מכוניות שמכרתם - האם נשארים בליבכם סנטימנטים?? חוויות ואכזבות

[bmw ricer]

חשבתי שאני היחיד שהמכונית שלו זה ה-כ-ל בישבילו. לפני הבמוו היה לי סיאט איביזה. האוטו הראשון שלי. ביזבזתי עליו משכורות של שנה ומהמצב הזה הוא הגיע למצב הזה:

לפני:

אחרי:

 

החלפתי באוטו הכל...הוא לא היה רק במצב תצוגה חיצונית אלה גם מנוע חדש מייבוא ומה לא...

לקח לי 4 חודשים רק לאזור אומץ ולשים אותו למכירה. כל פעם אנשים התקשרו אלי אמרתי ששיניתי את דעתי והרכב לא למכירה ואחרי שבוע שוב שמתי אותו למכירה. היה קשה אחרי המכירה וחשבתי לעיתים שאני ממש נשבר. כמו להפרד מחברה שהיית איתה שנה. למזלי הרב מצאתי את רכב חלומותי יותר מאוחר (הבמוו שבתמונה שלי) ומה שבטוח שאני לא אעבור שוב את אותו הדבר כי את הרכב הזה אני לא מתכוון למכור! אחרי שהגשמתי את החלום שלי (ולא הרבה אנשים מגשימים חלום בגיל 21) אני מתכוון להביא אותה למצב תצוגה לאט לאט. מי שהיה במפגש מועדון ה5 לפני שבועיים הגעתי לשם מחיפה איתה.

 

 

עריכה: עכשיו שהעליתי את התמונות של הסיאט עלו לי געגועים אליה. כל הכאבי ראש שהיו לי ממנה בזמן שהייתה במוסכים. כל השינויים והחוויות שהיו לי בזמן שהייתה שלי. כל התגובות של האנשים בכביש והמחמאות על איך שהאוטו ניראה....כל החויות מהאוטו הראשון( כמו חברה ראשונה...). אני אתגעגע אליה תמיד אבל מנחם אותי שהבן אדם שקנה אותה השקיע בא עוד ושומר עליה ואני מקווה שאני אף פעם לא אראה אותה יותר כי אני עלול עוד להזיל דמעה

מה שבטוח זה שאם היה לי כסף הייתי שומר אותה אצלי אפילו שרק תעמוד ולא תסע. כמזכרת מהתקופה הנפלאה שחויתי במהלך השיפוץ שלה.

[Koby Millo]

עם כל הכבוד לסיאט איביזה, כאן זה פורום אספנות...

נא להמשיך עם סיפורי ענתיקות, או שנעביר את זה ל"כללי".

קובי

מנהל הפורום

[לירוי1]

גם לי היה קשה להפרד מהקורטינה שלי. קניתי אותה רק בשביל שיהיה לי רכב אספנות עד שהפיאט 500 תיהיה אספנות . גם אחרי שהפיאט 500 כבר היתה אספנות לא היה לי קל להפרד ממנה ועוד מכרתי אותה במחיר של פחחות וצבע. לפי דעתי כל אספן נקשר באיזו שהיא צורה לרכב שלו. לפיאט 850 קופה שהיתה לי כמה שהיא היתה יפה ומיוחדת והשקעתי בה הרבה כסף לא הצלחתי לאהוב אותה ורק בגלל זה מכרתי אותה. את הפלימוט וליאנט קניתי אחרי שראיתי אותה והתאהבתי בה ממבט ראשון. אפילו סיבוב לא עשיתי עליה. אחרי כל מכירה יש מין צביטה בלב כאילו אתה בוגד ברכב שכל כך אהבת. אבל כמו בחיים שלנו אחרי תקופה שוכחים ומדי פעם נזכרים בתקופות היפות ביחד.

[.liron.]

לירוי-באמת מה קורה עם הקורטינה עכשיו?

אז אמרת שמישהו צבע אותה בכחול.

 

לאבי יש את הקורטינה ''המיתולוגית'',עד היום הוא אכול געגועים עלייה.

[ishpuz]

אני נושא עימי בצרור המפתחות שלי כבר 15 שנה את המפתח של החיפושית הראשונה שלי, שאחרי כמה שנות שימוש והנאה ממנה (כולל נסיעות לצפון, לדרום ולאן לא) נמסרה אחר כבוד לאחי שנהג עליה כשנה עד שנכנסה בו נהגת שוקיסטית והשביתה את הרכב לחלוטין.

כבר החלפתי כמה צרורות מפתחות בשנים הללו, אבל המפתח של החיפושית הזו הולך איתי לכל מקום יחד עם הזכרונות מהימים שעברתי איתה.