ניתוח שרוול.

[מה רע בשביט?]

טוב, אז למרות שירדתי מעט מאד במשקל, ואחרי שבועות של טירוף מחשבתי, החלטתי ללכת על הצעד ולהקטין את מימדי בצורה ניתוחית.

אז משיחות עם אנשים שעברו את ההליך הזה, רובם ככולם ממליצים על הכלי האדיר הזה לשמירה על אורח חיים בריא ואפשרות טובה מאד לסגל דיאטה טובה ואחידה, בלי יותר מידי שינויים.

אני חושב שהגעתי למצב בחיים שאני צריך את השינוי הזה גם תפיסתית. כל החיים שלי אני שמן, ומצד אחד, זה מה שעשה אותי למי שאני. מצד שני אני זה שנתתי לשומן להגדיר אותי, שזו טעות.

יש פה מישהו שעבר את הניתוח הזה? שיכול לשפוך לי עוד קצת אור על מה עוברים ואיך עוברים וכמה כסף כל הסיפור הזה יעלה?

 

בברכה, שביט.

[matanfr]

ארוסתי דווקא בחרה בניתוח טבעת למרות שגם השרוול היה אופציה. הניתוח נעשה באסותא בת"א לפני כשנתיים.

היתרון של הטבעת הוא שניתן לסגור ולפתוח אותה בהתאם לצורך-אם רואים שעדיין אוכלים חופשי אז סוגרים עוד. זה חשוב במיוחד בהריון.

מה שכן-לא משנה במה תבחר, הירידה במשקל לא תהיה במכה אבל אחרי חודש-חודשיים כבר תרגיש בהבדל והקילוגרמים יתחילו לנשור.

 

בקטע הכספי זה קצת שונה-אם הרופא שלך בקופ"ח מחליט שאתה בסכנת חיים אז שולחים אותך לוועדה רפואית ולבצע בדיקות ועוד הרבה בלה בלה בלה שאחרי חצי שנה (אולי) אתה נכנס לניתוח.

אם יש לך ביטוח פרטי אתה לא צריך שום ועדות אלא ללכת לרופא שיקבע שאתה צריך את הניתוח, לקבוע תור ולסגור עניין.

 

בהצלחה ורק בריאות.

[urban.racer]

אני מניח שניסית דיאטות. האם ניתוח הוא המוצא האחרון שלך? אני מאמין שאדם שבאמת רוצה לשנות, לא חייב דווקא ניתוח. אולי מדריך צמוד או אפילו קואצ'ר בתחום רחמנא ליצלן.

 

בכל מקרה, אם אלו לא אלטרנטיבות, אני מאחל לך רק בהצלחה, מכיוון שיותר מזה אין לי לתרום.

[ברווז]

שביט, ניתוח צריך להיות מוצא אחרון לחלוטין. בניתוח תמיד יהיה מה שיכול להשתבש.

תזונה נכונה והתעמלות גופנית יביאו לך תוצאות נהדרות. אישית אני ממליץ על אמנות לחימה כלשהיא, גם נותן בוסט עצום להערכה עצמית, לחוסן הנפשי ולאנרגיות, וכולל לנחישות - שצריך, כדי להתמיד בדיאטה...

[קאררה]

לא נראה לי פותח השרשור מודע לסיכונים. יש לי חבר שעשה ניתוח טבעת (לא שזה באמת משנה). הוא עשה את זה עם אחיו שעבר את הניתוח חלק. החבר נפצע במהלך הניתוח כאשר המנתח "סגר" אותו הוא פצע איבר פנימי.

הפציעה התגלתה כאשר היה לחבר חום וזיהומים לאחר שסגרו אותו ולא ידעו מעין. הוא עבר עוד ניתוח שנועד כדי לטפל בפצע. הטיפול בפצע לא הצליח במיוחד והיה צריך לעבור עוד ניתוח בו שמו לו "רשת" כדי שתחזיק איברים פנימיים במקומם.

לאחר כשנה היה צריך להחליף את הרשת הנ"ל. החליפו אותה ובניתוח הזה החבר כמעט מת. הוא היה במצב מגעיל מאוד וכיום לאחר מספר רב של ניתוחים הוא לא יכול לבצע פעילויות ספורטיביות שיעזרו לו לשמור את התוצאות.

הוא כמובן מתסכול/עבודה/לא יודע מה חזר לאכול את הכמויות שאכל בהתחלה וחזר למשקל המקורי שלו על אף שבהתחלה השיל קילוגרמים רבים.

 

אני לא מאחל לאף אחד את מה שהוא עבר. דע לך שניתוח זה עסק מסוכן ושזאת צריכה להיות האלטרנטיבה הכי אחרונה שתוכל למצא.

בהצלחה.

[מה רע בשביט?]

תודה על התגובות.

 

אז ככה.

ראשית, ניתוח שרוול הוא ניתוח בריאטרי מתוך מבחר שיש. ומבחינת אחוזי הצלחה, הוא הניתוח הכי בטוח שיש לאלה הסובלים מעודף משקל וBMI של יותר מ35 אך פחות מ50.

