טלפון בזמן העבודה,איך מתמודדים עם התופעה?

[Muzic4Ever]

קצת רקע על עצמי קודם, לא נראה לי שיצא לי לספר במה אני עוסק על גבי הפורום.

מזה שלוש שנים שאני עובד בחברה.

התחלתי בעובד ייצור של כבלים, אחרי שנה התקדמתי קצת לתחום ייצור האלקטרוניקה של אותן המערכות (כל הפיתוח נוצר אצלינו) ובינואר השנה קיבלתי את "תואר" מנהל העבודה במעבדת האלקטרוניקה, מעבדה המונה ארבעה נשים מלחימות (הנדסאיות) ושני גברים העוסקים בהרכבת המפוחים עד למוצר המוגמר.

 

ישנן בעיות משמעת קשות שלא הייתי מודע להן קודם אשר פוגעות ישירות באופן התפוקה של המעבדה בעיקר אצל הנשים. זה מתבטא ביציאות תכופות לשתיית קפה, יציאות לשירותים בהתאם, והכי קריטי - שיחות הטלפון הבלתי פוסקות. לפעמים אני מרגיש שאני עובד במרכזייה של הוט ולא בחדר נקי שאמור לייצר מעגלים אלקטרוניים.

ניסיתי לדבר,ניסיתי לאיים,שום דבר לא עובד! מה עושים על מנת להתמודד בתופעה ובלי להוריד את המוטיביציה של העובדים?

 

נ.ב

מנהל המחלקה אינו יושב במעבדה ולא מוכן להתערב, הוא פוחד שאם הוא יתערב אז העובדים יראו בי מן שליח שלו ולהבא לא יספרו אותי בכלל.

מה גם שכן כל אחת מהמלחימות שם יכולה להיות אמא שלי,אז קצת קשה להגיע למצב של טורים גבוהים איתן...

אובד עצות

[Derish]

הן רוסיות, נכון?

 

אני אנחש שהמלחימות האלה משתכרות מינימום או קצת מעל. העלאת המשכורת והתנייתה בשיפור המשמעת (שיטת המקל והגזר) עשויה לשפר את המצב. חוץ מזה, ממתי בדיוק יש בעיה למצוא עובדות אחרות? הצבא פולט עשרות כאלה כל שנה, בגיל הרבה יותר צעיר ועם הרגלים הרבה פחות מגונים.

 

אני יכול להבין מאיפה מגיעה המנטליות הקלוקלת, אבל על היעדר מוסר עבודה אין מחילה מבחינתי. מי שמזלזל בעבודתו - דמו בראשו, ושלא יתפלא אח"כ שמעיפים אותו.

[חולגי]

לא קשור שהן "רוסיות" או לא. זה מוסר עבודה ירוד.

עצוב לי לשאול אותך - אבל האם בסמכותך לפטר עובד/ת ?

אולי אחד כזה/כזו שיעוף/תעוף "יביא/תביא את השינוי (שיפור המשמעת)?

[edan82]

if i understand correctly between the lines, the main concern is not if to get them out of the company, the issue is that the guy is in a new position where he need to deliver results.

 

as i understand they work in the company probably for a long time and they do whatever they want as long as they deliver the numbers expected from them, otherwise someone whould have kicked them out of the company already.

 

your in a difficult position cause on the 1 hand you know they cannot continue working this way, but on the other hand, if you wont have them than you need to start building your own new team.

 

as long as you got the support from your boss to start build your new team and he understand the production number will be lower than usual for a while- go for it.

 

if you dont have the support to do so i will re-think about getting into it cause you might find yourself in a problem.

[Alon_A]

לפי דעתי רוב העובדים במפעלים שם הם מהקהילה הפנימית שלהם.

[zx6r]

פשוט מאד,

תקציב להן תפוקה יומית ותתנה את זה בבונוס.

עשיתן X דברים תקבלו X כסף.

לא תעשו X לא תקבלו.

מהר מאד הן יביו לבד שלדבר שיחות לא חשובות לא כדאי להן.

 

כמו כן אתה יכול לקנות משבש תדרים ולקייל את זה לתדר הGSM הרלוונטי...

[edanj]

אני חסיד של נהלי עבודה.

יש לקבוע את הנהלים ולהעבירם לכלל העובדים.

לאחר מכן, במידה והעובד עבר על הנוהל יש להזהירו בע"פ.

