כיוון בורג נפח התערובת בקרבורטור.

[נשר]

שלום.

 

 

קודם כל אני רוצה לציין שכבר כיוונתי בעבר את הקרבורטור בסרק ואני מודע לאופן תהליך הכיוון בסרק,פעלתי לפי הספר,אך לא התעניינתי לגבי מהו יחס התערובת(למבדה)כי הכיוון נעשה על בסיס שמיעה.

אני מדבר על אותם קרבורטורים בעלי שתי ברגי כיוון:בורג לכיוון נפח התערובת ובורג שני לכיוון פתיחת המצערת.

אני מעוניין להתמקד בכיוון בורג ה-COׁ(נפח התערובת).

אני מכוון תמיד את בורג נפח התערובת לנקודה שבה אני שומע את המנוע מסתובב הכי מהר.

אני מבין שבנקודה הזאת,כשסיבובי המנוע הם הגבוהים ביותר,המנוע עובד על תערובת עשירה.(נכון?)מה יחס התערובת,פחות או יותר בנקודה זאת?(0.92?0.86?)

 

 

אם אני רוצה לחסוך בצריכת הדלק,אני אמור לסגור את בורג ה-CO,אבל על פי נסיון המתמחים בדבר,כמה אני אמור לסגור את הבורג על מנת לקבל תערובת ענייה שתחסוך בצריכת הדלק,אבל לא ענייה מידי אשר תגרום לכל הדברים השליליים?(התחממות המנוע,נקישות וכו').

סגירת בורג ה-CO בכיוון השעון מהנקודה שבה המנוע מסתובב הכי מהר ועד לרגע שהוא מתחיל לגמגם שוב היא כחצי סיבוב.

באיזו נקודה על פי שמיעה יש לסובב את הבורג?(רבע סיבוב?שמינית סיבוב?)

ובאיזו נקודה בסיבוב הבורג אני יכול להעריך שאני עובר את נקודת ה-1 למבדה,לתוך איזור תערובת ענייה?

כמובן שהכי מדויק לעשות את הכיוון בעזרת מכשיר בדיקת 4 גזים כולל בדיקת הלמבדה אבל זאת לא הכוונה.

 

 

תודה מראש.

[צביקה.]

נשר שלום רב וברוך בואך לפורום !

להבא ציין את סוג הרכב , גודל המנוע,ושנת היצור ,שעליו אתה שואל.

לפי שאלתך הרגשתי שאתה מדבר על רכב מוזרק ולא על ברכב עם קרבורטור.

וברכב כזה אין בורג CO!

[נשר]

נשר שלום רב וברוך בואך לפורום !

להבא ציין את סוג הרכב , גודל המנוע,ושנת היצור ,שעליו אתה שואל.

לפי שאלתך הרגשתי שאתה מדבר על רכב מוזרק ולא על ברכב עם קרבורטור.

וברכב כזה אין בורג CO!

שלום צביקה.

כמובן שאני מדבר על קרבורטור,המילה מוזכרת בכותרת וגם מוזכרת לאורך הפוסט.

יכול להיות שיש משהו בתיאור שלי,שנתן לך הרגשה שאני מדבר על רכב מוזרק,אבל אני רוצה להדגיש שאני מדבר על כיוון בורג נפח התערובת בסרק,בקרבורטור בלבד.

אני לא רוצה להתייחס לרכב מסוים או לקרבורטור מסוים,אלא בכללי לאותם קרבורטורים בעלי 2 ברגים לכיוון הסרק.

והתמקדות על בורג כיוון נפח התערובת.(שאופן כיוונו,כמדומני, דומה בכל הקרבורטורים בעלי שני הברגים לכיוון הסרק).

אני מבין,על פי תגובותיך לשאלות בפורום,שאתה המומחה בתחום הקרבורטורים ובתאוריה לגבי פעולותיהם.

לכן אני בטוח שהתיאור שמסרתי,די מפורט ומספיק על מנת לקבל תשובות מאדם בעל ידע ונסיון כמו שאני מבין שיש לך.ומכיוון שאני די מתמצא בנושא ומבין על מה צריך להתמקד, הקפדתי שהתיאור יהיה בצורה כזאת,שמומחה לקרבורטורים יקבל את המידע הרלוונטי על מנת שיוכל לעזור.

אם היה לי מכשיר 4 גזים הייתי בודק את השינויים בלמבדה וב-CO לאורך מהלך סגירת הבורג מהנקודה של הסיבובים הגבוהים ביותר ועד שהמנוע מגמגם,ופותר את הבעיה.

אך אין לי אפשרות לבצע את הבדיקה הזאת,ומכיוון שאתה בטח סיבבת ברגי CO מאות פעמים(מול המכשיר)הייתי שמח אם תוכל לתת לי תשובה לשאלות בתחילת הפוסט.

 

תודה מראש.

[adddiaz]

הבורג מכוון רק את התערובת כאשר המנוע עובד בסרק.