הBMI שלי נכון להיום הוא 39 מינוס כמה עשיריות ואני עדיין מוגדר עם עודף משקל קיצוני.

ניתוח טבעת הוא ניתוח עם פוטנציאל סיכוני הרבה יותר גבוה כיוון שמחדירים גוף זר לגוף. ואגב, החל מה1.9 לא יבוצעו ניתוחי טבעת בבתי חולים ציבורי. סתם שתדעו.

 

מבחינת סיכון, הסיכון הוא קרוב לסיכון שיש בניתוח אורתופדי. כלומר טיפה יותר מאפסי. נכון להיום, הוא לא מבוצע ע"י רופא כירורג "רגיל" אלא רק ע"י מומחה שהוסמך לביצוע ניתוח כזה.

כיוון שהניתוח מבוצע בתנאים לפרוסקופים, הפוטנציאל סיכון קטן.

אז, אני מודע לסיכונים.

 

מהיכרות עם אנשים שעברו את הנ"ל, יש הסכמה גורפת פה אחד שהניתוח עוזר. אמה-מה, זה לא קסם וצריך לעבוד קשה כדי לשמור על התוצאות. הניתוח הוא כלי שסה"כ נועד לסייע בירידה במשקל.

 

דבר שני: אני לא אגיד שניסיתי כל דיאטה אפשרי שקיימת בשוק. אבל אני לא מאמין גדול בדיאטות קסם ובשמות מפוצצים. אבל כן ניסיתי המון דיאטות במהלך חיי. בין אלה שאמרו לי לטחון כל היום 5 ארוחות לאורך היום כדי להשאיר את הקיבה עובדת וזה מה ששורף קלוריות בין אלה ש3 לבן ו6 מלפפונים למשך שבוע, והפרדת פחממות וחלבונים, תזונה עפ"י סוג דם וכן הלאה.

הייתי בקבוצות תמיכה כמו OA, גריישיט, שמני משקל ושם של בחורה כלשהי,

 

פה אחד, ניסיתי המון.

 

הייתי שם, אני יודע מה זה.

כן, זה עזר לי מעט לרדת במשקל, אך כל שינוי הכי קטן באורח החיים אוטומטית מסיים את הדיאטה.

 

באופציה הניתוחית, אין משמעות לשינוי אורך חיים. גם אם אני אעבור לחצי השני של הכדור ואהפוך את השעות שלי.

 

תודה על התגובות בכל מקרה.

[hans]

(...) אך כל שינוי הכי קטן באורח החיים אוטומטית מסיים את הדיאטה.

באופציה הניתוחית, אין משמעות לשינוי אורך חיים. (...)

 

בקיצור, אתה יודע את התשובה הנכונה, ובכל זאת מנסה לחמוק ממנה.

השינוי היחיד שיעבוד לטווח ארוך הוא שינוי באורח החיים.

דרושה כמובן נחישות של נמיה כדי להתמיד בכך,

אבל זאת המציאות.

 

אני מכיר לפחות שניים שעברו ניתוח קיצור או טבעת,

נראו נהדר כמה חודשים, וכעבור כמה שנים חזרו בדיוק למשקל (והצורה) הקודמים.

 

האופציה הניתוחית אכן מזרזת באופן משמעותי את הירידה במשקל

בהשוואה לשיטות אחרות, אבל מהרגע שמגיעים למטרה,

אי אפשר לשמור על המשקל בלי שינוי דרסטי באורח החיים.

 

רשמת שניסית דיאטות, אבל אני לא רואה שם משהו שקשור לפעילות גופנית.

כנראה שזה מה שחסר - ואני מתכוון לפעילות גופנית סדירה של 3 פעמים בשבוע,

שכוללת פעילות אירובית למשכי זמן ארוכים, מהסוג ששורף שומנים. בקיצור, להזיע קשות, ולא מהליכה.

 

- - - - - -

(BMI 26, ירדו 2 ק"ג במאמצים כבירים, נותרו 8 ק"ג לחסל...)

[מה רע בשביט?]

ריצות, ספינינג, קיקבוקס ועוד שלל דברים שהיריעה קצרה.

מיותר לציין שבגלל המשקל הגבוה שלי, דפקתי את ברך שמאל.

 

גם אני מכיר 2 אנשים שהטבעת לא עזרה להם לטווח הארוך. מצד שני אני מכיר 10 שהצליחו עם קיצור קיבה לטווח הארוך.

האלה שזה לא עזר להם, בהם חברה טובה שלי לשעבר. עשתה טבעת ב2004, התחילה ב146 קילו, המינימום שהיא הגיעה היה 100 קילו בערך ועכשיו עקב ההריון שלה היא בערך 130 קילו. היא פשוט לא שינתה כלום. היא עדיין דופקת מקדונלדס ופלאפל ושווארמות ומה לא. פשוט לוקח לה המון זמן.

ועוד חבר שהתחיל מ130 קילו, הוציא את הטבעת על 140 ואחרי השרוול לפני שנה הוא על 89 קילו.

