שאלת הדיוט � דרך עפר,לחץ אויר ותקרים.

[באבא פינטו]

שלום לכולם,

 

אני אצא מחר בערב לטיול קל, וככהנ"ר חלק מהנהיגה יהיה

 

על דרכים משובשות קמעה. עקב טראומת עבר, אני חושש

 

מעליה על אבן ופנצ'ור הצמיג. מעבר לתוכניותי לנסוע ל-א-ט,

 

האם כדאי לי להקטין טיפה את הלחץ?

 

תודה

 

נ.ב.

 

אם זה משנה, הרכב הוא B4, והצמיגים מישלן (אנרג'י כמדומני).

[גרנות]

לחץ אויר לא תיקני יהרוס לך קצת את הצמיג בנסיעה על כביש וגם על חצץ.

אני לא ממליץ , גם עם בתקרים עסקינן , אני לא חושב שזה כל כך יעזור.

 

אסף.

[באבא פינטו]

תודה אסף על התשובה המהירה.

למען הסר ספק, מדובר בנהיגה של מס' קילומטרים בלבד.

[גרנות]

חוסר אויר יכול אפילו לפגוע לך בחישוקי הגלגלים.

לחץ אויר תיקני וזהו.

 

פישמן וזהו!.

[באבא פינטו]

אם אסע 10 ק"מ כאשר הצמיג האחורי בלחץ 33 במקום 36, אני מסופק אם ייגרם נזק לצמיג או גלגל.

השאלה היא אם הפעולה תקטין את הסיכוי לתקר.

[Opel Astra GSI]

עד כמה שידוע לי, דווקא כאשר יורדים לשטח מורידים קצת אוויר מהצמיגים בשביל שיהיה שטח מגע גדול יותר של הצמיג עם השטח ויתכן וזה גם מוריד את הסיכויים לקבל פנצ'ר

[explotion]

זה לא קריטי תאמת.

מורידים בד"כ בחול כדי להגדיל את השטח פנים (כמו רגל של גמל).

לצמיג יש לחץ אוויר תקני, תשתמש בו.

[TShavit]

חס וחלילה! הורדת לחץ דווקא מגבירה את הסיכון לפנצ'ר! אם אתה לא מתכנן להכנס לחול או משטחים טובעניים אחרים, תשאיר את הלחץ כמו שהוא.

 

טל

[חנן-ג'יפולוג]

מבחינת הסיכוי לצביטת הצמיג על שולי החישוק, זה נכון שהורדת הלחץ תגדיל את הסיכוי לקריעת הצמיג, אבל במובן של עצמים חדים שחודרים לצמיג, עדיף להוריד לחץ אוויר. תחשוב על אבן שהצמיג עולה עליה, או נצמד אליה מהצד. זה או שהגומי נלחץ אל האבן בלחץ של ק"ג לסמ"ר (במידה ונסעת עם 14 PSI ) או שהגומי נלחץ אליה בלחץ של 2 ק"ג לסמ"ר (במידה ונסעת עם 28 PSI ) .היכן הסיכוי שהגומי ייקרע יהיה גדול יותר?

 

זו התיאוריה, ובמקרה או שלא , היא גם תואמת את המציאות, וג'יפאים שמקפידים להוריד אוויר בכל ירידה לשטח, חול סלעים, או סתם שבילי כורכר, סובלים פחות מתקרים.

 

אם תוריד אוויר, ותיסע מהר, ותפגע באבנים גבוהות וכאלה, תגדיל את הסיכוי לקריעה. לעומת זאת אם תוריד אוויר ותנהג בהתאם, בצורה מתונה, ומתחשבת בתנאי הדרך, תקטין את הסיכוי לתקר.