הכיוון ליחס התערובת כאשר המנוע עובד עם פרפר פתוח (חלקי או מלא) תלוי בגובה המצוף ובגודל הדיזות.

עריכה אחרונה ב-23 למאי, 2015 על ידי adddiaz

[נשר]

הבורג מכוון רק את התערובת כאשר המנוע עובד בסרק.

הכיוון ליחס התערובת כאשר המנוע עובד עם פרפר פתוח (חלקי או מלא) תלוי בגובה המצוף ובגודל הדיזות.

שלום adddiaz.

אתה צודק,אך כמו שהזכרתי מקודם, אני מתמצא בקרבורטור.אני מכיר את כל חלקי הקרבורטור ואופן פעולותיהם במצבי:עומס מלא,חלקי,סרק,שיוט,האצה התנעה קרה וכו' וכן מה מצב התערובת במצבים השונים.

כך שאני מודע לעובדה שציינת,אבל השאלות שלי מכוונות למצב סרק בלבד.

והשתדלתי שתיאור השאלה יהיה ברור ככל האפשר למי שמומחה בנושא.

כמובן שאדם שאינו מספיק מומחה בתחום,יראה את מה שכתבתי כמו ג'יבריש.

[adddiaz]

 

אם אני רוצה לחסוך בצריכת הדלק

 

ככלל (אתה לא הגדרתה יצרן ודגם קרבורטור) (ואינני מומחה בקרבורטורים - יש הבדלים - קרבורטורים של S.U. שונים בהרבה) לכיוון בסרק אין השפעה לצריכה דלק כאשר הפרפר פתוח.

[2pac]

בד"כ בורג התערובת משפיע רק בשליש הראשון של המצערת.

[נשר]

בד"כ בורג התערובת משפיע רק בשליש הראשון של המצערת.

ככלל (אתה לא הגדרתה יצרן ודגם קרבורטור) (ואינני מומחה בקרבורטורים - יש הבדלים - קרבורטורים של S.U. שונים בהרבה) לכיוון בסרק אין השפעה לצריכה דלק כאשר הפרפר פתוח.

חברה,מה שאתם אומרים זה נכון ואני,כמו שהזכרתי קודם לכן,מודע לכך,אך לא זאת השאלה.

מי שמומחה בקרבורטורים יודע מה אני מנסה להבין,השאלה האם הוא מוכן להסביר?

זוהי מין שאלה תאורתית/מעשית וגם התשובה אמורה להיות תאורתית/מעשית.

[חיים יוד]

שלום נשר.

לשאלתך היכן נמצאת נקודת הלמד"א של התערובת כלפי מיקום בורג כיוון ה co בסרק אין לאף אחד תשובה מפני שכל קרבורטור בנוי שונה ,וברגי הכיוון וזווית הקונוס ומהלך הפסיעה של כל בורג הוא שונה מקרבורטור אחד למשנהו וישנם גם קרבורטורים עם בורג כיוון לביניים גם.

כדי לדעת מדוייק את מצב התערובת בכול סל"ד יש לכוון עם מכשיר 4 גזים ובעם אין מכשיר כזה אז מסתפקים בשעון וואקום או לפי שמיעה ורגש ,אך זה לא בהכירך למצב החסכוני ביותר בסרק .

היות ואתה מתמצא בנושא וכיוון הבורג co הוא רק לסרק ברוב הקארבורטורים וכל השאר זה רק גודל דיזות בנזין ואוויר (במידה והמצוף מכוון תקין) ואתה כנראה מבין זאת טוב לפי השאלה שלך כך שאני עדיין לא הבנתי מה השאלה ברמה התאורטית למרות שעניתי לך תשובה עפ מה שהבנתי את שאלתך.

בברכה.

חיים יוד.

[צביקה.]

נשר שלום רב !

חברי המלומד חיים יוד, ענה לך כבר בפרוטרוט, ותשובה בתאורתי, לעולם לא תרצה אותך, כי כפי שכבר הוסבר לך, כוון בורג תערובת לקרבורטור, מושפע מפרמטרים רבים , כמו נחיר הדלק(הדיזה הראשית), נחיר דיזה תיקון האוויר, גובה המצוף, קוטר הצוואר הוונטורי, שחיקת הציר והמצערת, מצב הכללי של המנוע, כוון ההצתה, פליטת גזים מממערכת הפליטה, מהסעפת פליטה מהדוד האחורי והממיר.

חוטי הצתה בלווים ובעלי התנגדות גבוהה, סליל הצתה לקוי, ניצוץ חלש במערכת ההצתה ועוד.

מומלץ להבא שתתמקד בקרבורטור ספציפי לרכב ספציפי.

בברכה

צביקה

עריכה אחרונה ב-24 למאי, 2015 על ידי צביקה.

[נשר]

שלום נשר.

לשאלתך היכן נמצאת נקודת הלמד"א של התערובת כלפי מיקום בורג כיוון ה co בסרק אין לאף אחד תשובה מפני שכל קרבורטור בנוי שונה ,וברגי הכיוון וזווית הקונוס ומהלך הפסיעה של כל בורג הוא שונה מקרבורטור אחד למשנהו וישנם גם קרבורטורים עם בורג כיוון לביניים גם.

