל מקרה אני לא נוהג היום, אני על כיסא גלגלים ולא מזיז יד אחת, אבל זה ישתפר בחודשים הקרובים.

 

קראתי את השירשור שוב ובכיתי, זאת פעם ראשונה שאני נזכר בתקופה הקשה בחיי, ועדיין עודני בין ניתוחים ומחכה לי שיקום ארוך.

את המשך סיפור הפציעה שלי ארשום, גם אם אף אחד לא יקרא או יגיב, אני ארשום בשביל עצמי.

 

 

 

 

העבירו אותי לבית חולים במרכז, ההבדל הנפשי והגופני הוא כמו חיים ומוות.

יש לי חדר לבד!  שירותים מקלחת לעצמי! אני פעם ראשונה מתקלח במקלחת אמיתית מהפציעה ועבר זמן רב.

המים נכנסים לחורים פתוחים בגוף, חלקם גדולים מכדור פינג-פונג. אל תדאגו זה מותר. 

אני מגלה כל מיני פציעות לחץ ורסיסים קטנים שלא הכרתי, בגב, מאחורי האוזניים, בתחת, אין מה לעשות עם זה, הרסיסים הקטנים נשארים לעד.

כבר חנוכה, אנחנו בסוף 23 כן? אילו רק הייתי יודע שגם בחנוכה 24 וגם בחנוכה לפני חודש וחצי אני עדיין אהיה מאושפז בבית חולים אחרי עוד ניתוח. למרות שקוראים לי אור, אולי החג הזה לא בשבילי.

בית חולים במרכז זאת חוויה אחרת, באים לבקר אותך חברי כנסת ושרים, שחקני כדורגל וזמרים. כיף לכמה ימים. אל תדאגו זה כבר נגמר. מבחינת עם ישראל המלחמה נגמרה, הפצועים החלימו וחזרו הביתה.

אני זוכר שבמהלך האישפוז בשיא המלחמה אחד מחברי הכנסת טס לחו"ל לחופשה והתרברב על זה. אני מרותק פה למיטה, והוא טס לחופשה. איפה האחדות והחמלה שאני מכיר מהבית, מהעם שלי.

אני לא מצליח לראות טלוויזיה קשה לי לשמוע חדשות, אני לא מחובר לשמות החטופים וההרוגים. היייתי מורדם יותר מידי זמן, ועכשיו כואב לי, אני לא בקצב שלכם.

 

מעבירים אותי למחלקת פלסטיקה בזמן שמחכים לאיחוי ההעצמות ולהשתלות של השרירים להתפס. הגב שלי כולו שרוף, אני צריך השתלת עור לשם ולעוד הרבה מקומות.

מסריח פה, יש ריח של שרוף, חדר לידי חיילת שנשרפה במהלך פעילות מבצעית. כל פעם שאני עובר ליד החדר שלה יש ריח של עור אדם שרוף. למרות שקשה לי, ליבי עם כל פצוע שאני פוגש, ופגשתי רבים מספור.

הכאב האמיתי הוא לא בעצמות ובשרירים, הכאב האמיתי הוא על פני השטח, הוא ניתוחי עור. חבר אמר לי את זה אבל התעלמתי. לי? יכאב? עברתי כלכך הרבה, סתם עוד ניתוח.

טעיתי, זאת פעם ראשונה שאני סובל פיזית באמת אחרי ניתוח, לקחו לי חתיכה מהרגל ושמו בכתף. אני לא הולך לישון בימים הקרובים. בפעם הראשונה אני מרגיש כאב אמיתי של הפציעה.

 

אולי בעצם אני בר מזל? מה עם החייל מקומה 12 שנפצע אנוש ועובר עכשיו השתלת לסת? מה עם המילואימניק חדר לידי שאיבד רגל ויד? הפנים שלי שלמות, הגפיים מחוברות לגוף לפחות חלקית.
אני פוגש הרבה חיילים שנפצעו בתאונות רכב, משחק בנשק, דו"צ, באימון או סתם פציעה סמי אזרחית בבסיס. אולי שפר עלי מזלי להפצע מאש האויב בקרב?

עוד כמה סנטימטרים והייתי מת, כולם מזכירים לי את זה כל הזמן. והם צודקים. אבל אני עדיין נלחם לשרוד עוד יום, ועוד אחד. אני בסהכ רוצה לחזור לעצמי. להיות אור.

בשלב הזה של הפציעה אני לא מצליח לחייך או לצחוק, אני מרגיש שעפתי לשוליים, וכל מה שאני מחפש עכשיו זה לחזור חזרה לשביל. אבל זה רק הבית חולים השני שאני מבקר פה, ויש עוד כמה עד שאני אתייצב ואחזור לנסות לעמוד על הרגליים.

 

 

 

[BoazB11]

ברכות על הרכב החדש, ותודה על השיתוף ועל הרוח האופטימית.