[TShavit]

לא אתווכח עם הפרקטיקה - אתה זה שבשם שלו מופיעה המילה "ג'יפולוג" - אבל המתמטיקה שלך בוודאי לא נכונה... 2 ק"ג לסמ"ר לא יקרעו שום צמיג. הלחץ שמפעילה האבן הוא פונקציה של המשקל שמופעל עליה - שלא תלוי בלחץ האויר - ושל שטח הצמיג עימו היא באה במגע, שכן תלוי. בכל מקרה אנחנו מדברים על הרבה יותר מקילוגרמים בודדים לסמ"ר, והיחס בין שטח המגע של האבן עם הצמיג לבין לחץ האויר בצמיג אינו לינארי (למשל, שטח המגע עם הקרקע של צמיג בלחץ 14 PSI אינו כפול משטח המגע של צמיג בו הלחץ 28 PSI).

 

טל

[חנן-ג'יפולוג]

זה קשור מאוד ללחץ, ולא למשקל. קח פיסת גומי כלשהי, שנמצאת במגע עם הקרקע, מצד אחד הקרקע לוחצת עליה, ומצד שני האוויר לוחץ עליה, ושני הכוחות זהים. זה לא קשור למשקל הרכב. וגלגל בלחץ של 14 PSI יתן שטח מגע גדול פי שתיים מגלגל ב28 PSI . בגדול, כן? יש עוד עיוותים קטנים במשוואה הזו כתוצאה מהקשיחות של הגומי עצמו, עם שכבות הניילון והברזל שמובנות בו, ואני מזניח אותם כאן לצורך הדיון המעשי, אבל בגדול המשוואה היא ששטח המגע שווה למשקל שמונח על הגלגל חלקי לחץ האוויר בו.

 

 

תגדיל את המשקל על גלגל מסוים? הלחץ על פיסת קרקע לא ישתנה. הצמיג ימרח ובהתאם לנוסחה שציינתי קודם, יהיה יותר שטח מגע, שבמכפלה בלחץ יתן את המשקל שנחוץ לתמוך בו.

[חנן-ג'יפולוג]

אגב, נראה לי שגם האינטואיציה שלך תקבל את זה, אם ניקח דוגמא מהחיים. צמיג של פרייבט שמונח עליו, נגיד 280 ק"ג. רוחב שטח המגע הוא, 17 ס"מ, לא נראה לי שמאוד תופתע אם תגלה שהאורך של שטח המגע יהיה משהו כמו 280 ק"ג, חלקי 17 ס"מ (רוחב הצמיג) חלקי 2 באר, שזה משהו כמו 8.23 ס"מ. אפילו נראה הגיוני, לא?

[TShavit]

1. אבל כל הענין הוא שאי אפשר להזניח את נושא קשיחות הדפנות. הן מכניסות אלמנט מאד לא לינארי למשוואה, והעיוותים בכלל לא קטנים. כעקרון, ככל שהחתך נמוך יותר הדפנות קשיחות יותר והמשוואה הופכת לפחות לינארית - ואני כבר לא מדבר על צמיגי Run-Flat שהם בכלל קשיחים לאללה. ואתה בודאי מכיר כמה וכמה צמיגי שטח סופר-קשיחים (כמו למשל ה-235/85-16 שמשתמשים בהם ברכבי ראלי).

2. זה מה שקורה כשמתמקדים יותר מדי במשוואות תיאורטיות (זה בסדר, אל תעלב, גם לי זה קורה המון). אנחנו מדברים על אבן, לא על פיסת קרקע, וזה קצת משנה את המצב. הגודל של האבן הוא גורם נתון וקבוע. לצורך הדיון נניח מצב בו כל הצמיג נמצא באויר כך שכל המשקל נשען על האבן. תסכים איתי שלא כל הצמיג יבוא במגע עם האבן? כל המשקל נתמך על-ידי האבן בלבד, ולכן הלחץ גבוה בהרבה מאשר כשכל הצמיג בא במגע עם הקרקע... זה כמובן מקרה אחד ספציפי, אבל הוא ממחיש את הבעיתיות שבדיונים תיאורטיים. בפועל, פנצ'רים נגרמים משני גורמים עיקריים: צביטות, או עצם חד שחודר את הצמיג. כשזה קורה, הלחץ המקומי בנקודת החדירה הוא הרבה, הרבה יותר גבוה מאשר לחץ האויר בפנים כי מופעל כוח רב על שטח מגע קטנטן.