כדי לדעת מדוייק את מצב התערובת בכול סל"ד יש לכוון עם מכשיר 4 גזים ובעם אין מכשיר כזה אז מסתפקים בשעון וואקום או לפי שמיעה ורגש ,אך זה לא בהכירך למצב החסכוני ביותר בסרק .

היות ואתה מתמצא בנושא וכיוון הבורג co הוא רק לסרק ברוב הקארבורטורים וכל השאר זה רק גודל דיזות בנזין ואוויר (במידה והמצוף מכוון תקין) ואתה כנראה מבין זאת טוב לפי השאלה שלך כך שאני עדיין לא הבנתי מה השאלה ברמה התאורטית למרות שעניתי לך תשובה עפ מה שהבנתי את שאלתך.

בברכה.

חיים יוד.

שלום,חיים יוד.

אפשר להגיד שאפשר להתקדם על פי תשובתך.

אני מנסה להבין אם אפשר על פי שמיעה ורגש לדעת(לא אומר במדויק,זה בלתי אפשרי ללא מיכשור)בעת סיבוב הבורג בכיוון השעון(החלשת נפח התערובת)שאני נכנס לתחום(לא נקודת ה-1 במדויק)שהוא כבר תערובת ענייה?

בוא נגיד שעל פי שמיעה ורגש אני מגיע לנקודה שסיבובי המנוע הם המהירים ביותר(תערובת עשירה.דרך אגב,מישהו יודע מה ,בערך,יחס התערובת בנקודה הזאת),לאחר מכן אני מתחיל לסגור את הבורג אט,אט כשסיבובי המנוע מתחילים לרדת בהדרגה עד שמתחיל שלב שבו מתחיל המנוע בהדרגה לגמגם יותר ויותר עד לכיבויו.

במצב זה כשהמנוע מגמגם התערובת,כמובן,ענייה אבל יותר מידי.

באיזה שלב מהתיאור שהבאתי אפשר לדעת,על פי שמיעה ורגש, שאני בתחילת הכניסה לתחום התערובת הענייה?

[נשר]

מכיוון שאני לא מקבל תשובה לשאלתי,אני אנסה לשאול משהו יותר פשוט.

כאשר מסובבים את בורג ה-COׁ(בורג נפח התערובת)ומגיעים לנקודה שבו שומעים את המנוע מסתובב בסיבובים הכי מהירים:

1)האם בנקודה זו התערובת עשירה?

2)מה,פחות או יותר,ערך הלמבדה בנקודה זו?

3)האם יכול להיות שנקודת הסיבובים המהירים ביותר תהיה בתערובת ענייה?

 

תודה מראש.

[dny]

כמה נקודות.

 

 

• מאייד מעצם טבעו הוא הרבה פחות מדוייק ממערכת הזרקה חדישה, ולכן לעולם לא יתקרב לערך למבדא 1.0.
  
• כמו שאמרו כאן כבר, גם אם כיוונת מאייד בדיוק נמרץ בנקודת פעולה אחת, הוא לא יהיה מכוון בדיוק בנקודת פעולה שונה (סל"ד / מצערת / עומס).
  
• במערכת עם מאייד לא כל הבוכנות מקבלות יחס אוויר/דלק זהה, ולכן מלכתחילה אין אפשרות לכוון את "המערכת" ליחס למבדא מדוייק כלשהו.
  

 

עם כל זה, אפשר בקלות לכוון מערכת תקינה עם מאייד לפעולה טובה למדי. אפשר לפי שמיעה - לא כל כך מדוייק. אפשר גם בעזרת מצת שקוף שמראה את צבע הבעירה. מתאים במיוחד למערכות מרובות מאיידים.

 

מנסיון - עובד היטב. שמיש גם למערכות הזרקה ישנות שפועלות ללא היזון חוזר.

 

דני

 

נ.ב. קיבלת תשובה לשאלתך: הבורג הזה לא פועל באותה צורה בכל מאייד.

[Igalz]

קיים ברשותי מצת שקוף כמו בלינק שדני צרף.

אם המידה תואמת לך אשמח לסייע..

[נשר]

אני באמת מודה לכם על התייחסותכם לשאלתי,אבל לא עניתם לאף אחת משלושת הסעיפים ששאלתי:

1)לא שאלתי איך אני מכוון את הבורג על מנת להגיע ללמבדה 1.

שאלתי:האם התערובת,בנקודה שבה סיבובי המנוע הכי מהירים,היא עשירה?

2)מה פחות או יותר הערך של הלמבדה בנקודה זו(λ=0.9,λ=0.82...)?

3)האם יכול להיות שנקודת הסיבובים המהירים ביותר תהיה בתערובת ענייה?

 

אני כאמור מדבר רק על הפעולה בסרק ולא על מצב אחר.

אשמח אם תתייחסו ותתמקדו ישירות על הסעיפים ששאלתי.

 

תודה מראש.