מאחל לך החלמה מהירה ומלאה ככל הניתן, פיזית ונפשית, 

ותודה לך ולכל הדור שלך - הוכחתם את עצמכם כאריות וגיבורים.

אני חושב שהאימוג'י הנכון כאן הוא כזה:

 

[nglancer]

תודה על העידכון ברכישה.
תודה על השירות שלך.
תודה על זה שאתה מספר לנו את הסיפור שלך.

יש לנו חוב עצום אליך, שכנראה לעולם לא נוכל לשלם.

[Shay Shd Dave]

תשמע אחי אני אתחיל ואגיד  שאין מילים מלבד להגיד לך תודה רבה ושמח שאתה איתנו ושרדת כדי לשתף

והכי חשוב בריאות כל השאר זה הבל הבלים 

הלנד קרוזר הנוכחי בעיני רכב יפה וקפיצת מדרגה משמעותית מהדור הקודם , עשית בחירה נכונה 

אשמח אם במידה ויתחשק כמובן לעדכן עם תמונות של הרכב ואת מצבך כמובן רק אם אתה מרגיש בנוח לשתף 

אל תוותר לעצמך 

 

[אור1111]

 

 

הרכב הגיע. חוויה אחרת, הרכבים האחרונים שהיו ברשותי הם טסלה מודל 3 וקיה פיקנטו לתקופה מהשכרה. שידרוג ניכר בגובה.
הנה סכמנו את כל היתרונות להיות נכה צה"ל קשה, רכב גבוה. אבל אני לא כפוי טובה חס וחלילה, בסה"כ זה כיף לנהוג עליו. 

 

אני בבית לווינשטיין בשיקום כבר תקופה ארוכה, שיקום ארוך דורש מאמץ נפשי אדיר, המאמץ הגופני מתגמד לידו.

לקום בבוקר, לחזור על אותם התנועות, להרגיש כל פעם את החלקים החסרים בגוף, המוח לא השלים עם כל המצב, הוא עוד זוכר שהייתי שלם.

האנשים פה זהב, המטפלים זהב, אבל גם לי נמאס מתישהו לראות כל היום אנשים קטועים או על כיסא גלגלים, שהייתי ילד הייתי רואה אחד כזה בשנה.

אולי הגיע הזמן לחזור לעבודה, לחיים עצמם, המילה שיקום תחומה בזמן, היא לא לכל החיים, ואני כבר מתחילת המלחמה הזאת או מנותח או משתקם.

 

אני חייב לשתף אותכם, כשהתחלתי לכתוב פה בשירשור על המצב שלי, הזלתי דמעות על המקלדת בכל שורה, והיום המצב שלי יותר טוב.

הזיכרון של הפציעה כואב מאוד, אבל אני מצליח היום לחייך, לצחוק עם המטפלות שלי, ואפילו קצת להתסלבט. התכונות האלה לא מובנות מאליהן.

שהנפש רגועה, רואים את זה על הפנים, אויי אלוקים אם הצלחתי ללמוד משהו מהפציעה הזאת, זה לזהות אנשים במצוקה נפשית קשה.

איזה כיף לי! אני יכול להבין אותם, אני יכול לנהל איתם שיחה בלי להיות מובך, אני מבין שפציעות נפש הם מורכבות מאוד, ואני מבין שאפשר גם להשתפר.

 

הפורום הזה מילא את חיי עוד מגיל 16 ורשיון על טוסטוס, ועכשיו, שנים רבות אחרי, אני נעזר בו לקנות רכב אחרי פציעה קשה במילואים.

המקום לא משתנה, אנחנו משתנים, אני מקווה מאוד שהשינוי יהיה לטובה ומפה נשתקם כולנו, פיזית ונפשית.

אולי זה רק פורום "ייעוץ ברכישת רכב", אבל הלב שלי, הנפש, הגוף, פרקו פה כלכך הרבה וגם קיבלו כלכך הרבה מילים טובות והמלצות.

חברים. תודה.

 

 

 

[tan tan]

וואו תתחדש ותהנה רכב יפה ונדיר

שיהיה לך המון בריאות והצלחה בהמשך הדרך

[טויוטה סופרה]

ואווו תהנה הרבה עם הרכב
וריגשת ביותר
מאחל לך הרבה הצלחה ובריאות איתנה
ותודה על השירות שעשית לעם ישראל❤️

[G. P. Magnus]

סע בדרכים טובות, תמיד תמצא כן אוזן קשבת ובתור אדם נכה אומר לך - הרבה מזה אם לא הכל בראש שלך. שיקום זה קשה, אבל בסוף יש שיפור... תשתדל להסתכל על חצי הכוס המלאה ולחיות את חייך - הפציעה היא עובדה - אל תתן לה לנהל לך את החיים.