אם התופעה חוזרת יש לתת לעובד מכתב אזהרה שמפרט בפניו את הפרת המשמעת שביצע.

באותו מכתב ירשם כי במידה והתופעה תחזור החברה תשקול את המשך העסקתו.

לא עוזר? שיחת שמוע ואף פיטורים של אחד העובדים.

לא צריכים לאיים ולא לעלות טורים- פשוט להראות שאתה רציני ולא מתפשר בנקודות הללו.

יש בנוסף לשקול בונוס על נצילות בעבודה/תפוקה.

 

עידן

[falou]

פותח השרשור - ההודעה המקורית נערכה והוסרו פרטים מזהים על מקום ההעסקה. אני חושב שזה לטובתך. תביא בחשבון שכל מי שהיה שם פרטים שכתבת בגוגל, היה מקבל את ההודעה שלך בעמוד הראשון...

לא נעים.

גם לא ראוי, כמנהל.

 

לעניין, אותך, כמנהל ייצור, צריכה להדאיג התפוקה. משמעת היא רק אמצעי.

 

לדוגמא, במשרה הראשונה שלי מחוץ לאונ' הייתי מנהל בחברה בה מספר עובדים (בין 6-15, תלוי בתקופה), עסקו במשימה המשמימה של סריקה, קטלוג, והגהה של מסמכים בורסאיים. רב העובדים היו סטודנטים שעבדו תמורת שכר מינימום. מבחינתי, הרשיתי להם לעשות הכל. לשבת עם ווקמן (עוד לא נכנסו MP3 בגדול...), לדבר אחד עם השני, הכל. זה מהכרה שהעבודה משמימה ולמרות שלא דרשה מיומנות, עובד חדש עושה טעויות, וטעויות כאלו נשארות בבסיס הנתונים, כי "לדוג" אותן קשה. לכן עדיף עובד שנשאר ומכיר את העבודה.

זה נכון כמעט תמיד.

 

מה שכן דרשתי זה תפוקה. כל זמן שהתפוקה היתה מספקת מבחינת העמידה בזמנים, כולם היו מרוצים.

 

עכשיו, אני לא מכיר את אופי העבודה אצלך, אבל אני ממליץ על כמה כיוונים כלליים:

 

שים את עצמך, כמנהל, גם בנעליים של העובד.

 

התפקיד שלך כמנהל זה לתווך בין צרכי המערכת לעובדים, אבל עובדים זה לא מכונות. אלו אנשים. אחותי הגדולה אומרת שפסיכולוגים, אנשי כ"א ויועצים אירגוניים מתעסקים ב-100% מזמנם בגורם האנושי. שאר האנשים בעולם העבודה והעסקים מתעסקים בגורם האנושי רק 90% מהזמן...

תחשוב מה זה להיות אדם מבוגר, בעבודת "אין מוצא", בשכר מינימום. תחשוב כמה חוסר מוטיבציה יש בעמדה הזו בחיים.

 

עכשיו תחשוב איך אתה מניע את העובד הזה למקום שאתה רוצה. משמעת זו דרך אחת, אבל משמעת עובדת היכן שיש סנקציות ו/או היכן שכבר קבועה תרבות ארגונית של משמעת. אצלך זה לא המקרה.

אתה צריך ליצור אצל העובד הזדהות עם מטרות החברה וזהות בין הצרכים והרצונות שלו, לבין מטרות החברה.

 

בגדול, זה מה שאני הייתי עושה:

 

1. מתחבר עם העובדות.

כן, זה לא ממש מעניין. אז מה?! אני הייתי יושב עם עובדת חרשת בת 60 ושומע על הנכדה, ועם עובדת מבוגרת אחרת, מדבר על איפה היא עשתה ציפורניים. זה לא מעניין, זה חלק מהעבודה. אני מכיר מישהי שהתפלאה איך זה שבעלה, ששונא דברים כאלה, עלה בערב חברה על השולחן ועינטז לקולות מוסיקה מזרחית. הוא ענה לה, "זה חלק מהעבודה, להשתתף בערב חברה".

אני לא אומר לפתוח סחבקייה חופשי-חופשי, אבל כן ליצור קשר אישי.

 

2. מנהל את העבודה בשיתוף העובדים.