 

תמיד יש לכאן או לכאן, אבל המספרים לא משקרים.

[roee]

מי נותן לאחד במשקל שלך לרוץ?

שמע, אני מאמין לך שניסית הכל, אבל אני לא בטוח שניסית מספיק. אם אתה לא תילחם על זה ותעשה שינוי מקיף באורח החיים שלך, לא יהיה לך שיפור בטווח הארוך.

 

אני בטוח שזה נורא קורץ לעשות דבר כמו הניתוח שלכאורה יפתור לך את הבעיות בין לילה, אבל אתה צריך לאמץ סגנון חיים חדש ולעשות את זה דרך הרגליים ולא בהליך מזורז. דם, יזע ודמעות.

[hans]

ריצות, ספינינג, קיקבוקס ועוד שלל דברים שהיריעה קצרה.

יפה, הייתה לי תחושה שלא פירטת הכול.

 

טוב, אעבור ברשותך לברוטליות אופיינית:

 

מכיר את התחושה הזאת ששמה רָעַב?

במילים אחרות, כשהבטן נדבקת לגב ומקרקרת בלי הפסקה,

כשאתה עייף ועל גבול הסחרחורת ומסוגל לחשוב רק על אוכל?

מכיר, בטח מכיר.

 

עכשיו תכפיל את התחושה בכמה שעות טובות (5-6 ביום).

כן, כן, כל יום, בלי יוצא מן הכלל, אתה תרגיש רָעַב איום במשך כמה שעות טובות.

זוועה, נכון?

עכשיו תכפיל את זה במניין השנים שנותרו לך כאן על האדמה (כמה שיותר, כמובן).

 

תכיר, אלה החיים שלך עם או בלי ניתוח.

יש אנשים שחייבים להישאר רעבים על מנת לשמור על המשקל.

איום ונורא, נכון?

יש נקודת אור אחת בכל הסיפור הזה - אפשר להתרגל לתחושת רעב,

עד לרמות כאלה שזה בקושי מציק.

[מה רע בשביט?]

עצה קטנה לכל מי שעוד הולך להגיב.

יש דודה ויקיפדיה, תקראו בה קצת על ניתוחים בריאטרים, תשכילו מעט לענות לי בצורה רלוונטית.

ROEE, אין סיכוי. ניסיתי הכל וניסיתי מספיק. 20 שנה של דיאטות. זהו.

HANS, אין תחושת רעב מתמשכת עם שרוול. אוכלים רק כשהגוף צריך. לך קצת ותקרא. בבקשה.

[hans]

לא הבנת.

כדי להישאר באותו משקל, עם שרוול או לא,

אתה תהיה חייב להיות רעב במהלך חלק ניכר משגרת יומך, לשארית חייך.

אין פתרונות קסם. תתרגל.

[roee]

ROEE, אין סיכוי. ניסיתי הכל וניסיתי מספיק. 20 שנה של דיאטות. זהו.

 

התאמנת 4 פעמים בשבוע במשך שנים, כולל פעילות אירובית של 50 דקות + בכל פעם?

אם כן, באמת ניסית הכל. אם לא, אתה מחפש את הדרך הקלה, אולי תמצא אותה; אבל בראש אתה תשאר שמן, ותחזור למצב הקודם תוך זמן מה.

[LotusElise]

אל תאמין לכול מה שכתוב בויקיפדיה.

1. סיכון קטן בניתוח זה אומר או שאתה חי או שאתה מת, סיכוי די טוב שתשאר בחיים אבל לא בטוח.

2.קיצור,טבעת,שרוול אלה עוד דרכים לעשות דיאטה.אם לא תרצה לרדת במשקל אז לא תרד במשקל.

3.בשביל להראות כמו אדם רזה אתה חייב לעשות הרבה ספורט אחרת הגוף שלך יהיה די מגעיל

אז תתחיל עכשיו עם הספורט ותפסיק לאכול

[מה רע בשביט?]

טוב. תודה על התגובות.

HANS,

בעקבות הניתוח יורדת באופן משמעותי רמתו של הורמון הרעב גרלין שמקורו בקיבה. החולים מעידים כבר ביום שלאחר הניתוח על תחושה חדשה של שובע, ובנוסף מוגבל נפח קיבתם לארוחות של 50 סמ"ק, מה שתורם לירידה ניכרת במשקל.

. כולה ביקשתי שתקרא שניה. זה היה כל כך קשה?

רועי, שנה וחצי של ספינינג 4-5 פעמים בשבוע וברך אחת דפוקה הספיקו לי. לשאלתך. כן. ניסיתי הכל! ועל הדרך דפקתי את הגוף שלי.

כן, ירדתי במשקל יפה מאד. אבל המשקל עלה חזרה בתוספת נכות. וזה פאקינג לא היה שווה את זה.

אייל, תפסיק אתה לאכול.

 

 

אני מתייחס לניתוח כאל כלי ולא כאל פיתרון. עכשיו שהבהרנו את זה, קצת יותר רלוונטיות בתגובות. תודה