3. לגבי גודל שטח המגע כפונקציה של לחץ, מציע לך לקרוא כאן.

 

טל

[חנן-ג'יפולוג]

1. תסתכל בקישור ששמת. הם מדברים על הורדה ל7.5 PSI, וגם הם כותבים שבגלל הלחץ הכל-כך נמוך, הדפנות מתחילות לשחק תפקיד גדול יותר, ולכן הורדה של הלחץ פי 4 לא תתן הגדלת השטח פי 4. אבל אנחנו לא מדברים על הורדה ללחץ כזה, כי בפרייבט ממוצע עם צמיגים ממוצעים, לחץ כזה יגרום לחישוק לשבת על הקרקע, כשרק דופן הצמיג חוצצת ביניהם, בלי מרווח אוויר. זה לא המצב. אני מדבר על הורדה מתונה בהרבה, גם לא על פי שתיים מהלחץ המקורי. בכל מקרה, מראש התייחסתי להזנחה הזו וכתבתי אותה במפורש, ולכן אני יוצא זכאי, לא?

 

2. בתור מדריך נהיגת שטח, ומהנדס פיתוח בפועל, אני מבטיח לך שעומק הרקע המעשי שלי גדול לפחות כעומק הרקע התיאורטי. אמנם לא בתחום המכני אלא האלקטרוני, אבל בכל זאת נאלצתי להשתמש באיזו משוואה או שתיים בפיזיקה... אני לא נעלב. זה נכון שעם האבן זה שונה מאשר מגע מול קרקע ישרה, אבל עדיין אפשר לעשות השלכות דומות. נגיד שהלחץ הוא גבוה עד כדי כך שהגלגל יושב אך ורק על האבן. כמה המשקל שהגומי המסכן מול האבן צריך לקחת, אם נשתמש בנתונים ששמתי קודם? 280 ק"ג. עכשיו נוריד את לחץ האוויר, כך שהאבן "תיבלע" בתוך הצמיג, ושאר שטח המגע של הצמיג ייגע בקרקע, ועכשיו המשקל שהצמיג מפעיל על האבן והיא עליו הוא כבר נמוך בהרבה מה280 ק"ג הקודמים.

 

בכל מקרה, נראה לי ששנינו מבינים מצוין אחד את השני ואם הדיון עדיין מתקיים, הוא על ניואנס ולא על השאלה הראשונית, לא ככה?

[ramigt]

אם הנסיעה היא לכמה ק"מ ספורים, ואני בטוח שעכשיו אתה לא טס לקורטיה צ'אלנג', אל תשחק עם הלחץ של הצמיגים, אלא אם כן יש לך קומפרסור, הורדת הלחץ לפי דעתי לסביבות ה3 אטמוספירות תתרום למהירות כלי הרכב, כיוון שאחוזי ההחלקה יהיו יותר נמוכים, מקדם החיכוך יעלה, כמובן שהכל ביחס מסוים למידת הצמיג.

על מנת להמנע ממצבים של תקר עיקום חישוק, סדק בקארטר וכו...

תשתמש בעיניים שלך, תבחר נתיב נסיעה חכם, ואם יושב לידך מישהו שיעקוב אחר הדרך ויזהיר אם הוא רואה סכנה.

 

בהצלחה

 

תיקון קטן בקשר לענין הלחץ המופעל על אותה אבן.

נפשט את הענין, ונייחס אליו בפונקציה של סטטיקה. נתעלם מגורם עיבוי הצמיג, והתאוצה או התאוטה בשל העליה במעלה הסלע עד להגעה "לפסגה" שבא כביכול יש את הלחץ הגבוה ביותר שמופעל על הצמיג, בשל השטח הקטן "בשפיץ" הסלע.

אם הלחץ הנמדד על ידי מנומטר בתוך הצמיג הוא 3 אטמ', אזי הלחץ המופעל הינו 3 אטמ' הנמצאים בתוך הצמיג+1 אטמ' שזהו הלחץ השורר על גבוה פני הים. (אני לא מתייחס לצפיפיות האוויר והטמפרטורה שמשפיעים באופן ישיר על האוויר).

 

יום טוב