קובע מדדים לתפוקה, בשיתוף העובדות (והמנהל שלך). מסביר את הדרישות, שומע מה יש להן להגיד - ומגיע למשהו מוסכם (פחות או יותר) שמספק את הצרכים (לא משטר דמוקרטי, אבל גם לא הכתבה מלמעלה).

לא לשוכח - שיטות מקובלות למדידת התפוקה. משהו מספיק טוב כדי לדעת, ולא מטריד יותר מדי (כלומר, בלי טפסולוגיה ארוכה ומייגעת). הכלל ברור, לא מדדת, לא תיעדת, לא עשית כלום.

 

תן בונוסים על תפוקת יתר. למישהו במשכורת מינימום גם 200 ש"ח זה לא סמלי.

 

אם גם איכות היא פקטור בעייתי, אז גם בחינת איכות (נושא שלם, לא ניכנס אליו עכשיו...).

 

3. לקבוע נהלים בשיתוף העובדים.

קבע ישיבות קבועות תקופתיות (דו שבועית למשל). דברו על הכל, ובמסגרת זו תעלה את בעיית הטלפון וההפסקות המרובות. שתף אותן בבעיה, קבע איתן מסגרת. אל תשב על הראש עם הכללים, אבל אם הם לא מתקיימים, תעלה זאת שוב בישיבה הבאה.

 

כמובן שישיבות הצוות הנ"ל לא נועדו רק להגדיר כללי התנהגות, אלא גם להעלות בעיות מול החברה, ההנהלה, וכל דבר שקשור לעבודה.

 

זהו.

שגלתי את הדעת מספיק.

 

נראה שאתה מתקדם יפה, שיהיה לך בהצלחה!

[Muzic4Ever]

אוקיי, אני אנסה להתחיחס לכל מה שהועלה כאן: ראשית, שלוש מהעובדות אכן רוסיות מעל גיל 40 ואחת גרמנייה. עם הגרמנייה אין ולא היו בעיות. בונוסים על פי תפוקה-אין חייה כזאת. קהילה של ייקים, קודם כל לפני הכל איכות. לא מקובל לספור כאן..הלאה: שיחת תיאום ציפיות וכללים ביצענו לראשונה כשנחנסתי לתפקיד,ראינו שזה לא ממש עזר וכינסנו שיחה נוספת ביום רביעי שעבר. עד כה לא נראה שיש שיפור-להפך! הן חושבות שהן קבוצת כוח ונראה כאילו הן מנסות לנהל את עצמן,בתוך עצמן וזאת תוך כדיי שהן ממש שמות קצוץ על כל מה שנאמר מסביב. השכר שלהן גבוהה מהמינימום ב25 אחוז, ואחת מהן שגם מבצעת בדיקות מיקרוסקופ בנוסף להלחמה אף משתכרת ביותר מן השאר. אין בסמכותי לפטר אך יש משקל להמלצות שלי,כך שם אמליץ על פיטורין אזי סביר מאוד שזה יקרה. Edanj יש לך מסר בפרטי. תודה רבה לכל המשתתפים בדיון, אני באמת מקווה להגיע לפתרון.

[Derish]

בגדול אני נוטה להסכים עם כיוון המחשבה של falou, אבל עם סעיף אחד יש לי בעיה:

 

1. מתחבר עם העובדות.

כן, זה לא ממש מעניין. אז מה?! אני הייתי יושב עם עובדת חרשת בת 60 ושומע על הנכדה, ועם עובדת מבוגרת אחרת, מדבר על איפה היא עשתה ציפורניים. זה לא מעניין, זה חלק מהעבודה. אני מכיר מישהי שהתפלאה איך זה שבעלה, ששונא דברים כאלה, עלה בערב חברה על השולחן ועינטז לקולות מוסיקה מזרחית. הוא ענה לה, "זה חלק מהעבודה, להשתתף בערב חברה".

אני לא אומר לפתוח סחבקייה חופשי-חופשי, אבל כן ליצור קשר אישי.

 

ע"פ רוב, אנשים אינם מטומטמים ומרגישים היטב מתי מישהו מגלה עניין ומתי הוא מזייף אותו. לזייף עניין זה טכניקה שמלמדים בספרי ניהול וקורסים של חובבנים, ולא בכדי. אם מישהו מרגיש שאתה מזייף התעניינות בחיים שלו, זה יכול להתפוצץ לך בפרצוף, והעובד יכול לפתח כלפיך שנאה אישית (ולא יהיה לך את מי להאשים מלבד עצמך, כי הרי אתה גלשת לתחום הזה).

 

לא כולם נולדו להיות מנהלים, ולא לכולם יש את האינסטינקט והאינטואיציה הדרושים לזה. אפשר ללמד אדם לנגן על כינור, אבל אי אפשר להפוך אותו למוזיקאי אם הוא לא נולד עם זה. אם לא אכפת לך ואתה מזייף עניין "כי זה חלק מהעבודה", היה נכון לכישלון, כי הוא יגיע. זה רק עניין של זמן.

 

בכל אופן, עם כל שאר ההצעות שעלו פה, אני לא מאמין שיש בזה צורך. ולשאלה האם הן רוסיות יש פה משמעות מכרעת - כי אם כן, אז אתה האויב. נקודה.

[Muzic4Ever]

דבר נוסף ששכחתי לציין,בחדר הסמוך מותר לשתות קפה בזמן העבודה משום שאין שם רכיבים רגישים. אצלי במעבדה משום שזה חדר נקי חל איסור לשתות ולאכול בחדר ולשם כך הקצאתי לעובדים תחתיי הפסקה נוספת אח״צ של רבע שעה. זאת אומרת שכלל העובדים במפעל זכאים ל 20 דקות הפסקה בוקר+40 דקות הפסקת צהריים, אצלי הן מקבלות 15 דקות נוספות אח״צ שהן בתשלום אגב! לעומת שאר ההפסקות שהן על חשבון העובד. אבל עדיין, במצטבר הן נהנות משני העולמות משום שהן גם עושות את כל העולה על רוחן וכם מקבלות הפסקה נוספת.

[falou]

נכון, לא כל אחד יכול להיות חברותי, אבל יש כל כך הרבה דרכים לנהל, וכל כך הרבה טיפוסים של מנהלים, שהרבה אנשים יכולים למצוא את הנישה שלהם.

אממה, לעובד בשכר מינימום בעבודה משעממת, אין לו הרבה מה למכור לו. לכן, חברות זה עובד. לא לצאת ביחד לפאב בערבים, אבל כן לאכול צהריים יחד, מדי פעם או הפסקת קפה משותפת. משהו ליצירת אווירה של צוות.

 

לגבי ההערה האחרונה שלך, דריש, לגמרי לא מקובלת. עבדתי עם הרבה עובדים רוסיים, יש כל מיני מכל מיני. כמו אצל כולם.

[אייל]

מסכים עם falou בנושא התפוקה, סתם דוגמא בעניין :

בעבודה הקודמת שלי היה לי בצוות תכנת שדיבר אולי 50 אחוז מהיום עם חברה שלו בטלפון.

מצד שני כשהוא לא דיבר הוא נתן לי תפוקה של 4-3 אנשים וסיים פרוייקטים ברבע מהזמן הנדרש, הגדיל ראש וכו' וכו'

לכן לא ממש עניין אותי מתי הוא מגיע ומתי הוא הולך ומה הוא עושה במשך יום העבודה, כי הוא סיפק את הסחורה בגדול ובשכר דיי נמוך.

[falou]

אבל עדיין, במצטבר הן נהנות משני העולמות משום שהן גם עושות את כל העולה על רוחן וכם מקבלות הפסקה נוספת.

 

עזוב אותך מהחשבונאות והמרמור על אי הציות.

 

צא מהמשבצת הזו!

 

תחשוב מה כן יעבוד איתן, לא מה מרגיז אותך.

[Muzic4Ever]

עזוב אותך מהחשבונאות והמרמור על אי הציות.

 

צא מהמשבצת הזו!

 

תחשוב מה כן יעבוד איתן, לא מה מרגיז אותך.

 

אני לא יכול לצאת מהמשבצת הזאת. בגלל שאני מצידי נותן ועושה הכל על מנת לשמור על המוטיבציה שלהן והן מצידן שמות פס עליי,על מנהל המחלקה ועל החברה בגדול. בכלל שמתי לב שככל שאני נענה לבקשות ולדרישות שלהן כמו ההפסקה הנוספת הזאת שהן ביקשו,הן פשוט דורכות עלייך יותר. מזה זה מתחיל וזה מה שיגרום לשינוי הפאזה שלי. עכשיו מעניין אותי להביא את החדר לדרישות שלי וליצב את אוירת השוק שמתחוללת שם. אחר כך נחשוב אם יהיה אפשר להתחמד שוב.